נביאים – שמואל ב – פרק כב – חק לישראל

——– (טז) וַיֵּֽרָאוּ&#1433 אֲפִ&#1443קֵי יָ&#1428ם יִגָּל&#1430וּ מֹסְד&#1443וֹת תֵּבֵ&#1425ל בְּגַעֲרַ&#1443ת יְהוָ&#1428ה מִנִּשְׁמַ&#1430ת ר&#1445וּחַ אַפּֽוֹ: וְאִתְחַזִיאוּ עוּמְקֵי יַמָּא אִתְגְּלִיאוּ שַׁכְלוּלֵיתֵבֵל בִּמְזוֹפִיתָא מִן קֳדָם יְיָמִמֵּימַר תְּקוֹף רוּגְזֵיהּ: יגלו מוסדות תבל . שנבקע התהום , כשנבקע ים סוף נבקעו כל מימות שבעולם ( ילקוט שמעוני רמז קסא ) : מנשמת . מכח נשיבת רוח אפו : (יז) יִשְׁלַ&#1445ח מִמָּר&#1430וֹם … להמשך קריאה

הֵיאַךְ תְּצַוֶּה עָלֵינוּ הַתּוֹרָה לֵילֵךְ לְעוֹלָם בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה וְהָאֲמִתִּית כַּאֲשֶׁר מְשֻׁחָדִים אָנוּ בְּתַאֲווֹת וּמִדּוֹת, וְהֵיאַךְ אִם-כֵּן הַשֹּׁחַד לֹא יַטֶּה אֶת דַּעְתֵּנוּ מֵהָאֱמֶת?

——– אֱמֶת הָאָדָם מִצַּד עַצְמוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ לָאֱמֶת מֵעַצְמוֹ בִּגְלַל הֱיוֹתוֹ נָגוּעַ וּמְשֻׁחָד – אִלְמָלֵי הַקָּבָּ"ה עוֹזְרוֹ, וְעֵזֶר ה' יַגִּיעַ לַשּׁוֹאֵף בְּכָל לִבּוֹ מָמוֹנוֹ זְמַנּוֹ כְּבוֹדוֹ לְהַגִּיעַ לָאֱמֶת (ועיין בזה אור יחזקאל מידות עמ' רכ"ה). ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד … להמשך קריאה

עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגְּשׁוּ – דובב שפתי ישנים

——– ט"ו, ז': כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נָתַן לָךְ לֹא תְּאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנחומא פ' משפטים פ"ח.))) אִם לֹא תִּתֵּן לוֹ – סוֹפְךָ לִהְיוֹת אָחִיו שֶׁל אֶבְיוֹן. כָּל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּבָּ"ה הֵן *(((סנהדרין צ' ע"א.))) מִדָּה כְּנֶגֶד … להמשך קריאה

תעד. להפריש מעשר עני. – ספר החינוך

להוציא מעשר עני בשנה השלישית וששית מן השמטה, ועל זה נאמר (דברים יד כח) מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך וגו'. והנחת בשעריך וגו'. ובשנה הזאת היו מפרישין מעשר עני במקום מעשר שני של שאר שנים, ואין מפרישין מעשר שני כלל. משרשי המצוה. בענין זה, מה שכתבתי במצות הלואה לעני בסדר משפטים. מדיני … להמשך קריאה

סימן תקמט – תעניות ארבע צומות – ערוך השולחן

——– א דבר ידוע שמצות עשה מן התורה לזעוק ולהתחנן על כל צרה שלא תבא, ולהתענות בהם; ויתבאר בהלכות תענית. ויש ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהם, כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה. ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים, ומעשה אבותינו שהיו כמעשינו עתה, עד שגרם להם ולנו אותן הצרות. ובזכרון דברים אלו … להמשך קריאה

מקץ יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (טז) וַיַּ&#1448עַן יוֹסֵ&#1447ף אֶת-פַּרְע&#1435ֹה לֵאמ&#1430ֹר בִּלְעָדָ&#1425י אֱלֹהִ&#1429ים יַֽעֲנֶ&#1430ה אֶת-שְׁל&#1445וֹם פַּרְעֹֽה: וַאֲתֵיב יוֹסֵף יָת פַּרְעֹה לְמֵימַרבַּר מִן חָכְמְתִי אֶלָּהֵן מִןקֳדָם יְיָ יִתֹּתַב יָת שְׁלָמָאדְפַרְעֹה: בלעדי. אין החכמה משלי אלא אלהים יענה, יתן עניה בפי לשלום פרעה: … להמשך קריאה

נביאים – ירמיה – פרק ב – חק לישראל

——– (יט) תְּיַסְּרֵ&#1443ךְ רָעָתֵ&#1431ךְ וּמְשֻֽׁבוֹתַ&#1433יִךְ&#1433 תּוֹכִחֻ&#1428ךְ וּדְעִ&#1444י וּרְאִי&#1433 כִּי-רַ&#1443ע וָמָ&#1428ר עָזְבֵ&#1430ךְ אֶת-יְהוָ&#1443ה אֱלֹהָ&#1425יִךְ וְלֹ&#1444א פַחְדָּתִי&#1433 אֵלַ&#1428יִךְ נְאֻם-אֲדֹנָ&#1445י יְהוִ&#1430ה צְבָאֽוֹת: אַיְתֵיתִי עַלָךְ יִסוּרִין וְלָא מְנַעְתָּמִבִּשְׁתִּיךְ וְעַד דְלָא תַבְתָא לְאוֹרַיְתָאפּוּרְעָנוּתָא תִּתְעֲבֵיד מִנִיךְ וּדְעִי וַחֲזִיאֲרֵי בִּישְׁתָּא וּטְרִידָא אַיְתִי עֲלָךְיְרוּשְלֵם עַל דִשְבַקְתָא יַת פוּלְחָנָאדַיְיָ אֱלָהָךְ וְלָא שַׁוִיתָא דַחֲלְתִילִקְבֵיל עֵינָךְ אַמַר יְיָ אֱלֹהִיםצְבָאוֹת: תיסרך רעתך . סוף שרעתך תביא עליך … להמשך קריאה

תלמוד תורה = תרי"ג מצוות

——– מצות לימוד תורה שקולה כנגד כל המצוות, כמו שאמרו (מסכת פאה פ"א מ"א): "ותלמוד תורה כנגד כולם". וכן אמר שלמה המלך (משלי ח יא): "כי טובה חכמה מפנינים, וכל חפצים לא ישוו בה", 'כל חפצים' – לרבות אפילו חפצי שמים. ואמרו חז"ל: "כל מצוותיה של תורה, אינן שוות אפילו למילה אחת של תורה". (ירושלמי … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סי' מ"ה מ"ו לְעוֹלָם יִתְפַּלֵּל אָדָם שֶׁלֹּא תָבֹא תַּקָלָה עַל יָדוֹ כְּגוֹן הַמֶּלֶךְ אָסָא עָשָׂה בּוֹר בָּרָמָה. מִלְּאָהוּ יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה חֲלָלִים לְפִי שֶׁחָטָא עַל שֶׁנִּשְׁעַן עַל בֶּן הֲדַד מֶלךְ אֲרָם גִּלְגְּלוּ זֶה עַל יָדוֹ שֶׁמְּגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכָּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּיב. צֵא וּלְמַד מִדָּוִד אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרָה תוֹרָה … להמשך קריאה

סחיטת זיתים וענבים ושאר פירות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הסוחט ענבים לעשות מהם יין, או זיתים לעשות מהם שמן, הרי הוא עובר על איסור "מפרק" מן התורה. (שבת ד קכט) שאר מיני פירות – אם מצוי שסוחטים אותם [אפילו רק במקומות מסויימים בעולם], אסרו חכמים לסוחטם [בכל מקום]. ולכן אסרו חז"ל בזמנם לסחוט תותים ורימונים, מפני שהיו … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק צב – חק לישראל

——– (י) כִּ&#1444י הִנֵּ&#1450ה אֹיְבֶ&#1441יךָ | יְֽהוָ&#1431ה כִּֽי-הִנֵּ&#1443ה אֹיְבֶ&#1443יךָ יֹאבֵ&#1425דוּ יִ&#1437תְפָּרְד&#1431וּ כָּל-פֹּ&#1445עֲלֵי אָֽוֶן: אֲרוּם הָא בַעֲלֵי דְבָבָךְ יְיָאֲרוּם הָא בַעֲלֵי דְבָבָךְ יְהוֹבְדוּןלְעַלְמָא דְאָתֵי מִתְפָּרְשִׁין מִן סִיעָתְהוֹןדְצַדִיקַיָא כָּל עָבְדֵי שְׁקָר: (יא) וַתָּ&#1443רֶם כִּרְאֵ&#1443ים קַרְנִ&#1425י בַּ&#1437לֹּתִ&#1431י בְּשֶׁ&#1443מֶן רַעֲנָֽן: וְזֵקְפְתָּא הֵיךְ רֵימְנָא תוּקְפִי יָתִיבִּמְשַׁח רְבוּתָא רַטִיבָא דְזַיִת עַבּוּף: בלותי בשמן רענן . לבלותי בשמן של שררה . בלותי … להמשך קריאה

סימן תנב – זמן הגעלת הכלים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תנב – זמן הגעלת הכלים א יֵשׁ לִזָּהֵר לְהַגְעִיל קֹדֶם שָׁעָה א חֲמִישִׁית, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְדַקְדֵּק אִם הַכֵּלִים ב בְּנֵי יוֹמָן אִם לָאו { אוֹ אִם יֵשׁ שִׁשִּׁים בַּמַּיִם נֶגֶד כְּלִי שֶׁמַּגְעִיל אוֹ לָאו. } (טוּר) וְכֵן אִם מַגְעִיל כֵּלִים שֶׁבְּלִיעָתָן ג מוּעֶטֶת עִם כֵּלִים שֶׁבְּלִיעָתָן מְרֻבָּה. וְכֵן אִם מַשְׁהֵא הַכֵּלִים בְּתוֹךְ הַיּוֹרָה … להמשך קריאה

סימן תקן – הבדל שיש בין תשעה באב לשארי צומות – ערוך השולחן

——– א הכל חייבין להתענות ארבע צומות הללו, ואסור לפרוץ גדר. ואפילו חולי עינים, אם התענית לא יקלקל עיניו. וכן כל בעל מיחוש, אם אינם מהמיחשים שהתענית קשה להם, כמו מיחושי הלב והראש – יתענו. ועוברות ומניקות – לא יתענו בכל השלושה צומות, לבד מתשעה באב. אמנם הנשים הבריאות נהגו להחמיר בהשלושה צומות. ואף על … להמשך קריאה

בחוקותי יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (יח) וְאִ&#1448ם-עַד-אֵ&#1428לֶּה לֹ&#1445א תִשְׁמְע&#1430וּ לִ&#1425י וְיָֽסַפְתִּי&#1433 לְיַסְּרָ&#1443ה אֶתְכֶ&#1428ם שֶׁ&#1430בַע עַל-חַטֹּֽאתֵיכֶֽם: וְאִם עַד אִלֵין לָא תְקַבְּלוּןלְמֵימְרִי וְאוֹסֵף לְמִרְדֵי יָתְכוֹן שְׁבַעעַל חוֹבֵיכוֹן: ואם עד אלה. ואם בעוד אלה המכות עמכם לא תשמעו: ויספתי. עוד יסורין אחרים: שבע … להמשך קריאה

סעי' ו' – יכרע במהירות בפעם אחת, ויזקוף ראשו תחילה ואחר כך גופו. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מברכות יב. רב ששת כי כרע כרע כחיזרא וכי זקיף זקיף כחויא פירש"י כחיזרא כשבט שביד האדם שהאדם חובטו כלפי מטה בפעם אחת כך יכרע במהירות בפעם אחת וכשהוא זוקף זוקף בנחת ראשו תחלה ואחר כך גופו שלא תראה עליו כמשוי כמו הנחש כשהוא זוקף מגביה הראש וזוקף מעט מעט ורבינו האי … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק ד – חק לישראל

——– (ב) וְאֵ&#1445לֶּה הַשָּׂרִ&#1430ים אֲשֶׁר-ל&#1425וֹ עֲזַרְיָ&#1445הוּ בֶן-צָד&#1430וֹק הַכֹּהֵֽן: (ס) וְאִלֵּין רַבְרְבַיָּא דִּי לֵיהּ עֲזַרְיָהוּבַר צָדוֹק כַּהֲנָא: (ג) אֱלִיחֹ&#1447רֶף וַאֲחִיָּ&#1435ה בְּנֵ&#1445י שִׁישָׁ&#1430א סֹפְרִ&#1425ים יְהוֹשָׁפָ&#1445ט בֶּן-אֲחִיל&#1430וּד הַמַּזְכִּֽיר: אֱלִיחוֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא סַפְרַיָּאיְהוֹשָׁפָט בַּר אֲחִילוּד מְמַנָּא עַלדָּכְרָנַיָּא: סופרים . לכתוב דברי הימים : המזכיר . איזה משפט בא לפניו ראשון , שיפסקנו ראשון , כך שמעתי : (ד) … להמשך קריאה

עַל כָּל נֶעְלָם – דובב שפתי ישנים

——– ט"ו, י': נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבֵךְ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכָל מִשְׁלַח יָדֶךָ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנאים.))) לוֹ – בֵּינוֹ לְבֵינְךָ. כָּךְ בֵּאֲרוּ חֲכָמֵינוּ אֶת הַפָּסוּק הַחוֹתֵם אֶת סֵפֶר קֹהֶלֶת: *(((קהלת י"ב, י"ד.))) "כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹקִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם … להמשך קריאה

טרוד בעסקים

——– גם הטרוד בעסקיו, חייב לקבוע לו עת ללמוד תורה. ואם נאנס והוצרך לעשות דבר נחוץ ביותר בזמן שקבע ללמוד, ודבר זה אינו סובל דיחוי, ילמד לפחות פסוק אחד או הלכה אחת, ואחר כך ילך לענייניו, וישלים את לימודו מאוחר יותר. (ה"ב ח ב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב … להמשך קריאה

פירות שאין דרך לסוחטם

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– פירות שאין דרך לסוחטם, כחבושים, מלפפונים וכדומה, מותר לסוחטם כדי לשתות את מימיהם, שכיון שאין דרך לסוחטם, המשקה שבהם אין לו חשיבות בפני עצמו, והוא נחשב כחלק מהאוכל, וכמפריד אוכל מאוכל. (שבת ד קל) כתב מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף שליט"א: והנה בימי חורפי כאשר אמרתי להורות … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק כ – חק לישראל

——– (ח) מֶ&#1431לֶךְ יוֹשֵׁ&#1445ב עַל-כִּסֵּא-דִ&#1425ין מְזָרֶ&#1430ה בְעֵינָ&#1443יו כָּל-רָֽע: מַלְכָּא דְיָתֵב עַל כּוּרְסְיָא דְדִינָאמְפַזֵר מִן קֳדָמוֹהִי כֻלְהוֹן בִּישְׁתָּא: מלך יושב על כסא דין . כפשוטו או יש לפרשו כנגד הקב"ה ויש לפרשו כנגד שופטי אמת : (ט) מִֽי-יֹ&#1453אמַר זִכִּ&#1443יתִי לִבִּ&#1425י טָ&#1437הַ&#1431רְתִּי מֵחַטָּאתִֽי: מַן דְּיֵימַר זַכַּי הוּא לִבִּיוְאִדַּכְיֵית מֵחוֹבְתִּי: (י) אֶ&#1443בֶן וָ&#1453אֶבֶן אֵיפָ&#1443ה וְאֵיפָ&#1425ה תּוֹעֲבַ&#1445ת יְ&#1437הוָ&#1431ה גַּם-שְׁנֵיהֶֽם: … להמשך קריאה

תעה. שלא לתבע חוב שעברה עליו שביעית. – ספר החינוך

שלא לתבע החוב בשנת השמיטה, אבל יהא נשמט, ולא נתבענו עוד, ועל זה נאמר (דברים טו ב) לא יגש את רעהו ואת אחיו" וגו'. משרשי מצוה זו וכל ענינה, כמנהגי כתבתי לעיל ובסמוך במצות עשה (תע"ז) שלאו זה שבסדר זה. והעובר על זה ותבע הלואתו אחר שנת השמטה בזמן הבית עבר על לאו זה, אבל … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק צז – חק לישראל

——– (ב) עָנָ&#1443ן וַעֲרָפֶ&#1443ל סְבִיבָ&#1425יו צֶ&#1445דֶק וּ&#1437מִשְׁפָּ&#1431ט מְכ&#1443וֹן כִּסְאֽוֹ: עֲנָנֵי יְקָרָא וַאֲמִטְתָא חֲזוֹר חֲזוֹרדִי לֵיהּ צִדְקְתָא וְדִינָא אֲתַרדִי מְכַוָן כּוּרְסֵיהּ: (ג) אֵ&#1453שׁ לְפָנָ&#1443יו תֵּלֵ&#1425ךְ וּתְלַהֵ&#1430ט סָבִ&#1443יב צָרָֽיו: אֶשָׁא קֳדָמוֹי תְּהַלֵךְ וּמְצַלְהֲבָא חֲזוֹרחֲזוֹר מְעִיקוֹי: אש לפניו תלך . במלחמת גוג ומגוג דכתיב במלחמתו ( שם לח ) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש … להמשך קריאה

סחיטת לימון

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– פסק מרן השולחן ערוך בלשון זו (סימן שכ סעיף ו): "מותר לסחוט לימוני"ש [לימונים]." והשאלה נשאלת: מאחר והדרך לסחוט לימונים לרוב, ויתירה מכך רוב הלימונים מיועדים לסחיטה ולא לאכילה, אם כן מדוע פסקו השלחן ערוך ועוד רבים מהפוסקים שמותר לסחוט לימון בשבת, והלא גם בזמנם היו סוחטים לימונים … להמשך קריאה

נביאים – ירמיה – פרק יז – חק לישראל

——– (יג) מִקְוֵ&#1444ה יִשְׂרָאֵל&#1433 יְהוָ&#1428ה כָּל-עֹזְבֶ&#1430יךָ יֵבֹ&#1425שׁוּ (יסורי) וְסוּרַי&#1433 בָּאָ&#1443רֶץ יִכָּתֵ&#1428בוּ כִּ&#1445י עָזְב&#1435וּ מְק&#1445וֹר מַֽיִם-חַיִּ&#1430ים אֶת-יְהוָֽה: (פ) סִבּוּר יִשְּׂרָאֵל יְיָ כָּל דִשְׁבָקוּפּוּלְחָנָךְ יְבַהֲתוּן וְרַשִׁיעַיָא דַּעֲבַרוּ עַלמֵימְרָךְ בְּגֵיהִנָם אִינוּן עֲתִידִין לְמִפַּלאֲרֵי שְׁבָקוּ פּוּלְחָנָךְ יְיָ דִּבְדִילֵיהּאָתְּ מִיֵּיתֵי עֲלֵיהוֹן יְקָרָא כְּמַבּוּעַדְּמַיִּין דְּלָא פַּסְקִין מוֹהִי: מקוה ישראל . ה' יושב עליו לפיכך כל עוזביך יבושו : וסורי בארץ יכתבו … להמשך קריאה

סעי' ז' – כשכורע, כורע בברוך, וכשזוקף, זוקף בשם. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' שם יב. וכשיזכיר ה' יזקוף דאמר רבא בר חיננא סבא משמיה דרב כשהוא כורע כורע בברוך וכשהוא זוקף זוקף בשם מ"ט אמר שמואל דכתיב ה' זוקף כפופים. וכ"פ מרן כשכורע, כורע בברוך, וכשזוקף, זוקף בשם. וכתב המ"ב (ס"ק יב') כשאומר ברוך יכרע בברכיו וכשאומר אתה ישחה עד שיתפקקו החוליות וכשאומר מודים … להמשך קריאה

משנה עבודה זרה פרק ב – חק לישראל

——– א. אֵין מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפֻנְדְּקָאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הָרְבִיעָה. וְלֹא תִתְיַחֵד אִשָּׁה עִמָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הָעֲרָיוֹת. וְלֹא יִתְיַחֵד אָדָם עִמָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים. בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תְיַלֵּד אֶת הַנָּכְרִית, מִפְּנֵי שֶׁמְּיַלֶּדֶת בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל נָכְרִית, מְיַלֶּדֶת בַּת יִשְׂרָאֵל. בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָנִיק בְּנָהּ שֶׁל נָכְרִית. אֲבָל נָכְרִית, מְנִיקָה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן