מַעֲלַת הַחֲזָרָה – דובב שפתי ישנים

——– י"ב, כ"ח: שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ עַד עוֹלָם כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : זוֹ מִשְׁנָה, שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְשָׁמְרָהּ בְּבִטְנְךָ שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: *(((משלי כ"ב, י"ח.))) "כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנְךָ". *(((משלי ג', א'.))) בְּנִי, תּוֹרָתִי אַל תִּשְׁכָּח, וּמִצְוֹתַי … להמשך קריאה

סימן תקמח – דיני אבילות בחול המועד – ערוך השולחן

——– א הקובר את מתו ברגל או בחול המועד – לא חלה עליו אבלות ברגל, דלא אתי אבלות דרבנן ודחי רגל דאורייתא. ואפילו אם אבלות יום ראשון דאורייתא – לא אתי עשה דיחיד ודחי רגל דרבים. אלא לאחר הרגל מתחיל למנות שבעת ימי אבלות, ונוהג בהם אבלות. ומכל מקום שלושים מונה מיום הקבורה, ונוהג בהם … להמשך קריאה

תעב. שלא לאכל מבשר בהמה חיה ועוף שמתו מאליהן. – ספר החינוך

שלא לאכל מבשר בהמה חיה ועוף שמתו מאליהן, ועל זה נאמר (דברים יד כא) לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי. וכבר כתבתי למעלה בסדר זה במצות שחיטה (מצוה תנא), הכלל שאמרו זכרונם לברכה, דכל שנפסלה בשחיטתה תקרא גם כן נבלה, וענין טמאתה, כתבתי גם כן בסדר ביום השמיני במצות … להמשך קריאה

זוהר בחקתי דף קי"ג ע"ב – חק לישראל

——– פָּתַח רִבִּי יִצְחָק וְאָמַר (שיר השירים ב) דוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעוֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה וְגוֹמֵר. זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּזָכוּ דְמַשְׁכּוֹנָא דָא לְמֵהֱוֵי גַבַּיְיהוּ מִן מַלְכָּא עִלָּאָה דְאַף עַל גַּב דְּאִינוּן בְּגָלוּתָא קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא אָתֵי בְכָל רֵישׁ יַרְחֵי וְשַׁבַּתֵּי וזְמַנֵּי לְאַשְׁגָּחָא עֲלַיְיהוּ וּלְאִסְתַּכָּלָא בְהַהוּא מַשְׁכּוֹנָא דְאִית לֵיהּ גַּבַּיְיהוּ דְאִיהוּ כִסוּפָא דִילֵיהּ. לְמַלְכָּא דְסַרְחַת … להמשך קריאה

חליבה במכונה חשמלית

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כיום החליבה נעשית באמצעות מכונה חשמלית, ולכן במקום שיש צער לבהמה, יש לכוון מערב שבת את מערכת ההפעלה על שעון שבת, ובשבת ילביש את הצינור על עטיני הבהמה מעט לפני שיפעל החשמל, והחליבה שתֵעשה לאחר מכן, היא בגדר "גרמא" [דהיינו שהפעולה אינה נעשית מיד באופן ישיר אלא רק … להמשך קריאה

מַהִי הַתַּכְלִית אֵלֶיהָ צָרִיךְ הָאָדָם לְהַגִּיעַ לְאַחַר כָּל תּוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו?

——– כָּתַב הָרַמְבַּ"ם בְּ"מוֹרֶה נְבוֹכִים" שֶׁתַּכְלִית כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ לְהַגִּיעַ לְמִצְוַת "וּבוֹ תִדְבָּק" וְאֶת דַּעְתּוֹ זוֹ אִמְּצוּ וְקִבְּלוּ כָּל הַבָּאִים אַחֲרָיו וּבִפְרָט תַּלְמִידֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זצוק"ל. וְנִרְאֶה בְּפַשְׁטוּת שֶׁבֵּאוּר מִצְוָה הוּא עִנְיַן "הַהִתְבַּטְּלוּת", כְּמוֹ שֶׁנֵּר קָטָן נִדְבָּק לִמְדוּרָה גְּדוֹלָה בָּטֵל הוּא אֶצְלָהּ, כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם בְּמִצְוַת "וּבוֹ תִדְבָּק" לִהְיוֹת בָּטֵל וּכְאַיִן לִרְצוֹן ה', וְהוּא … להמשך קריאה

סעי' ג' – הכורע בוכל קומה לפניך תשתחוה, או בולך לבדך אנחנו מודים, או בהודאה דהלל וברכת המזון, הרי זה מגונה. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתב רבינו ירוחם בנתיב י"א (ח"ג סד ע"ג) הכורע כשאומר וכל קומה לפניך תשתחוה נראה לי שהוא מגונה כדאמרינן בפרק אין עומדין (לד:) הכורע בהודאה דהלל וברכת המזון הרי זה מגונה וכתב ה"ר יונה בסוף פרק אין עומדין (לד:) דהוא הדין דאין לשחות כשאומרים בנשמת כל חי ולך לבדך אנחנו מודים שאין … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר שערי קדושה ח"ב שער ד' הַשְׂרָרָה וְהַכָּבוֹד הִיא קָשָׁה מְאֹד כִּי הִיא מְבִיאָה לְאָדָם לִידֵי הַגַּאֲוָה שֶׁהִיא הַקָּשָׁה מִכֻּלָּן וְעַל יְדֵי כֵן יַטִּיל אֵימָה יְתֵירָה עַל הַצִבּוּר שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם אֲשֶׁר סוֹפוֹ נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם וְזַרְעוֹ לֹא יַצְלִיחַ אַחֲרָיו כְּלָל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּירָבְעָם הֶחָכָם הַגָּדוֹל כְנִזְכַּר לְעֵיל שֶׁעַל … להמשך קריאה

קביעת עיתים לתורה

——– כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורים, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו, אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים, ואפילו בעל אשה ובנים שחייב לפרנסם, חייב לקבוע לו זמן ללמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר (יהושע א ח): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' ע"ז פי"ב א. טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס הֲרֵי הֵן סָפֵק נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חוּמְרֵי הָאִישׁ וְחוּמְרֵי הָאִשָּׁה בְּכָל מָקוֹם וְחַיָּיבִין בַּכֹּל וְאִם עָבְרוּ אֵינָן לוֹקִין: ב. אַף עַל פִּי שֶׁהָאִשָּׁה מֻתֶּרֶת לְגַלֵּחַ פְּאַת רֹאשָׁהּ הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה לְגַלֵּחַ פְּאַת רֹאשׁ הָאִישׁ וַאֲפִילוּ קָטָן אָסוּר לָהּ לְגַלֵּחַ לוֹ פֵּאָה: ג. וּפֵאָה שֶׁמַּנִּיחִין בְּצִדְּעָה לֹא נָתְנוּ בּוֹ … להמשך קריאה

סימן תמט – דין חמץ שנמצא בחנות ישראל והפועלים אינם יהודים או בהפך – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תמט – דין חמץ שנמצא בחנות ישראל והפועלים אינם יהודים או בהפך א חֲנוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמְלַאי { פֵּרוּשׁ הַסְּחוֹרָה וּכְלֵי הַחֲנוּת } שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהַפּוֹעֲלִים הַנִּכְנָסִים לְשָׁם אֵינָם יְהוּדִים, חָמֵץ שֶׁנִּמְצָא שָׁם אַחַר הַפֶּסַח א אָסוּר בַּהֲנָאָה. חֲנוּת שֶׁל אֵינוֹ יְהוּדִי וּמְלַאי שֶׁל אֵינוֹ יְהוּדִי וּפוֹעֲלִים הַנִּכְנָסִים לְשָׁם יִשְׂרָאֵל, חָמֵץ שֶׁנִּמְצָא שָׁם מֻתָּר … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חרדים דף ס"ח ב' צָרִיךְ אָדָם בְּשׁוֹמְעוֹ קוֹל הַקוֹרֵא לְהַשְׁכִּים לַעֲבוֹדַת מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם לִישָׂא קַל וָחוֹמֶר מֵעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב כְּשֶׁאָמַר לוֹ אֵהוּד (שופטים ג') דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ מִיָּד וַיַּעֲמוֹד מֵעַל הַכִּסֵּא כָּכָה יַעֲמוֹד אָדָם בְּאֵימָה וְלֹא יִתְעַצֵל. כְּתִיב (ויקרא ב') עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח הָרֶמֶז דְּמָלִיחַ הֲרֵי הוּא כְּרוֹתֵחַ הַיְינוּ … להמשך קריאה

הִדַּבֵּק בְּמִדּוֹתָיו – דובב שפתי ישנים

——– י"ג, ה': אַחֲרֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((סוטה י"ד ע"א.))) הִדָּבֵק בִּדְרָכָיו: גְּמֹל חֲסָדִים, קְבֹר מֵתִים, בַּקֵּר חוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הַקָּבָּ"ה. לִמְּדוּנוּ חֲזַ"ל *(((ראה ברכות (ו' ע"א) שהקב"ה מניח תפילין, וראה מדרש תלפיות (י"ט, ז') שהקב"ה עוסק במקרא ביום ובמשנה בלילה.))) … להמשך קריאה

ויקהל יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (טז) אֵ&#1443ת | מִזְבַּ&#1443ח הָֽעֹלָ&#1431ה וְאֶת-מִכְבַּ&#1444ר הַנְּח&#1448ֹשֶׁת&#1433 אֲשֶׁר-ל&#1428וֹ אֶת-בַּדָּ&#1430יו וְאֶת-כָּל-כֵּלָ&#1425יו אֶת-הַכִּיּ&#1430ֹר וְאֶת-כַּנּֽוֹ: יָת מַדְבְּחָא דַעֲלָתָא וְיָת סְרָדָאדִנְחָשָׁא דִילֵהּ יָת אָרִיחוֹהִי וְיָתכָּל מָנוֹהִי יָת כִּיוֹרָא וְיָתבְּסִיסֵהּ:(יז) א&#1434ֵת קַלְעֵ&#1443י הֶֽחָצֵ&#1428ר אֶת-עַמֻּדָ&#1430יו וְאֶת-אֲדָנֶ&#1425יהָ וְאֵ&#1429ת מָסַ&#1430ךְ שַׁ&#1445עַר הֶֽחָצֵֽר: יָת … להמשך קריאה

סימן תנ – דין ישראל ואינו יהודי שיש להם שתפות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תנ – דין ישראל ואינו יהודי שיש להם שתפות א יִשְׂרָאֵל א שֶׁלָּוָה כִּכָּר מֵחֲבֵרוֹ קֹדֶם הַפֶּסַח צָרִיךְ לְפָרְעוֹ אַחַר הַפֶּסַח וְיֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם גֶּזֶל אִם אֵינוֹ פּוֹרְעוֹ. ב יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּקַבֵּל מֵאֵינוֹ יְהוּדִי בְּרִבִּית כִּכָּרוֹת בְּכָל שָׁבוּעַ, ב יֹאמַר לוֹ קֹדֶם פֶּסַח שֶׁיִּתֵּן לוֹ בַּשָּׁבוּעַ שֶׁל פֶּסַח קֶמַח אוֹ מָעוֹת, וְכֵיוָן שֶׁהִתְנָה עִמּוֹ כָּךְ … להמשך קריאה

מסעי יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (טז) וַיִּסְע&#1430וּ מִמִּדְבַּ&#1443ר סִינָ&#1425י וַֽיַּחֲנ&#1430וּ בְּקִבְר&#1445ֹת הַֽתַּאֲוָֽה: וּנְטָלוּ מִמַדְבְּרָא דְסִינָי וּשְׁרוֹ בְּקִבְרֵידִמְשַׁאֲלֵי:(יז) וַיִּסְע&#1430וּ מִקִּבְר&#1443ֹת הַֽתַּאֲוָ&#1425ה וַֽיַּחֲנ&#1430וּ בַּֽחֲצֵרֹֽת: וּנְטָּלוּ מִקִבְרֵי דִמְשַׁאֲלֵי וּשְׁרוֹ בַּחֲצֵרוֹת:(יח) וַיִּסְע&#1430וּ מֵֽחֲצֵר&#1425ֹת וַֽיַּחֲנ&#1430וּ בְּרִתְמָֽה: וּנְטָלוּ מֵחֲצֵרֹת וּשְׁרוֹ בְּרִתְמָה: ויחנו ברתמה. על שם לשון … להמשך קריאה

תעג. מצות מעשר שני. – ספר החינוך

להוציא מעשר שני מן התבואה בארבע שני השמטה. כלומר, אחר שנפריש מעשר ראשון הנתן ללוים שנפריש עוד מעשר אחר, ועל כן הוא נקרא שני. וזה המעשר הוא דינו שיאכל בירושלים, ועל זה נאמר (דברים יד כב) עשר תעשר את כל תבואת זרעך, ובאר הכתוב שאם ירחק ממנו המקום ולא נוכל שאתו שם רק בטרח גדול … להמשך קריאה

סגולה להצלחה

——– הרבה אנשים מחפשים סגולות להצלחה, הא לך סגולה שניתנה מבורא העולם בכבודו ובעצמו, שהעושה כן יצליח בכל דרכיו וענייניו, ולא יפחד כלל, וה' עמו בכל מקום, כפי שאמר הקב"ה לנביא יהושע (א ח): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ … להמשך קריאה

סחיטה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בכלל איסור "מפרק" הוא איסור סחיטת פירות, שהרי גם בסחיטה הוא מפרק את המשקה מהפרי שהוא מקום גידולו. (שבת ד קכט) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד … להמשך קריאה

סעי' ד' – צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה, וגם ראשו יכוף כאגמון. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מברכות כח: אמר רבי תנחום אמר ריב"ל המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליותיו שבשדרה פי' שיהיו בולטין הקשרים שבפרקי חוליותיו עולא אמר עד שיראה איסר כנגד לבו פירש"י שיכרע עד שיראה ב' קמטים אחד למעלה מן הלב ואחד למטה וכרוחב איסר ביניהם. ורבינו האי פירש שיכוף ראשו כאגמון שאז רואה איסר … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פ"ה א. לֹא יַעֲמוֹד בִּמְקוֹם גָּבוֹהַּ שְׁלשָׁה טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר וְיִתְפַּלֵּל. וְלֹא עַל גַּבֵּי מִטָּה וְלֹא עַל גַבֵּי סַפְסָל וְלֹא עַל גַּבֵּי כִסֵּא. הָיָה בִּנְיָן גָבוֹהַּ אִם יֵשׁ בּוֹ ד' אַמּוֹת עַל דַ' אַמּוֹת שֶׁהוּא שִׁיעוּר הַבַּיִת הֲרֵי הוּא כַעֲלִיָּה וּמוּתָּר לְהִתְפַּלֵּל בּוֹ. וְכֵן אִם הָיָה מוּקָף מְחִיצוֹת מִכָּל רוּחוֹתָיו אַף … להמשך קריאה

מה הַסִּבָּה לְקִיצוֹנִיּוּת הַתְּמוּרוֹת הַחוֹלְפוֹת עָלֵינוּ – יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְּהוֹמוֹת?

——– הַסִּבָּה הִיא לִהְיוֹת אָנוּ בִּירִידַת הַדּוֹרוֹת שֶׁמַּשְׁמָעוּתָהּ קַטְנוּת וְצִמְצוּם הַדַּעַת. וְהִנֵּה יֶלֶד קָטָן כְּשֶׁמְּקַבֵּל הוּא צַעֲצוּעַ הֲרֵי שֶׁבְּשָׁעָה זוֹ רוֹאֶה הוּא אֶת כָּל אָשְׁרוֹ, וְכַאֲשֶׁר נִלְקָח מִמֶּנּוּ אֵיזֶה חָפֵץ אַחֵר לְמָחֳרָתוֹ, רוֹאֶה בְּכָךְ אֶת כָּל צַעֲרוֹ, וְנִשְׁכָּח מִמֶּנּוּ כָּל הָאֹשֶׁר שֶׁל אֶתְמוֹל. וְהַסִּבָּה, לְצִמְצוּם שִׂכְלוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד קָשֶׁה לוֹ לְקַשֵּׁר אֶת הֶעָבָר עִם הַהֹוֶה … להמשך קריאה

האזינו יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (טז) יַקְנִאֻ&#1430הוּ בְּזָרִ&#1425ים בְּתֽוֹעֵב&#1430ֹת יַכְעִיסֻֽהוּ: אַקְנִיאוּ קֳדָמוֹהִי בְּפָלְחַן טַעֲוָן בְּתוֹעֶבְתָּאאַרְגִיזוּ קֳדָמוֹהי: יקנאהו. הבעירו חמתו וקנאתו: בתועבת. במעשים תעובים, כגון משכב זכור (ויקרא יח, כב) וכשפים (ויקרא יח, יב) , שנאמר בהם תועבה: (יז) יִזְבְּח&#1431וּ לַשֵּׁדִים&#1433 … להמשך קריאה

סעי' ה' – לא ישחה באופן שיהיה פיו כנגד החגור, וזקן כיון שהרכין ראשו דיו. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' שם כח: א"ר תנחום רבי חנינא אומר כיון שנענע בראשו שוב אינו צריך אמר רבא והוא דמצער נפשיה פירוש שניכר שהוא חפץ לכרוע אלא שמצער עצמו ואינו יכול כגון שהוא חולה או זקן. וכתב הב"י כתוב בהגהות אשיר"י בפרק תפילת השחר (סי' כא) הכורע כיון שהרכין ראשו ומראה כורע דיו ומיהו … להמשך קריאה

סימן תנא – דיני הגעלת כלים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תנא – דיני הגעלת כלים א א קְדֵרוֹת שֶׁל חֶרֶס ב שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם חָמֵץ כָּל הַשָּׁנָה, אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁעוֹשִׂים בָּהֶם דַּיְסָא וּמִינֵי קְמָחִים, ג מְשַׁפְשְׁפָן הֵיטֵב בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יְהֵא חָמֵץ נִכָּר בָּהֶם, וּמֻתָּר לְהַשְׁהוֹתָן לְאַחַר הַפֶּסַח לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ. וּמַצְנִיעָן בְּפֶסַח בְּמָקוֹם ד צָנוּעַ שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לֵילֵךְ שָׁם, כְּדֵי שֶׁלֹּא … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק ז – חק לישראל

——– (כח) וְזֶ&#1435ה מַעֲשֵׂ&#1445ה הַמְּכוֹנָ&#1430ה מִסְגְּרֹ&#1443ת לָהֶ&#1425ם וּמִסְגְּרֹ&#1430ת בֵּ&#1445ין הַשְׁלַבִּֽים: וְדֵין עוֹבָד בְּסִיסַיָּא גְּדַנְפִין לְהוֹןוּגְדַנְפִין בֵּין שְׁלִיבַיָּא: מסגרת להם . ראיתי במשנה ארבעים ותשע מדות , המסגרות כמין טבלאות : מסגרות להם . המסגרות מיד אופן ליד אופן , ויד אופן , הוא עץ התחוב בתוך האופן בנקב , וקרוי איישי"ל בלע"ז . וארבע האופנים … להמשך קריאה

דילוג לתוכן