סימן שעד – נסתם בשבת פתח או חלון במקום שערב בו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שעד – נסתם בשבת פתח או חלון במקום שערב בו א עֵרְבוּ דֶּרֶךְ חַלּוֹן אוֹ פֶּתַח שֶׁבֵּינֵיהֶם וְנִסְתַּם בְּשַׁבָּת, מֻתָּרִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ דֶּרֶךְ גֹּבַהּ הַכֹּתֶל וְחֹרָיו. וַאֲפִלּוּ אִם עֵרֵב לְשָׁנָה וְנִסְתַּם הַפֶּתַח בַּחֹל וְנִפְתַּח בְּשַׁבָּת, א { וַאֲפִלּוּ סְתָמָהּ בְּמֵזִיד } (אָגוּר), חָזַר הָעֵרוּב לְהֶתֵּרוֹ. וּלְהָרַמְבָּ"ם אֵין מֻתָּר לְטַלְטֵל אֶלָּא כָּל אַחַת לְעַצְמָהּ, אֲבָל מִזּוֹ … להמשך קריאה

המקור לדיבור אסור

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מהפסוק בישעיה: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ… וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר", למדו חז"ל (מסכת שבת קיג ע"א) שלא יהיה דיבורו של אדם בשבת כדיבורו בחול שמדבר בענייני עסקיו וכיוצא, וכמבואר להלן. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש … להמשך קריאה

אמור ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (ג) אֱמ&#1443ֹר אֲלֵהֶ&#1431ם לְדֹר&#1448ֹתֵיכֶ&#1436ם כָּל-אִ&#1443ישׁ | אֲשֶׁר-יִקְרַ&#1443ב מִכָּל-זַֽרְעֲכֶ&#1431ם אֶל-הַקֳּדָשִׁים&#1433 אֲשֶׁ&#1448ר יַקְדִּ&#1444ישׁוּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵל&#1433 לַֽיהֹוָ&#1428ה וְטֻמְאָת&#1430וֹ עָלָ&#1425יו וְנִכְרְתָ&#1438ה הַנֶּ&#1447פֶשׁ הַהִ&#1435וא מִלְּפָנַ&#1430י אֲנִ&#1445י יְהוָֹֽה: אֱמַר לְהוֹן לְדָרֵיכוֹן כָּל גְבַרדִי יִקְרַב מִכָּל בְּנֵיכוֹן לְקוּדְשַׁיָאדִי יְקַדְשׁוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קֳדָםיְיָ וְסֹאבְתֵיהּ עֲלוֹהִי וְיִשְׁתֵּיצֵי אֲנָשָׁאהַהִיא מִן קֳדָמַי אֲנָא יְיָ: כל איש אשר יקרב. אין קריבה זו אלא אכילה, וכן … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ש-י

——– [שמות פרק-יב-טו]&nbsp שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי: [שמות פרק-לד-יא]&nbsp שְׁמָר לְךָ אֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ אֶת הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי: [שמואל א פרק-כב-כג]&nbsp שְׁבָה אִתִּי אַל תִּירָא כִּי אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ … להמשך קריאה

פח אשפה

——– פח אשפה הנמצא ברחוב, אם נודף ממנו ריח רע, יתרחק ממנו ויקרא, אך אם אין ריח רע, מותר לקרוא אף כשהולך סמוך אליו. (ד תרצג. פסקי תשובות א תרכו) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות … להמשך קריאה

משנה פרה פרק י – חק לישראל

——– א. כָּל הָרָאוּי לִטַּמֵּא מִדְרָס, מַדָּף לְחַטָּאת, בֵּין טָמֵא בֵּין טָהוֹר. וְאָדָם כַּיּוֹצֵא בוֹ. כָּל הָרָאוּי לִטַּמֵּא טְמֵא מֵת, בֵּין טָמֵא בֵּין טָהוֹר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵינוֹ מַדָּף. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, מַדָּף. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הַטָּמֵא, מַדָּף. וְהַטָּהוֹר, אֵינוֹ מַדָּף: (א) כל הראוי לטמא מדרס. כגון כלים המיוחדים למשכב ומושב ומרכב: מדף לחטאת. אם הטהור … להמשך קריאה

הפטרת וישלח – עובדיה א – חק לישראל

——– א (א) חֲז&#1430וֹן עֹֽבַדְיָ&#1425ה כֹּֽה-אָמַר&#1449 אֲדֹנָ&#1448י יְהוִ&#1436ה לֶאֱד&#1431וֹם שְׁמוּעָ&#1448ה שָׁמַ&#1436עְנוּ מֵאֵ&#1444ת יְהוָה&#1433 וְצִיר&#1433 בַּגּוֹיִ&#1443ם שֻׁלָּ&#1428ח ק&#1435וּמוּ וְנָק&#1445וּמָה עָלֶ&#1430יהָ לַמִּלְחָמָֽה: (ב) הִנֵּ&#1445ה קָטֹ&#1435ן נְתַתִּ&#1430יךָ בַּגּוֹיִ&#1425ם בָּז&#1445וּי אַתָּ&#1430ה מְאֹֽד: (ג) זְד&#1444וֹן לִבְּךָ&#1433 הִשִּׁיאֶ&#1428ךָ שֹׁכְנִ&#1445י בְחַגְוֵי-סֶּ&#1430לַע מְר&#1443וֹם שִׁבְתּ&#1425וֹ אֹמֵ&#1443ר בְּלִבּ&#1428וֹ מִ&#1445י יוֹרִדֵ&#1430נִי אָֽרֶץ: (ד) אִם-תַּגְבִּ&#1443יהַּ כַּנֶּ&#1428שֶׁר וְאִם-בֵּ&#1445ין כּֽוֹכָבִ&#1430ים שִׂ&#1443ים קִנֶּ&#1425ךָ מִשָּׁ&#1445ם אוֹרִֽידְךָ&#1430 נְאֻם-יְהוָֽה: (ה) אִם-גַּנָּבִ&#1444ים בָּאֽוּ-לְךָ&#1433 אִם-שׁ&#1443וֹדְדֵי … להמשך קריאה

סיר תינוק

——– סיר תינוק המצוי כיום מפלסטיק, אם הוא נקי, מותר לקרוא כנגדו. ואם תינוק יושב בסיר ועושה צרכיו, אם אין ממנו ריח רע, ובגדיו יורדים למטה באופן שלא נראה הסיר, מותר לקרוא כנגדו. (סימן פז ס"א. פסקי תשובות א תרמא. ד תרצח. ועיין חזון עובדיה שבת ג עמוד רו) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם … להמשך קריאה

הַכְּלָל הַשֵּׁנִי: בִּימֵי הַתְּשׁוּבָה – ספר מנורת המאור עם פירוש

(((וְנֶחְלָק לִשְׁנֵי חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, בְּבוֹא יוֹם הַדִּין; הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, בְּבוֹא יוֹם הַכַּפָּרָה))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו … להמשך קריאה

הַאִם יֵשׁ חֵטְא שֶׁאֵין מוֹעִיל עָלָיו תשובה, אוֹ שֶׁיְּהֵא אָדָם מָנוּעַ בִּגְלָלוֹ מִלָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה?

——– אֵין שׁוּם חֵטְא בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא מוֹעִיל עָלָיו תשובה, וְאֵין שׁוּם אָדָם שֶׁמָּנוּעַ הוּא מִלָּשׁוּב בַּתשובה. וְאַל תַּקְשֶׁה עָלַי מִב' מַאַמְרֵי חֲזַ"ל – כִּי תְּשׁוּבָתָם בְּצִדָּם. א. "הָאוֹמֵר אֶחְטָא וְאָשׁוּב אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תשובה", גַּם עַל כָּזֶה מוֹעִילָה תשובה כְּשׁשָּׁב בֶּאֱמֶת. וְרַק שֶׁמִּגֹּדֶל חֶטְאוֹ נֶעֱנָשׁ שֶׁלֹּא יְסַיְּעוּהוּ לַעֲשׂוֹת תשובה, אוּלָם אִם יִתְעַקֵּשׁ דַּוְקָא לָשׁוּב … להמשך קריאה

סעי' ג' – כל אחד שהוא שתוי, סגי ליה לפי מה שמרגיש בנפשו שיפיג יינו. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתב המרדכי בפרק הדר (סי' תקיב) שיכור אל יתפלל וכו' אע"ג שאין אנו נזהרים עתה בשתוי משום דבלאו הכי אין אנו מכוונים כל כך בתפילה בזמן הזה והגהות מיימוניות כתבו בפ"ד מהלכות תפילה (אות כ) פירשו התוספות דהשתא אין אנו נזהרים משום חד דבכל הני שמעתתי כי בלאו הכי אין אנו מכוונים … להמשך קריאה

סימן תעב – דיני הסיבה וארבע כוסות – ערוך השולחן

——– א אף על גב דבשבת ויום טוב מוסיפים מחול על הקודש, ויכול לקדש ולאכול מבעוד יום, מכל מקום בליל פסח אינו כן, דכתיב: "ואכלו את הבשר בלילה הזה" – דבעינן לילה ממש. ואיתקש מצה לפסח (טור), דכתיב: "על מצות ומרורים יאכלוהו". וזהו ששנינו במשנה ד"ערבי פסחים", שלא יאכל עד שתחשך. כלומר: דלא ככל ערב … להמשך קריאה

הֵיאַךְ מְפַתְּחִים אֶת מִדַּת הַנְּתִינָה?

——– גם בזה נותן פתרון הרב מכתב מאליהו (ח"א עמ' 44) וזה תוכן דבריו: מתוך שלא לשמה יבוא לשמה, דהיינו יתן ויתן מכח אהבת עצמו, יבין שמה שנותן הוא לבסוף מקבל, וככל שיתן יותר יקבל יותר, עשר בשביל שתתעשר, וכן יְפַתֵּחַ רגשי רחמים על המסכנים, ויתן מתוך רחמיו עליהם, ואף שגם זה לא לשמה יחסית, … להמשך קריאה

זְכֻיּוֹת יוֹצְרִים – דובב שפתי ישנים

——– י"ט, ב': זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : לְעוֹלָם הִיא נִקְרֵאתָ עַל שְׁמֶךָ – "פָּרָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר". כָּל דָּבָר שֶׁאָדָם טוֹרֵחַ וּמִתְמַסֵּר בַּעֲבוּרוֹ, נִקְרָא עַל שְׁמוֹ וְנִזְקַף לִזְכוּתוֹ, שֶׁמְּסִירוּת נֶפֶשׁ אַף … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ש-כ

——– [בראשית פרק-כג-ו]&nbsp שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ: [שמות פרק-כ-ט]&nbsp שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ: [דברים פרק-ה-יב]&nbsp שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: [דברים פרק-ה-יג]&nbsp שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּֿל מְלַאכְתֶּךָ: [דברים פרק-ו-יז]&nbsp שָׁמוֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת … להמשך קריאה

תחבולות – ספר פלא יועץ

כתיב (משלי כד ו) כי בתחבלות תעשה לך מלחמה. וכמה ערמות ותחבולות אדם עושה לכבוד עצמו וכדי להרויח ממון, על אחת כמה וכמה צריך לשית עצות בנפשו ותחבולות כדי להלחם מלחמת חובה נגד הצר הצורר, כי הוא מלך זקן, כאיש מלחמות יעיר קנאה, יריע אף יצריח את האדם: והנה לכל דבר טוב שירצה האדם לעשות, … להמשך קריאה

משנה אהלות פרק טו – חק לישראל

——– א. סָגוֹס עָבֶה וְכֹפֶת עָבֶה, אֵינָן מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה, עַד שֶׁיְּהוּ גְבוֹהִין מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח. קְפוּלִין זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, אֵינָן מְבִיאוֹת אֶת הַטֻּמְאָה, עַד שֶׁתְּהֵא הָעֶלְיוֹנָה גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח. טַבְלָיוֹת שֶׁל עֵץ זוֹ עַל גַּב זוֹ אֵינָן מְבִיאוֹת אֶת הַטֻּמְאָה, עַד שֶׁתְּהֵא הָעֶלְיוֹנָה גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח. וְאִם הָיוּ … להמשך קריאה

סימן שעה – מה הם הדברים השרוים בחצר שאינם אוסרים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שעה – מה הם הדברים השרוים בחצר שאינם אוסרים א מִרְפֶּסֶת שֶׁהוּא דֶּרֶךְ לַעֲלִיּוֹת הַפְּתוּחִים לָהּ וְעוֹמֶדֶת בֶּחָצֵר וְעוֹלִים לָהּ בַּסֻלָּם וּבְנֵי הָעֲלִיּוֹת יוֹרְדִים מִמֶּנָּה לֶחָצֵר וְעוֹבְרִים לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אֵינָם אוֹסְרִים עַל בְּנֵי הֶחָצֵר, דְּסֻלָּם תּוֹרַת פֶּתַח עָלָיו וְהָוֵי כִּשְׁתֵּי חֲצֵרוֹת וּפֶתַח בֵּינֵיהֶם שֶׁאִם רָצוּ מְעָרְבִים יַחַד וְאִם רָצוּ כָּל אֶחָד מְעָרֵב לְעַצְמוֹ, וּבִלְבַד … להמשך קריאה

משנה נגעים פרק ז – חק לישראל

——– א. אֵלּוּ בֶהָרוֹת טְהוֹרוֹת, שֶׁהָיוּ בוֹ קֹדֶם לְמַתַּן תּוֹרָה, בְּנָכְרִי וְנִתְגַּיֵּר, בְּקָטָן וְנוֹלַד, בְּקֶמֶט וְנִגְלָה, בָּרֹאשׁ וּבַזָּקָן, בַּשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה וְקֶדַח וּבַמּוֹרְדִין. חָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן וְנִקְרְחוּ, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח וְנַעֲשׂוּ צָרֶבֶת, טְהוֹרִים. הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן עַד שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ שֵׂעָר, הֶעֱלוּ שֵׂעָר וְנִקְרְחוּ, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח עַד שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ צָרֶבֶת, נַעֲשׂוּ צָרֶבֶת וְחָיוּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב … להמשך קריאה

לסימן י"ח אות ד' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּשֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה וּכְפִירוֹת בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל וְהוּא בְּחִינַת הַסְתָּרַת פְּנֵי ה'. אֲבָל כְּשֶׁאֵין עֲבוֹדָה זָרָה וּכְפִירוֹת אֶלָּא שֶׁהָאֱמוּנָה אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת אֲזַי חֲרוֹן אַפּוֹ וְהַסְתָּרַת פְּנֵי ה' אֵינוֹ נִכָּר כָּל- כָּךְ. אֲבָל כְּשֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל חֲרוֹן אַף הַזֶּה וּבָא לַצַּדִּיקִים הֵם מַסְתִּירִים אֶת עַצְמָן: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן … להמשך קריאה

שצה. מצות מעשר ראשון. – ספר החינוך

שנתחיבו בני ישראל לתת חלק אחד מעשרה חלקים מזרע הארץ ללוים, שנאמר "כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליי תרומה נתתי ללוים", ונאמר בסדר "אם בחקותי" (ויקרא כז ל): "וכל מעשר הארץ:. ליי הוא". וזהו הנקרא "מעשר ראשון". משרשי המצוה, לפי ששבט הלוי בחר השם יתברך בתוך אחיו לעבודתו תמיד במקדש, על כן היה … להמשך קריאה

דברים שאסור לעשותם בשבת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אין לדבר בדברים שאסור לעשותם בשבת, כגון: מחר אקנה סחורה פלונית, מחר אסע למקום פלוני או אכתוב מכתב או היאך אבנה את הבית כך או כך, ואפילו שמדבר בינו לבין עצמו כדי לתכנן את יום המחר, אסור. (ב קעב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

אמור יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (כט) וְכִֽי-תִזְבְּח&#1445וּ זֶֽבַח-תּוֹדָ&#1430ה לַֽיהוָֹ&#1425ה לִֽרְצֹֽנְכֶ&#1430ם תִּזְבָּֽחוּ: וַאֲרֵי תִּכְּסוּן נִכְסַת תּוֹדְתָא קֳדָםיְיָ לְרַעֲוָא לְכוֹן תִּכְּסֻנֵהּ: לרצנכם תזבחו. תחלת זביחתכם הזהרו שתהא לרצון לכם. ומהו הרצון, ביום ההוא יאכל. לא בא להזהיר אלא שתהא שחיטה על מנת כן, אל תשחטוהו על מנת … להמשך קריאה

להתכונן בזמנים הטובים לקראת ימי המלחמה – תפארת ישראל

——– עוד יש לבאר במאמר לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר על העתים הנעלים של הימים הקדושים וימים הנוראים, בהם איש יהודי משתחרר קמעא משלטון היצר, ואז תפקידו להרגיז יצר טוב על יצר הרע, כי כשהיצר הרע כבר בא על האדם אז כבר אינו שולט על עצמו, על כן תצא למלחמה עוד … להמשך קריאה

מָה עִם מַאֲמַר הַזֹּהַר שֶׁאֵין תשובה מוֹעֶלֶת לִפְגַם בְּרִית קֹדֶשׁ?

——– רֵאשִׁית יֵשׁ מַאֲמָר אַחֵר בַּזֹּהַר הַסּוֹתֵר מַאֲמָר הַנַּ"ל, כַּמּוּבָא בְּ"טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ", וְשֵׁנִית כְּבָר דָּחוּ כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים מַאֲמָר הָרִאשׁוֹן מֵהָאֱמֶת וּקְבָעוּהוּ לְ"דָחוּי", וּרְאֵה דִּבְרֵי הַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ: "חֲסִידִים הַדּוֹרְשִׁים מַאֲמָר זֶה שֶׁאֵין תִּקּוּן לִפְגַם בְּרִית קֹדֶשׁ אֵין אֵלּוּ חֲסִידִים אֶלָּא חֲסֵרִים וְחֵטְא רַבִּים נָשְׂאוּ עַל הֱיוֹתָם מוֹנְעִים אֶת הָעָם מִתשובה". עכ"ל. ——– לעילוי … להמשך קריאה

זֹאת כַּפָּרָתִי – דובב שפתי ישנים

——– י"ט, ב': זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדָמָה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מיסודו של רבי משה הדרשן.))) מִשֶּׁלָּהֶם (יִקְּחוּ), כְּשֵׁם שֶׁהֵם פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב לָעֵגֶל מִשֶּׁלָּהֶם, כָּךְ יָבִיאוּ זוֹ לְכַפָּרָה מִשֶּׁלָּהֶם. אֶת זֹאת יֵשׁ לְאָדָם לִזְכֹּר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן