השלכת גרעינים בגינה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– לא ישליך זרעים בקרקע שירדו עליה גשמים, שכיון שהמקום לח יש חשש שיצמחו. לכן האוכלים אבטיח, ישימו לב שלא יפלו הגרעינים לגינה. (סימן שלו סעיף ד. שבת ד טז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד … להמשך קריאה

בהמשך – אין מתפללים תפלת מוסף בנדבה; ובשבת וי"ט, אינו מתפלל תפלת נדבה כלל. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י שמבואר ברי"ף כיון שאין קורבן מוסף נדבה לכן אי אפשר להתפלל מוסף נדבה. וכתבו רבינו יונה והרא"ש שהכונה על שעיר חטאת שבמוסף שלא בא בתורת נדבה, ובמוסף של שבת שאין בו שעיר, עכ"פ לא יכול להקריב נדבה כדקימ"ל (ביצה יט.) שנדרים ונדבות לא קרבים בשבת ויו"ט, ולפי זה גם שאר תפלות של … להמשך קריאה

כי תשא יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (לב) עַל-בְּשַׂ&#1444ר אָדָם&#1433 לֹ&#1443א יִיסָ&#1428ךְ וּ&#1448בְמַתְכֻּנְתּ&#1428וֹ לֹ&#1445א תַֽעֲשׂ&#1430וּ כָּמ&#1425ֹהוּ ק&#1443ֹדֶשׁ ה&#1428וּא ק&#1430ֹדֶשׁ יִהְיֶ&#1445ה לָכֶֽם: עַל בִּסְרָא דַאֲנָשָׁא לָא יִתְנַסַךְוּבִדְמוּתֵהּ לָא תַעְבְּדוּן כְּוָתֵהּ קוּדְשָׁאהוּא קוּדְשָׁא יְהֵי לְכוֹן: לא ייסך. בשני יודי"ן, לשון לא יפעל, כמו (דברים … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁבִיעִי [שכ] – ספר מנורת המאור עם פירוש

רוֹפֵא חִנָּם הוּא מַעֲלֶה אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לַהוֹלְכִים בִּדְרָכָיו וְעוֹסְקִין בְּתוֹרָתוֹ וְהַבּוֹטְחִים בּוֹ וְאֵינָם צְרִיכִין רְפוּאָה אַחֶרֶת. כָּל זְמַן שֶׁשָּׂמִים בִּטְחוֹנָם בּוֹ. וְעַל כֵּן גָּנְזוּ זַ"ל רְפוּאוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּבְטְחוּ יִשְׂרָאֵל בְּחֶסֶד הַמָּקוֹם, בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא עַל מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ. אֲבָל לְאַחַר שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל וְהָלְכוּ בְּקֶרִי, עֲזָבָם בּוֹרְאָם אֵצֶל הַמִּקְרִים וְהֻצְרְכוּ לִרְפוּאוֹת בְּנֵי אָדָם, שֶׁהֵם כִּמְמַשְּׁשִׁים בַּאֲפֵלָה, … להמשך קריאה

סימן תקט – כמה דינים פרטיים להלכות יום טוב – ערוך השולחן

——– א כבר נתבאר דמכשירי אוכל נפש שאי אפשר לעשותן מערב יום טוב – מותר לעשותן ביום טוב. ומהך טעמא התרנו בסימן תקז לגרוף את התנור כשנפל הטיח, עיין שם. וכן שפוד שצולין עליו בשר, אם נשבר חודו ביום טוב בעניין שאין ראוי לצלות בו – מותר לתקנו. אבל אם נתעקם קצת, ועדיין ראוי לצלות … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חרדים דף ס"ז א' אַף עַל פִּי שֶׁצָרִיךְ לְהִזְדַרֵז וּלְהוֹצִיא מֵחֲלָצָיו זֶרַע יַעֲבוֹד אֲדוֹנָיו. בְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִזְדַרֵז לִהְיוֹת הוּא נֶטַע נַעֲמָן נֶאֱמָן נֶחְמָד לְמַרְאֶה בְעֵינֵי ה' בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים אָז יִיטַב בְּעֵינֵי אֲדוֹן הַגָן לְהוֹצִיא נְטִיעוֹת אֲחֵרוֹת כָּמוֹהוּ מִמֶּנּוּ יִהְיוּ וְלָזֶה אָמְרוּ עִיקָר תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים דִכְתִיב (בראשית ו') אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ … להמשך קריאה

וילך יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (כב) וַיִּכְתּ&#1445ֹב מֹשֶׁ&#1435ה אֶת-הַשִּׁירָ&#1445ה הַזּ&#1430ֹאת בַּיּ&#1443וֹם הַה&#1425וּא וַֽיְלַמְּדָ&#1430הּ אֶת-בְּנֵ&#1445י יִשְׂרָאֵֽל: וּכְתַב מֹשֶׁה יָת תּוּשְׁבַּחְתָּא הָדָאבְּיוֹמָא הַהוּא וְאַלֵפִנַהּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:(כג) וַיְצַ&#1438ו אֶת-יְהוֹשֻׁ&#1443עַ בִּן-נ&#1431וּן וַיּ&#1432ֹאמֶר&#1432 חֲזַ&#1443ק וֶֽאֱמָץ&#1426 כִּ&#1443י אַתָּ&#1431ה תָּבִיא&#1433 אֶת-בְּנֵ&#1443י יִשְׂרָאֵ&#1428ל אֶל-הָאָ&#1430רֶץ אֲשֶׁר-נִשְׁבַּ&#1443עְתִּי לָהֶ&#1425ם וְאָֽנֹכִ&#1430י אֶהְיֶ&#1445ה … להמשך קריאה

סימן תקי – דברים האסורים ביום טוב, ומה שמותר על ידי שינוי – ערוך השולחן

——– א מוללין מלילות של חטים, שמולל בידיו כשהם רכים, ואף על פי שמפרק האוכל מתוך הפסולת והוי תולדה דדש. אמנם זהו דישה כלאחר יד (רש"י יב ב) כשמפרק בידיו, ולא גזור ביום טוב דשרי אוכל נפש. וכן מפרכסין קטניות ביום טוב, היינו לשבור השרביטין ולהוציא הקטניות. ואף דבשבת צריך שינוי במלילות, כמו שכתבתי בסימן … להמשך קריאה

נביאים – ישעיה – פרק נו – חק לישראל

——– (ד) כִּי-כֹ&#1443ה | אָמַ&#1443ר יְהוָ&#1431ה לַסָּֽרִיסִים&#1433 אֲשֶׁ&#1444ר יִשְׁמְרוּ&#1433 אֶת-שַׁבְּתוֹתַ&#1428י וּבָֽחֲר&#1430וּ בַּאֲשֶׁ&#1443ר חָפָ&#1425צְתִּי וּמַחֲזִיקִ&#1430ים בִּבְרִיתִֽי: אֲרֵי כִדְנַן אֲמַר יְיָ לְסָרִיסַיָּאדְּיִטְרוּן יַת יוֹמֵי שַׁבַּיָּא דִילִיוּמִתְרָעָן בִּדְצָבֵנָא וּמִתְקְפִין בִּקְיָמִי: ומחזיקים . אוחזים : (ה) וְנָתַתִּ&#1448י לָהֶ&#1436ם בְּבֵיתִ&#1444י וּבְחֽוֹמֹתַי&#1433 יָ&#1443ד וָשֵׁ&#1428ם ט&#1430וֹב מִבָּנִ&#1443ים וּמִבָּנ&#1425וֹת שֵׁ&#1444ם עוֹלָם&#1433 אֶתֶּן-ל&#1428וֹ אֲשֶׁ&#1430ר לֹ&#1445א יִכָּרֵֽת: (ס) וְאֶתֵּן לְהוֹן בְּבֵית מַקְדְּשִׁי וּבַאֲרַעבֵּית שְׁכִנְתִּי אֲתַר … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סי' ל"ה הַמְּדַבֵּר וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב כִּי אִם בִּדְבָרָיו. וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב בְּבוֹחֵן כְּלָיוֹת הַיּוֹדֵעַ דְבָרָיו וְשִׁבְתּוֹ וְקוּמוֹ וְכָל צְעָדָיו. יִסְפּוֹר. וְכָל דְּבָרָיו לְנֹכַח הַשְׁכִינָה וְהַגְּבוּרָה. שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כ"ג) אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ הֲלֹא אֶת הַשָׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם ה' הָאָדָם הַהוּא אֵינֶנּוּ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה כִּי מִשְׁפַּט הָאָדָם לַחְשׁוֹב … להמשך קריאה

ישיבה בספסל עם ספרי קודש

——– אסור לשבת על ספסל שמונח עליו ספר תורה, אולם מותר לשבת על ספסל שיש עליו ספרי קודש. (שלחן ערוך יורה דעה סימן רפב סעיף ז. יבי"א ח"ט יו"ד סימן כב. א רעז) התוספות והמרדכי פסקו כרבי יוחנן שמותר לשבת בספסל שמונח עליו אפילו ספר תורה, ומרן השלחן ערוך החמיר כהרי"ף והרמב"ם שפסקו כרב הונא … להמשך קריאה

מַדּוּעַ רֹב כְּכָל הַקַּבָּלוֹת שֶׁאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵינוֹ מַצְלִיחַ לַעֲמֹד בָּהֶם?

——– הַסִּבָּה הִיא כִּי הָאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ: א. קַבָּלוֹת שֶׁקָּשִׁים לְקַיְּמָם בְּאֵיכוּתָן. ב. קַבָּלוֹת רַבּוֹת בְּכַמּוּתָן. ג. קַבָּלוֹת לִזְמַן מְרֻבֶּה. אָדָם שֶׁרוֹצֶה שֶׁהַקַּבָּלוֹת שֶׁמְּקַבֵּל יִתְקַיְּמוּ בְּיָדוֹ יְקַבֵּל דְּבַר שֶׁיָּכוֹל לְקַיְּמוֹ, וְלֹא יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ דְּבָרִים רַבִּים, וּכְמוֹ כֵן שֶׁהַקַּבָּלָה תְּהֵא לִזְמַן מוּעָט וּבְכָל פַּעַם יְחַדֵּשׁ קַבָּלָתוֹ. וְכָאן רָאוּי לְהָבִיא קֶטַע מִדִּבְרֵי הגה"ק מִצַּאנְז זצוק"ל … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק יח – חק לישראל

——– (מא) וַיֹּ&#1444אמֶר אֵלִיָּ&#1433הוּ&#1433 לְאַחְאָ&#1428ב עֲלֵ&#1430ה אֱכֹ&#1443ל וּשְׁתֵ&#1425ה כִּי-ק&#1430וֹל הֲמ&#1445וֹן הַגָּֽשֶׁם: וַאֲמַר אֵלִיָּהוּ לְאַחְאָב סָק אֱכוֹלוְאֵשְׁתְּ אֲרֵי קָל אִתְרַגּוּשָׁת מִטְרָא: (מב) וַיַּעֲלֶ&#1445ה אַחְאָ&#1430ב לֶאֱכֹ&#1443ל וְלִשְׁתּ&#1425וֹת וְאֵ&#1448לִיָּ&#1436הוּ עָלָ&#1448ה אֶל-רֹ&#1444אשׁ הַכַּרְמֶל&#1433 וַיִּגְהַ&#1443ר אַ&#1428רְצָה וַיָּ&#1445שֶׂם פָּנָ&#1430יו בֵּ&#1445ין (ברכו) בִּרְכָּֽיו: וְסָלַק אַחְאָב לְמֵיכָל וּלְמִשְׁתֵּי וֵאלִיָּהוּסָלִיק לְרֵישׁ טוּרָא דְּכַרְמֶלָא וְגָחִיןלְאַרְעָא וְשַׁוִּי אַפּוֹהִי בֵּין בִּרְכּוֹהִי: ויגהר ארצה . ( תרגום : … להמשך קריאה

וישב יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (כב) וַיּ&#1448ֹאמֶר אֲלֵהֶ&#1443ם | רְאוּבֵן&#1432 אַל-תִּשְׁפְּכוּ-דָם&#1426 הַשְׁלִ&#1443יכוּ אֹת&#1431וֹ אֶל-הַבּ&#1444וֹר הַזֶּה&#1433 אֲשֶׁ&#1443ר בַּמִּדְבָּ&#1428ר וְיָ&#1430ד אַל-תִּשְׁלְחוּ-ב&#1425וֹ לְמַ&#1431עַן הַצִּ&#1444יל אֹתוֹ&#1433 מִיָּדָ&#1428ם לַֽהֲשִׁיב&#1430וֹ אֶל-אָבִֽיו: וַאֲמַר לְהוֹן רְאוּבֵן לָא תוֹשְׁדוּןדְּמָא רְמוֹ יָתֵהּ לְגֻבָּא הָדֵיןדִּי בְּמַדְבְּרָא וִידָא לָא תוֹשְׁטוּןבֵּהּ בְּדִיל לְשֵׁיזָבָא … להמשך קריאה

סימן תיב – דין החולק ערובו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תיב – דין החולק ערובו א עֵרֵב חֲצִי הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְרוּחַ צָפוֹן, וְהַשֵּׁנִי לְרוּחַ דָּרוֹם שֶׁטָּעָה וְהָיָה סָבוּר שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כֵּן, אוֹ שֶׁאָמַר לִשְׁנַיִם: עָרְבוּ עָלַי, אֶחָד עֵרֵב עָלָיו לַצָּפוֹן וְאֶחָד לַדָּרוֹם, אִם הִנִּיחַ כָּל אֶחָד עֵרוּבוֹ בְּסוֹף אַלְפַּיִם לֹא יָזוּז מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁאֵין יָדוּעַ אֵיזֶה עֵרוּב קָנָה לוֹ, וְאִם לֹא נָתְנוּ הָעֵרוּבִים בְּסוֹף אַלְפַּיִם, … להמשך קריאה

נביאים – יהושע – פרק יד – חק לישראל

——– (ג) כִּֽי-נָתַ&#1448ן מֹשֶׁ&#1436ה נַחֲלַ&#1448ת שְׁנֵ&#1444י הַמַּטּוֹת&#1433 וַחֲצִ&#1443י הַמַּטֶּ&#1428ה מֵעֵ&#1430בֶר לַיַּרְדֵּ&#1425ן וְלַ&#1448לְוִיִּ&#1428ם לֹֽא-נָתַ&#1445ן נַחֲלָ&#1430ה בְּתוֹכָֽם: אֲרֵי יְהַב משֶה אַחֲסָנַת תְּרֵיןשִׁבְטִין וּפַלְגוּת שִׁבְטָא מֵעִבְרָא לְיַרְדְּנָאוּלְלֵיוָאֵי לָא יְהַב אַחֲסָנָא בֵינֵיהוֹן: (ד) כִּֽי-הָי&#1447וּ בְנֵֽי-יוֹסֵ&#1435ף שְׁנֵ&#1445י מַטּ&#1430וֹת מְנַשֶּׁ&#1443ה וְאֶפְרָ&#1425יִם וְלֹֽא-נָתְנוּ&#1449 חֵ&#1448לֶק לַלְוִיִּ&#1436ם בָּאָ&#1431רֶץ כִּ&#1444י אִם-עָרִים&#1433 לָשֶׁ&#1428בֶת וּמִ&#1448גְרְשֵׁיהֶ&#1428ם לְמִקְנֵיהֶ&#1430ם וּלְקִנְיָנָֽם: אֲרֵי הֲווּ בְּנֵי יוֹסֵף תְּרֵיןשִׁבְטִין מְנַשֶׁה וְאֶפְרַיִם וְלָא יְהָבוּחוּלַק לְלֵוָאֵי … להמשך קריאה

לְסִימָן נ"ח אַחַר אוֹת ג' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה וְהַתְּשׁוּבָה הִיא מֵאַהֲבָה בְּחִינַת אַהֲבָה בְּתַעֲנוּגִים. כִּי אַהֲבָה בָּא מֵעֹנֶג שַׁבָּת וּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה זֶה בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה שֶׁל שַׁבָּת (עַיֵּן פְּנִים) וְעַל-יְדֵי-זֶה כָּל הַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר נִתְרַפְּאִים. גַּם נִתְיַפִּים וְנִתְכַּבְּדִים בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. וְעִקַּר הֶאָרַת שַׁבָּת הֶאָרַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת טוֹעֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ וּבְחִינַת שׁוּבוּ וִחְיוּ מְקַבְּלִין מֵחַכְמֵי וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

מַסַּע הַקֹּדֶשׁ – דובב שפתי ישנים

——– ל"ג, א': אֵלֶּה מַסְעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנחומא.))) לָמָּה נִכְתְּבוּ הַמַּסָּעוֹת הַלָּלוּ? לְהוֹדִיעַ חֲסָדָיו שֶׁל מָקוֹם. לְכָל אָדָם יֶשְׁנוֹ "סֵפֶר זִכְרוֹנוֹת" בְּלִבּוֹ, בּוֹ כְּתוּבִים וַחֲרוּטִים כָּל מְאֹרְעוֹת חַיָּיו, עֲלִיּוֹת וּמַשְׁבֵּרִים, תְּקוּפוֹת קָשׁוֹת וּזְמַנִּים יָפִים. וְהַדָּבֵק בַּה' וּבְתוֹרָתוֹ, מִסְתַּכֵּל וְרוֹאֶה בֶּעָלִיל עַד כַּמָּה רַבִּים … להמשך קריאה

תלג. מצות תפילה. – ספר החינוך

לעבד את השם יתברך, שנאמר (דברים י כ) ואתו תעבוד, ונכפלה זאת המצוה כמה פעמים, שנאמר (שמות כג כה) ועבדתם את יי אלהיכם. ובמקום אחר אומר ואתו תעבוד (שם יא יג), ובמקום אחר ולעבדו בכל לבבכם. וכתב הרמב"ם זכרונו לברכה (ספר המצוות מ"ע ה) אף על פי שמצוה זו היא מהמצות הכוללות, כלומר, שכוללות כל … להמשך קריאה

פתיחת חלונות בסמוך לצמחים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– זרעים ופרחים המונחים בבית על אדן החלון, מותר לפתוח את החלון כדי לאוורר את הבית ושיכנס אור, אף שהאויר הצח וקרני השמש גורמים להתפתחותם. אולם זרעים הנמצאים בחממות, לא יפתח את מכסה הזכוכית, כשכוונתו להוסיף בצמיחתם. (שבת ג ל, שבת ד כז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם … להמשך קריאה

סעי' ב' – כשמתפלל נדבה צריך שיחדש דבר בכל ברכה מהאמצעיות מעין הברכה; ואם חדש אפילו בברכה אחת, די. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור י"א שצריך חידוש בכל ברכה וברכה מענינה. ולא נהירא רק שיכול לחדש בה דבר אחד. וי"א ודאי סגי בדבר אחד ומיהו צריך שיחדש באחת משאר כל הברכות חוץ מבשומע תפלה דלא מיחזי כ"כ חידוש מה שמוסיף בה כיון שהיא ברכה כללית ויכול לשאול בה כל מה שירצה אבל בשאר ברכות שאינו יכול … להמשך קריאה

שימוש בספרים

——– מותר לכתוב חידושי תורה על דפים המונחים על ספר פתוח. וכן מותר לכתוב הערות בצידי העמודים שבספר. (א רפ) מותר להניח דף נייר או מעטפה בתוך הספר, כדי שישמש כסימניה לעיין לאחר זמן במה שמצא שם, כיון שמטרתו לצורך הלימוד. אבל לא יניח ניירות או טישו במטרה לשומרם בספר. ובמקום צורך יכול להניחם בין … להמשך קריאה

בהר יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (כב) וּזְרַעְתֶּ&#1431ם א&#1434ֵת הַשָּׁנָ&#1443ה הַשְּׁמִינִ&#1428ת וַֽאֲכַלְתֶּ&#1430ם מִן-הַתְּבוּאָ&#1443ה יָשָׁ&#1425ן עַ&#1443ד | הַשָּׁנָ&#1443ה הַתְּשִׁיעִ&#1431ת עַד-בּוֹא&#1433 תְּב&#1443וּאָתָ&#1428הּ תֹּֽאכְל&#1430וּ יָשָֽׁן: וְתִזְרְעוּן יָת שַׁתָּא תְמִינֵתָא וְתֵיכְלוּןמִן עֲלַלְתָּא עַתִּיקָא עַד שַׁתָּאתְשִׁיעֵתָא עַד מֵעַל עֲלַלְתַּהּ תֵּיכְלוּןעַתִּיקָא: עד השנה התשיעת. עד חג הסכות … להמשך קריאה

סימן תקיא – דיני הבערה וחימום מים לרחיצה ומוגמר – ערוך השולחן

——– א שנינו במשנה (כא ב) דמותר לעשות מדורה ולהתחמם כנגדה. ויש אומרים הטעם משום דאמרינן: מתוך שהותרה הבערה לצורך – הותרה נמי שלא לצורך (ר"ן). אבל באמת אין אנו צריכים לטעם זה, דכל שהוא צורך הגוף – הוי בכלל אוכל נפש. וכן מבואר מפירוש רש"י בגמרא שם, ומהרמב"ם כמו שיתבאר. וזה לשון הרמב"ם בפירוש … להמשך קריאה

נביאים – עמוס – פרק ג – חק לישראל

——– (יא) לָכֵ&#1431ן כֹּ&#1444ה אָמַר&#1433 אֲדֹנָ&#1443י יְהוִ&#1428ה צַ&#1430ר וּסְבִ&#1443יב הָאָ&#1425רֶץ וְהוֹרִ&#1444ד מִמֵּךְ&#1433 עֻזֵּ&#1428ךְ וְנָבֹ&#1430זּוּ אַרְמְנוֹתָֽיִךְ: בְּכֵן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִיםעָקָא תַקִּיפָא לְאַרְעָא וְיִבָּטֵל מִנֵּיךְתּוּקְפֵיךְ וְיִתְבְּזוּן בִּרְנְיָתַיִךְ: צר וסביב הארץ . הצר מוכן לבא וסביב לארץ הזאת יבא : (יב) כֹּה&#1454 אָמַ&#1443ר יְהוָה&#1426 כַּאֲשֶׁר&#1449 יַצִּ&#1448יל הָרֹעֶ&#1436ה מִפִּ&#1447י הָאֲרִ&#1435י שְׁתֵּ&#1445י כְרָעַ&#1430יִם א&#1443וֹ בְדַל-אֹ&#1425זֶן כֵּ&#1443ן יִנָּצְל&#1438וּ בְּנֵ&#1443י יִשְׂרָאֵ&#1431ל … להמשך קריאה

דילוג לתוכן