זוהר ויקהל דף רה ע"ב – חק לישראל

——– תֻּשְׁבַּחְתָּא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי בְּיוֹמָא דָּא הַיְנוּ אֵל אָדוֹן וְתֻשְׁבַּחְתָּא דָּא אִיהוּ בְּרָזָא דְּעֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָן עִלָּאִין קַדִּישִׁין דְּמִתְעַטְּרָן בַּאֲבָהָן וּבִרְתִיכָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא. אַתְוָן זְעִירִין אִנּוּן עֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָן דְּאִנּוּן בְּעָלְמָא תַּתָּאָה. דְּאִנּוּן אֵל בָּרוּךְ גְּדוֹל דֵּעָה וְכוּ' וְלָא אִית בֵּין תֵּבָה לְתֵבָה רַוְחָא אָחֳרָא אֶלָּא אָת רְשִׁימָא בְּכָל תֵּבָה וְתֵבָה. וּבְעָלְמָא עִלָּאָה אִית רַוְחָא … להמשך קריאה

זוהר יתרו דף פ"ט ע"א – חק לישראל

——– אָמַר רִבִּי יְהוּדָה הָכִי הוּא וַדָּאי. וְעַל דָּא כְּתִיב זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ וּכְתִיב קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' וּכְתִיב וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עוֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד. תָּאנָא בְּהָאי יוֹמָא כָּל נִשְׁמָתֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָא מִתְעַדְּנִין בְּתַפְנוּקֵי עַתִּיקָא קַדִּישָׁא סְתִימָא דְכָל סְתִימִין. וְרוּחָא חָדָא מֵעִנּוּגָא דְהַהוּא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא מִתְפַּשְּׁטָא (נ"א הַהוּא מִתְפּשַׁט) בְּכֻלְּהוּ עַלְמִין וְסַלְקָא … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ש-מ

——– [בראשית פרק-ט-ו]&nbsp שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם: [בראשית פרק-מב-טז]&nbsp שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד וְיִקַּח אֶת אֲחִיכֶם וְאַתֶּם הֵאָסְרוּ וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם הַאֱמֶת אִתְּכֶם וְאִם לֹא חֵי פַרְעֹה כִּי מְרַגְּלִים אַתֶּם: [בראשית פרק-מט-ה]&nbsp שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם: [שמות פרק-טז-יב]&nbsp שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר בֵּין … להמשך קריאה

קַטֶטר

——– חולה הזקוק לקַטֶטר, מותר לו להניח תפילין ולהתפלל כך, ובלבד שיהיו בגדיו העליונים נקיים, ולא יהיה בהם ריח רע. (ד תרצט) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת … להמשך קריאה

סימן תעד – דין אם מברכין על כוס שני אם לאו – ערוך השולחן

——– א כתב רבינו הבית יוסף: שותה כוס שני, ואינו מברך עליו לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה, שאין מברכין "בורא פרי הגפן" אלא על כוס של קידוש ועל כוס של ברכת המזון. ואין מברכין "על הגפן" כי אם אחר כוס רביעי. עד כאן לשונו, דסבירא ליה דהגדה והלילא לא הוי הפסק. ולפיכך ברכה של … להמשך קריאה

סעי' א' – תפלות של מועדות ושל ר"ח, צריך להסדיר תפלתו קודם שיתפלל, כדי שתהא שגורה בפיו. – ספר מנחת שי

——– בר"ה לה. ברכות של ראש השנה ויום הכפורים ושל פרקים צריך להסדיר קודם שיתפלל. ומה שרבי יהודה היה מסדר תפלתו ומתפלל, כיון שהיה מתפלל משלושים לשלושים יום דומה לפרקים. וכתב הב"י שלדעת הרמב"ם שלושים יום כוללים את היום שהתפלל בו והיום שמתפלל בו עכשיו, ולכן תפלת ר"ח צריך להסדיר, שהרי יש עשרים ושמונה יום … להמשך קריאה

זוהר ויקהל דף ר"ד ע"א – חק לישראל

——– עַלְמָא דְאָתֵי אִיהוּ הֵיכְלָא לְהַהִיא נְקוּדָה עִלָּאָה. וְכַד אִיהִי קַיְימָא וְנַטְלָא בְּגַדְפָּהָא לַאֲבָהָן לְאִתְעַטְרָא לְעֵילָא אִקְרִי כֹּלָא שַׁבָּת וְכַד אֲבָהָן מִתְעַטְרָן לְעֵילָא בְּגוֹ נְקוּדָה עִלָּאָה אִקְרֵי שַׁבָּת. נְקוּדָה תַתָּאָה כַּד מִתְעַטְּרָא בְּאֲבָהָן אִקְרִי שַׁבָּת. הַאי נְקוּדָה תַתָּאָה סַלְקָא וְאִתְחַזְיַית וְאִתְקְשִׁיטַת. (ס"א הַאי נְקוּדָה תַתָּאָה כַּד סַלְקָא לְאִתְעַטְרָא בַּאֲבָהָן) כְּדֵין כָּל חֶדְוָה אִשְׁתְּכַח לְעֵילָא וְתַתָּא … להמשך קריאה

לסימן י"ט אות ח' – תַּרְגּוּם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טוֹב וָרָע – קיצור ליקוטי מוהר"ן

אָמַר הַמַּעְתִּיק כִּי עַל-יְדֵי שֶׁהָאָדָם מְעֹרָב בְּמִדּוֹתָיו טוֹב וָרָע הוּא בִּבְחִינַת לְשׁוֹן תַּרְגּוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְעַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל הָרַע הַכּוֹלֵל לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו. כִּי עֲדַיִן אֵין שְׁלֵמוּת לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ. אֲבָל עַל-יְדֵי שֶׁמַּפִּיל אֶת הָרַע שֶׁבּוֹ לְגַמְרֵי וּמַעֲלֶה אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ. עַל-יְדֵי-זֶה נִשְׁלַם הַלְּשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ וְזוֹכֶה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית. וְכָל זֶה הוּא סוֹד … להמשך קריאה

סימן שעז – דין ב' עליות זו כנגד זו הפתוחות לחצר – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שעז – דין ב' עליות זו כנגד זו הפתוחות לחצר א שְׁתֵּי עֲלִיּוֹת הַפְּתוּחוֹת לְחָצֵר זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ, וְאַחַת א עָשְׂתָה גּוּמָא בֶּחָצֵר כְּדֵי לִשְׁפֹּךְ בֶּחָצֵר שֶׁאֵין בָּהּ ד' אַמּוֹת מֵימֶיהָ וְהַשְּׁנִיָּה לֹא עָשְׂתָה, אִם עֵרְבוּ יַחַד שְׁתֵּיהֶם מֻתָּרוֹת לִשְׁפֹּךְ מִימֵיהֶן; וְאִם לֹא עֵרְבוּ יַחַד, וְהָאַחַת עֵרְבָה לְעַצְמָהּ וְהַשְּׁנִיָּה לֹא עֵרְבָה כְּלָל, זוֹ שֶׁלֹּא … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רצ] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כָּל בֶּן דַּעַת כַּאֲשֶׁר רוֹאֶה שֶׁקָּרֵב זְמַנּוֹ לָבוֹא לְדִין עַל קְצַת מָמוֹנוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן עַל גּוּפוֹ, לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, מִתְעוֹרֵר מְאֹד בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּמְחַפֵּשׂ בִּדְרָכָיו וְשׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ עֵצָה מִכָּל יוֹעֵץ שֶׁיִּמְצָא, לוֹמַר לוֹ כֵּיצַד יִנָּצֵל מִן הַדִּין; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה מַה יֵּשׁ לוֹ לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁבָּא יוֹם פְּקוּדָתוֹ וְדִינוֹ מִגּוּפוֹ וּבָנָיו וּמָמוֹנוֹ לִפְנֵי מֶלֶךְ … להמשך קריאה

זוהר בשלח דף מ"ז ע"א – חק לישראל

——– יְיָ יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן, רַבִּי אַבָּא פָּתַח (ישעיה נ"ח) אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶיךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, זַכָּאִין אִנּוּן יִשְׂרָאֵל דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעִי בְּהוֹן לְאִתְדַבָּקָא בְּהוּ מִכָּל שְׁאָר עַמִּין דְּעָלְמָא, וּמִגּוֹ רְחִימוּתָא דִּלְהוֹן קָרִיב לוֹן לְגַבֵּיהּ וְיָהַב לוֹן אוֹרַיְתָא וְיָהַב לוֹן שַׁבָּת דְּאִיהוּ קַדִּישָׁא מִכָּל שְׁאָר יוֹמִין וְנַיְחָא מִכֹּלָּא וְחֶדְוָה דְּכֹלָּא וְשָׁקִיל … להמשך קריאה

לסימן י"ט אות י"א – קיצור ליקוטי מוהר"ן

קְרִיאַת הַפַּרְשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם. בָּזֶה יוּבָן מַה שֶּׁכָּתַב וַאֲפִלּוּ עֲטָרוֹת וְדִיבוֹן וְלֹא קָאֳמַר שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים וּלְפִי זֶה יֵשׁ לוֹמַר דְּבֶאֱמֶת אֵין צָרִיךְ לְהַשְׁלִים שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים בִּמְקוֹם הַתַּרְגּוּם. עַיֵּן סִימָן ל"ו כִּי הֵם כְּלָלִיּוּת הַקְּדוּשָׁה שֶׁעַל-כֵּן אָמַר לוֹ בָּלָק וְכֻלּוֹ לֹא תִּרְאֶה. וְגַם לְפֵרוּשׁ הַתּוֹסְפוֹת הַדִּין כֵּן כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַרָא"שׁ עַיֵּן שָׁם: לזכות נשמת … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [רצא] – ספר מנורת המאור עם פירוש

יוֹם הַדִּין לְכָל בְּנֵי אָדָם, בֵּין יָחִיד בֵּין צִבּוּר, בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (ח, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: "כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא" וגו' (תהלים פא, ה), מְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה נִכְנָסִין לַדִּין אֶלָּא אִם כֵּן קִדְּשׁוּ בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה אֶת הַחֹדֶשׁ. תַּנְיָא אִידָךְ: "כִּי חֹק לְיִשְׂרָאל … להמשך קריאה

בית המרחץ

——– כשם שאסור להרהר בדברים שבקדושה כנגד צואה, הוא הדין שאסור להרהר בבית כסא ובבית מרחץ של רבים [מקוה], אבל המתקלח באמבטיה שאין שם בית כסא, רשאי להרהר בדברי תורה, ועל כן רשאי להכניס טייפ, כדי לשמוע שיעור תורה בשעה שמתקלח, וכמבואר לעיל. אסור לומר 'שלום' לחברו בבית המרחץ, כי שמו של הקב"ה 'שלום' [על … להמשך קריאה

כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה – דובב שפתי ישנים

——– כ', י"ב: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאַל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש רבה דברים פרק י"א.))) נִשְׁבַּע בִּקְפִיצָה, שֶׁלֹּא יַרְבּוּ בִּתְפִלָּה עַל כָּךְ. *(((ישעיה נ"ה, ג'.))) שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם! עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה הִיא כֹּחָהּ שֶׁל … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות שבת פרק י א. הָעוֹשֶׂה נֶקֶב כָּל שֶׁהוּא בְּלוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לָהֶן הָאוֹרָה חַיָּב מִשּׁוּם בּוֹנֶה. הַמַּחֲזִיר דֶּלֶת שֶׁל בּוֹר וְשֶׁל דּוּת וְשֶׁל יָצִיעַ חַיָּב מִשּׁוּם בּוֹנֶה: ב. הַסּוֹתֵר כָּל שֶׁהוּא חַיָּב וְהוּא שֶׁיִּסְתֹּר עַל מְנָת לִבְנוֹת. אֲבָל אִם סָתַר דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה פָּטוּר. הַסּוֹתֵר אֹהֶל קָבוּעַ אוֹ שֶׁפָּרַק עֵין תְּקוֹעַ … להמשך קריאה

תולדות – ספר פלא יועץ

אלה תולדות נו"ח לאדם לעולם הזה ולעולם הבא, אם תולדות טובים, גיל יגיל אבי צדיק, ויולד חכם ישמח בו בעולם הזה ותתענג בדשן נפשו לעולם הבא. הנה כי כן, חיב אדם להשתדל להעמיד תולדות, ואם היו לו בנים בילדותו, ישתדל שיהיו לו בנים בזקנותו, כי אינו יודע איזה יכשר, וזרע איזה מהם יכשר, הזה או … להמשך קריאה

שצח. מצות טמאה של מת. – ספר החינוך

שנצטוינו להתנהג בענין טמאת מת כמו שצותה אותנו התורה עליו, שנאמר (במדבר יט יד) זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים. משרשי ענין טמאת גוף המת כתבתי בסדר אמור אל הכהנים במצוה (רסג) מה שיכלתי, וכמו כן קצת הדינים כמנהגי, וקחנו משם. ובמסכת אהלות, יתבארו כל … להמשך קריאה

הנצחון תלוי בהכנעת האויב לגמרי מבלי להשאיר לו פתחים – תפארת ישראל

——– ויש לבאר עוד במשמעות "כי תצא למלחמה על איביך ונתנו ה, אלקיך בידך", שכאמור מרמז בפרשה זו לזמני התשובה של אלול והימים הנוראים, שאז יוצא יהודי למלחמה על היצר הרע האויב הנצחי. ועל זה נאמר "על איביך", כמדגש בספרי כנגד אויביך, הינו שהמלחמה אינה על פרט זה או אחר, אם ישמע בקול היצר הרע … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות שבת פרק ז' א. פּוֹסֵק אָדָם עִם הַנָּכְרִי עַל הַמְּלָאכָה וְקוֹצֵץ דָּמִים וְהַנָּכְרִי עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּשַׁבָּת מֻתָּר. וְכֵן הַשׂוֹכֵר אֶת הַנָּכְרִי לְיָמִים הַרְבֵּה מֻתָּר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּשַׁבָּת. כֵּיצַד כְּגוֹן שֶׁשָׂכַר הַנָּכְרִי לְשָׁנָה אוֹ לִשְׁתַּיִם שֶׁיִּכְתוֹב לוֹ אוֹ שֶׁיֶּאֱרוֹג לוֹ הֲרֵי זֶה כּוֹתֵב וְאוֹרֵג בְּשַׁבָּת … להמשך קריאה

סימן שעח – דין חצרות הפתוחות זו לזו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שעח – דין חצרות הפתוחות זו לזו א שָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת פְּתוּחוֹת זוֹ לְזוֹ וּפְתוּחוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְעֵרְבָה כָּל אַחַת מֵהַחִיצוֹנוֹת עִם הָאֶמְצָעִית, וְהַחִיצוֹנוֹת לֹא עֵרְבוּ יַחַד, הַחִיצוֹנוֹת אֲסוּרוֹת זוֹ עִם זוֹ וְהָאֶמְצָעִית מֻתֶּרֶת עִם כָּל אַחַת מֵהֶן וְהֵן מֻתָּרוֹת עִמָּהּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁנָּתְנָה אֶמְצָעִית עֵרוּבָהּ בְּזוֹ וְעֵרוּבָהּ בְּזוֹ, אוֹ שֶׁנָּתְנוּ הַחִיצוֹנוֹת עֵרוּבָן א … להמשך קריאה

סימן קא – ספר מנחת שי

——– [אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים / הוא סימן ק' המסדיר ושונה מילות התפלה/ לשונה פרקו מאה ואחד /הוא סימן קא' המתפלל עם כונה]. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת … להמשך קריאה

אָדָם שֶׁגָּזַל בְּעוֹדוֹ חִלּוֹנִי אוֹ קָטָן כֵּיצַד יְתַקֵּן?

——– קָטָן שֶׁגָּזַל מֵעִקַּר הַדִּין פָּטוּר מִלְּהָשִׁיב כְּשֶׁיִּגְדַּל. אָדָם שֶׁגָּזַל וְיוֹדֵעַ מִמִּי גָּזַל וְהַחֵפֶץ הַגָּזוּל יֶשְׁנוֹ בְּעַיִן וְנִתָּן לַהֲשִׁיבוֹ חַיָּב לַהֲשִׁיבוֹ. אִם אֵין אֶת הַחֵפֶץ בְּעַיִן וְיוֹדֵעַ מִמִּי גָּזַל – יָשִׁיב אֶת דָּמָיו כְּפִי שֶׁהָיוּ שָׁוִים בִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה, אוֹ יְבַקֵּשׁ אֶת מְחִלָּתוֹ שֶׁל הַנִּגְזָל, וּבְפִיּוּס כָּרָאוּי יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְאִם אֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַנִּגְזָל וְלֹא … להמשך קריאה

עבודת האתרוג – עבודת הלב הפנימית – אפיקי אליהו על התורה

——– א. אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי וכו'. ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים (ויקרא כג.לט-מ) איתא בגמ' בסוכה (לה.) – "פרי עץ הדר עץ"- שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר זה אתרוג. ויש לידע, מדוע באמת, עשה ה' שהאתרוג … להמשך קריאה

חישוב הוצאותיו

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור לדבר בשכר פועליו כמה כסף חייב להם. אבל כמה שילם להם בעבר, מותר. [ואמנם כתב החיד"א: "ושומר נפשו ירחק מלדבר בזה, כדי שלא יבוא לחשב על העתיד, על כן יסתום הפתח וטוב לו".] ואולם הוצאות מצוה וכספי צדקה, מותר לחשב אף על העתיד, כגון כמה יצטרך להוציא … להמשך קריאה

סימן תעה – יתר דיני הסדר – ערוך השולחן

——– א ואחר ששתה כוס שני – יטול ידיו ויברך "על נטילת ידים". ואף על גב דכבר נטל ידיו לטיבול, אך כיון שהפסיק בהגדה – חיישינן שמא הסיח דעתו ונגע במקום מטונף (גמרא קטו ב). ואי לאו הך טעמא – היתה נטילה ראשונה עולה לו. ואף על גב דנטילה ראשונה לא היתה לקדושה אלא שלא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן