——–
א. וערבי נחל (ויקרא כג.מ)
מצינו, כי בערבה ישנם ג' סימנים כדאיתא בגמ' סוכה (לה).
והינם: פיה חלק, קנה שלה אדום, ועלה שלה משוך כנחל. בשונה מן הצפצפה הפסולה, אשר פיה דומה למגל, קנה שלה לבן, ועלה שלה עגול.
ויל"ע, מה העניין שחייבים להיות בערבה ג' סימנים אלו? מדוע שהצפצפה לא תהיה כשרה?
ב. עוד יש לידע, מדוע באמת כאשר אגד "צפצפה" במקום "ערבה" כל האגודה פסולה?
ג. עוד קשה, הרי הערבה משולה כנגד אותו אחד אשר אין בו לא טעם ולא ריח – לא תורה ולא מצוות [כדאיתא בילקוט].
א"כ יש להבין, מדוע מצווים אנו לצרפו להיות עם ההדס הלולב והאתרוג אשר יש להם שייכות לתורה [כדאיתא בחז"ל]?
ד. עוד צ"ע, דידוע כי יש עניין לפי דעות בפוסקים, כי אף על ערבה נוהגים לתת מעט מעות.
ולכאורה יש להבין טעם מנהג זה, הרי אם יכול להשיג ערבה בחינם, מדוע יש עניין שישלם עליה מעט מעות בכל זאת?
ה. עוד צ"ב, דאיתא בשו"ע שינוי בין הלכות ההדס להלכות הערבה – בהלכות הדס (ס' תרמ"ו הל' י') כותב וז"ל – "נקטם ראשו כשר אפ' לא עלתה בו תמרה והוא הדין ליבש ראשו, ויש פוסלין בנקטם ראשו".
ואילו בדיני הערבה (ס' תרמ"ז) כתב וז"ל – "ערבה שיבשה או שנשרו רוב עליה או שנקטם ראשו פסולה וכו', והרמב"ם מכשיר בנקטם ראשה".
לכאורה מבואר, כי בהדס כתב השו"ע בפשטות דבנקטם ראשה כשר, [רק הביא שיש הפוסלין], ואילו בערבה מבואר, כי ודאי פסולה היא אם נקטם ראשה, אלא שיש דעת יחיד [הרמב"ם] בנקטם ראשה להכשיר.
וא"כ יש להבין מאי שנא?
ו. וערבי נחל (ויקרא כג.מ)
לכאורה, הרי ערבה כשרה אף אם איננה גדילה על הנחל. א"כ צריך להבין, מדוע נקטה התורה באומרה "ערבי נחל" דווקא?
ז. עוד צריך להבין, אם באמת למסקנה אפשר להביא מכל ערבה שתהיה, מדוע ישנה עדיפות להביא ערבה הגדילה על המים ממש, הרי כל ערבה כשרה כפי שישנו על כך לימוד מן התורה?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הגר"מ פיינשטיין זצ"ל – בעניין ג' סימני הערבה והצפצפה הבאים לרמז על ב' סוגי עמי הארץ.
ישנו עם הארץ המעריך תורה, אוהב תלמידי חכמים ומכבד התורה ולומדיה. רק כזה עם הארץ יכול להיות באגודת ארבעת המינים, כי על אף שאין בו תורה ומצוות, עצם הכרתו כי דרכו איננה דרך טובה ומתבייש הוא בבורותו בתורה, זוהי כבר "שייכות לתורה"- עצם הערכתו לתורה ולומדיה, משייכתו לג' המינים האחרים באגודת הלולב אשר יש להם שייכות לתורה הקדושה.
לכזה עם הארץ רומזת הערבה בג' סימניה, "פיה חלק"- אינו עוקץ את לומדי התורה, "קנה שלה אדום"- מתבייש הוא בבורותו בתורה ובדרכו המוטעית, ו"עלה שלה משוך כנחל"- מקבל הוא מן הת"ח, ואינו לועג לת"ח, רק כזו ערבה "כשרה" ללולב.
בשונה מן הצפצפה אשר "עלה שלה עגול"- עגול – מסמל שלימות, כמחשבת אותו עם הארץ אשר חושב כי מושלם הוא, וכי דרכו הינה הדרך הנכונה. "פיו דומה למגל"- עוקץ ומואס הוא בלומדי התורה. ו"עלה שלה לבן"- איננו בוש בדרכו הקלוקלת.
כזה עם הארץ איננו ראוי להיות בתוך ד' המינים, כי לא רק שאין לו שייכות וקשר לשאר המינים, אלא אף מאוס הוא בעיניהם ומואס הוא את אגודת הלולב.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיות א', ב' וג' מתורצות – עניין ג' סימני הערבה באים לייצג את העם הארץ – אוהב התורה ולומדיה, אשר יש לו שייכות לתורה, כי בכדי שאותו עם הארץ יכלל בלולב חייב הוא להיות בבחינת "ערבה"- "קנה שלה אדום ועלה שלה משוך"- מתבייש מדרגתו הנמוכה ומקבל תורה. "ופיה חלק"- אינו עוקץ ת"ח אלא מבין את מקומו ושפלותו.
אך עם הארץ אשר הינו בבחינת "צפצפה"- "קנה שלה לבן"- בהרגישו כי מושלם הוא יותר מן הת"ח. "עלה שלה עגול"- מרגיש הוא שלם ומושלם. "ופיהו דומה למגל"- עוקץ ת"ח. כזה עם הארץ אין לו שייכות לאגודת עם ישראל ופסול הוא ללולב.
כעת אף יובן, מדוע פוסלת הצפצפה את כל אגודת הלולב – כזה עם הארץ הורס ומקלקל הוא את כל האגודה, סותר הוא לתכלית אגודת "עם ישראל" השלימה, הורס ומקלקל הוא את אוירת התורה, שהרי אין לו שייכות כלל לתורת ישראל ופוסל הוא הכל.
אך עם הארץ אשר הינו בבחינת "ערבה"- אשר יש לו שייכות לתורה, אוהב ת"ח וכו' – אפשר לצרפו לאגודת הלולב – עם ישראל השלם, אף שאין לו לא טעם ולא ריח, כי הרי סוף סוף יש לו שייכות לתורה.
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – יש עניין לשלם על ערבה מעט פרוטות היות וגם לערבה ישנו ערך מסוים, שהרי יש לעם הארץ המשול לה קשר לתורה. וכפי שבואר, כי מדובר בעם הארץ עם קשר לתורה, לכן יש עניין לתת על הערבה מעט פרוטות כי הרי שווה היא משהו.
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – י"ל על דרך המוסר, כי ישנו שוני בין הערבה להדס. שכן הדס אף אם "נקטם ראשו"- קצת השתבש, אך עדיין "יש לו ריח"- יש לו מידות טובות ומצוות, ושווה הוא משהו.
אך "ערבה"- אשר נקטם ראשה. כזה עם הארץ כבר איננו שווה מאומה, כי הרי ללא הבנת ליבו ושכלו בגודל שפלותו הרוחנית לעומת לומדי התורה, איבד הוא לגמרי את שייכותו לתורה, ופסול הוא לאגודת הלולב.
ולפ"ז גם הקושיות ו' וז' מתורצות – יש עניין יותר "בערבי נחל" הגדלים על הנחל. היות והערבה רומזת לעם הארץ הטוב אשר צריך שתהיה לו שייכות וקשר לתורה – שיהיה גדל על מים (אין מים אלא תורה).
ואף אם לא גדל ממש על המים, לפחות "בטבעו" גדל על מים, והינו סוג הגדל על מים – רמז לעם הארץ הרוצה לגדול על מים – תורה. אשר בתוככי ליבו יודע כי צריך הוא ללמוד תורה.
ואף אם בפועל איננו לומד תורה, בכל זאת כל שייכות ודביקות לתורה אף במעט, כבר נותנת לו ערך, ויכול הוא לשמש כערבה הנאגדת בלולב עם שאר הדרגות היותר גבוהות ממנו בתורה – הלולב, ההדס, והאתרוג.
כ"כ, בודאי עדיפה הערבה הגדילה על המים ממש, כי הינה רמז לעם הארץ יותר נעלה – הגדל על המים ממש, אשר יש לו שייכות יותר גדולה וממשית לתורה, לכן בודאי עדיף הוא יותר להיאגד בלולב.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5