מי רגלים

——– כשם שאסור להרהר בדברים שבקדושה כנגד צואה, הוא הדין כנגד מי רגלים, וצריך להתרחק מהם כדין צואה, מלפניו – עד שלא יראה אותם. לאחוריו ומצדדיו – ארבע אמות [2 מטר. ואם יש ריח, אזי יתרחק כן ממקום שכלה הריח]. ואולם אם ישפוך עליהם רביעית [81 גרם] מים, בין כשהם בכלי ובין שהם על גבי … להמשך קריאה

משנה מקואות פרק ח – חק לישראל

——– א. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל טְהוֹרָה, וּמִקְוָאוֹתֶיהָ טְהוֹרִים. מִקְוְאוֹת הָעַמִּים שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ, כְּשֵׁרִים לְבַעֲלֵי קְרָיִין, אֲפִלּוּ נִתְמַלְאוּ בְּקִילוֹן. שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁחוּץ לַמִּפְתָּח, כְּשֵׁרִים אַף לַנִּדּוֹת. מִלִּפְנִים מִן הַמִּפְתָּח, כְּשֵׁרִים לְבַעֲלֵי קְרָיִין, וּפְסוּלִין לְכָל הַטְּמֵאִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַקְּרוֹבִים לָעִיר וְלַדֶּרֶךְ, טְמֵאִים מִפְּנֵי הַכְּבִיסָה. וְהָרְחוֹקִים, טְהוֹרִים: (א) ארץ ישראל טהורה. ואפילו עיירות של כותים שבתוכה. שלא גזרו … להמשך קריאה

הרהור בדברי חול

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להרהר בדברי חול בשבת, על כן מותר לומר מחר אלך למקום פלוני, אף שכוונתו לנסוע לשם, כיון שאינו מוציא בשפתיו לשון חול, והרהור חול מותר. (ב קפד) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד … להמשך קריאה

תלמידי חכמים – ספר פלא יועץ

תלמידי חכמים צריכים להיות מצינים ומבדלים בעניניהם, כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה', וצריכים להתנהג בחסידות ולקים כל מלי דחסידותא, ואפלו אם ירצה להקל באיזה דבר מפני צרך שעה, לא יקל בפני המון העם, דמקלקלתא ילפי, ולאו כלי עלמא גמירי טעמיהו ונמוקיהו ואנסיהו, ואתי לידי חלול השם. וכמאמר רבי יוחנן דאיתא בש"ס (יומא … להמשך קריאה

גמרא נדה דף י"ז ע"א – חק לישראל

——– נוֹהֲגִין טֻמְאָה וְטָהֳרָה בִּשְׁלָגִין. תְּנַן הָתָם שֶׁלֶג אֵינוֹ לֹא אוֹכֶל וְלֹא מַשְׁקֶה חִשַּׁב עָלָיו לַאֲכִילָה אֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אוֹכְלִין לְמַשְׁקֶה מְטַמֵּא טֻמְאַת מַשְׁקִין נִטְמָא מִקְצָתוֹ לֹא נִטְמָא כֻּלּוֹ נִטְהַר מִקְצָתוֹ נִטְהַר כֻּלּוֹ. הָא גוּפָא קַשְׁיָא אֲמַרְתְּ נִטְמָא מִקְצָתוֹ לֹא נִטְמָא כֻּלּוֹ וְהָדַר תָּנֵי נִטְהַר מִקְצָתוֹ נִטְהַר כֻּלּוֹ לְמֵימְרָא דְנִטְמָא כֻּלּוֹ. אָמַר אַבַּיֵי כְּגוֹן שֶׁהֶעֱבִירוֹ … להמשך קריאה

סימן שעו – בור ובאר שבין שתי חצרות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שעו – בור ובאר שבין שתי חצרות א בּוֹר שֶׁבֵּין חֲצֵרוֹת וְאֵין בֵּינֵיהֶם פֶּתַח אוֹ חַלּוֹן שֶׁיּוּכְלוּ לְעָרֵב, אוֹ שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם וְלֹא עֵרְבוּ, אֵין מְמַלְּאִים מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ מְחִצָּה עֲשָׂרָה לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם. וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה טֶפַח מִן הַמְּחִצָּה יוֹרֵד בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וְאִם הָיְתָה הַמְּחִצָּה כֻּלָּהּ בְּתוֹךְ הַמַּיִם, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה טֶפַח יוֹצֵא … להמשך קריאה

שצו. מצות הלוים לתת מעשר מן המעשר. – ספר החינוך

שנצטוו הלוים להפריש מעשר מן המעשר שהם נוטלים מישראל ושיתנו אותו לכהנים, שנאמר (במדבר יח כו) ואל הלוים תדבר וגו' והרמתם ממנו תרומת יי מעשר מן המעשר, וזהו נקרא בכל מקום בגמרא תרומת מעשר. וכנו לשון זה על דרך הכתוב, שאמר תרומת השם. ובאר הכתוב שהוא נתן לכהנים, וכמו שנאמר (שם כח) ונתתם ממנו את … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן בְּבוֹא יוֹם הַדִּין – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ חֲמִשָּׁה פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

ג' סימני הערבה והצפצפה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. וערבי נחל (ויקרא כג.מ) מצינו, כי בערבה ישנם ג' סימנים כדאיתא בגמ' סוכה (לה). והינם: פיה חלק, קנה שלה אדום, ועלה שלה משוך כנחל. בשונה מן הצפצפה הפסולה, אשר פיה דומה למגל, קנה שלה לבן, ועלה שלה עגול. ויל"ע, מה העניין שחייבים להיות בערבה ג' סימנים אלו? מדוע שהצפצפה לא תהיה כשרה? ב. … להמשך קריאה

הַאִם גַּם בְּקִיּוּם מִצְווֹת- כְּלַפֵּי הַקָּבָּ"ה – קַיֶּמֶת מִדַּת הַנְּתִינָה אוֹ הַנְּטִילָה?

——– בהחלט כן, יתכן והאדם מזכה הרבים ומביאם לתורה ומצוות, ועיקר כוונתו לשם "נטילה", לזכות לעוה"ב שלו, שיהא שלם ומלא בכל טוב, ואין עיקר כוונתו לזכות את האחרים, שהם יזכו ולא יאבדו את עוה"ב שלהם, כי עיקר כוונת הזיכוי הרבים צריך להיות בשורשו מכח אהבת ישראל והוא ענין "הנתינה", שמתוך אהבתו לישראל מחזירן לדרך המוטב. … להמשך קריאה

גמרא נדה דף כ"ג ע"ב – חק לישראל

——– אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בַר אַבָּא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מֵצַח וְהַגְּבִינִים וְהָעֵינַיִם וְהַלְּסָתוֹת וְגַבּוֹת הַזָּקָן עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד רָבָא אָמַר חַסָּא מֵצַח וְהַגָּבָן וְהָעַיִן וְהַלֶּסֶת וְגַבַּת הַזָּקָן עַד שֶׁיְּהוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד וְלָא פְלִיגִי הָא כְּמָאן דְּאָמַר כָּל צוּרַת הָא כְּמָאן דְּאָמַר מְצוּרַת מֵיתִיבֵי צוּרַת פָּנִים שֶׁאָמְרוּ אֲפִילוּ פַּרְצוּף אֶחָד מִן הַפַּרְצוּפִין חוּץ מִן הָאוֹזֶן … להמשך קריאה

סימן תעג – דיני כוס ראשון, וסדר הלילה עד כוס שני – ערוך השולחן

——– א בתחילת הסדר מוזגין לו כוס ראשון. וזהו ביינות שלהם, ומלשון המשנה (קיד א) "מזגו לו" – משמע דאחרים ימזגו לו ולא בעצמו, דרך חירות. ומקדש עליו, ומברך תחילה "בורא פרי הגפן", ואחר כך אומר קידוש היום ו"שהחיינו", ושותה כוס הראשון. ואם לא בירך "שהחיינו" בליל ראשון – יברך בליל שני. ואם לא בירך … להמשך קריאה

לסימן י"ט אות ז' אֶת הָרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ – קיצור ליקוטי מוהר"ן

אִשָּׁה חֲכָמָה שֶׁהוּא וְכוּ': לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

הפטרת אמור – יחזקאל מד – חק לישראל

——– (טו) וְהַכֹּהֲנִ&#1448ים הַלְוִיִּ&#1436ם בְּנֵ&#1443י צָד&#1431וֹק אֲשֶׁ&#1448ר שָׁמְר&#1436וּ אֶת-מִשְׁמֶ&#1444רֶת מִקְדָּשִׁי&#1433 בִּתְע&#1444וֹת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵל&#1433 מֵֽעָלַ&#1428י הֵ&#1435מָּה יִקְרְב&#1445וּ אֵלַ&#1430י לְשָֽׁרְתֵ&#1425נִי וְעָמְד&#1443וּ לְפָנַ&#1431י לְהַקְרִ&#1445יב לִי&#1433 חֵ&#1443לֶב וָדָ&#1428ם נְאֻ&#1430ם אֲדֹנָ&#1445י יְהוִֽה: (טז) הֵ&#1436מָּה יָבֹ&#1443אוּ אֶל-מִקְדָּשִׁ&#1431י וְהֵ&#1435מָּה יִקְרְב&#1445וּ אֶל-שֻׁלְחָנִ&#1430י לְשָׁרְתֵ&#1425נִי וְשָׁמְר&#1430וּ אֶת-מִשְׁמַרְתִּֽי: (יז) וְהָיָ&#1431ה בְּבוֹאָם&#1433 אֶֽל-שַׁעֲרֵי&#1433 הֶחָצֵ&#1443ר הַפְּנִימִ&#1428ית בִּגְדֵ&#1445י פִשְׁתִּ&#1430ים יִלְבָּ&#1425שׁוּ וְלֹֽא-יַעֲלֶ&#1444ה עֲלֵיהֶם&#1433 צֶ&#1428מֶר בְּשָֽׁרְתָ&#1431ם בְּשַׁעֲרֵ&#1435י הֶחָצֵ&#1445ר הַפְּנִימִ&#1430ית וָבָֽיְתָה: (יח) פַּאֲרֵ&#1444י … להמשך קריאה

בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין – תפארת ישראל

——– ועוד יש לבאר בזה, כמאמר חז"ל (קדושין ל) בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין. ליהודי יש עצה כנגד היצר הרע והיא תורה תבלין, שכח התורה הוא כח הקדשה שעל ידו נהיה יהודי דבוק בהשם יתברך, ואז אין ליצר הרע שום שליטה עליו. ועל זה נאמר כי תצא למלחמה, שאם הוא יוצא למלחמה וכלי … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ש-ל

——– [שמות פרק-לד-כג]&nbsp שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: [במדבר פרק-כו-ב]&nbsp שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל: [דברים פרק-לב-ה]&nbsp שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל: [שופטים פרק-ה-ג]&nbsp שִׁמְעוּ מְלָכִים הַאֲזִינוּ רֹזְנִים אָנֹכִי לַיהוָה אָנֹכִי אָשִׁירָה אֲזַמֵּר … להמשך קריאה

גמרא נדה דף לא ע"א – חק לישראל

——– תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלשָה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים וַלֶד דָּר בְּמָדוֹר הַתַּחְתּוֹן. אֶמְצָעִיִּים וַלֶד דָּר בְּמָדוֹר הָאֶמְצָעִי. אַחֲרוֹנִים וַלֶד דָּר בְּמָדוֹר הָעֶלְיוֹן. וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת מִתְהַפֵּךְ וְיוֹצֵא וְזֶהוּ חֶבְלֵי אִשָּׁה. וְהַיְנוּ דִּתְנַן חֶבְלֵי שֶׁל נְקֵבָה מְרֻבִּין מִשֶּׁל זָכָר. וְאָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר: מַאי קְרָא (תהלים קלט): אֲשֶׁר עֻשֵׂיתִי בַּסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ. דַּרְתִּי לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא רֻקַּמְתִּי. … להמשך קריאה

משנה אהלות פרק ה – חק לישראל

——– א. תַּנוּר שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְעֵינוֹ קְמוּרָה לַחוּץ וְהֶאֱהִילוּ עָלָיו קוֹבְרֵי הַמֵּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הַכֹּל טָמֵא. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, הַתַּנּוּר טָמֵא וְהַבַּיִת טָהוֹר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף הַתַּנּוּר טָהוֹר: (א) תנור שהוא עומד בתוך הבית ועינו קמורה. נקב העשוי בתנור שהעשן יוצא ממנו מונח חוץ לבית: והאהילו עליו נושאי המת. כשהיו נושאים … להמשך קריאה

גמרא נדה דף י"ג ע"ב – חק לישראל

——– תָּנוּ רַבָּנָן כֹּהֵן שׁוֹטֶה מַטְבִּילִין אוֹתוֹ וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ תְּרוּמָה לָעֶרֶב וּמְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִישָׁן יָשַׁן טָמֵא לֹא יָשַׁן טָהוֹר. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרִבִּי צָדוֹק אוֹמֵר עוֹשִׂין לוֹ כִּיס שֶׁל עוֹר אָמְרוּ לוֹ כָּל שֶׁכֵּן שֶׁמֵּבִיא לִידֵי חִימוּם אָמַר לָהֶם לְדִבְרֵיכֶם שׁוֹטֶה אֵין לוֹ תַּקָּנָה אָמְרוּ לוֹ לִדְבָרֵינוּ יָשַׁן טָמֵא לֹא יָשַׁן טָהוֹר לִדְבָרֶיךָ שֶׁמָא יִרְאֶה … להמשך קריאה

צרכי מצוה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– דיבור לצורך מצוה, מותר, כגון: מחר אקנה תפילין. ובלבד שלא יזכיר סכום כסף. (ב קעט) אם מצא בשבת מורה עזר לבנו, מותר לסכם עמו שילמדו בחול, ולהבטיח למורה שכר על זה, אך לא יזכיר סכום כסף. וכן מותר לדבר עם בחור או בחורה או עם הוריהם בהצעת שידוך, … להמשך קריאה

הָאָדָם הֲרֵי הוּא מָלֵא טָעֻיּוֹת הַנּוֹבְעוֹת מִנְּגִיעוֹת אִישִׁיּוֹת, וא"כ הֵיאַךְ יָבֹא הָאָדָם לָאֱמֶת בִּדְבָרִים הַנִּצְרָכִים שִׁקּוּל דַּעַת שֶׁל תּוֹרָה?

——– כמה דרכים לכך: א. העיקר הוא שירצה ויחפוץ באמת, כלומר שנקודת האמת תהא תמיד בחפצו ובחשקו להגיע אליה, ואז – לאחר מאמץ לבקש האמת אחר שהוא רצונו – יצליח לסלק הנגיעות מלבו. (ע"פ "המכתב מאליהו" ח"א, עמ' 140). ב. יעשה לו רב, או חבר ירא שמים ואמיתי וישאלם את ספקו באופן שנוטה הדבר יותר … להמשך קריאה

אֵימָתַי זְמַן הַתשובה?

——– הַתשובה נוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, אֶלָּא שֶׁאָמְנָם יֶשְׁנָם זְמַנֵּי רָצוֹן יוֹתֵר, כְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, עֲשֶׂרֶת יְמֵי תשובה וְכַדּוֹמֶה אוּלָם בְּכָל זְמַן שֶׁמְּקַיֵּם אָדָם "וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָּמִיד", וְנִזְכָּר מֵעֲווֹנוֹתָיו וְלִבּוֹ נוֹקְפוֹ וּמִצְטַעֵר עַל זֶה מְקַיֵּם מִצְוַת הַתשובה, וְלָכֵן אַל יְזַלְזֵל אָדָם אֲפִלּוּ בַּחֲרָטָה קְטַנָּה, כָּל חֲרָטָה חֲשׁוּבָה, וְלָכֵן בְּעִתּוֹת הַפְּנַאי בִּמְקוֹם לֵישֵׁב בָּטֵל יִזְכֹּר בְּמַעֲשָׂיו … להמשך קריאה

"תמחה את זכר עמלק" – במסירות נפש – מעל השמים, לפי שכל כחו אך ורק תחת השמים – תפארת ישראל

——– והנה במאמר הכתוב "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים", עמדו המפרשים על אמרו מתחת השמים שמיתר לכאורה. ויש לבאר בזה על פי מה דאיתא במדרש (ב"ר פז, ח) על הנאמר ביוסף בעת הנסיון "וינס ויצא החוצה", קפץ בזכות אבות, כמו דאיתא באברהם ויוצא אתו החוצה ובארנו בזה על פי מה שדרשו חז"ל על ויוצא … להמשך קריאה

לְךָ דוּמִיָּה תְּהִלָּה – דובב שפתי ישנים

——– כ', א': וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((בבא בתרא י"ז ע"א.))) אַף הִיא בִּנְשִׁיקָה מֵתָה, וּמִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר בָּהּ "עַל פִּי ה' "? שֶׁאֵינוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד שֶׁל מַעְלָה. רְאֵה בְּנִי וְהִזָּהֵר תָּמִיד לְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ כָּבוֹד כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְ*(((קהלת … להמשך קריאה

תהלים – ספר פלא יועץ

תהלים גדלה מעלתם, וכבר מוהר"י אזולאי בספר יוסף תהלות אסף איש טהור כמה מעלות טובות נאמרו בלמוד התהלים ויצא עתק בקצ"ר אמיץ. אמרו רבותינו זכרונם לברכה (ילקוט שמעוני תהלים א) שהתפלל דוד המלך עליו השלום שיהא לו שכר עליהם כעוסק בנגעים ואהלות, ומאחר שהתפלל דוד המלך שיהא חשוב כעוסק בנגעים ואהלות, נראה דמועיל למודם לתקון … להמשך קריאה

שצז. מצות פרה אדמה. – ספר החינוך

שנצטוו ישראל לשרף פרה אדמה, להיות אפרה מוכן למי שיצטרך אליה, ומטהרה מטמאת מת, שנאמר (במדבר יט ב) דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה וגו'. וכתיב למטה מזה (שם ט) והיתה לעדת בני ישראל למשמרת וגו'. אף על פי שמלאני לבי לכתב רמזים מטעמי המצות שקדמו על צד הפשט, עם ההתנצלות שהמלאכה לחנך … להמשך קריאה

דילוג לתוכן