מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סי' ל' הִזָּהֵר וּשְׁמוֹר נַפְשְׁךָ פֶּן תִּלָּכֵד בְּרִשְׁתּוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע. הַמַּדִּיחֲךָ מֵאֶרֶץ הַחַיִּים. הַמַּשִּׂיאֲךָ לְדָבָר עֲבֵירָה קְטַנָּה לְהַמְשִׁיךְ לִבְּךָ לִגְּדוֹלָה. הַשְׁפִּילֵהוּ וְהַכְנִיעֵהוּ לְהִמָּסֵר בְּיָדְךָ וְאַתָּה לֹא תִהְיֶה נִמְסַר בְּיָדוֹ. פֶּן יְבִיאֲךָ לִבְאֵר שַׁחַת בְּאֵשׁ לֹא נוּפָח. וְלֹא יִהְיֶה יִצְרְךָ הָרָע נִמְסַר בְּיָדְךָ אִם לֹא עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה לְבוֹרְאֶךָ וּלְהַרְחִיקְךָ מִבְּשַׂר תַּאֲוָה. … להמשך קריאה

הפטרת נצבים – ישעיה סא – חק לישראל

——– (י) שׂ&#1447וֹשׂ אָשִׂ&#1443ישׂ בַּֽיהוָ&#1431ה תָּגֵ&#1444ל נַפְשִׁי&#1433 בֵּֽאלֹהַ&#1428י כִּ&#1444י הִלְבִּישַׁ&#1433נִי&#1433 בִּגְדֵי-יֶ&#1428שַׁע מְעִ&#1445יל צְדָקָ&#1430ה יְעָטָ&#1425נִי כֶּֽחָתָן&#1433 יְכַהֵ&#1443ן פְּאֵ&#1428ר וְכַכַּלָּ&#1430ה תַּעְדֶּ&#1445ה כֵלֶֽיהָ: (יא) כִּ&#1444י כָאָ&#1433רֶץ&#1433 תּוֹצִ&#1443יא צִמְחָ&#1428הּ וּכְגַנָּ&#1430ה זֵרוּעֶ&#1443יהָ תַצְמִ&#1425יחַ כֵּ&#1443ן | אֲדֹנָ&#1443י יְהוִ&#1431ה יַצְמִ&#1444יחַ צְדָקָה&#1433 וּתְהִלָּ&#1428ה נֶ&#1430גֶד כָּל-הַגּוֹיִֽם: סב (א) לְמַ&#1444עַן צִיּוֹן&#1433 לֹ&#1443א אֶחֱשֶׁ&#1428ה וּלְמַ&#1445עַן יְרוּשָׁלַ&#1430ִם לֹ&#1443א אֶשְׁק&#1425וֹט עַד-יֵצֵ&#1444א כַנֹּ&#1433גַהּ&#1433 צִדְקָ&#1428הּ וִישׁוּעָתָ&#1430הּ כְּלַפִּ&#1445יד יִבְעָֽר: (ב) וְרָא&#1444וּ … להמשך קריאה

צואת בעלי חיים

——– מותר לקרוא כנגד צואת בהמה, חיה ועוף, אם אין בהם ריח רע, אולם כנגד לול של תרנגולים ורפת של בקר, אסור לקרוא, מפני שריחם רע מצואתם, וצריך להרחיק מהם כמו בצואת אדם, מלפניו, מאחוריו ומצדדיו. (סימן עט סעיפים ד, ז. ד תרפד) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ש-ט

——– [תהילים פרק-טז-ח]&nbsp שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט: [תהילים פרק-לג-יז]&nbsp שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט: [משלי פרק-יז-כג]&nbsp שֹׁחַד מֵחֵיק רָשָׁע יִקָּח לְהַטּוֹת אָרְחוֹת מִשְׁפָּט: [משלי פרק-יח-ה]&nbsp שְׂאֵת פְּנֵי רָשָׁע לֹא טוֹב לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּט: [משלי פרק-כא-ז]&nbsp שֹׁד רְשָׁעִים יְגוֹרֵם כִּי מֵאֲנוּ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט: [קהלת פרק-יא-ט]&nbsp שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ … להמשך קריאה

סימן שעג – דין שתי גזזטראות בשתי עליות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שעג – דין שתי גזזטראות בשתי עליות א שְׁתֵּי גֶּזְּזְּטְרָאוֹת, הַבּוֹלְטוֹת מִשְּׁתֵּי עֲלִיּוֹת זּוֹ כְּנֶגֶד זּוֹ וְנָתַן בֵּינֵיהֶם א נֶסֶר רָחָב אַרְבָּעָה, הֲרֵי הוּא כְּפֶתַח וּמְעָרְבִין יַחַד. { הַגָּה: וְאִם אֵין הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּינֵיהֶם אַרְבָּעָה, אֲפִלּוּ בְּלֹא נֶסֶר נָמֵי דִּינָא הָכֵי } (הַמַּגִּיד פ"ג). וְאִם רָצוּ, כָּל אַחַת מְעָרֶבֶת לְעַצְמָהּ. אֲבָל אִם הָיוּ זּוֹ שֶׁלֹּא … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רפח] – ספר מנורת המאור עם פירוש

לְעוֹלָם יְדַמֶּה אָדָם בְּנַפְשׁוֹ שֶׁהוּא בֵינוֹנִי, שֶׁאִם עָשָׂה מִצְוָה אַחַת – אַשְׁרָיו, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת, וְאִם עָבַר עֲבֵרָה אַחַת – אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה. וּכְשֶׁיַּחְשֹׁב זֶה, יְהֵא זָרִיז לְקַיֵּם מִצְוָה אַחַת וְיִזָּהֵר מִלַּעֲבֹר עֲבֵרָה. וְגַם יְדַמֶּה בִּבְנֵי הָעוֹלָם שֶׁהֵם בֵּינוֹנִים וְשֶׁהָעוֹלָם תָּלוּי בוֹ, כִּי בִזְכוּתוֹ אוֹ בְחוֹבָתוֹ יַכְרִיעַ אֶת כָּל … להמשך קריאה

סעי' א' – שתה רביעית יין לא יתפלל, שתה יין והתפלל אם לא יכל לדבר לפני המלך חוזר ומתפלל, ואם עבר זמן תפלה יתפלל תשלומין. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מעירובין סד. שכור אל יתפלל עד שיעבור יינו ואם התפלל תפלתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל. שתוי אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תפלה היכי דמי שכור והיכי דמי שתוי שכור כל שאינו יכול לדבר לפני המלך שתוי כל שיכול לדבר לפני המלך. וכתב הטור שאפילו אם עבר זמן תפלה חשוב שוגג ומתפלל תפלת … להמשך קריאה

כִּי דְּבַר ה' בָּזָה – דובב שפתי ישנים

——– י"ז, ג': אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ כִּי הִקְרִיבֻם לִפְנֵי ה' וַיִּקְדָּשׁוּ וְיִהְיוּ לְאוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : שֶׁנַּעֲשׂוּ פּוֹשְׁעִים בְּנַפְשׁוֹתָם, שֶׁנֶּחְלְקוּ עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְכִי הֵיכָן חָלְקוּ עַל הַקָּבָּ"ה? וַהֲרֵי עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן חָלְקוּ?! הָא לָמַדְתָּ *(((סנהדרין ק"י ע"א. ונפסק בשלחן ערוך יו"ד (סי' רמ"ב … להמשך קריאה

כֵּיצַד לְהִתְיַחֵס לַנְּפִילוֹת וְהַמְּעִידוֹת הַתּוֹקְפוֹת מִדֵּי פַּעַם?

——– הִתְיַחֲסוּת א': רַבִּים רוֹבְצִים וְקוֹרְסִים תַּחַת כֹּבֶד הַפִּתּוּי שֶׁל כֹּחַ הַמְיָאֵשׁ מֵחֲמַת הַנְּפִילוֹת הַתְּכוּפוֹת, וְזֹאת מֵחֹסֶר יְדִיעַת פְּרָט אֶחָד יְסוֹדִי אֲמִתִּי וּבָרוּר. מִן הַשָּׁמַיִם לֹא מְבַקְּשִׁים לְנַצֵּחַ אֶלָּא רַק לִלְחֹם. הַמֻּטָּל עָלֶיךָ הוּא רַק לְהִשְׁתַּדֵּל, יוֹתֵר נָכוֹן הַנִּצָּחוֹן שֶׁלְּךָ הוּא בְּכָךְ שֶׁתַּמְשִׁיךְ לְהִלָּחֵם וְלֹא תִּטֹּשׁ אֶת הַמַּעֲרָכָה בַּהֲרָמַת יָדַיִם שֶׁל כְּנִיעָה. גַּם חַיָּל שֶׁנִּפְצַע … להמשך קריאה

וישלח ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (ל) וַיִּשְׁאַ&#1443ל יַֽעֲק&#1431ֹב וַיּ&#1448ֹאמֶר&#1433 הַגִּֽידָה-נָּ&#1443א שְׁמֶ&#1428ךָ וַיּ&#1429ֹאמֶר לָ&#1445מָּה זֶּ&#1430ה תִּשְׁאַ&#1443ל לִשְׁמִ&#1425י וַיְבָ&#1445רֶךְ אֹת&#1430וֹ שָֽׁם: וּשְׁאֵל יַעֲקֹב וַאֲמַר חַוִּי כְעַןשְׁמָךְ וַאֲמַר לְמָה דְנַן אַתְּשָׁאֵל לִשְׁמִי וּבָרִיךְ יָתֵהּ תַּמָּן: למה זה תשאל. אין לנו שם קבוע, משתנין שמותינו, הכל לפי מצות עבודת השליחות שאנו משתלחים: (לא) &nbspשלישי&nbsp&nbspוַיִּקְרָ&#1447א יַֽעֲק&#1435ֹב שֵׁ&#1445ם הַמָּק&#1430וֹם פְּנִיאֵ&#1425ל כִּֽי-רָאִ&#1444יתִי אֱלֹהִים&#1433 פָּנִ&#1443ים … להמשך קריאה

שצג. שלא לפדות בכור בהמה טהורה. – ספר החינוך

שלא נפדה בכור בהמה טהורה, מפני שהתורה צותה לפדות פטר חמור, אולי יעלה על דעתנו לפדות גם כן בכור בהמה טהורה בבהמה אחרת על כן באתנו המניעה בזה, שלא נפדה אותו לעולם. ואפילו עבר ופדהו אינו פדוי, ועל זה נאמר (במדבר יח יז) אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש … להמשך קריאה

סימן תע – דין תענית בכורים בערב פסח – ערוך השולחן

——– א איתא במסכת סופרים (פרק כא) דאין מתענין בניסן, רק הבכורים בערב פסח, והצנועין מפני המצה כדי שיכנסו בה בתאוה, עיין שם. הבכורים לזכר מכות בכורות; והצנועין נראה דהכוונה לאיסטניסים, כשאוכלין ביום אין אוכלין בלילה לתיאבון, כדאיתא בגמרא (קח א): רב ששת הוה יתיב בתעניתא כל מעלי יומא דפסחי, משום דאיסתניס הוה. דאי טעים … להמשך קריאה

תוכחה – ספר פלא יועץ

תוכחה היא אחת מרמ"ח מצות עשה, דכתיב (ויקרא יט יז) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. וזאת המצוה מטלת על כל ישראל, לא כמו שסוברים רבים מעמי הארץ שלא נתנה מצוה זו אלא למי שהוא חכם העיר, לא כן הדבר, אלא כל בר ישראל חיב להוכיח את חברו בראותו שעובר עברה או שנמנע … להמשך קריאה

יֵשׁ לַחְקֹר, הַאִם הָאַהֲבָה מוֹלִידָה אֶת הַנְּתִינָה, וְהַנְּתִינָה הִנָּהּ תּוֹלָדַת הָאַהֲבָה, דְּהַיְנוּ כֵּיוָן שֶׁאָדָם אוֹהֵב לְמִישֶׁהוּ לָכֵן הוּא נוֹתֵן וּמַעֲנִיק לוֹ, אוֹ הַנְּתִינָה וְהַהַעֲנָקָה הֵמָּה מוֹלִידִים אֶת הָאַהֲבָה, וְכֵיוָן שֶׁהָאָדָם נוֹתֵן וּמַעֲנִיק זֶה עַצְמוֹ יוֹצֵר אַהֲבָה לְזוּלָתוֹ?

——– כבר חקר בזה הרב "מכתב מאליהו" (ח"א עמ' 35 פ"ד), והסיק שם שלא כמו שההמון מבין שהנתינה היא תולדה של האהבה, אלא להיפך, האהבה היא תולדה של הנתינה, ואדם אוהב למי שהוא נותן, ולכן בן שהוא מושקע ביותר, שהשקיעו ונתנו בו יותר הוא אהוב יותר, ועיי"ש שהוכיח זאת. ועוד שם, עצה לאהבת רעים, היא … להמשך קריאה

לסימן י"ד אות י"ב – קיצור ליקוטי מוהר"ן

וְזֶהוּ עִנְיָן פִּינְחָס שֶׁזָּכָה לְשָׁלוֹם הַכְּלָלִי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב הִנְנִי כוּ' וְכֵן אֵלִיָּהוּ בָּא לַעֲשֹוֹת שָׁלוֹם. וְאֵלִיָּהוּ זֶה פִּינְחָס. וְכָל זֶה עַל-יְדֵי תְּפִלָּה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיַּעֲמד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת … להמשך קריאה

סימן תעא – בערב פסח אחר שעה עשירית – אסור לאכול – ערוך השולחן

——– א שנו חכמים במשנה (צט ב): ערבי פסחים סמוך למנחה – לא יאכל אדם עד שתחשך. כדי שיאכל מצה של מצוה לתיאבון, משום הידור מצוה (רש"י). כלומר: דאף על גב דהאוכל כזית מצה בעת שהוא שבע, אם אינו אצלו אכילה גסה דהיינו שנפשו קצה בהאכילה מרוב שבעו – הרי יצא ידי חובת מצה, כדאמרינן … להמשך קריאה

אם אין מידות אין תורה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי (לב.א) יש לבאר כוונת הפסוק! ב. אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא וכו' (לב.ד) יל"ע, אם "צדיק" הוא, ממילא אף "ישר" הוא, ומהו שהוסיפה התורה "וישר" הוא? ג. אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא (לב.ד) יש לבאר כוונת הפסוק! ד. עם נבל ולא חכם … להמשך קריאה

הפטרת פינחס – חק לישראל

——– (בשנה שפרשיות מטות ומסעי מחוברות מפטירין כאן "דברי ירמיהו" שהיא הפטרת מטות להלן) (מו) וְיַד-יְהוָ&#1431ה הָֽיְתָה&#1433 אֶל-אֵ&#1443לִיָּ&#1428הוּ וַיְשַׁנֵּ&#1430ס מָתְנָ&#1425יו וַיָּ&#1433רָץ&#1433 לִפְנֵ&#1443י אַחְאָ&#1428ב עַד-בֹּאֲכָ&#1430ה יִזְרְעֶֽאלָה: יט (א) וַיַּגֵּ&#1444ד אַחְאָב&#1433 לְאִיזֶ&#1428בֶל אֵ&#1435ת כָּל-אֲשֶׁ&#1445ר עָשָׂ&#1430ה אֵלִיָּ&#1425הוּ וְאֵ&#1448ת כָּל-אֲשֶׁ&#1445ר הָרַ&#1435ג אֶת-כָּל-הַנְּבִיאִ&#1430ים בֶּחָֽרֶב: (ב) וַתִּשְׁלַ&#1444ח אִיזֶ&#1433בֶל&#1433 מַלְאָ&#1428ךְ אֶל-אֵלִיָּ&#1430הוּ לֵאמֹ&#1425ר כֹּֽה-יַעֲשׂ&#1444וּן אֱלֹהִים&#1433 וְכֹ&#1443ה יוֹסִפ&#1428וּן כִּֽי-כָעֵ&#1444ת מָחָר&#1433 אָשִׂ&#1443ים אֶֽת-נַפְשְׁךָ&#1428 כְּנֶ&#1430פֶשׁ אַחַ&#1445ד … להמשך קריאה

הנצחון תלוי באמונה בנצחון הסופי – תפארת ישראל

——– והתנאי הראשון ביציאה למלחמה, הוא האמונה בנצחון הסופי, שזהו מה שכתוב בפרשת "שופטים": "כי תצא למלחמה על איביך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי ה' אלקיך עמך המעלך מארץ מצרים". ואיתא ב"תורת אבות", רצה לומר כשתצא להלחם עם היצר, "וראית סוס ורכב", הם הס"מ וכל כת דיליה, "עם רב ממך", … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [רפט] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּרֹב רַחֲמָיו, מְקַבֵּל תְּשׁוּבַת הַיָּחִיד וְקוֹרֵעַ גְּזַר דִּינוֹ, כָּךְ קוֹרֵעַ אֲפִילוּ גְּזַר דִּין שֶׁל צִבּוּר כְּשֶׁשָּׁבִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וּגְזַר דִּין שֶׁל נִינְוֵה יוֹכִיחַ. וְעוֹד אָמְרוּ, שֶׁאֲפִילוּ בִּזְכוּת תְּשׁוּבַת יָחִיד מוֹחֲלִין לָרַבִּים, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא פו, ב): אָמַר מַר זוּטְרָא בַּר טוּבִיָּה אָמַר רַב: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁאֲפִילוּ יָחִיד עֲשָׂאָה מוֹחֲלִין … להמשך קריאה

תצוה יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (ח) וְאֶת-בָּנָ&#1430יו תַּקְרִ&#1425יב וְהִלְבַּשְׁתָּ&#1430ם כֻּתֳּנֹֽת: וְיָת בְּנוֹהִי תְּקָרֵב וְתַלְבֵּשִׁנוּן כִּתּוּנִין:(ט) וְחָֽגַרְתָּ&#1449 אֹתָ&#1448ם אַבְנֵ&#1436ט אַֽהֲר&#1443ֹן וּבָנָ&#1431יו וְחָֽבַשְׁתָּ&#1444 לָהֶם&#1433 מִגְבָּע&#1428ֹת וְהָֽיְתָ&#1445ה לָהֶ&#1435ם כְּהֻנָּ&#1430ה לְחֻקַּ&#1443ת עוֹלָ&#1425ם וּמִלֵּאתָ&#1445 יַֽד-אַֽהֲר&#1430ֹן וְיַד-בָּנָֽיו: וּתְזָרֵז יָתְהוֹן הֶמְיָנִין אַהֲרֹן וּבְנוֹהִיוְתַתְקֵן לְהוֹן כּוֹבָעִין וּתְהֵי לְהוֹןכְּהֻנְתָּא לִקְיַם עָלָם וּתְקָרֵב קֻרְבָּנָאדְאַהֲרֹן וְקֻרְבָּנָא … להמשך קריאה

מַה יִּהְיֶה עִם כָּל מַה שֶּׁחָטָאתִי וְנִכְשַׁלְתִּי בֶּעָבָר אֵימָתַי אֲתַקְּנֵם וְאֵימָתַי אֲכַפְּרֵם?

——– "לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר" – הַקָּבָּ"ה נָתַן לָאָדָם 70-80 שָׁנָה לִחְיוֹת כִּי זֶהוּ זְמַן הִשְׁתַּלְּמוּת הָאָדָם, וְאִם אָכֵן אַתָּה מִשְׁתַּדֵּל בְּדַרְכֵי הַתשובה כְּבָר הַקָּבָּ"ה יְסַדֵּר שֶׁלֹּא תִּסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם לְלֹא תשובה וְתִקּוּן מֻשְׁלָם. הָאָדָם רוֹצֶה לִהְיוֹת כְּבָר מְתֻקָּן בְּגִיל 17-18 שָׁנָה – תֵּכֶף כְּשֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה, וְנִכְנַס לְדִכָּאוֹן וְעַצְבוּת מַה יִּהְיֶה עִם הֶעָבָר וְיִתָּכֵן שֶׁגַּם … להמשך קריאה

וישלח יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (ג) וַתִּדְבַּ&#1443ק נַפְשׁ&#1428וֹ בְּדִינָ&#1430ה בַּת-יַֽעֲק&#1425ֹב וַיֶּֽאֱהַב&#1433 אֶת-הַֽנַּֽעֲרָ&#1428 וַיְדַבֵּ&#1430ר עַל-לֵ&#1445ב הַֽנַּֽעֲרָֽ: וְאִתְרְעִיאַת נַפְשֵׁהּ בְּדִינָה בַּת יַעֲקֹבוּרְחֵים יָת עוּלֶמְתָּא וּמַלִּיל עַללִבָּא דְעוּלֶמְתָּא: על לב הנערה. דברים המתישבין על הלב, ראי אביך בחלקת שדה קטנה כמה ממון בזבז, אני אשאך ותקני העיר וכל … להמשך קריאה

סעי' ב' – דרך מיל, ושינה כל שהוא, מפיגין את היין; וה"מ כששתה רביעית, אבל אם שתה יותר, כל שכן ששינה משכרתו ודרך טורדתו; וה"מ במהלך ברגליו, אבל רוכב, ודאי דרך מפיגה היין. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' עירובין סד. דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגין היין וה"מ כששתה רביעית אבל שתה יותר כ"ש ששינה שוכרתו ודרך טורדתו. ופירש בה"ג ה"מ במהלך ברגליו אבל רכוב ודאי דרך מפיגה היין. יין ושכ"ר א"ל תש"ת (ויקרא י) ראשי תיבות ואם שתה כדי רביעית אסור להתפלל, תפלת שכור תועבה: וכ"פ מרן דרך … להמשך קריאה

שצד. מצות עבודת הלוים במקדש. – ספר החינוך

להיות הלוים עובדים במקדש להיות שוערים ומשוררים בכל יום על הקרבן. שנאמר (במדבר יח כג) ועבד הלוי הוא וגו'. ולשון ספרי שומע אני אם רצה יעבד, ואם לא רצה לא יעבד תלמוד לומר ועבד הלוי הוא על כרחו. כלומר, שהדבר ההוא חובה, וענין זה מוטל עליו בהכרח. ונתבאר כמו כן בפרק שני מערכין (יא, א), … להמשך קריאה

תיקון – ספר פלא יועץ

כבר כתבנו, שכל אדם צריך לתקן את אשר עותו, שאם לא יעשה כן, ענוש יענש על אשר לא חס על כבוד קונו. וכבר יש ספרים מלאים זיו המדברים בתקון השיך לכל חטא, ובכל איבר שחטא ועשה עמו חבילות של עברות, יעשה כנגדן חבילות של מצות, אולי יש תקוה שיתרצה אל אדוניו, ושב ורפא לו. וכן … להמשך קריאה

דילוג לתוכן