סימן תכז – כשראש חדש ב' ימים היאך כותבין בשטרות
א כְּשֶׁרֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁנֵי יָמִים, כּוֹתְבִין בַּשְּׁטָרוֹת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן: בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁהוּא יוֹם שְׁלֹשִׁים לַחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר. { וּמוֹנִין לַחֹדֶשׁ מִיּוֹם הַשֵּׁנִי וְכוֹתְבִין בּוֹ בְּא' לַחֹדֶשׁ } (טוּר). { הַגָּה: כְּשֶׁמְעַבְּרִין הַשָּׁנָה כּוֹתְבִין בַּאֲדָר רִאשׁוֹן: אֲדָר, } א { סְתָם, וּבַשֵּׁנִי: אֲדָר הַשֵּׁנִי } (טוּר).
באר היטב – סימן תכז – כשראש חדש ב' ימים היאך כותבין בשטרות
א א סתם. וה"ה כשמברכין החדש בבה"כ מ"צ. וש"ך בי"ד סימן ר"ח ס"ק י"ז כתב בשם מהרי"ל בראשון אדר ראשון ובשני אדר שני וכ"כ בע"א סי' קכ"ז ס"ד גבי גט. וכ"כ הט"ז בשם הב"ח דנכון לפרש בשניהם באדר ראשון יאמר ראשון ובשני יאמר שני ע"ש:
מגן אברהם תכ״ז – סימן תכז – כשראש חדש ב' ימים היאך כותבין בשטרות
א׳ אדר סתם. וה"ה כשמברכין החדש בב"ה (מ"צ) וש"ך בי"ד סי' ר"כ ס"ק י"ז כ' בשם מהרי"ל בראשון אדר ראשון ובשני אדר שני וכ"כ בא"ע גבי גט ע"ש:
טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים תכ״ז
א׳ אדר סתם. דהכי ס"ל לר"י ולא כר"מ דס"ל סתם אדר הוא אדר שני וכ' מו"ח ז"ל אבל מדברי רמב"ם פ"י דנדרים נראה דפסק כר"מ ע"כ נכון לפרש בשניהם באדר ראשון יאמר ראשון ובשני יאמר שני:
ספר מחצית השקל על אורח חיים תכ״ז
תכ״ז:תק״ד א׳ (ס"ק א) אדר כו' וש"ך כו' כיון דבמסכת נדרים איכא פלוגתא דתנאי. דר"מ ס"ל סתם אדר הוא אדר שני ור' יודא ס"ל סתם אדר הוא ראשון. ויש מחלוק' בין הפוסקים כמאן קי"ל לכן יש לפרש בשניהם בין באדר ראשון בין בשני לצאת לכ"ע:
לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.
בס"ד –
שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א