——–
חיב אדם לעסק בתורה בת המלך מלכו של עולסי בכל שעותיו הפנויות, בה יבלה זמנו, ועליה יתן דעתו, כראוי לבת מלך ושעשועיו. וגם הטרוד בעסקיו ובפרנסת בני ביתו, חיב לקבע עתים לתורה יום יום, ולתת דעתו על התורה. ואם לא כן, ענשו חמור ביותר, על היותו בז לאוצר היקר שנתן לו.
וראיתי ב"כף החיים" להגאון רבנו חיים פלאג'י זצוק"ל, דבר נורא בענין קביעת עתים לתורה. שהרי ידוע, כשם שיש ישיבות למטה כך יש ישיבות למעלה בעולם העליון, וכנאמר אצל הצדיקים: "ילכו מחיל אל חיל", וכשם שאין מנוחה לצדיקים בעולם הזה כך אין מנוחה לצדיקים בעולם הבא, אולם חסר מנוחתם בעולם הבא הוא מסבת היותם נטרדים להדרש להתענג כל פעם בענג גדול נוסף.
משל למה הדבר דומה?
עשיר מפלג, המקיף בעסקיו עשרה מיני עסקים שונים, וממנה מנהל עבודה על כל עסק ועסק, והוא יושב לו במשרדו, והנה מקבל ידיעה ממנהל אחד על הצלחת העסק ברוח יומי של 5000 דולר, לאחר שעה קצרה שוב מטריד את מנוחתו מנהל השני בבשורת פדיון עסק ברוח של 10, 000 דולר, וכן הלאה, הרי שבמשך היום מטרד הוא מכל מנהלי עסקיו בהודעת רוח הנכנס, אזי, אמנם אין לו מנוחה, אולם זהו אשרו הגדול ביותר, וכל טלפון שמקבל, הרי קופץ הוא על צלצולו, גם באמצע שנתו ומאכלו, לשמע בשורת הרוח.
כן הוא אצל הצדיקים, עד שיושבים המה במנוחה בעולם הבא ונהנים מזיו השכינה, מקבלים הודעות "מטרידות" לעזב מקום מנוחתם ולעלות למקום גבוה יותר, בהתאם למעשיהם, ולזכות שהשאירו בעולם הזה לאנשים החיים כאן על פי דרכם, שבכך מעברת לזכותם עוד מעלות נוספות, לעלות מעלה מעלה בגן עדן העליון.
הרי, כשם שיש ישיבות למטה ישנם ישיבות למעלה, וההבדל הוא עצום, ישיבות של מעלה זהו ענג שאין לשערו ולתארו, שם התורה היא במובן הרוחני, תורה שהנשמות לומדות בגן עדן, מפי צדיקים וקדושים כרבי שמעון בר יוחאי ורבי עקיבא ויתר התנאים והאמוראים הקדושים, ואחריהם הרמב"ם ורש"י והשאר, וכל רגע ורגע ענג הוא לנשמה – צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה.
ובכן אומר הגר"ח פלאג'י זצוק"ל: אדם שעסק בתורה יום יום, כמובן שיש לו רשות כמו כן יום יום לכנס לישיבות של מעלה להנות מעסק התורה רוחנית שאין קץ וגבול לאשרה ולענגה, אולם אדם שביום מן הימים זלזל בשעור תורה כאן בעולם הזה, ונתרשל מלילך, אזי, יום כנגד יום, באותו תאריך ובאותו יום יסלק כמו כן מישיבה של מעלה, ושומר בית דין העליון יסלקהו משמיעת דברי תורה הנאמרים בישיבה של מעלה. ונפשו בשאלתו: על מה ולמה מסלק אני מאור עליון זה? על כך ישיבוהו: ביום שכזה בתאריך פלוני, נתרשלת מעסק התורה בישיבה של מטה, על כן אין לך רשות לכנס לענג רוחני זה, שקורת רוח שלו שוה ושקולה ככל ענגי עולם הזה. וכמובן זהו צער לנשמה שאין לתארו.
על כן, אנו בסוף הימים הנוראים, לאחר שנזדככנו מחטא ועוון, וישבנו בצל הסכה שהיא צל השכינה, באים ושמחים בשמחת התורה זכה וברה הראויה לזכים וברים, אולם השמחה תהא שלמה רק בתנאי שנכבדה כראוי. ולכך, אדם העוסק בתורה ומכבדה כראוי, בודאי ראוי לשמח בשמחת התורה וכך יאות לו, וגם מי שעד עכשו לא עסק בתורה והתרשל מלמודה, זה הזמן לקבל עליו עתה קבלה חזקה לילך לשעורי תורה יום יום, ולבקש את סליחתה של בת מלך, ולרצותה ולפיסה על נהגו בעבר אתה, ולקבל שמעתה יכבדה כראוי, וכבודה בכך שיעסק בה ויעין בה, ולכן גם לכזה ראוי לשמח ביום שמחת תורה על קבלתו הנפלאה ותשובתו ממשובתו, ועל התפיסותו לפתח דף חדש של שלום עמה, בהבטחתו שיעסק בה תדיר יום יום, אולם אם כל אלה לא יעשה לה, גם לא היה עוסק בה מקדם וגם לא הכין לבו לקבל עליו לעסק בה לעתיד, על מה יקום וירקד עמה וישמח בה, הלא לבושה וכלמה תחשב לו, ומוסיף בכך חטא על פשעו בה, ואין לך זלזול גדול מזה, והתורה זועקת "מי בקש זאת מידכם" לרקד עמי ולשמח בי ולבכם רחק ממני?!
יום שמחת תורה, בה מסימים את התורה ובה פותחים מחדש, לומר לך, יום שמחה הוא זה, הן לאלה שסימוה ועסקו בה כל השנה, שבודאי לאחר שטעמו טעמה הטוב כלשון "אור החיים" הקדוש: "שאלמלי היינו טועמים טעמה הטוב של התורה היינו משתגעים אחריה", אם כן בודאי ימשיכו לעסק בה ולא יעזבוה. וכמו כן יום שמחה הוא לפותחים בה "מבראשית", בהתחלה חדשה, בהבטחה לקביעת עתים לתורה, גם להם יש לשמח ביום זה מאד, שזכו לשוב בתשובה על בגידתם שבגדו בה באשת חיל עטרת בעלה, בת מלך מלכו של עולם, ושבים המה זה עתה לפיסה ולרצותה ולשוב להתחבר עמה יום יום.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5