——–
תָּנוּ רַבָּנָן: שָׁנָה הָאֲמוּרָה בְּקָדָשִׁים שָׁנָה הָאֲמוּרָה בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה שְׁתֵּי שָׁנִים בִּשְׂדֵי אֲחוּזָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁבְּעֶבֶד עִבְרִי וְכֵן שֶׁבְּבֵן וְשֶׁבְּבַת כֻּלָּן מֵעֵת לְעֵת. שָׁנָה הָאֲמוּרָה בַּקֳּדָשִׁים מְנָלָן אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר קְרָא (ויקרא יב) כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ שְׁנָתוֹ שֶׁלּוֹ וְלֹא שֶׁל מִנְיַן עוֹלָם. שָׁנָה הָאֲמוּרָה בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה דִּכְתִיב (שם כה) עַד תּוֹם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ. מִמְכָּרוֹ שֶׁלּוֹ וְלֹא שָׁנָה לְמִנְיַן עוֹלָם. שְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁבִּשְׂדֵה אֲחוּזָה דִּכְתִיב: בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְּבוּאוֹת יִמְכָּר לָךְ. פְּעָמִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל שָׁלשׁ תְּבוּאוֹת בִּשְׁתֵּי שָׁנִים. שֵׁשׁ שֶׁבְּעֶבֶד עִבְרִי דִּכְתִיב (שמות כא) שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִיעִית זִמְנִין דִּבַשְּׁבִיעִית נָמֵי יַעֲבֹד. וְשֶׁבְּבֵן וּשְבְבַּת כֻּלָּן מֵעֵת לְעֵת לְמַאי הִלְכְתָא אָמַר רַב גִּידֵל אָמַר רַב: לְעֵרְכִין רַב יוֹסֵף אָמַר: לְפִרְקִין וְיוֹצֵא דּוֹפֶן. אָמַר לֵהּ אַבַּיֵי לְרַב יוֹסֵף מִי פְלִיגִיתוּ אָמַר לֵהּ לֹא אֲנָא אָמְרִי חָדָא וְהוּא אָמַר חֲדָא הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּאִי סַלְקָא דַּעְתָּךְ פְּלִיגִי מָאן דְּאָמַר לְעֵרְכִין לֹא אָמַר לְיוֹצֵא דּוֹפֶן. וְהָאָמַר רַב: הִלְכְתָא בְּכֹלָּהּ פִּירְקָא מֵעֵת לְעֵת וְאֶלָּא לְמָאן דְּאָמַר לְעֵרְכִין מַאי טַעֲמָא לֹא אָמַר לְיוֹצֵא דּוֹפֶן דּוּמְיָא דְהַנָּךְ מַה הַנָּךְ דִּכְתִיבָא אַף הַנָּךְ דִּכְתִיבָא. וְאִידָךְ אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּכְתִיבָא הַאי שֶׁבְּבֵן וְשֶׁבְּבַת, שֶׁבְּזָכָר וְשֶׁבִּנְקֵבָה מִיבָּעִי לֵהּ וּמַאי שְׁנָא נְקֵבָה דְּכִי מִיזְקְנָא קַיְמָא אַתִּילְתָּא וּמַאי שְׁנָא זָכָר דְּלָא קָאִי אַתִּילְתָּא. אָמַר חִזְקִיָּה: אַמְרֵי אִינְשֵׁי סָבָא בְּבֵיתָא פָּאחָא בְּבֵיתָא סַבְתָּא בְּבֵיתָא סִימָא בְּבֵיתָא:
שנה האמורה בקדשים. כגון כבשים בני שנה: ב' שנים שבשדה אחוזה. שהוא שהמוכר שדה אחוזה אינו רשאי לגאול עד שתהא שתי שנים ביד הלוקח דכתיב במספר שני תבואות ימכור לך מיעוט שנים שנים: ושבבן ושבבת. שנים האמורים בבן ובבת ולקמן מפרש להו: מעל"ע. אותו יום ואותה שעה לשנה הבאה ולא אזלינן בתר מנין עולם דכי מטי תשרי ניחשב ליה שתא: שני תבואות. כיון דכתב שני שנים תבואות במשמע תבואות למה לי אלא ללמד שכל תבואה שימצא באותן ב' שנים יאכל ואפי' שלש כגון אם מכרו לו בניסן מליאה קמה ולא יגאלנה עד ב' שנים בניסן באותו יום ואם קדם וקצר הרי שאכל ג' תבואות וכשיפדנה מוכר יחשוב שנים מיום שמכרה עד היובל אם היו עשר שנים והוא מכרה בעשר מנים נמצא שמכרה לכל שנה מנה שהרי ביובל היתה עתידה לחזור הילכך כשהוא פודה עכשיו נותן שמונה מנין לח' שנים הנותרים וזה אכל שלשה תבואות שוות כמה מנים בב' שנים ואילו הוה אזלינן בתר מנין עולם מתשרי הבא בשנה האחרת הוה פריק ליה ולא הוה אכיל אלא שתי תבואות: לערכין. דלא אזלינן בשנת ה' וך' וס' בתר מנין עולם: לפירקין ויוצא דופן. במ' נדה בן י"ב שנה נדריו נבדקין בן י"ג נדריו קיימין בת י"א נדריה נבדקין בת י"ב נדריה קיימין וכן הרבה שנות בן ובת שנינו שם וקאמר הכא דכלהו מעל"ע שנולדו: האמר רב. התם במ' נדה: הלכתא בכולה פירקין. דיוצא דופן מעל"ע: מ"ט לא אמר ליוצא דופן. הואיל וס"ל נמי התם מעל"ע: אמר לך. אפ"ה הכא לא קתני להו דדומיא דהנך שנה דקדשי' ודעב' עברי קתני דכתיבי באוריית' והנהו שנים דיוצא דופן כלהו דרבנן: שבזכר ושבנקבה מבע"ל. כלישנא דקרא דכתיב בערכין אם זכר אם נקבה ולא כתי' בן ובת אבל יוצא דופן כוליה בן ובת תנינן: ומ"ש. בערכין דנקבה כי מזקנא יותר על ס' קיימא אתילתא דערך ילדה ל' שקל וערך זקנה עשרת שקלים: ומ"ש זכר. דכי עבר על ס' לא קאי אתילתא דבציר ערך זקן טפי מתילתא בערך ילד דילד ן' שקלים וזקן ט"ו שקלים: פאחא. שבר שאינו אלא למש' ל"א פתחא גרסינן לשון ערום ועריה דמתרגמינן לערו' פתיח בתרגום של נביאים: סימא. מטמון שיכולה לטרוח ולעשות מלאכה בזקנותה:
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5