פְּנֵי הַמַּנְהִיג כִּפְנֵי הַדּוֹר – דובב שפתי ישנים

——– ב', ט"ז – י"ז: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת מִקֶּרֶב הָעָם, וַיְדַבֵּר ה' אֵלַי לֵאמֹר. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((תענית ל' ע"ב.))) (כָּאן נֶאֱמַר "וַיְדַבֵּר"), אֲבָל מִשִּׁלּוּחַ הַמְרַגְּלִים עַד כָּאן לֹא נֶאֱמַר בְּפָרָשָׁה זוֹ "וַיְדַבֵּר", אֶלָּא "וַיֹּאמֶר". לְלַמֶּדְךָ: שֶׁכָּל ל"ח שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְזוּפִים, לֹא נִתְיַחֵד עִמּוֹ הַדִּבּוּר בִּלְשׁוֹן חִבָּה, פָּנִים אֶל פָּנִים … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות שבת פרק ו' א. הַפּוֹסֵק עִם הַנָּכְרִי לִבְנוֹת לוֹ חֲצֵרוֹ אוֹ כּוֹתְלוֹ אוֹ לִקְצוֹר אֶת שָׂדֵהוּ אוֹ שֶׁשְּׂכָרוֹ שָׁנָה אוֹ שְׁתַּיִם לִבְנוֹת לוֹ חָצֵר אוֹ לִטַּע לוֹ כֶרֶם אִם הָיְתָה הַמְּלָאכָה בַּמְּדִינָה אוֹ בְתוֹךְ הַתְּחוּם אָסוּר לוֹ לַהֲנִיחָן לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת מִפְּנֵי הָרוֹאִים שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים שֶׁפָּסַק וְאִם הָיְתָה הַמְּלָאכָה חוּץ לַתְּחוּם מֻתָּר שֶׁאֵין … להמשך קריאה

סימן תכה – דיני ראש חדש שחל להיות בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תכה – דיני ראש חדש שחל להיות בשבת א רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, עַרְבִית שַׁחֲרִית וּמִנְחָה מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע וְאוֹמֵר יַעֲלֶה וְיָבֹא בָּעֲבוֹדָה, וְאֵינוֹ מַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בְּיַעֲלֶה וְיָבֹא, וּמוֹצִיאִין שְׁנֵי סְפָרִים וְקוֹרִין בָּרִאשׁוֹן שִׁבְעָה בְּסֵדֶר הַיּוֹם, א וּבַשֵּׁנִי קוֹרֵא מַפְטִיר וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה, וּמַפְטִירִין ב הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, { וְאִם … להמשך קריאה

הַכְּלָל הָרִאשׁוֹן: בְּשִׁפְלוּת הָרוּחַ – ספר מנורת המאור עם פירוש

(((וּמִתְחַלֵּק לִשְׁנֵי חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, בַּלֵּב; הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, בְּמַעֲשֶׂה))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר שערי קדושה ח"ב שער ד' הַמִּסְתַּפֵּק בְּהֶכְרָחִי נִקְרָא צַדִּיק כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י"ג) צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂוֹבַע נַפְשׁוֹ וְדָוִד אָמַר (תהלים קי"ט) טוֹב לִי כִי עוּנֵתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ וְלֹא שָׁאַל יַעֲקֹב אֶלָּא (בראשית כ"ח) וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכוֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ וּכְתִיב (שם מ"ט) יִשָׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם וגו' וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבּוֹל וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– שערי תשובה דף לא עא הֶחָנֵף הַמְשַׁבֵּחַ אֶת הָרָשָׁע בְּפָנָיו, אַף חָכְמָתוֹ עָמְדָה לוֹ כִּי לֹא יְשַׁבְּחֶנּוּ בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם פֶּן יִהְיֶה לָהֶם לְמוֹקֵשׁ. גַּם זֶה הֶחָנֵף גָּדוֹל עֲוֹנוֹ כִּי הֶחֱלִיק אֵלָיו בְּעֵינָיו וְלֹא יָשׁוּב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְלֹא יִדְאַג לְעֵינָיו כִּי צַדִּיק הוּא בְּעֵינָיו וְכָל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מֵעֲדַת הַצַדִּיקִים אִם יְשַׁבְּחוּהוּ יֹאמַר בְּלִבּוֹ אָמְנָם … להמשך קריאה

תמז. שלא לאכל בשר העולה. – ספר החינוך

שלא לאכל שום דבר מבשר העולה, שנאמר (דברים יב יז) לא תוכל לאכל בשעריך וגו' נדריך אשר תדר. ופרוש הכתוב כאילו יאמר לא תוכל לאכל כל נדריך אשר תדר. ואמרו רבותינו בעלי הקבלה (מכות יז, א) נדריך זו עולה, ולא בא הכתוב אלא ללמדך לאוכל עולה, בין לפני זריקת דמים בין לאחר זריקת דמים, בין … להמשך קריאה

"וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל"

——– עצה טובה לכל אדם שאחראי על כספי ציבור, שיפרסם את פירוט ההכנסות וההוצאות, למען לא יהיה מקום לחשוד בו שאולי אינו נוהג נכון עם הכסף. וכבר אמרה תורה (במדבר לב כב): "וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל". ומי לנו גדול ממשה רבינו עליו השלום שהקב"ה העיד עליו (שם יב ז): "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא", ובכל זאת … להמשך קריאה

אַנְשֵׁי שָׁלוֹם – דובב שפתי ישנים

——– ב', כ"ו: וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא צִוָּנִי הַמָּקוֹם לִקְרֹא לְסִיחוֹן לְשָׁלוֹם, לָמַדְתִּי מִמִּדְבַּר סִינַי, מִן הַתּוֹרָה שֶׁקָּדְמָה לָעוֹלָם, כְּשֶׁבָּא הַקָּבָּ"ה לִיתְנָה לְיִשְׂרָאֵל חִזֵּר אוֹתָהּ עַל עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, וְגָלוּי לְפָנָיו שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּהָ, וְאַף עַל פִּי כֵן פָּתַח לָהֶם בְּשָׁלוֹם, אַף אֲנִי … להמשך קריאה

טאטוא ושטיפה בבית מרוצף

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לטאטא בית מרוצף, אבל אין להדיחו במים. [וכתב הבית יוסף: והחמירו שלא לשטוף במקום מרוצף מחשש שמא ישטוף במקום שאינו מרוצף, אבל בטאטוא שהוא נחוץ יותר, לא גזרו בו חכמים. (ועיין להלן בסוף החוברת שמותר להדיח את הריצפה על ידי גוי.)] ואמנם במקרה שהתלכלכה הרצפה מאוד, מותר … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סימן קמ"ה פַּרְנַס אַל יַטִּיל אֵימָה עַל הַצִבּוּר שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם וְיִרְדֶה וְיִנְגוֹשׂ וְיִכוֹף אוֹתָם בְחָזְקָה לִכְבוֹד עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְרֵאִים וּמִתְפַּחֲדִים מִמֶּנּוּ שֶׁאִם עָשָׂה כֵן כַמָּה עוֹנְשָׁם גָּדוֹל. כִּי הֵם נִמְנִים עִם אוֹיְבֵי ה' וְהַמָּסוֹרוֹת מוֹסְרֵי מָמוֹן חֲבֵירֵיהֶם בִּידֵי אֲחֵרִים וְכָל שֶׁכֵּן גּוּפָם וְהָאַפִּיקוֹרְסִים מְבַזִּים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְשֶׁכָּפְרוּ בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים וְהַפּוֹרֵשׁ … להמשך קריאה

מָה הָעֵצָה לְאָדָם שֶׁהִשְׁתַּלֵּט עָלָיו הַיֵּצֶר בְּדָבָר מְסֻיָּם?

——– א. יַעֲשֶׂה מֶרֶד, דְּהַיְנוּ גַּם אִם יוֹדֵעַ שֶׁהִמְלִיךְ הַיֵּצֶר עַצְמוֹ עָלָיו בְּדָבָר מְסֻיָּם שֶׁאֵין בְּכֹחוֹ לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו, לֹא יִשְׁמַע לוֹ מִיָּד, אֶלָּא יִדְחֵהוּ וְיִתְמָרֵד נֶגְדּוֹ לְעוֹד זְמַן מָה, וּבָזֶה שׁוֹבֵר כֹּחַ מַלְכוּתוֹ מֵעָלָיו, כִּי פְּעָמִים יֵשׁ בְּנֵי אָדָם הַכְּבוּשִׁים תַּחַת יִצְרָם בְּדָבָר אֶחָד וְתֵכֶף שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת תַּאֲוָתָם מִיָּד נִכְנָעִים וְכוֹרְעִים תַּחַת יִצְרָם בְּדָבָר זֶה לְלֹא … להמשך קריאה

סימן תקכד – כמה דברים האסורים ביום טוב – ערוך השולחן

——– א אין עולין על גבי אילן ביום טוב, גזירה שמא יתלוש. ולא רוכבין על גבי בהמה, גזירה שמא יחתוך זמורה. ובירושלמי אומר משום שביתת בהמתו, ובסימן רמו בארנו בזה, עיין שם ובסימן תצה אם יש שביתת בהמתו אם לאו. ולא שטין על פני המים, גזירה שמא יעשה חבית של שייטין. והיא כלי של גומ"א … להמשך קריאה

לסימן קצ"ב – קיצור ליקוטי מוהר"ן

יוּבָן בָּזֶה מַה דְּמִשְׁתַּמֵּט מִנֵּהּ ר"ז מר"י כְּדְבָּעִי לְאַסוּקֵי לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל דִּשְׁמָא עַל-יְדֵי הַקַבָּלַת פָּנָיו יְקַבֵּל גַּם דַּעְתּוֹ וְיִמְנַע עַל-יְדֵי-זֶה מִלַּעֲלוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי … להמשך קריאה

סעי' יא' – התפלל י"ח במנחה של שבת, מתפלל במוצאי שבת שתים, ואינו מבדיל בשניה, ויתפלל אותה בתורת נדבה ואינו צריך לחדש בה דבר; וה"ה אם לא הזכיר יעלה ויבא במנחה של ר"ח. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ואם טעה ולא הזכיר יעלה ויבא במנחה בר"ח, או שהתפלל במנחה בשבת תפלה של חול, יש אומרים שמתפלל ערבית שתים. וי"א שא"צ. ולצאת ידי ספיקא יתפלל ערבית שתים, השנייה נדבה ואין צריך לחדש בה דבר: וכתב הב"י גם זה נתבאר בסימן רצ"ב וגם בסימן תכ"ב: וכ"פ מרן טעה במנחה של שבת והתפלל … להמשך קריאה

זוהר תרומה דף קל"ו ע"ב – חק לישראל

——– רַב הַמְנוּנָא סָבָא כַּד הֲוָה סְלִיק מִנַּהֲרָא בְמַעֲלֵי שַׁבַּתָּא הֲוָה יָתִיב רִגְעָא חָדָא וְזָקִיף עֵינוֹי וַהֲוָה חָדֵי וַהֲוָה אָמַר דַהֲוָה יָתִיב לְמֶחֱמֵי חֶדְוָה דְמַלְאֲכֵי עִלָּאי. אִלֵּין סַלְקִין וְאִלֵּין נַחֲתִין וּבְכָל מַעֲלֵי שַׁבַּתָּא יָתִיב בַּר נָשׁ בָּעוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת. זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּיָדַע בְּרָזִין דְּמָארֵיהּ. כַּד נָהִיר יְמָמָא בְיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא סְלִיקוּ דְחֶדְוָה סָלִיק בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין בְּנַיְיחָא … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' שבת פ"ה א. הַדְלָקַת נֵר בְּשַׁבָּת אֵינָהּ רְשׁוּת אִם רָצָה מַדְלִיק וְאִם רָצָה אֵינוֹ מַדְלִיק וְלֹא מִצְוָה שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לִרְדּוֹף אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂנָּה כְּגוֹן עֵירוּבֵי חֲצֵרוֹת אוֹ נְטִילַת יָדַיִם לַאֲכִילָה אֶלָּא זֶה חוֹבָה וְאֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָּיבִין לִהְיוֹת בְּבָתֵּיהֶן נֵר דָּלוּק בְּשַׁבָּת אֲפִילוּ אֵין לוֹ מַה יֹאכַל שׁוֹאֵל עַל הַפְּתָחִים וְלוֹקֵחַ … להמשך קריאה

גולות. חמש אבנים.

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אין לילדים לשחק גולות או חמש אבנים על גבי עפר, מחשש שמא יחפרו או ישוו את הגומות שבעפר. אבל על גבי קרקע מרוצפת, מותר. (ה"ע ד רמא. שבת ג קג, שבת ד נג, נד) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו … להמשך קריאה

כֵּיצַד יֵדַע הָאָדָם שֶׁעֲבוֹדָתוֹ אֶת ה' לְשֵׁם שָׁמַיִם?

——– אִם שָׂמֵחַ הוּא בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְאַף שֶׁחֲבֵרוֹ מַצְלִיחַ וְעוֹלֶה עָלָיו אֵין עֵינוֹ רָעָה בּוֹ, זֶהוּ סִימָן שֶׁעוֹבֵד הוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם. (ר' אלימלך מליזנסק) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם … להמשך קריאה

סעי' יב' – הטועה ומזכיר מאורע שאר ימים בתפלה, שלא בזמנה, לא הוי הפסקה. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י, כתוב בארחות חיים מהא דאמרינן אם הבדיל בשתיהן יצא, דקדק ה"ר יונה דכל הטועה ומזכיר מאורע שאר ימים בתפילה שלא בזמנה לא הוי הפסקה: וכ"פ מרן הטועה ומזכיר מאורע שאר ימים בתפלה, שלא בזמנה, לא הוי הפסקה. הגה: מיהו אם נזכר שטעה, פוסק אפי' באמצע הברכה (א"ז מסכת ברכות). וכתב המ"ב (ס"ק … להמשך קריאה

סימן תקכה – דין הלואה ביום טוב – ערוך השולחן

——– א גרסינן בשבת (קמח ב): איתמר: הלוואת יום טוב, כלומר שהלוה ממנו אוכלין או משקין או שאר דבר שצריך ליום טוב, רבה אמר: ניתנה ליתבע בבית דין, דאם לאו – לא ילוונו, ואתי לאימנועי משמחת יום טוב. רב יוסף אמר: לא ניתנה ליתבע בבית דין, דאי אמרת ניתנה ליתבע – אתי למיכתב. וכיצד יעשה? … להמשך קריאה

תמח. שלא לאכל קדשים קלים קדם זריקת דמים. – ספר החינוך

שלא לאכל שום דבר מבשר קדשים קלים קדם זריקת דמים, וקדשים קלים הן כמו תודה ושלמים וכיוצא בהן מאותן השנויים במסכת זבחים פרק חמישי (מח), ועל זה נאמר (דברים יב יז) לא תוכל לאכל בשעריך וגו' ונדבותיך, שפרושו כאילו אמר לא תוכל לאכל נדבותיך. ואמרו בעלי הקבלה זכרונם לברכה (מכות יז, א) לא בא הכתוב … להמשך קריאה

לסימן ר"ז – לְהַמְתִּיק הַגְּבוּרוֹת. – קיצור ליקוטי מוהר"ן

וְהַהַמְתָּקָה הוּא עַל-יְדֵי שֶׁדָּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת בָּזֶה שֶׁמְּדַבְּרִים עָלָיו אוֹ שֶׁמְּקַבֵּל הַיִּסּוּרִים בָּזֶה שֶׁמְּדַבְּרִים עָלָיו בְּאַהֲבָה. אֲבָל אִם אֵין בּוֹ כֹּחַ לְהַמְתִּיקָם אֲזַי מֻכְרָח שֶׁיִּסְתַּלֵּק. וְהַיְנוּ אוֹ שֶׁיִּסְתַּלֵּק לְגַמְרֵי. וְעַל-יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ. נִשְׁמָתוֹ מַמְתִּיקָם. אוֹ שֶׁנּוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ שֶׁגַּם זֶה הוּא בְּחִינַת מִיתָה. (וּמוּבָן שֶׁבְּאִם אַף-עַל-פִּי-כֵן מִתְחַזֵּק בָּעֵת הַנְּפִילָה וְעוֹלֶה מִירִידָתוֹ הֵם גַם כֵּן מִתְתַּקְנִים עַל-יְדֵי-זֶה … להמשך קריאה

צדקה לריבוי התורה עדיף מצדקה לבית הכנסת

——– כתב מרן השלחן ערוך (יורה דעה סימן רמט סט"ז): "מצות צדקה לנערים ללמוד תורה, עדיף ממצות בית הכנסת". ומעשה ברבי חמא ורבי הושעיה שהיו הולכים על יד בתי הכנסת שבלוד, אמר רבי חמא לרבי הושעיה כמה ממון השקיעו אבותי כאן בבתי הכנסת. אמר לו רבי הושעיה כמה נפשות איבדו אבותיך כאן, הלוא טוב היה … להמשך קריאה

סימן תכו – ברכת הלבנה וזמנה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תכו – ברכת הלבנה וזמנה א הָרוֹאֶה לְבָנָה בְּחִדּוּשָׁהּ מְבָרֵךְ: אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים. וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. חֹק וּזְמַן נָתַן לָהֶם שֶׁלֹא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם. { הַגָּה: וְאֵין לְקַדֵּשׁ הַחֹדֶשׁ אֶלָּא בַּלַּיְלָה בְּעֵת שֶׁהַלְּבָנָה זוֹרַחַת } א { וְנֶהֱנִין מֵאוֹרָהּ } (אָגוּר). ב אֵין מְבָרְכִין עַל הַיָּרֵחַ אֶלָּא ב בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת כְּשֶׁהוּא מְבֻשָּׂם … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן בַּלֵּב – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן