——–
תַּנְיָא הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה מֵנִיקָה מִן הַנָּכְרִי הַבָּא אַחֲרָיו בְּכוֹר מִסָּפֵק מִפְּנֵי שֶׁמְּרַחֶמֶת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ יוֹלֶדֶת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר דָבָר בְּחֶזְקָתוֹ. וְכֵן הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַנִּכְנָס לְתוֹךְ עֶדְרוֹ בַּלַּיְלָה וְרָאָה כְּעֶשֶׂר כַּחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַבְכִּירוֹת וְשֶׁאֵינָן מַבְכִּירוֹת יוֹלְדוֹת. לְמָחָר הִשְׁכִּים וּמָצָא זְכָרִים תְּלוּיִין בְּשֶׁאֵין מַבְכִּירוֹת וּנְקֵבוֹת תְּלוּיוֹת בִּמַבְכִּירוֹת אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא בְּנָה שֶׁל זוּ בָא לוֹ אֵצֶל זוּ. אִיבָּעְיָא לְהוּ דָּבָר בְּחֶזְקָתוֹ דְקָאָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְאֵינָהּ מְרַחֶמֶת אֶלָּא אִם כֵּן יוֹלֶדֶת הָא אִיכָּא דְאוֹלִיד חַיְישִׁינָן לְרַחוּמֵי אוֹ דִילְמָא דִידָהּ מְרַחֲמָא דְלָא דִידָהּ לָא מְרַחֲמָא. לְמָאי נַפְקָא מִינָהּ לְמִילְקָא עֲלָה מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ אִם אֲמַרְתְּ דִּידָהּ מְרַחֲמָא דְלָא דִידָהּ לָא מְרַחֲמָא לָקֵי וְאִי אֲמַרְתְּ דְּלָא דִידָה נָמֵי מְרַחֲמָא לָא לָקֵי. מָאי. תָּא שְׁמַע רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה מִן הַנָּכְרִי אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא בְנָהּ שֶׁל אַחֶרֶת הָיָה מִי קָתָּנֵי הוּא הָיָה קָתָּנֵי הָכִי קָאָמַר אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא בְנָהּ שֶׁל אַחֶרֶת אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לָהּ וָּלָד מֵעִיקָרָא. תָּא שְׁמַע נִכְנַּס בְּתוֹךְ עֶדְרוֹ וְרָאָה אֶת הַמְּבַכִּירוֹת מֵנִיקוֹת וְאֶת שֶׁאֵינָן מַבְכִּירוֹת מֵנִיקוֹת אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא בְנָהּ שֶׁל זוּ בָא לוֹ אֵצֶל זוּ אוֹ שֶׁמָּא בְנָה שֶׁל זוּ בָא לוֹ אֵצֶל זוּ אֲמָאי לֵיחוֹשׁ דִּילְמָא רְחוּמִי רָחִים בִּמְקוֹם דִּידָהּ לָא שְׁבָקָה דִידָהּ וּמְרַחֲמָא דְלָא דִידָהּ. תָּא שְׁמַע דָּבָר בְּחֶזְקָתוֹ וְכוּ' מָאי לָאו רֵישָׁא דוּמְיָא דְסֵיפָא מַה סֵיפָא וַדַאי דִידָהּ אַף רֵישָׁא וַדַּאי דִידָהּ מִידִי אִירְיָא הָאי כִּדְאִיתָא וְהָאי כִּדְאִיתָא וּמָאי וְכֵן אֲפִיטוּרָא דִבְכוֹרָה:
מרחמת. אוהבת בן חברתה: ומצא זכרים. שנולדים עכשיו תלויין וכרוכין ויונקין מן הזקנות שנפטרו כבר מן הבכורה והנקבות הנולדות עכשיו מצא תלויות במבכירות דהשתא אין כאן לכהן כלום דבזכרים אין שום בכור שהרי בני הזקנות הן ונקבות התלויות במבכירות אין דין בכורות נוהגת בהן: אין חוששין. להחמיר ולספק בספק בכורות ולומר שמא בנה של זו בא לו אצל זו וזכרים הן בני המבכירות: שאינה מרחמת ולד בהמה אחרת. אלא א"כ יולדת אם היה לה וולד מתחלה דהא ודאי אי נמי לא הוי האי וולד דידה פטורה מן הבכורה דהא הו"ל אחרינא ומיהו היכא דילדה חיישינן לרחומי שמרחמת וולד בהמה אחריתי: למאי נ"מ. הא לענין בכורה ממה נפשך פטורה דאי האי לאו דידה הא הו"ל אחרינא: למלקי עליה. דהאי שכרוך אחריה משום אותו ואת בנו: לא לקי. דדלמא לאו דידה הוא: אין חוששין וכו'. אלמא ודאי דילה מחזיק ליה דלא מרחמא אלא דידה: מי קתני. אין חוששין שמא בנה של אחרת הוא היה קתני והכי קאמר ממה נפשך פטורה מן הבכורה דאין חוששין שמא מרחמה בן חברתה אלא א"כ היה לה ולד אחר מעיקרא הילכך לענין בכורה ודאי פטורה אבל לענין אותו ואת בנו ספיקא הוא: דילמא רחימא רחים. הואיל ולכולן הוי ולדות אלא ודאי אפילו ילדה אינה מרחמת אלא על שלה ומשני במקום דידה וכו': הדבר בחזקתו. וכן כלומר דקתני סיפא וכן היה רשב"ג אומר הנכנס וכו' מאי לאו מדסיפא וכו' מדקתני וכן וכו': ודאי דידה. דכל חדא וחדא התלוי בה דידה הויא דהא אמרת במקום דידה לא שבקה דידה ומרחמה דלאו דידה רישא נמי דקתני הדבר בחזקתו בודאי דידה מחזיק לה ולענין אותו ואת בנו נמי לקי: הא כדאיתא. וסיפא ודאי רישא ספק: ומאי וכן. הואיל ולא דמי: ומשני לפטורא. להא דמי דכי היכי דסיפא פטורות ודאי דהא ודאי נקבות תלויות במבכירות דלא שבקה דידה דקאי קמה ומרחמא דלא דידה רישא נמי פטורות מן הבכורות ודאי דאי נמי לא דידה היא ילדה אחרינא ואינה מרחמת אלא א"כ יולדת ולעולם לענין אותו ואת בנו הוי ספק:
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5