תלד. להדבק בחכמי התורה. – ספר החינוך

שנצטוינו להתחבר ולהתדבק עם חכמי התורה, כדי שנלמד מהם מצותיה הנכבדות, ויורונו הדעות האמתיות בה שהם מקבלים מהם, ועל זה נאמר (דברים י, כ) ובו תדבק, ונכפל הצווי במקום אחר, שנאמר ולדבקה בו. (שם יא, כב) ואמרו זכרונם לברכה (כתובות קיא, ב), וכי אפשר לו לאדם להדבק בשכינה, והא כתיב כי יי אלהיך אש אוכלה … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק קז – חק לישראל

——– (לא) יוֹד&#1443וּ לַיהוָ&#1443ה חַסְדּ&#1425וֹ וְ&#1437נִפְלְאוֹתָ&#1431יו לִבְנֵ&#1445י אָדָֽם: יְהוֹדוּן קֳדָם יְיָ מְטוּל חַסְדֵיהּוּמִשְׁתָּעָן פְּרִישְׁוָתֵיהּ לִבְנֵי נָשָׁא: (לב) וִ&#1453ֽירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל-עָ&#1425ם וּבְמוֹשַׁ&#1430ב זְקֵנִ&#1443ים יְהַלְלֽוּהוּ: וּמְרוֹמְמִין יָתֵיהּ בִּכְנִישַׁת עַמָא בֵּיתיִשְּׂרָאֵל וּבְסַנְהֶדְרִין דְחַכִּימָיָא יְשַׁבְּחוּן יָתֵיהּ: וירוממוהו בקהל עם . צריך לאודויי באפי בי עשרה : ובמושב זקנים . ותרין מנייהו צורבא מרבנן : (לג) יָשֵׂ&#1443ם נְהָר&#1443וֹת לְמִדְבָּ&#1425ר וּמֹצָ&#1445אֵי מַ&#1437&#1431יִם … להמשך קריאה

סימן תיג – דין המערב לרבים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תיג – דין המערב לרבים א הַמְעָרֵב לְרַבִּים מִשֶּׁלּוֹ, אוֹמֵר: הֲרֵי עֵרוּב זֶה בִּשְׁבִיל כָּל בְּנֵי הָעִיר, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת א לְכָל אֶחָד וְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה יִסְמֹךְ עָלָיו. וְצָרִיךְ לִזְכּוֹת לָהֶם עַל יְדֵי אַחֵר הָרָאוּי, כְּמוֹ בְּעֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת. { וְעַיֵּן לְעֵיל סי' שס"ו ס"י. } וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעָם. וְכָל מִי שֶׁהוֹדִיעוֹ מִבְּעוֹד … להמשך קריאה

הזזת עציץ ממקום למקום

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– עציץ של עץ או חרס שיש בו צמחים ומונח על שולחן או מדף, אסור ליתנו על האדמה, כיון שעל ידי כך העציץ יונק מהאדמה, והרי הוא כזורע. וכן אם היה מונח על האדמה, אסור להניחו על השולחן, כי אז מפסיק את יניקתו, והרי הוא כתולש. ואף בעציץ שאינו … להמשך קריאה

סעי' ג' – אין צבור מתפללין תפלת נדבה כלל. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י שהרי"ף (יג.) והרמב"ם ז"ל כתבו שאין ציבור מתפללים תפילת נדבה לפי שאין ציבור מביאין קרבן נדבה. ואע"פ שמצינו ציבור מביאין קרבן נדבה בקיץ המזבח וכדתנן בפ"ד דשקלים (מ"ב י:) דמותר תרומת הלשכה או מותר נסכים לקיץ המזבח, דכיון דאין מקריבין קיץ המזבח אלא כשהמזבח בטל וברוב הימים אין המזבח בטל משאר קרבנות … להמשך קריאה

מַחְלֶקֶת נוֹף וְגַנִּים – דובב שפתי ישנים

——– ל"ה, ב': צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת וּמִגְרָשׁ לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש הגדול.))) מִגְרַשׁ – רֶוַח, מָקוֹם חָלָק חוּץ לָעִיר סָבִיב לִהְיוֹת לְנוֹי לָעִיר, וְאֵין רַשָּׁאִין לִבְנוֹת שָׁם בַּיִת, וְלֹא לִנְטֹעַ כֶּרֶם, וְלֹא לִזְרֹעַ זְרִיעָה. כְּפִי הַנִּרְאֶה, מַחְלֶקֶת "נוֹף וְגַנִּים" אֵינָהּ חִדּוּשׁ שֶׁל הָרָשׁוּיוֹת, אֶלָּא … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק יט – חק לישראל

——– (יז) מַלְוֵ&#1443ה יְ&#1453הוָה ח&#1443וֹנֵֽן דָּ&#1425ל וּ&#1437גְמֻל&#1431וֹ יְשַׁלֶּם-לֽוֹ: מַן דְּבָעֵי דִנְזִיף לֵאלָהָא מִתְרְחֵםעַל מִסְכְּנָא וּפוּרְעֲנוּתָא טָבְתָא מְשַׁלֵםלֵיהּ: מלוה ה' חונן דל וגמולו ישלם לו . כשיחלה ויטה למות צדקתו מליצה עליו לפני מדת הדין לומר העני היתה נפשו מפרכסת לצאת ברעב וזה פרנסה והחזיר' לגופה אף אני אחזיר לו נפשו : (יח) יַסֵּ&#1443ר בִּ&#1453נְךָ כִּי-יֵ&#1443שׁ … להמשך קריאה

לסימן פ"ז אות ב' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לֶאֱמוּנָה כִּי-אִם עַל-יְדֵי יִרְאַת הָעֹנֶשׁ וּמִזֶּה יָבוֹא לֶאֱמוּנָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה (פֵּרוּשׁ כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מֻטְבָּע אֱמוּנָה בְּתוֹלָדָה שֶׁעַל יָדָה יָכוֹל לָבוֹא לְיִרְאַת הָעֹנֶשׁ וּכְשֶׁמּוֹצִיאָה לַפֹּעַל עַל-יְדֵי שֶׁפּוֹרֵשׁ עַל יָדָה מֵעֲבֵרָה הִיא מִתְחַזֶּקֶת וּמִתְגַדֶּלֶת בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר כְּדֶרֶךְ כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁכָּל שֶׁמִּשְׁתַּמְשִׁים בָּהֶם יוֹתֵר מִתְחַזְּקִים יוֹתֵר וְכֵן לְהֵפֶךְ עַל דֶּרֶךְ אִי לֹא … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [שכא] – ספר מנורת המאור עם פירוש

בִּרְאוֹת רַבּוֹתֵינוּ דֵּעוֹת בְּנֵי אָדָם אֵיךְ הֵם חֲסֵרוֹת וְאֵינָן עוֹמְדוֹת עַל בֻּרְיָן, שֶׁיִּבְחֲרוּ לְעַצְמָם הַנְהָגָה מְדִינִית בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וְיִקְּחוּ לָהֶם הַמִּדּוֹת שֶׁהֵם יוֹתֵר הֲגוּנוֹת לַגּוּף וְלַנֶּפֶשׁ – דִּבְּרוּ בָהֶם כָּל אֶחָד כְּפִי דַעְתּוֹ. וּכְשֶׁרָאָה רַב אַשֵּׁי לְחַבֵּר הַתַּלְמוּד כָּתַב דִּבְרֵי מוּסָרִים אֵלּוּ בֵּין הַפְּרָקִים אַגַּב גְּרָרָא, כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד מֵהֶם הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה לָלֶכֶת … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק קט – חק לישראל

——– (כד) בִּ&#1453רְכַּי כָּשְׁל&#1443וּ מִצּ&#1425וֹם וּ&#1437בְשָׂרִ&#1431י כָּחַ&#1445שׁ מִשָּֽׁמֶן: רְכוּבַי אִתְּקַלוּ מִצוֹמָא וּבִסְרִי פַּתְרָןמִלְהֱוֵי פַּטִים: (כה) וַאֲנִ&#1444י | הָיִ&#1443יתִי חֶרְפָּ&#1443ה לָהֶ&#1425ם יִ&#1437רְא&#1431וּנִי יְנִיע&#1445וּן רֹאשָֽׁם: וַאֲנָא הֲוֵיתִי קְלָנָא לְהוֹן יֶחְמוּןיָתִי יְטַלְטְלוּן רֵישֵׁיהוֹן: (כו) עָ&#1453זְרֵנִי יְהוָ&#1443ה אֱלֹהָ&#1425י ה&#1453וֹשִׁיעֵ&#1443נִי כְחַסְדֶּֽךָ: סְעוֹד לִי יְיָ אֱלֹהַי פְּרוֹקיָתִי הֵיךְ חַסְדָךְ: (כז) וְ&#1453ֽיֵדְעוּ כִּי-יָ&#1443דְךָ זֹּ&#1425את אַתָּ&#1430ה יְהוָ&#1443ה עֲשִׂיתָֽהּ: וְיֵדְעוּן אֲרוּם מְחָתָךְ דָא אַנְתְּיְיָ … להמשך קריאה

מַדּוּעַ יֶשְׁנָם כָּאֵלֶּה שֶׁלּוֹמְדִים מוּסָר וְעִם כָּל זֶה לֹא פּוֹעֵל הַמּוּסָר בְּלִבָּם?

——– בְּלִמּוּד הַמּוּסָר יֶשְׁנָהּ מַלְכֹּדֶת קָשָׁה וּמְסֻבֶּכֶת, וְהִיא לִלְמֹד סֵפֶר מוּסָר עַל הַסֵּדֶר וְלִקְפֹּץ מֵעִנְיָן לְעִנְיָן. וְזוֹ טָעוּת. הַדֶּרֶךְ הִיא כְּשֶׁאָדָם נָגוּעַ לְמָשָׁל בְּמִדַּת הַכַּעַס, שֶׁיַּעֲסֹק בְּסִפְרֵי מוּסָר בְּנוֹשֵׂא זֶה בִּלְבַד תְּקוּפָה אֲרֻכָּה לְפָחוֹת שֶׁל כַּמָּה חֳדָשִׁים, וְיִקְרָא מִינֵי סְפָרִים הָעוֹסְקִים בְּנוֹשֵׂא הַכַּעַס בִּלְבַד, בְּוַדַּאי יוּכַל לִלְמֹד גַּם סִפְרֵי מוּסָר אֲחֵרִים, אוּלָם שֶׁיִּתְמַקֵּד עַל מִדַּת … להמשך קריאה

משנה מנחות פרק ז – חק לישראל

——– א. הַתּוֹדָה הָיְתָה בָאָה חָמֵשׁ סְאִין יְרוּשַׁלְמִיּוֹת, שֶׁהֵן שֵׁשׁ מִדְבָּרִיּוֹת, שְׁתֵּי אֵיפוֹת, וְהָאֵיפָה שָׁלשׁ סְאִין, עֶשְׂרִים עִשָּׂרוֹן, עֲשָׂרָה לֶחָמֵץ וַעֲשָׂרָה לַמַּצָה. עֲשָׂרָה לֶחָמֵץ, עִשָּׂרוֹן לְחַלָּה. וַעֲשָׂרָה לַמַּצָה, וּבַמַּצָה שְׁלשָׁה מִינִין, חַלּוֹת וּרְקִיקִין וּרְבוּכָה, נִמְצְאוּ שְׁלשָׁה עֶשְׁרוֹנוֹת וּשְׁלִישׁ לְכָל מִין, שָׁלשׁ חַלּוֹת לְעִשָּׂרוֹן. בְּמִדָּה יְרוּשַׁלְמִית הָיוּ שְׁלשִׁים קַב, חֲמִשָּׁה עָשָׂר לֶחָמֵץ, וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַמַּצָה. חֲמִשָּׁה … להמשך קריאה

סימן תקיב – שלא לבשל לצורך אינו יהודי ביום טוב – ערוך השולחן

——– א כתיב: "אך אשר יאכל לכל נפש – הוא לבדו יעשה לכם". והך "לכם" מיותר, ודרשינן: "לכם" – ולא לאינו יהודי, שלא הותרה מלאכת יום טוב בשביל האינו יהודי. ולכן אסור לבשל או לאפות בשביל אינו יהודי. ומכל מקום אינו לוקה, משום דאמרינן: הואיל ואי מקלעי ליה אורחים – הוי חזי ליה, כמו שכתב … להמשך קריאה

סימן תיד – שלא לערב אלא לדעתו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תיד – שלא לערב אלא לדעתו א אֵין מְעָרְבִין עֵרוּבֵי תְּחוּמִין לְאָדָם אֶלָּא לְדַעְתּוֹ, שֶׁמָּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְעָרֵב בְּאוֹתוֹ רוּחַ שֶׁרָצָה זֶה; חוּץ מִבְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים אֲפִלּוּ אֵינָם סְמוּכִין עַל שֻׁלְחָנוֹ וְעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים. וַאֲפִלּוּ מִחוּ בּוֹ שֶׁלֹּא לְעָרֵב עָלָיו, וַאֲפִלּוּ עֵרְבוּ הֵם עֵרוּב אַחֵר, אֵינוֹ כְּלוּם. אֲבָל בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים אֲפִלּוּ סְמוּכִים עַל … להמשך קריאה

לסימן צ"ב – קיצור ליקוטי מוהר"ן

וְהוּא עִנְיָן הִתְעַלּוּת נְשָׁמוֹת הַנִּדָּחוֹת עַל-יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק נָע וָנָד הַמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי זֶה הוּא גַּם-כֵּן עִנְיָן תְּחִיַּת הַמֵּתִים. דְנְפִילָה מִיתָה מִקְּרֵי: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב … להמשך קריאה

משנה בכורות פרק ג – חק לישראל

——– א. הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה מִן הַנָּכְרִי וְאֵין יָדוּעַ אִם בִּכְּרָה וְאִם לֹא בִכְּרָה, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, עֵז בַּת שְׁנָתָהּ וַדַּאי לַכֹּהֵן, מִכָּאן וְאֵילָךְ סָפֵק. רָחֵל בַּת שְׁתַּיִם וַדַּאי לַכֹּהֵן, מִכָּאן וְאֵילָךְ סָפֵק. פָּרָה וַחֲמוֹר בְּנוֹת שָׁלשׁ וַדַּאי לַכֹּהֵן, מִכָּאן וְאֵילָךְ סָפֵק. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, אִלּוּ בְּוָּלֶד בִּלְבַד בְּהֵמָה נִפְטֶרֶת, הָיָה כִדְבָרֶיךָ, אֶלָּא אָמְרוּ, סִימַן … להמשך קריאה

מַה הֵן הַנְּקֻדּוֹת בְּדוֹרֵנוּ שֶׁבְּעִקָּר עֲלֵיהֶם צָרִיךְ לָשִׂים לֵב אֶת דְּגֵשׁ הַזְּהִירוּת?

——– א. אֱמוּנָה ב. בְּרִית. וְהַסִּימָן לְכָךְ הוּא פָּשׁוּט כֵּיוָן שֶׁבָּהֶם תּוֹקְפִים כֹּחוֹת הָרָע מְאֹד, וְכֵיוָן שֶׁהֵם רוֹאִים בְּכִשְׁלוֹנֵנוּ בִּנְקֻדּוֹת אֵלּוּ אֶת חַיּוּתָם וְאֶת הִשָּׂרְדוּתָם נָבִין שֶׁבִּזְהִירוּתֵנוּ מֵהֶם תָּלוּי חִסּוּלָם וְאִבּוּדָם לְגַמְרֵי. כָּךְ שֶׁהַזָּהִיר בְּנִקְיוֹן הָאֱמוּנָה בְּקִרְבּוֹ לְבַל יִתְעָרֵב שׁוּם רוּחַ חִיצוֹנִית וְכַפְרָנִית בְּמֹחוֹ, וְכֵן הַשּׁוֹמֵר בְּרִיתוֹ וְאֶת עֵינָיו מֵעֲרָיוֹת וּפְרִיצוּת הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת מַשְׁלִים הוּא אֶת … להמשך קריאה

הנחת ספר על גבי חומש

——– מותר להניח כל ספר קודש שהוא על גבי חומש או נביא וכיוצא. כי כל מה שאמרו (מגילה כז ע"א): אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים, זהו דוקא בזמנם שהיו כותבים הספרים בכתב יד, ומחמת כן היתה בהם קדושה יתירה, ועל כן אסרו להניח נביא על חומש, כי קדושת החומש גדולה יותר, לא כן … להמשך קריאה

משנה ערכין פרק ד – חק לישראל

——– א. הֶשֵׂג יָד, בַנּוֹדֵר. וְהַשָּׁנִים, בַּנִּדָּר. וְהָעֲרָכִים, בַּנֶּעֱרָךְ, וְהָעֵרֶךְ, בִּזְמַן הָעֵרֶךְ. הֶשֵּׂג יָד בַּנּוֹדֵר כֵּיצַד, עָנִי שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הֶעָשִׁיר, נוֹתֵן עֵרֶךְ עָנִי. וְעָשִׁיר שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הֶעָנִי, נוֹתֵן עֵרֶךְ עָשִׁיר: (א) השג יד בנודר. תורת דין השגת יד, שעני נדון בערכין כפי השג ידו, בתר נודר אזלינן, ולא בתר נידר, כדמפרש לקמן: והשנים בנידר. ילד … להמשך קריאה

סעי' ד' – לא יתפלל בנדבה רק אם מכיר את עצמו שהוא זריז וזהיר ואמיד בדעתו שיוכל לכוין בתפלתו מראש ועד סוף. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור שכתב הרא"ש בתשובה וזה לשונו הילכך אני אומר שיש לאדם ליזהר שלא יתפלל נדבה בלא חידוש וגם צריך שיהא מכיר את עצמו זריז וזהיר ואמיד בדעתו שיוכל לכוין בתפלתו מראש ועד סוף אז קרינן ביה נדיב לב עולות אבל אם אין יכול לכוין יפה קרינן ביה למה לי רוב זבחיכם והלואי שיוכל … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק ח – חק לישראל

——– (כח) בְּאַמְּצ&#1443וֹ שְׁחָקִ&#1443ים מִמָּ&#1425עַל בַּ&#1437עֲז&#1431וֹז עִינ&#1445וֹת תְּהוֹם: וְכַד אַגְרִים עֲנָנֵי מִלְּעֵיל וְכַדאַעֲשִׁין מַעְיְנֵי תְהוֹמָא: בעזוז . כשהגביר מעיינות תהום : (כט) בְּשׂ&#1432וּמ&#1444וֹ לַיָּ&#1448ם | חֻקּ&#1431וֹ וּ&#1453מַיִם לֹ&#1443א יַֽעַבְרוּ-פִ&#1425יו בְּ&#1437חוּק&#1431וֹ מ&#1443וֹסְדֵי אָֽרֶץ: וְכַד שָּׂם לְיַמָא תְחוּמֵיהּ וּמַיָאלָא עָבְרִין לֵיהּ שָּׂם שַׁתְאַסְיָאדְאַרְעָא: בשומו לים חוקו . וגזר על ים סוף כשבראו על מנת להבקע לפני משה … להמשך קריאה

תְּפִלַּת הַצַּדִּיקִים – דובב שפתי ישנים

——– ל"ה, כ"ה: וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרֹצֵחַ מִיַּד גֹּאֵל הַדָּם וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : לְפִי שֶׁהָיָה לוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל לְהִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא תְּאָרַע תַּקָּלָה זוֹ לְיִשְׂרָאֵל בְּחַיָּיו. אַחֲרָיוּת כְּבֵדָה רוֹבֶצֶת עַל שִׁכְמוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו, בִּהְיוֹתוֹ … להמשך קריאה

תולדות זורע – תלישת עלים וענפים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– ריבוי עלים וענפים, גורם שחלק גדול מכוחו של העץ מתרכז בהם, וכתוצאה מכך מתמעט כח הפירות. לכן התולש עלים או ענפים, לבד ממה שעבר על מלאכת קוצר, עבר גם על תולדת זורע, כיון שמרבה את הכח לגידול הפירות. (שבת ד א) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [שכב] – ספר מנורת המאור עם פירוש

מִפְּנֵי שֶׁהַתַּלְמִיד חָכָם, הוּא רָאוּי לִהְיוֹת מֻבְדָל בְּמִדּוֹתָיו מִכָּל שְׁאַר בְּנֵי אָדָם, עַל כֵּן אָמְרוּ, שֶׁאֲפִילוּ הַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם מֻזְהָרִים וְאַף לֹא מְכֹעָרִים לִשְׁאַר בְּנֵי אָדָם, שֶׁהֵם גְּנַאי לְתַלְמִיד חָכָם, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת, פֶּרֶק כֵּיצַד מְבָרְכִין (מג, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: שִׁשָּׁה דְבָרִים גְּנַאי לְתַלְמִיד חָכָם: אַל יֵצֵא לַשּׁוּק כְּשֶׁהוּא מְבֻשָּׂם וְאַל יֵצֵא בְמִנְעָלִים מְטֻלָּאִים וְאַל יֵצֵא … להמשך קריאה

תלה. להשבע בשמו יתברך באמת. – ספר החינוך

להשבע בשמו ברוך הוא בעת שנצטרך להחזיק ולקים דבר או להרחיקו, לפי שיש בזה גדלה בחקו יתברך, והגבורה והרוממות, ועל זה נאמר (דברים י כ) ובשמו תשבע, ובבאור אמרו זכרונם לברכה (שבועות לה, ב) אמרה תורה השבע בשמו, ואמרה תורה אל תשבע, כלומר כי כמו שהשבועה שאינה צריכה היא נמנעת והיא מצות לא תעשה, כן … להמשך קריאה

נביאים – ירמיה – פרק לב – חק לישראל

——– (כז) הִנֵּה&#1433 אֲנִ&#1443י יְהוָ&#1428ה אֱלֹהֵ&#1430י כָּל-בָּשָׂ&#1425ר הֲֽמִמֶּ&#1428נִּי יִפָּלֵ&#1430א כָּל-דָּבָֽר: הָא אֲנָא יְיָ אֱלָהָא כָּלבִּשְּׂרָא הֲמִן קֳדָמַי יִתְכַּסֵי כָּלפִּתְגָּם: הממני יפלא . וכי העתידות עלומות ממני : (כח) לָכֵ&#1429ן כֹּ&#1430ה אָמַ&#1443ר יְהוָ&#1425ה הִנְנִ&#1443י נֹתֵן&#1449 אֶת-הָעִ&#1448יר הַזֹּ&#1436את בְּיַ&#1443ד הַכַּשְׂדִּ&#1431ים וּבְיַ&#1435ד נְבֽוּכַדְרֶאצַּ&#1445ר מֶֽלֶךְ-בָּבֶ&#1430ל וּלְכָדָֽהּ: בְּכֵן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ הָאאֲנָא מְסַר יַת קַרְתָּא הֲדָאבִּידָא דְכַשְּׂדָּאֵי וּבִידָא דִנְבוּכַדְרֶאצַרִ מַלְכָּאדְבָבֶל … להמשך קריאה

דילוג לתוכן