סימן תקיג – דין ביצה שנולדה ביום טוב – ערוך השולחן

——– א ביצה שנולדה ביום טוב – אסור ליגע בה, דהיינו לטלטלה. כלומר: אף על גב דמוקצה מותר בנגיעה, כמו שכתבתי בסימן שח, מכל מקום ביצה שהיא עגולה – נגיעתה היינו טלטולה, דאי אפשר שלא תנדנד. וזהו שכתב רבינו הרמ"א בסעיף א על הך דאסור ליגע בו – דהיינו לטלטלה, כלומר: דנגיעתה הוי טלטולה (וכן … להמשך קריאה

משנה זבחים פרק ט – חק לישראל

——– א. הַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ אֶת הָרָאוּי לוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כָּל הָרָאוּי לָאִשִּׁים. אִם עָלָה לֹא יֶרֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו), הִוא הָעלָה עַל מוֹקְדָה (עַל הַמִּזְבֵּחַ), מַה עוֹלָה שֶׁהִיא רְאוּיָה לָאִשִּׁים אִם עָלְתָה לֹא תֵרֵד, אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא רָאוּי לָאִשִּׁים אִם עָלָה לֹא יִרִד. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כָּל הָרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ, אִם עָלָה לֹא יֶרֶד, … להמשך קריאה

הֲחֵפֶץ לַה' בְּעוֹלוֹת? – דובב שפתי ישנים

——– ל"ה, ל"ג: וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((כתובות ל"ז ע"ב.))) לֹא יִפָּטֵר בְּמָמוֹן. *(((על פי הפסוק בשיר השירים (ח', ז'): "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא ישטפוה, אם יתן … להמשך קריאה

תלו. לאבד עבודה זרה ומשמשיה. – ספר החינוך

שנצטוינו לאבד בתי העבודה זרה כלם בכל מיני אבוד, בשברון, ובשריפה, בהריסה, ובכריתה, כל מין במה שראוי לו, כלומר, במה שיהיה יותר משחית וממהר בחרבנו, והכונה שלא נניח רשם לעבודה זרה, ועל זה נאמר (דברים יב ב) אבד תאבדון את כל המקמות וגו', ונאמר גם כן, כי (שם ז ה) אם כה וגו' מזבחתיהם תתצון … להמשך קריאה

השקיה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– המשקה גידולי אדמה או עציצים, במים או בשאר משקים, עובר על תולדת זורע, כיון שגורם להצמחתם, וכמבואר לעיל במבוא. אמנם מותר לשפוך יין על זרעים, לפי שהיין חזק ומקלקל את הזרעים. וכן מותר להטיל עליהם מי רגלים, מפני שהם עזים ומקלקלים אותם. (שבת ג ל. שבת ד ב, … להמשך קריאה

גמרא מנחות דף צ"ט ע"א – חק לישראל

——– מְנָא לָן דְּמַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ אָמַר רִבִּי אַחָא בַר יַעֲקֹב דְּאָמַר קְרָא (במדבר י"ז) אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלָּה בְּנַפְשׁוֹתָם וְעָשׂוּ אוֹתָם רִקּוּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזבֵּחַ וְגוֹ' בַּתְּחִלָּה תַּשְׁמִישֵׁי מִזְבֵּחַ וְעַכְשָׁיו גּוּפוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. (דברים י') אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן תָּנֵי רַב יוֹסֵף מְלַמֵּד שֶׁהַלּוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מוּנָחִין בָּאָרוֹן מִכָאן לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אוֹנְסוֹ … להמשך קריאה

סימן תטו – שלא לערב ערובי תחומין אלא לדבר מצוה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תטו – שלא לערב ערובי תחומין אלא לדבר מצוה א אֵין מְעָרְבִין עֵרוּבֵי תְּחוּמִין אֶלָּא לִדְבַר מִצְוָה, כְּגוֹן שֶׁהָיָה רוֹצֶה לֵילֵךְ לְבֵית הָאָבֵל, אוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה שֶׁל א נִשּׂוּאִין, אוֹ לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ אוֹ ב חֲבֵרוֹ שֶׁבָּא מִן הַדֶּרֶךְ וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ, { הַגָּה: אוֹ שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ לְטַיֵּל בְּיוֹם טוֹב אוֹ בְּשַׁבָּת בְּפַרְדֵּס שֶׁיֵּשׁ בּוֹ … להמשך קריאה

גמרא בכורות דף כ"ד ע"א – חק לישראל

——– תַּנְיָא הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה מֵנִיקָה מִן הַנָּכְרִי הַבָּא אַחֲרָיו בְּכוֹר מִסָּפֵק מִפְּנֵי שֶׁמְּרַחֶמֶת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ יוֹלֶדֶת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר דָבָר בְּחֶזְקָתוֹ. וְכֵן הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַנִּכְנָס לְתוֹךְ עֶדְרוֹ בַּלַּיְלָה וְרָאָה כְּעֶשֶׂר כַּחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַבְכִּירוֹת וְשֶׁאֵינָן מַבְכִּירוֹת יוֹלְדוֹת. לְמָחָר הִשְׁכִּים וּמָצָא זְכָרִים תְּלוּיִין בְּשֶׁאֵין מַבְכִּירוֹת וּנְקֵבוֹת תְּלוּיוֹת בִּמַבְכִּירוֹת אֵינוֹ … להמשך קריאה

לסימן צ"ד – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כִּי הַתֵּבוֹת הֵם כֵּלִים לְהוֹרָדַת הַשֶּׁפַע. בָּזֶה מוּבָן מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּדִבּוּרִים דַּוְקָא: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

מַדּוּעַ בְּדוֹרֵנוּ דַּוְקָא יֶשְׁנוֹ הֶסְתֵּר פָּנִים נוֹרָא?

——– מַשְׁמָעוּת מְיֻחֶדֶת נוֹדַעַת לַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים מְסַיְּמֵי הַגָּלוּת לִהְיוֹת עוֹבְדִים עֲבוֹדָתָם בְּחֹסֶר סִפּוּק, בְּחֹסֶר הִתְלַהֲבוּת, בְּחֹסֶר הֶאָרַת פָּנִים וְעִידוּד מִמַּעֲשֵׂיהֶם וּמִמְּסִירוּתָם. זֶהוּ סוּג עֲבוֹדָה הַנִּצְרֶכֶת קֹדֶם הִתְגַּלּוּת הָאוֹר הַגָּדוֹל – לַעֲבֹד אֶת ה' דַּוְקָא מִתּוֹךְ חֹשֶׁךְ גָּדוֹל וּמִתּוֹךְ הֶסְתֵּר פָּנִים שֶׁכְּאִלּוּ וְכִבְיָכוֹל אֵין בַּעֲבוֹדָתִי כְּלוּם, וּכְאִלּוּ אֵינֶנּוּ פּוֹעֲלִים כְּלוּם בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְכָל מַעֲשֵׂינוּ תֹּהוּ וָרִיק. וְרַק … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק כט – חק לישראל

——– (ד) מֶ&#1431לֶךְ בְּ&#1453מִשְׁפָּט יַעֲמִ&#1443יד אָ&#1425רֶץ וְאִ&#1430ישׁ תְּרוּמ&#1443וֹת יֶֽהֶרְסֶֽנָּה: מַלְכָּא בְדִינָא נוֹקֵים אַרְעָא וְגַבְרָאעַוָלָא עָקֵר לַהּ: יעמיד ארץ . אם שופט אמת הוא יעמיד ארץ : ואיש תרומות . איש גאות שאינו חש להיות מתון בדין ורבותינו אמרו אם הדיין דומה למי שאינו צריך לקנות אוהבים וליקח שוחד הוא יעמיד ארץ ואם דומה לכהן השואל … להמשך קריאה

גמרא ערכין דף יח ע"ב – חק לישראל

——– תָּנוּ רַבָּנָן: שָׁנָה הָאֲמוּרָה בְּקָדָשִׁים שָׁנָה הָאֲמוּרָה בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה שְׁתֵּי שָׁנִים בִּשְׂדֵי אֲחוּזָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁבְּעֶבֶד עִבְרִי וְכֵן שֶׁבְּבֵן וְשֶׁבְּבַת כֻּלָּן מֵעֵת לְעֵת. שָׁנָה הָאֲמוּרָה בַּקֳּדָשִׁים מְנָלָן אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר קְרָא (ויקרא יב) כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ שְׁנָתוֹ שֶׁלּוֹ וְלֹא שֶׁל מִנְיַן עוֹלָם. שָׁנָה הָאֲמוּרָה בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה דִּכְתִיב (שם כה) … להמשך קריאה

הַכְּלָל הַשֵּׁנִי: בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם – ספר מנורת המאור עם פירוש

(((וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, בִּרְדִיפַת שָׁלוֹם; הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, בְּאַהֲבַת הַחֲבֵרִים.))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם … להמשך קריאה

זוהר חיי שרה דף קל"ג ע"ב – חק לישראל

——– רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח וְאָמַר (ישעיה מב) מִי נָתַן לִמְשִׁיסָה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבוֹזְזִים הֲלֹא יְיָ וְגוֹמֵר. תָּא חֲזֵי מֵזִמְנָא דְאִתְחֲרֵב בֵּי מַקְדְשָׁא בִּרְכָאן לָא שַׁרְיָין בְּעַלְמָא וְאִתְמַנְעוּ כַּבְיָכוֹל אִתְמַנְעוּ מֵעֵילָא וְתַתָּא וְכָל אִינוּן שְׁאָר דַּרְגִין תַּתָּאִין מִתְתַּקְפֵי וְאַזְלֵי וְשַׁלְטֵי עָלָיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל בְּגִין דְּאִינוּן גָּרְמוּ בְּחוֹבַיְיהוּ. הַאי קְרָא לָא אִתְיַישְׁבָן מִלֵּיהּ דִכְתִיב (שם) מִי נָתַן לִמְשִׁיסָה … להמשך קריאה

תלז. שלא לאבד דברים שנקרא שמו יתברך עליהם. – ספר החינוך

שלא נאבד ונמחה הדברים ששם הקדוש ברוך הוא נקרא עליהם, כגון בית המקדש וספרי הקדש ושמותיו היקרים ברוך הוא, ועל כל זה נאמר (דברים יב ד) לא תעשון כן ליי אלהיכם, אחר שקדם המצוה לאבד עבודה זרה ולמחות שמה ולהרס בתיה ומזבחותיה כלם מנע ואמר לא תעשון כן ליי אלהיכם. ובסוף מסכת מכות (כב, א) … להמשך קריאה

בניית בית הכנסת

——– כתב הרמב"ם: כל מקום שיש עשרה מישראל, צריך שיכינו בית שיכנסו בו לתפילה בכל עת, ומקום זה נקרא "בית הכנסת". ואם אין בכוחם לבנות בית כנסת, ואין להם היכן להתפלל, מחויבים לשכור מקום מיוחד לתפילה. (ו ריח) לשם שמים – גדולה מעלת הבונה בית הכנסת, שמזכה את הרבים יום יום בתפילות בציבור ועניית דברים … להמשך קריאה

זוהר תשא דף קצ"ד ע"א – חק לישראל

——– וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד. וְכִי לָא הֲוָה בְקַדְמֵיתָא אֹהֶל מוֹעֵד אֶלָּא בְּקַדְמֵיתָא אֹהֶל סְתָם הַשְׁתָּא אֹהֶל מוֹעֵד. מָאי מוֹעֵד. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לְטָב. רִבִּי אַבָּא אָמַר לְבִישׁ. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לְטָב. מַה מוֹעֵד דְּאִיהוּ יוֹם חֶדְוָה דְסִיהֲרָא דְאִתּוֹסְפָא בֵּיה קְדוּשָׁה לָא שַׁלְטָא בָּהּ פְּגִימוּתָא אוּף הָכָא קָרֵי לָהּ בִּשְׁמָא דָא לְאַחְזָאָה דְהָא אִתְרְחִיק מִבֵּינַיְיהוּ … להמשך קריאה

לסימן ק"ג – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עַל-יְדֵי שֶׁהָרַב מוֹנֵעַ הֲלָכָה מִתַּלְמִידוֹ שֶׁהוּא כְּגֹזְלוֹ מִנַּחֲלַת אֲבוֹתָיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל גּוֹרֵם שֶׁגַּם תַּלְמִידוֹ יִרְצֶה לִגְזֹל מִיִּשְׂרָאֵל אֶת נַחֲלַת אֲבוֹתָם. וְכֵן כְּשֶׁהַתַּלְמִיד מְחַיֵּב אֶת הָרַבִּים מִסְּתָמָא גַּם רַבּוֹ כֵּן. עַיֵּן בְּפֶרֶק לִפְנֵי אִידֵיהֶן תַּלְמִידָא דְר' עַקִיבָא לִסְּטָאָה אַתְּ. בָּזֶה מוּבָן מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל תַּלְמִיד שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ מְגַלִּין רַבּוֹ עִמּוֹ כִּי מִסְּתָמָא … להמשך קריאה

משנה חולין פרק ה – חק לישראל

——– א. אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶּׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת, בַּחֻלִּין וּבַמֻּקְדָּשִׁין. כֵּיצַד, הַשּׁוֹחֵט אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ חֻלִּין בַּחוּץ, שְׁנֵיהֶם כְּשֵׁרִים, וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. קָדָשִׁים בַּחוּץ, הָרִאשׁוֹן חַיָּב כָּרֵת, וּשְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין, וּשְׁנֵיהֶם סוֹפְגִים אֶת הָאַרְבָּעִים. חֻלִּין בִּפְנִים, שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים, וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. קָדָשִׁים בִּפְנִים. הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר, … להמשך קריאה

סעי' א' – טעה או נאנס ולא התפלל מתפלל בתפלה הבאה שתים: ומתפלל השניה לתשלומין; ואם היפך, לא יצא ידי תפלה שהיא תשלומין, וצריך לחזור ולהתפלל אותה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' ברכות כו. טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה ב' הראשונה מנחה והשנייה לתשלומין טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים וכן אם טעה ולא התפלל מנחה יתפלל ערבית ב' אע"פ שעבר יומו. וכתב הב"י לעולם צריך להתפלל תחלה תפילה של עכשיו ואחר כך של תשלומין ואם היפך לא יצא ידי תפילה … להמשך קריאה

מִי אָמַר שֶׁדּוֹרֵנוּ הוּא מִסּוֹפֵי הַדּוֹרוֹת קֹדֶם הָאוֹר הַגָּדוֹל?

——– סִימָנֵי תֵּאוּרוֹ שֶׁל "הַדּוֹר הַמְסַיֵּם", מְבֹאָרִים בְּסוֹף מַסֶּכֶת "סוֹטָה" וּבְעוֹד מִדְרָשִׁים רַבִּים, שֶׁכֻּלָּם אָכֵן נִתְקַיְּמוּ בְּדוֹרֵנוּ וְאָנוּ כְּבָר לְגַמְרֵי מֵאַחֲרֵיהֶם. וּכְבָר הִכְרִיזוּ עַל כָּךְ כָּל גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁאָכֵן אָנוּ בַּתְּקוּפָה הַמְסַיֶּמֶת, וּבְרֹאשָׁם הֶחָפֵץ חַיִּים, בִּזְמַנּוֹ הָיָה הוּא כְּבָר מוּכָן לַגְּאֻלָּה יוֹם יוֹם, וְתָבַע מֵהַכֹּהֲנִים לִלְמֹד הִלְכוֹת סֵדֶר קָדָשִׁים לְהִתְכּוֹנֵן לַעֲבוֹדָתָם. ——– לעילוי נשמת … להמשך קריאה

גמרא זבחים דף פ"ה ע"ב – חק לישראל

——– תָּנוּ רַבָּנָן (ויקרא י"ט) וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה לְרַבּוֹת הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַקְּרָנַיִם וְהַטְּלָפַיִם יָכוֹל אֲפִילוּ פֵּרְשׁוּ תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים י"ב) וְעָשִׂיתָ עוֹלוֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם. אִי בָשָׂר וָדָם יָכוֹל יַחֲלוֹץ גִּידִין וַעֲצָמוֹת וְיַעֲלֵה בָשָׂר לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ תַּלְמוּד לוֹמַר וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל. הָא כֵּיצַד מְחֻבָּרִים יַעֲלוּ פֵּרְשׁוּ אֲפִילוּ הֵם בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ יֵרְדוּ. מָאן תַּנָּא … להמשך קריאה

זוהר אמור דף קב ע"א – חק לישראל

——– בְּהַאי יוֹמָא מִתְעַטַּר כַּהֲנָא בְּעִטְּרִין עִלָּאִין וְהוּא קָאִים בֵּין עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי וּמְכַפֵּר עֲלֵיהּ וְעַל בֵּיתֵיהּ וְעַל כַּהֲנֵי וְעַל מַקְדְּשָׁא וְעַל יִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ. תָּאנָא בְּשַׁעְתָּא דְּעָאל בְּדָמָא דְּפָר מְכַוֵּן בְּרֵישָׁא דִּמְהֵימָנוּתָא וְאַדֵּי בְּאֶצְבָּעֵיהּ כְּמָה דִּכְתִיב (ויקרא ט"ז) וְהִזָּה אוֹתוֹ עַל הַכַּפֹּרֶת וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת וְהֵיךְ עָבִיד בָּסִים בְּקַפְטָא (ס"א בְּקַטְפָא) דְּאֶצְבָּעָא וְאַדֵּי כְּמַצְלִיף בְּטִיצְפִּין דְּאֶצְבָּעָא לְסִטְרֵי … להמשך קריאה

ברז בגינה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– האוכל בגינה או בדשא, לא יטול ידיו על הצמחיה. וכן לא ישתה מברז שעל הדשא, שהרי המים נשפכים עליו ומשקים אותו. (סימן שלו ס"ג. שבת ג כט, שבת ד ב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל … להמשך קריאה

סימן תקיד – דיני כיבוי ביום טוב – ערוך השולחן

——– א כבר נתבאר דכיבוי לא הותרה אלא באוכל נפש, כמו בישרא אגומרי שאי אפשר בעניין אחר. אבל כיבוי שלא לצורך אוכל נפש כלל – אסור מן התורה. וכיבוי שלצורך מכשירי אוכל נפש – מה שלא היה אפשר לעשות מערב יום טוב – קיימא לן כרבי יהודה דמותר אבל אין מורין כן, כמו שכתבתי בסימן … להמשך קריאה

סימן תטז – דין ערובי תחומין ביום טוב שחל להיות סמוך לשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תטז – דין ערובי תחומין ביום טוב שחל להיות סמוך לשבת א יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת סָמוּךְ לְשַׁבָּת, בֵּין מִלְּפָנֶיהָ בֵּין מִלְּאַחֲרֶיהָ, אוֹ שְׁנֵי יוֹם טוֹב שֶׁל גָּלֻיּוֹת, יֵשׁ לוֹ לְעָרֵב שְׁנֵי עֵרוּבִין לִשְׁתֵּי רוּחוֹת, וְסוֹמֵךְ עַל אֵיזֶה מֵהֶם שֶׁיִּרְצֶה לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וְעַל הָעֵרוּב שֶׁבָּרוּחַ הַשְּׁנִיָּה לַיּוֹם הַשֵּׁנִי; אוֹ מְעָרֵב עֵרוּב אֶחָד לְרוּחַ אַחַת … להמשך קריאה

דילוג לתוכן