להקדיש ספר תורה

——– מצוה גדולה להקדיש ספר תורה לעילוי נשמת הנפטר. ואמנם ישנה מעלה טובה וגדולה יותר, כאשר תורמים להוצאת חיבור של חכם קדמון שעדיין לא ראה אור, או חיבור שהתחבר על ידי תלמיד חכם ירא שמים, שדבריו התקבלו בחסדי ה' בקרב העם, ויושבים והוגים בהם יומם ולילה, ובודאי אין נחת רוח ועילוי נשמה גדולים מזה, וכל … להמשך קריאה

מטות יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: (ב) וַיְדַבֵּ&#1444ר מֹשֶׁה&#1433 אֶל-רָאשֵׁ&#1443י הַמַּטּ&#1428וֹת לִבְנֵ&#1445י יִשְׂרָאֵ&#1430ל לֵאמ&#1425ֹר זֶ&#1443ה הַדָּבָ&#1428ר אֲשֶׁ&#1430ר צִוָּ&#1445ה יְהֹוָֽה: וּמַלִיל משֶׁה עִם רֵישֵׁי שִׁבְטַּיָאלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵימָר דֵין פִּתְגָמָאדִי פַקֵיד יְיָ: ראשי המטות. חלק כבוד לנשיאים ללמדם תחלה ואחר כך לכל בני … להמשך קריאה

סימן תעח – שלא לאכול אחר האפיקומן – ערוך השולחן

——– א כמו שלאחר הפסח אין לאכול שום דבר, כדי שלא יאבד ממנו טעם הפסח, כמו כן באפיקומן שהוא זכר לפסח – אין לאכול אחריו שום דבר מאכל, כדי שלא יאבד טעם המצה. וכן לשתות כל משקה אסור (מגן אברהם) לבד מים, כדי שלא לאבד הטעם, חוץ השני כוסות שמוכרח לשתותם מדין הסדר. וכמו שאסור … להמשך קריאה

לסימן כ"ב אות ה' – שֶׁהִיא מַשֶׂגֶת – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כִּי תוּכַל לְהִלָכֵּד בְּתֹּקֶף עַזּוּת הַגּוּף מַה שֶּׁהוּא עָז וְחָזָק בְּהַתַּאֲווֹת. וְכוּ': לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

הֲכֵיצַד יֶשְׁנָן כָּאֵלֶּה הַחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה בְּנָקֵל וְכָאֵלֶּה שֶׁאֵינָן חוֹזְרִים בְּנָקֵל?

——– הַסְּטַיְיפְּלֶר מָנָה ב' סִבּוֹת עִקָּרִיּוֹת הַמְזַכּוֹת בְּסִיּוּעַ גָּדוֹל אֶת הַשָּׁב לִתְשׁוּבָה. א. אֶפְשָׁר שֶׁעָשָׂה אֵי פַּעַם מִצְוָה בִּמְסִירוּת גְּדוֹלָה, כְּגוֹן כִּבּוּד אָב וְאֵם, אוֹ הַצָּלַת נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל. אוֹ חֶסֶד גָּדוֹל שֶׁעָלָה לוֹ בִּמְסִירוּת, וּמִמִּצְוָה זוֹ נִבְרָא סַנֵּגוֹר מְיֻחָד הַדּוֹרֵשׁ בְּכָל כֹּחוֹ אֶת זְכוּת הַתשובה לְאוֹתוֹ חוֹטֵא. ב. אֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְאוֹתוֹ חוֹטֵא סַבָּא אוֹ … להמשך קריאה

בלי תורה אין חיים – אפיקי אליהו על התורה

——– א. וזאת הברכה אשר ברך משה וכו' (לג.א) איתא במדרש רבה (פי"א.ד) "וזאת הברכה"- זו התורה. שנאמר בה (דברים ד.מה) "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל". ויש להבין המדרש, דקרא לתורה -"ברכה"! ב. וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים את בני ישראל לפני מותו (לג.א) איתא במדרש רבה (פי"א.ה) – מהו … להמשך קריאה

סימן שפב – אם דירת עכו"ם מעכבת בערובו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שפב – אם דירת עכו"ם מעכבת בערובו א הַדָּר עִם הָעַכּוּ"ם בְּחָצֵר אֵינוֹ אוֹסֵר עָלָיו, עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי יִשְׂרָאֵלִים דָּרִים א בִּשְׁנֵי בָּתִּים וְאוֹסְרִים זֶה עַל זֶה, אָז הָעַכּוּ"ם אוֹסֵר עֲלֵיהֶם. וְאֵינוֹ מוֹעִיל שֶׁיְּבַטֵּל הָעַכּוּ"ם רְשׁוּתוֹ, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיַּשְׂכִּירוּ מִמֶּנּוּ. { הַגָּה: יִשְׂרָאֵל שֶׁהִשְׂכִּיר אוֹ הִשְׁאִיל בֵּיתוֹ לְעַכּוּ"ם, אֵינוֹ אוֹסֵר עָלָיו דְּלֹא הִשְׂכִּיר אוֹ … להמשך קריאה

שאלת צרכיו בתפילה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אין לבקש ולהתפלל על צרכיו בשבת, כפרנסה וכיוצא, אבל נוסח תפילה מסויים שתוקן לכולם, מותר לאומרו, כמו שאומרים הרחמן בברכת המזון, ואלוקי נצור, ובקשות שתיקן מרן החיד"א בהקפות שבשמחת תורה ועוד. (חזו"ע ברכות תקיב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ש-ק

——– [דברים פרק-טז-יח]&nbsp שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק: [תהילים פרק-יד-ה]&nbsp שָׁם פָּחֲדוּ פָחַד כִּי אֱלֹהִים בְּדוֹר צַדִּיק: [משלי פרק-יד-יט]&nbsp שַׁחוּ רָעִים לִפְנֵי טוֹבִים וּרְשָׁעִים עַל שַׁעֲרֵי צַדִּיק: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד … להמשך קריאה

מָה הַפִּתְרוֹן לַתִּסְבּוֹכוֹת הָרַבּוֹת שֶׁפּוֹקְדוֹת אֶת הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה?

——– פִּתְרוֹן וְעֵצָה אַחַת יֶשְׁנָהּ לַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה לְהִנָּצֵל מֵהַקֻּשְׁיוֹת הָרַבּוֹת בַּהֲלָכָה וּבְהַדְרָכָה וְהִיא "עֲשֵׂה לְךָ רַב וְהִסְתַּלֵּק מֵהַסָּפֵק". הַדְרָכָה מֵרַב הַמֵּבִין לְרוּחֲךָ, וַאֲשֶׁר בְּסַבְלָנוּת רַבָּה מוּכָן לָרֶדֶת לְעֹמֶק כֹּחוֹת נַפְשְׁךָ, זֶהוּ יְסוֹד חָשׁוּב לְהַצְלָחָתְךָ – מִמֶּנּוּ עֵצָה וּמִמֶּנּוּ תּוּשִׁיָּה תִּהְיֶה לְךָ, וְאֵין הַדָּבָר מְחַיֵּב לְהִצָּמֵד דַּוְקָא לִגְדוֹל הַדּוֹר, דַּי בְּבֶן תּוֹרָה יְרֵא שָׁמַיִם תַּלְמִיד חָכָם … להמשך קריאה

מֵהֵיכָן נוֹבַעַת מִדַּת הַכְּפִיּוּת טוֹבָה אֵצֶל הָאָדָם, וְהֵיאַךְ נִתָּן לְתַקְּנָהּ?

——– מדת כפיות הטובה נובעת מב' סיבות. א. בכוחות הנפש של האדם מוטבע שאינו מסוגל להרגיש חייב ונחות, ולכך מחמת אי נעימות בתחילה עוד יכיר טובה למיטיב, אולם בזדון נפשו יתכחש לה במשך הזמן כדי לפרוק מעליו התחייבות הכניעה לחבירו. ב. עוד תיתכן כפיות הטובה לאדם ממיטיבו באופן פשוט, כאשר סבור זה שקיבל הטובה – … להמשך קריאה

סעי' ד' – בצבור מתפלל בכל לשון, וביחיד רק בלשון הקודש. וי"א שתפלה הקבועה לצבור, אפילו יחיד אומרה בכל לשון; וי"א דאף יחיד כששואל צרכיו שואל בכל לשון, חוץ מלשון ארמי. – ספר מנחת שי

——– במשנה סוטה לב. ואלו נאמרין בכל לשון פרשת סוטה וידוי מעשר וקריאת שמע ותפילה. וכתב הרי"ף דוקא תפלה בציבור יכול להתפלל בכל לשון אבל ביחיד יתפלל רק בלשון הקודש. דאמר רב יהודה אמר רב (שבת יב:) לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי ואמר רבי יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת … להמשך קריאה

סימן תעט – כוס שלישי של ברכת המזון – ערוך השולחן

——– א ואחר שאכל האפיקומן – ימזגו לו כוס שלישי, ויברך עליו ברכת המזון. וכתבו שצריך הכוס שטיפה והדחה, אף מי שאינו נזהר בו בכל השנה. אמנם האידנא אנו מנקים הכוסות לכוס ראשון, ובו אנו שותים כל הארבע כוסות. ונהגו להדר אחר זימון להסדר, ולאו מטעם ברכת המזון אלא משום הלל ל"הודו" ו"אנא", שצריך אחד … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק יח – חק לישראל

——– (כ) וַיִּשְׁלַ&#1445ח אַחְאָ&#1430ב בְּכָל-בְּנֵ&#1443י יִשְׂרָאֵ&#1425ל וַיִּקְבֹּ&#1445ץ אֶת-הַנְּבִיאִ&#1430ים אֶל-הַ&#1445ר הַכַּרְמֶֽל: וְשָׁלַח אַחְאָב בְּכָל בְּנֵי יִשְּׂרָאֵלוּכְנָשׁ יָת נְבִיֵּי שִׁקְרָא לְטוּרכַּרְמֶלָא: (כא) וַיִּגַּ&#1448שׁ אֵלִיָּ&#1436הוּ אֶל-כָּל-הָעָ&#1431ם וַיֹּ&#1433אמֶר&#1433 עַד-מָתַ&#1438י אַתֶּ&#1443ם פֹּסְחִים&#1454 עַל-שְׁתֵּ&#1443י הַסְּעִפִּים&#1426 אִם-יְהוָ&#1444ה הָֽאֱלֹהִים&#1433 לְכ&#1443וּ אַחֲרָ&#1428יו וְאִם-הַבַּ&#1430עַל לְכ&#1443וּ אַחֲרָ&#1425יו וְלֹֽא-עָנ&#1445וּ הָעָ&#1435ם אֹת&#1430וֹ דָּבָֽר: וְקָרִיב אֵלִיָּהוּ לְוָת כָּל עַמָּאוַאֲמַר עַד אֵימָתַי אַתּוּן פְּלִיגִיןלִתְרֵין פַּלְגְוָן הֲלֹא יְיָ אֱלֹהִיםפְּלָחוּ קָדֳמוֹהִי בִּלְחוֹדוֹהִי … להמשך קריאה

נביאים – יהושע – פרק יג – חק לישראל

——– (טו) וַיִּתֵּ&#1443ן מֹשֶׁ&#1428ה לְמַטֵּ&#1445ה בְנֵֽי-רְאוּבֵ&#1430ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם: וִיהַב משֶה לְשִׁבְטָא דִּבְנֵי רְאוּבֵןלְזַרְעֲיַתְהוֹן: (טז) וַיְהִ&#1448י לָהֶ&#1436ם הַגְּב&#1431וּל מֵעֲרוֹעֵ&#1441ר אֲשֶׁר&#1449 עַל-שְׂפַת-נַ&#1448חַל אַרְנ&#1436וֹן וְהָעִ&#1448יר אֲשֶׁ&#1447ר בְּתוֹךְ-הַנַּ&#1435חַל וְכָל-הַמִּישֹׁ&#1430ר עַל-מֵידְבָֽא: וַהֲוָה לְהוֹן תְּחוּמָא מֵעֲרוֹעֵר דִיעַל כֵּיף נַחֲלָא דְּאַרְנוֹן וְקַרְתָּאדִי בְגוֹ נַחֲלָא וְכָל מֵישְׁרָאעַד מֵידְבָא: (יז) חֶשְׁבּ&#1445וֹן וְכָל-עָרֶ&#1430יהָ אֲשֶׁ&#1443ר בַּמִּישֹׁ&#1425ר דִּיבוֹן&#1433 וּבָמ&#1443וֹת בַּ&#1428עַל וּבֵ&#1430ית בַּ&#1445עַל מְעֽוֹן: חֶשְׁבּוֹן וְכָל קִרְוָהָא דִי בְמֵישְׁרָאדִיבוֹן … להמשך קריאה

וישב יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: לז (א) וַיֵּ&#1443שֶׁב יַֽעֲק&#1428ֹב בְּאֶ&#1430רֶץ מְגוּרֵ&#1443י אָבִ&#1425יו בְּאֶ&#1430רֶץ כְּנָֽעַן: וִיתֵיב יַעֲקֹב בְּאַרְעָא תּוֹתָבוּת אֲבוּהִיבְּאַרְעָא דִכְנָעַן: וישב יעקב וגו' . אחר שכתב לך ישובי עשו ותולדותיו בדרך קצרה, שלא היו ספונים וחשובים לפרש היאך נתישבו וסדר … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי בְּבוֹא יוֹם הַכַּפָּרָה – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

לסימן כ"ב אות י"א – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה שְׁלֵמָה זוֹכִין עַל-יְדֵי יִרְאָה וּבוּשָׁה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְכָל הַנַּ"ל. לְשִׂמְחָה וּלְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְנָסִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה. לְהִתְקָרֵב לְצַּדִּיקֵי אֱמֶת וּלְקַבֵּל מֵהֶם שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה. וְעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לְיָדַיִם לְקַבֵּל בָּהֶם מוּסָר מִמּוֹכִיחֵי אֱמֶת [פֵּרוּשׁ כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בְּצַדִּיקִים יְקַבֵּל מֵהֶם מוּסָרָם אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ בִּזָּיוֹן] וְעַל-יְדֵי-זֶה יִתְבַּטֵּל גֵרוּשִׁין וּמַחֲלֹקֶת … להמשך קריאה

נביאים – הושע – פרק יד – חק לישראל

——– יד (א) תֶּאְשַׁם&#1433 שֹֽׁמְר&#1428וֹן כִּ&#1445י מָרְתָ&#1430ה בֵּֽאלֹהֶ&#1425יהָ בַּחֶ&#1443רֶב יִפֹּ&#1428לוּ עֹלְלֵיהֶ&#1443ם יְרֻטָּ&#1428שׁוּ וְהָרִיּוֹתָ&#1430יו יְבֻקָּֽעוּ: (פ) תֵּחוֹב שֹׁמְרוֹן אֲרֵי סְרֵיבַת עַלמֵימַר אֱלָהָא בְּחַרְבָּא יִתְקַטְלוּן וְעוּלֵמֵהוֹןיִטָּרְפוּן וּמַעְדְיָתְהוֹן יִתְבַּזָּעוּ: תאשם שומרון . מעתה תגלה אשמת' : הריותיו . נשים מעוברות שבתוכה : (ב) שׁ&#1434וּבָה יִשְׂרָאֵ&#1428ל עַ&#1430ד יְהוָ&#1443ה אֱלֹהֶ&#1425יךָ כִּ&#1445י כָשַׁ&#1430לְתָּ בַּעֲוֹנֶֽךָ: תּוּב יִשְּׂרָאֵל לִדְחַלְתָּא דַיְיָ אֱלָהָךְאֲרֵי אִתְקַלְתָּא בְּחוֹבָךְ: … להמשך קריאה

תב. מצות קרבן מוסף של שבת. – ספר החינוך

שנצטוו ישראל להקריב שני כבשים קרבן בכל יום שבת, מוסף על קרבן התמיד של כל יום, והוא הנקרא מוסף שבת, שנאמר (במדבר כח ט) וביום השבת שני כבשים וגו'. משרשי מצות המוספין של ימים טובים כבר כתבתי בסדר אמר אל הכהנים במוסף פסח (מצוה רצט) מה שנראה לי על צד הפשט, ומוסף שבת באשכול יתר … להמשך קריאה

ספורים מדהימים מהנהגת הכרת הטוב של גדולי ישראל (מספר "מורשת אבות") – תפארת ישראל

——– בנו של רבי שלום איזן מירושלים הגיע למצוות. הוא סר להזמין ל"קדוש" בשבת, את רבי איסר זלמן מלצר. הנמוס חיב זאת, אף הכרת הטובה, אבל הוא לא העלה בדעתו שהגאון הישיש והחלש יוכל לבא רגלי ממרחק כה רב. ה"קדוש" היה בעצומו, גדולי ירושלים השתתפו בשמחה, בראשם הגאון מטשבין, שלאחר שטפס במעלה המדרגות התלולות קרוב … להמשך קריאה

צְדָקָה תַּצִּיל… – דובב שפתי ישנים

——– כ"א, ב': וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַה' וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ילקוט "מאור האפלה".))) אַקְדִּישׁ שְׁלָלָם לַגָּבוֹהַּ. סְגוּלָה נִפְלָאָה לְיָדֵינוּ נִמְסְרָה, לְאָדָם הַשָּׁרוּי בְּמָצוֹק אוֹ בְּצָרָה, *(((ומייד משמקבל על עצמו להשפיע צדקתו, כבר מסייעין לו ומברכים מעשי ידיו, אף על פי שעדיין לא נתן בפועל … להמשך קריאה

מכירת המצוות

——– הנכון למכור את פתיחת ההיכל והעליות לתורה, ובכך ימנעו מחלוקות ואי הבנות, ואף בשבת מצוה למוכרן. והגם שאסרו חכמים קניה ומכירה בשבת? מכל מקום כיון שאינו עושה קנין ממש, אלא מתחייב תרומה לצדקה בלבד, מותר. {כמבואר בחוברת "השבת בהלכה ובאגדה".} בעת מכירת המצוות, יש להיזהר שלא לשוח שיחה בטלה. ועל כן לא יאריכו במכירות … להמשך קריאה

סימן שפג – כשאין העכו"ם בבית אינו מעכב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שפג – כשאין העכו"ם בבית אינו מעכב א עַכּוּ"ם הַדָּר עִם שְׁנֵי יִשְׂרָאֵלִים וְאֵין הָעַכּוּ"ם בְּבֵיתוֹ, אֵינוֹ אוֹסֵר { עַיֵּן לְעֵיל סִימָן שע"א } וִיעָרְבוּ וְיִהְיוּ מֻתָּרִים. בָּא עַכּוּ"ם בְּשַׁבָּת, אוֹסֵר וְהָעֵרוּב בָּטֵל. וּמִיהוּ יְכוֹלִים לִשְׂכֹּר מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת, וְאַחַר כָּךְ יְבַטֵּל הָאֶחָד לַחֲבֵרוֹ וְיִהְיֶה הַיָּחִיד מֻתָּר; וְכָל שֶׁכֵּן אִם א מֵת הָעַכּוּ"ם בְּשַׁבָּת, שֶׁיְּבַטֵּל … להמשך קריאה

בהר יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: כה (א) וַיְדַבֵּ&#1444ר יְהוָֹה&#1433 אֶל-מֹשֶׁ&#1428ה בְּהַ&#1445ר סִינַ&#1430י לֵאמֹֽר: וּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה בְּטּוּרָאדְסִינַי לְמֵימָר: בהר סיני. מה ענין שמטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, … להמשך קריאה

נביאים – עמוס – פרק ב – חק לישראל

——– (ו) כֹּ&#1434ה אָמַ&#1443ר יְהוָ&#1428ה עַל-שְׁלֹשָׁה&#1433 פִּשְׁעֵ&#1443י יִשְׂרָאֵ&#1428ל וְעַל-אַרְבָּעָ&#1430ה לֹ&#1443א אֲשִׁיבֶ&#1425נּוּ עַל-מִכְרָ&#1444ם בַּכֶּ&#1433סֶף&#1433 צַדִּ&#1428יק וְאֶבְי&#1430וֹן בַּעֲב&#1445וּר נַעֲלָֽיִם: כִּדְנַן אֲמַר יְיָ עַל תְּלָתָאחוֹבֵי יִשְּׂרָאֵל וְעַל אַרְבְּעָא לָאאֶשְׁבּוֹק לְהוֹן עַל דִּזְבִּינוּ בְכַסְפָאזַכָּאִין וְחַשִּׁיכַיָּא בְּדִיל דְּיַחְסְנוּן: על מכרם בכסף צדיק . הדיינין היו מוכרי' את מי שהיה זכאי בדין בכסף שוחד שהיו מקבלים מיד בעל דינו : ואביון … להמשך קריאה

דילוג לתוכן