מוסר – חק לישראל

——– מספר חרדים דף ס"ו ע"ב כְּתִיב (תהלים קכ"ג) אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי וּכְתִיב (שם כ"ה) אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא וּכְתִיב (איכה ג') נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם וְרֶיוַח הַמָּמוֹן יִתְיַיחֵס אֶל הַכַּפַּיִם שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכ"ח) יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל לָכֵן בֶּן אָדָם פְּרוֹס כַּפֶּיךָ אֶל ה' וְעֵינֶיךָ נְשׂוּאוֹת לוֹ וְנַפְשְׁךָ וּלְבָבְךָ וּמָמוֹנָךְ עַל כַּפֶּיךָ כְּמִי … להמשך קריאה

הַמשב"ק – דובב שפתי ישנים

——– ג', ב': וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְּיָדְךָ נָתַתִּי אִתּוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((על פי מדרש רבה דברים פרק א'.))) מִתְיָרֵא הָיָה מֹשֶׁה שֶׁלֹּא תַּעֲמֹד לוֹ זְכוּת שֶׁשִּׁמֵּשׁ לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: *(((בראשית י"ד, י"ג.))) "וַיָּבֹא הַפָּלִיט", וְהוּא עוֹג. … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' שבת פ"ח א. הַסוֹחֵט אֶת הַפֵּירוֹת לְהוֹצִיא מֵימֵיהֶן חַיָּב מִשּׁוּם מְפָרֵק. וְאֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּמַשְׁקִין שֶׁסָּחַט כַּגְּרוֹגֶרֶת. וְאֵין חַיָּבִים מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא עַל דְרִיכַת זֵיתִים וַעֲנָבִים בִּלְבָד. וּמוּתָּר לִסְחוֹט אֶשְׁכּוֹל שֶׁל עֲנָבִים לְתוֹךְ הָאוֹכֶל שֶׁמַּשְׁקֶה הַבָּא לְאוֹכֶל אוֹכֶל הוּא וְנִמְצָא כִּי מְפָרֵק אוֹכֶל מֵאוֹכֶל אֲבָל אִם סָחַט לַכֶּלִי שֶׁאֵין בּוֹ אוֹכֶל … להמשך קריאה

התורם ולא משלם

——– שאלה: אדם שקנה עלייה לתורה בסכום מסוים, ומזה זמן שוועד בית הכנסת מדבר על לבו שישלם את חובו והוא מתחמק ולא משלם. האם מותר לוועד בית הכנסת למנוע ממנו כיבודים ועליות לתורה עד שישלם את חובו? תשובה: אם אינו משלם עובר שני איסורים: א. עובר על נדרו. ב. הריהו גוזל את בית הכנסת, משום … להמשך קריאה

לסימן ר"ז אות ב – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּשֶׁמְדַבְּרִין עַל כְּלַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה אוֹ כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עַל צַדִּיק הַדּוֹר הוּא דָּבָר אֶחָד מַמָּשׁ. כִּי עִקַּר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה הִיא תְּלוּיָה בְּצַדִּיק הַדּוֹר וְכֵן הַצַּדִּיק הוּא בְּעַצְמוֹ הַתּוֹרָה כַּמַּאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (מַכּוֹת כ"ב) כַּמָּה טִפְּשָׁאִי הַנֵּי וְכוּ'. אֲבָל כְּשֶׁהַצַּדִּיק מַמְתִּיק אֶת הַדִּבּוּרִים שֶׁלָּהֶם הוּא חוֹזֵר וְעוֹשֶׂה מֵהַדִּבּוּרִים תּוֹרָה וּמְלַמְּדָהּ לַאֲחֵרִים שֶׁהִיא בְּחִינַת תּוֹרַת חֶסֶד, וּבָזֶה מַמְתִּיקָם … להמשך קריאה

תמט. שלא יאכל כהן בכורים קדם הנחתם בעזרה. – ספר החינוך

שנמנענו (עי' רמב"ם ספה"מ ל"ת קמט) מלאכל בכורים, ועל זה נאמר (דברים יב יז) לא תוכל לאכל וגו' ותרומת ידך, ופרשו בעלי הקבלה (מכות יז, א). ותרומת ידך אלו הבכורים, ונתבאר בסוף מסכת מכות (שם חט א), שאין חיבים עליהן אלא קדם שינחו בעזרה, אבל משהנחו בעזרה אדם פטור עליהם. ולשון ספרי. לא בא הכתוב … להמשך קריאה

מַה מֵּהַמּוֹנְעִים הַגְּדוֹלִים מֵעֲבוֹדַת ה' וּמֵחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה?

——– טִרְדַת חוֹבוֹת, לִהְיוֹת בַּעַל חוֹב זֶה גְּרָמָא בִּנְזִיקִין הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר לְאַבֵּד לָאָדָם אֶת יִשּׁוּב דַּעְתּוֹ מִתּוֹרָה תְּפִלָּה וּתְשׁוּבָה, וּמַרְגִּילוֹ לְמִדּוֹת רָעוֹת בִּהְיוֹתוֹ בְּרִיב עִם אֲנָשִׁים מִתּוֹךְ הַדֹּחַק וְהַלַּחַץ, וּבִהְיוֹתוֹ כָּל יָמָיו בְּכַעַס וּמֶתַח לֹא תִּכּוֹן עֲבוֹדָתוֹ אֶת בּוֹרְאוֹ כִּי אִם בְּקֹשִׁי רַב. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר … להמשך קריאה

סימן תקכו – דיני מת ביום טוב ראשון ויום טוב שני – ערוך השולחן

——– א מת המוטל לקוברו: אם הוא יום טוב ראשון, כיון דאנן בקיאין בקביעא דירחא ויום ראשון הוי וודאי יום טוב – לא יתעסקו בו ישראל בשום פנים, אפילו אם אין בכאן אינם יהודים שיתעסקו בו. ואפילו מת בערב יום טוב ולא הספיקו לקוברו. ואפילו למחר שבת – מכל מקום אסורים ישראלים להתעסק בו, ואפילו … להמשך קריאה

מסעי יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: לג (א) אֵ&#1436לֶּה מַסְעֵ&#1443י בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ&#1431ל אֲשֶׁ&#1445ר יָֽצְא&#1435וּ מֵאֶ&#1445רֶץ מִצְרַ&#1430יִם לְצִבְאֹתָ&#1425ם בְּיַד-מֹשֶׁ&#1430ה וְאַֽהֲרֹֽן: אִלֵין מַטְלָנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל דִינְפָקוּ מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם לְחֵילֵיהוֹן בִּידָאדְמשֶׁה וְאַהֲרֹן: אלה מסעי. למה נכתבו המסעות הללו, להודיע חסדיו של מקום, שאף על פי … להמשך קריאה

סימן תכז – כשראש חדש ב' ימים היאך כותבין בשטרות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תכז – כשראש חדש ב' ימים היאך כותבין בשטרות א כְּשֶׁרֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁנֵי יָמִים, כּוֹתְבִין בַּשְּׁטָרוֹת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן: בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁהוּא יוֹם שְׁלֹשִׁים לַחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר. { וּמוֹנִין לַחֹדֶשׁ מִיּוֹם הַשֵּׁנִי וְכוֹתְבִין בּוֹ בְּא' לַחֹדֶשׁ } (טוּר). { הַגָּה: כְּשֶׁמְעַבְּרִין הַשָּׁנָה כּוֹתְבִין בַּאֲדָר רִאשׁוֹן: אֲדָר, } א { סְתָם, וּבַשֵּׁנִי: אֲדָר הַשֵּׁנִי } (טוּר). … להמשך קריאה

האזינו יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: לב (א) הַֽאֲזִ&#1445ינוּ הַשָּׁמַ&#1430יִם וַֽאֲדַבֵּ&#1425רָה וְתִשְׁמַ&#1445ע הָאָ&#1430רֶץ אִמְרֵי-פִֽי: אַצִיתוּ שְׁמַיָא וֶאֱמַלֵל וְתִשְׁמַע אַרְעָאמֵימְרֵי פֻמִי: האזינו השמים. שאני מתרה בהם בישראל ותהיו אתם עדים בדבר (לעיל ל, יט) שכך אמרתי להם שאתם תהיו עדים, וכן ותשמע … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [שלא] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כַּמָּה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהַרְחִיק מִלִּבּוֹ מִדַּת גַּסּוּת הָרוּחַ, שֶׁהִיא נִקְרֵאת בְּלָשׁוֹן עִבְרִי בְּכַמָּה שֵׁמוֹת: גֹּבַהּ לֵב וְעֵינַיִם רָמוֹת, גַּאֲוָה וָרוֹם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת – טוֹבָה הַמְמֻצַּעַת בֵּין שְׁתֵי הַקְּצָווֹת. אֲבָל מִדָּה זוֹ אֵינָהּ כֵּן, לֹא יֹאחַז בָּהּ אָדָם וְלֹא בְּמִקְצָתָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּפִרְקָא קַמָּא דְּסוֹטָה (ה, א): אָמַר רַב נַחְמָן: לָא מִנָּהּ וְלָא … להמשך קריאה

ויקהל יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: לה (א) וַיַּקְהֵ&#1443ל מֹשֶׁ&#1431ה אֶֽת-כָּל-עֲדַ&#1435ת בְּנֵ&#1445י יִשְׂרָאֵ&#1430ל וַיּ&#1443ֹאמֶר אֲלֵהֶ&#1425ם א&#1434ֵלֶּה הַדְּבָרִ&#1428ים אֲשֶׁר-צִוָּ&#1445ה יְהוָֹ&#1430ה לַֽעֲשׂ&#1445ת אֹתָֽם: וְאַכְנֵשׁ משֶׁה יָת כָּל כְּנִשְׁתָּאדִבְנֵי יִשְרָאֵל וַאֲמַר לְהוֹן אִלֵיןפִּתְגָמַיָא דִי פַקֵד יְיָ לְמֶעְבַּדיָתְהוֹן: ויקהל משה. למחרת יום הכפורים כשירד מן … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סי' ל"ה נְצוֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע כַּאֲשֶׁר תּוֹכִיחַ חֲבֵירְךָ מִי שֶׁדְּבָרָיו יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ יְהֵא דְבָרָיו עָלָיו. מִי שֶׁשִּׂכְלוֹ יוֹתֵר מִדְּבָרָיו יִהְיוּ דְבָרָיו לוֹ. פֵּירוּשׁ מִי שֶׁדְּבָרָיו וְתוֹכְחוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ כְּלוֹמַר שֶׁאֵינוֹ חָכָם וּמַשְׂכִּיל לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרָיו וְאֵין שִׂכְלוֹ מַכְרִיחוֹ לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרָיו הַטּוֹבִים וְהָיוּ דְבָרָיו עָלָיו לְקָלוֹן שֶׁאוֹמְרִים הַשּׁוֹמְעִים לְכָל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר מוֹכִיחַ … להמשך קריאה

סעי' א' – לא יתחיל להתפלל אם לא יספיק לסיים ולומר קדושה או קדיש, אא"כ השעה עוברת. וכן אם יכול להגיע למודים, או לאחת מהברכות ששוחים בהם, כשיגיע שליח צבור למודים, יתפלל. ואם צריך להתחיל כדי לסמוך גאולה לתפלה, ונזדמן לו שמגיע ש"צ למודים כשהוא באחת הברכות באמצע, ישחה עמו; אבל אם הוא בתחלתה או בסופה, לא ישחה. – ספר מנחת שי

——– בגמ' ברכות כא: אמר רב הונא הנכנס לבית הכנסת ומצא ציבור שמתפללין אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע שליח ציבור למודים יתפלל ואם לאו אל יתפלל, רבי יהושע בן לוי אמר אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע שליח ציבור לקדושה יתפלל ואם לאו אל יתפלל. במאי קא מיפלגי מר סבר יחיד אומר … להמשך קריאה

מקץ יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: מא (א) וַיְהִ&#1429י מִקֵּ&#1430ץ שְׁנָתַ&#1443יִם יָמִ&#1425ים וּפַרְע&#1443ֹה חֹלֵ&#1428ם וְהִנֵּ&#1430ה עֹמֵ&#1445ד עַל-הַיְאֹֽר: וַהֲוָה מִסּוֹף תַּרְתֵּין שְׁנִין וּפַרְעֹהחָלֵם וְהָא קָאֵם עַל נַהֲרָא: ויהי מקץ. כתרגומו מסוף, וכל לשון קץ סוף הוא: על היאר. כל שאר נהרות אינם … להמשך קריאה

סימן תכח – סדר קביעת המועדים וקריאת הפרשיות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תכח – סדר קביעת המועדים וקריאת הפרשיות א אֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁאֵין קוֹבְעִים בָּהֶם הַמּוֹעֲדִים; לֹא אד"ו רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְלֹא גא"ו יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא זב"ד פּוּרִים, וְלֹא בד"ו פֶּסַח, וְלֹא גה "ז עֲצֶרֶת וְהוֹשַׁעְנָא רַבָּה, לֹא ג' א חֲנֻכָּה, וְלֹא אג"ו צוֹם אֶסְתֵּר, וְלֹא בד"ו צוֹם תַּמּוּז וְאָב. לְעוֹלָם בַּיּוֹם שֶׁיִּהְיֶה פּוּרִים יִהְיֶה ל"ג לָעֹמֶר, … להמשך קריאה

הגדרת המלאכה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הקוצר תבואה, או התולש פרי, או ירק, או פרח, או עלה, או עץ סרק, וכל דבר שגידולו מן הארץ, בין שהוא מאכל אדם, בין שהוא מאכל בהמה, ובין שאינו ראוי למאכל כלל, הרי הוא עובר על מלאכת קוצר. (שבת ד סו) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל … להמשך קריאה

נביאים – שמואל ב – פרק כב – חק לישראל

——– כב (א) וַיְדַבֵּ&#1444ר דָּוִד&#1433 לַֽיהוָ&#1428ה אֶת-דִּבְרֵ&#1430י הַשִּׁירָ&#1443ה הַזֹּ&#1425את בְּיוֹם&#1449 הִצִּ&#1448יל יְהוָ&#1445ה אֹת&#1435וֹ מִכַּ&#1445ף כָּל-אֹיְבָ&#1430יו וּמִכַּ&#1445ף שָׁאֽוּל: וְשַׁבַּח דָּוִד בִּנְבוּאָה קֳדָם יְיָיַת פִּתְגְּמֵי תּוּשְׁבַּחְתָּא הֲדָא עַלכָּל יוֹמַיָּא דְשֵיזִיב יְיָ יַתיִשְּׂרָאֵל מִיַּד כָּל בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹןוְאַף לְדָוִד שֵׁיזְבֵיהּ מֵחַרְבָּא דְּשָׁאוּל: ביום הציל ה' אותו . לעת זקנתו , לאחר שעברו עליו כל צרותיו ונצול מכולם : ומכף … להמשך קריאה

לְסִימָן רי"ט – קיצור ליקוטי מוהר"ן

וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר עַל חֻרְבַּן הַבַּיִת וְהַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עֶלְיוֹן: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

נביאים – מלכים א – פרק ז – חק לישראל

——– (יג) וַיִּשְׁלַח&#1433 הַמֶּ&#1443לֶךְ שְׁלֹמֹ&#1428ה וַיִּקַּ&#1445ח אֶת-חִירָ&#1430ם מִצֹּֽר: וּשְׁלַח מַלְכָּא שְׁלֹמֹה וּדְבַר יָתחִירָם מִצוֹר: (יד) בֶּן-אִשָּׁה&#1449 אַלְמָנָ&#1448ה ה&#1436וּא מִמַּטֵּ&#1443ה נַפְתָּלִ&#1431י וְאָבִ&#1443יו אִישׁ-צֹרִי&#1454 חֹרֵ&#1443שׁ נְחֹשֶׁת&#1426 וַ&#1440יִּמָּלֵא אֶת-הַחָכְמָ&#1444ה וְאֶת-הַתְּבוּנָה&#1433 וְאֶת-הַדַּ&#1428עַת לַעֲשׂ&#1445וֹת כָּל-מְלָאכָ&#1430ה בַּנְּחֹ&#1425שֶׁת וַיָּבוֹא&#1433 אֶל-הַמֶּ&#1443לֶךְ שְׁלֹמֹ&#1428ה וַיַּ&#1430עַשׂ אֶת-כָּל-מְלַאכְתּֽוֹ: בַּר אִתְּתָא אַרְמַלְתָּא הוּא מִשִּׁבְטָאדְּבֵית נַפְתָּלִי וַאֲבוֹהִי גְּבָר צוֹרֵיאוּמָן בְּעוֹבָדָא דִּנְחָשָׁא וְאִתְמְּלֵי יָתחוּכְמָתָא וְיָת סוּכַלְתָּנוּתָא וְיָת דַּעְתָּאלְמֶעְבָּד כָּל עֲבִידָא … להמשך קריאה

נביאים – ירמיה – פרק ב – חק לישראל

——– (ד) שִׁמְע&#1445וּ דְבַר-יְהוָ&#1430ה בֵּ&#1443ית יַעֲקֹ&#1425ב וְכָֽל-מִשְׁפְּח&#1430וֹת בֵּ&#1445ית יִשְׂרָאֵֽל: קַבִּילוּ פִּתְגָמָא דַיְיָ בֵּית יַעֲקֹבוְכָל זַרְעִית בֵּית יִשְּׂרָאֵל: (ה) כֹּ&#1443ה | אָמַ&#1443ר יְהוָ&#1431ה מַה-מָּצְא&#1448וּ אֲבוֹתֵיכֶ&#1445ם בִּי&#1433 עָ&#1428וֶל כִּ&#1445י רָחֲק&#1430וּ מֵעָלָ&#1425י וַיֵּֽלְכ&#1435וּ אַחֲרֵ&#1445י הַהֶ&#1430בֶל וַיֶּהְבָּֽלוּ: כִּדְנַן אַמַר יְיָ מָה אַשְׁכַּחוּאֲבָהַתְכוֹן בְּמֵימְרִי שְׁקַר אֲרֵיִ אִתְרַחַקוּמִדַּחַלְתִי וְטָעוּ בָּתַר טָעֲוָתָא וַהֲווֹלִלְמָא: (ו) וְלֹ&#1443א אָמְר&#1428וּ אַיֵּ&#1443ה יְהוָ&#1428ה הַמַּעֲלֶ&#1445ה אֹתָ&#1430נוּ מֵאֶ&#1443רֶץ מִצְרָ&#1425יִם … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [שלב] – ספר מנורת המאור עם פירוש

בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גְּדוֹלָה מִדַּת הָעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת הָרוּחַ, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּשְׁתַּלְּמוּ בוֹ מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת וּמַעֲלוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת יוֹתֵר מִכָּל בֶּן אָדָם, וּמוּסַף לַזֶּה שֶׁהָיָה שָׁלֵם בְּמַדְרְגוֹת הַנְּבוּאָה יוֹתֵר מִכָּל נָבִיא, וְאָמְרוּ עָלָיו, שֶׁהָיָה אָב בַּתּוֹרָה, אָב בְּחָכְמָה, אָב בִּנְבוּאָה – וּמִכָּל זֶה לֹא שִׁבְּחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, דִּכְתִיב: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה … להמשך קריאה

אֹכֶל חִנָּם – דובב שפתי ישנים

——– ג', כ"ג: וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בְּעֵת הַהִוא לֵאמֹר. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש רבה דברים פרק ב'.))) אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לַצַּדִּיקִים לִתְלוֹת בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, אֵין מְבַקְּשִׁים מֵאֵת הַמָּקוֹם אֶלָּא מַתְּנַת חִנָּם. *(((משלי י"ח, כ"ג. וע"ע במדרש רבה כאן.))) תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ, וְכָךְ צָרִיךְ כָּל אָדָם לְכַוֵּן וּלְפָרֵשׁ תְּפִלָּתוֹ שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ אֶלָּא מֵאוֹצַר מַתְּנַת … להמשך קריאה

סימן תקכז – דיני עירובי תבשילין – ערוך השולחן

——– א הענין של עירובי תבשילין כפי הנראה מפסחים (מו ב): מן התורה צרכי שבת נעשים ביום טוב, דכתיב (שמות יב טז): "אך אשר יאכל לכל נפש". ושבת ויום טוב חדא קדושה היא, דתרווייהו "שבת" אקרו, וכי היכי דמותר לבשל לבו ביום – מותר לבשל למחר (רש"י). ורבנן הוא דגזרו ביה גזירה, שמא יאמרו: אופין … להמשך קריאה

קטן שהזיק בבית הכנסת

——– ילד פחות מגיל 13 שהזיק, כגון ששבר כסא וכיוצא, מן הדין פטור מלשלם אפילו לאחר שיגדל, ואפילו פטור מלצאת ידי שמים. וממידת חסידות, טוב שיתן איזה סכום לצדקה. (רמב"ם, טור ושלחן ערוך. יבי"א ח"ח חו"מ ס"ו) על כן אין לתבוע את האב לשלם כאשר בנו הקטן הזיק לרכוש בית הכנסת, והתובע ממנו הרי זה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן