——–
י"א, ט"ו: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ.
פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : שֶׁתְּהֵא בְּרָכָה מְצוּיָה בַּפַּת בְּתוֹךְ הַמֵּעַיִם, וְאָכַלְתָּ – וְשָׂבַעְתָּ.
לְלַמֶּדְךָ, *(((דברים ח', ג'. וראה בכתבי האריז"ל (שער הפסוקים, על פסוק זה) שפירש הפסוק בצורה נפלאה על פי סודן של דברים, ואכמ"ל.))) כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם, וְאִלְמָלֵי בִּרְכַּת ה' בַּאֲכִילָתוֹ שֶׁל הָאָדָם – לֹא יִשְׂבַּע מִכָּל הָאֹכֶל שֶׁבָּעוֹלָם*(((ואות וראייה לדבר: שהרי ידוע שאין רעבונו ושביעתו של האדם ממאכלו תלויה רק בכמות ובסוג המזון הנצרך לגופו והמסופק לו, אלא עוד גורמים משפיעים על הדבר, כגון חוש הראייה, שכידוע העיוור אינו שובע במהרה בהיות שאינו רואה המאכל, וכן גווני המאכלים והבדליהם משפיעים על שביעת האדם ("אגרא דכלה" פרשת דברים), וכן מחשבתו משפיעה, שהרעב יוכל להחזיק שלושה ימים בלבד, אך אם מצפה למזון שעתיד להגיע – יוכל להתקיים אף שמונה ימים, ובספר "אור החיים" הק' (בראשית פרק מ"א ופרק מ"ז, ע"ש) הביא שראה בימי רעבון כשלא היה אוכל היה אדם אוכל שיעור מאכל של עשרה בני אדם ועודנו רעב בבטנו, כי הידיעה מחסרון המאכל מכניסה רעב באדם (ואת זאת כל אדם יכול לראות איך שתי דקות לאחר כניסת צום נעשה הוא לפתע רעב או צמא…), ומטעם זה כתוב ביוסף הצדיק (בראשית מ"ב, נ"ו): "ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים", שפתח כל אוצרות המזון להראותם לעם שיימעט חום רעבונם. הא למדת, שבאמת לא על הלחם ירעב וישבע ויחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם!!! ))) . וְכַמָּה רָאִינוּ מְצוּקֵי תֵּבֵל בַּעֲלֵי הוֹן תּוֹעָפוֹת, אֲשֶׁר בְּהֶנֵף יָדָם יוּכְלוּ לִרְכֹּשׁ לָהֶם עֶשֶׂר מִסְעָדוֹת, וְעִם כָּל הוֹנָם – כָּשַׁל כָּל אוֹנָם. שֶׁזֶּה אָסוּר כִּי יֵשׁ בּוֹ סֻכָּר, וּבָזֶה יֵשׁ מֶלַח אָז אִי אֶפְשָׁר, כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ מַמְשִׁיךְ לִשְׁכַּב לוֹ בַּבַּנְק, וְהוּא אוֹכֵל כְּכֶבֶשׂ כָּל הַיּוֹם רַק יָרָק*(((וכמובן, אוכל הוא גם את הלב… וזמש"כ (קהלת ה', י"ב): "יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עושר שמור לבעליו לרעתו" ל"ע.))) . וְעֵינָיו רוֹאוֹת וְכָלוֹת, וְלֶאֱכֹל אֵינָן יְכוֹלוֹת, גַּם סְעוּדַת מְלָכִים כִּשְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ, אוֹתָהּ תִּרְאֶה וְאֵלֶיהָ לֹא תָּבוֹא, הֲרֵי שֶׁבִּרְכַּת ה' בְּתוֹךְ הַמֵּעַיִם, טוֹבָה וּמוֹעִילָה לוֹ לָאָדָם שִׁבְעָתַיִם!
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב דוד רחימי שליט"א
דובב שפתי ישנים
על פרשת השבוע
יכיל בקרבו הגיגים ופנינים יקרים, הליכות הלכות ומוסרים, את הלב מעוררים,
לתשובה ולמעשים, העולים ונלמדים, מדבריו הטהורים, ופירושיו המאירים,
על חמשת החומשים, של גדול המפרשים רבינו שלמה יצחקי – רש"י ז"ל.
ונלווה בכתובים, "דובב מישרים", באור הדברים, ומקור המאמרים.
נתחבר בעזרת ה' יתברך – מאתי דוד רחימי יצ"ו – חולון יע"א
שנת "יראת ה' אלמדכם" (תשע"ב) לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5