——–
א. האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי (לב.א)
ידוע בפי המדקדקים, כי "דיבור" הוי דיבור קשה, ו"אמירה" הוי דיבור רך ובנעימות.
ויש להבין, מדוע עירב משה בתוכחתו גם "דיבור" קשה וגם "אמירה" רכה?
ב. יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי (לב.ב)
יש להבין, מדוע רצה שלקחו ואמירתו יהיו "כטל ומטר" דווקא, ולא כדבר אחר?
ג. כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו (לב.ג)
יש לבאר כוונת הפסוק!
ד. כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו (לב.ט)
יש להבין, מהו "חלק ה' – עמו"?
ה. וישמן ישורון ויבעט וכו' ויטש אלוק עשהו וינבל צור ישעתו (לב.טו)
יל"ע, דנקט קרא "ישורון" דמשמע שדווקא מפני שהינו "ישורון"- ישר וצדיק, גורם ל"וינבל צור ישועתו".
והדבר צ"ב, כיצד "ישורון" "מנבל צור ישועתו", הרי "ישורון" הוא?
ו. ומות בהר אשר אתה עולה שמה וכו'. על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל. כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ וכו' (לב.נ-נב)
יש להבין, מדוע מעיקרא נצטוה משה ו"דברתם אל הסלע" דווקא, הרי אף בהכאתו על הסלע ישנו קידוש ה' ויציאת מים לעדה?
ז. והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו. על אשר מעלתם בי וכו'. כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ וכו' (לב.נ-נב)
צריך להבין, מדוע נענשו משה ואהרן כ"כ בחומרה, הרי סוף סוף נעשה קידוש ה' לעיני העדה. ומדוע רק בגלל מיעוט בקידוש ה' נענשו כ"כ בחומרה – שלא להכנס לארץ – שאיפתם עוד מזמן יציאת מצרים?
ח. עוד יל"ע, דאיתא התם, דנצטווה משה לקחת את המטה עימו כדכתיב: "קח את המטה" (שם כ.ח)
וצ"ב, מדוע מתחילה נצטווה משה לקחת את המטה, הרי מצינו לבסוף, שעל ידו הגיע הקלקול כאשר הכה משה על הסלע ולא דיבר עימו?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של משגיח הג"ר שלמה וולבה זצ"ל בספרו עלי שור (ח"א שער ראשון פי"א) במאמרו בחוץ. וז"ל – הרמב"ם מבאר שישנו חלק מיוחד של חלול השם, "שיעשה אדם ידוע במעלה ובטוב מעשה פעולה אחת נראה בעיני ההמון שהוא עברה ואין ראוי לנכבד לעשות דמיון הפועל ההוא אע"פ שהפועל מותר, הנה הוא חלל את השם, והוא אמרם היכי דמי חלול השם? כגון אנא דשקילנא בשרא מבי טבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר, ר"י אמר כגון אנא דמסגינא ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין (יומא פו.א. רמב"ם בספר המצוות ל"ת סג).
ובפ"ה יסוה"ת י"א: ויש דברים אחרים שהן בכלל חלול השם, והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם, ואעפ"י שאינם עברות הרי זה חילל את השם כגון… שירבה בשחוק או באכילה ושתיה אצל עמי הארץ וביניהן. או שדבורו עם הבריות אינו בנחת ואינו מקבל בסבר פנים יפות אלא בעל קטטה וכעס וכיוצא בדברים האלו, הכל לפי גדלו של חכם צריך שידקדק על עצמו ויעשה לפנים משורת הדין.
וכן אם ידקדק החכם על עצמו והיה דבורו בנחת עם הבריות ודעתו מעורבת למקילין לו, ונושא ונותן באמונה. ולא ירבה בארוחות עמי הארץ וישיבתן, ולא ייראה תמיד אלא עוסק בתורה, עטוף בציצית מוכתר בתפילין ועושה בכל מעשיו לפנים משורת הדין. והוא שלא יתרחק הרבה ולא ישתומם, עד שימצאו הכל מקלסין אותו ואוהבים אותו ומתאוים למעשיו הרי זה קידש את השם ועליו הכתוב אומר "ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר".
ילד אשר חזותו מוכיח עליו כי בתלמוד תורה הוא לומד – כבר מסתכלים עליו בעין של בקורת, ומה גם צעיר בן ישיבה, שממש על כל צעד שהוא הולך חייב הוא לשקול, אם קדוש השם הוא גורם אם ח"ו חילול השם, במיוחד בתקופתנו הסוערת, אשר כל האנושות, ובפרט עם ישראל, נתונים במבוכה רוחנית של הריסת ערכים וחיפוש דרך, זוהי כל עבודתו של בן תורה, לחולל קדוש השם בכל אשר יפנה!. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי בן תורה מחוייב תמיד לנהוג לפנים משורת הדין, מטעם רוממותו ודרגתו הנעלית משאר עמי הארץ. חייב הוא להיות בבחינת "לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר" למען לא יחלל הוא שם ה' ח"ו.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיות א' וב' מתורצות – משה רבנו ידע כי מצד היותו "בן תורה"- נציג התורה, עליו להיזהר עד מאוד בעבודת המידות, לכן דקדק במידותיו לשמר תורתו לשמרה בטהרת המידות.
כ"כ, נזהר הוא במידותיו לפנים משורת הדין, עד שנזהר אף בתוכחתו לבל יפגע באף אדם מישראל, לכן לאנשים קשים וקשוחים דיבר בדיבור קשה – "האזינו השמים"-"ואדברה".
אך היו אנשים היותר רכים, אשר היו יכולים להיפגע מדיבורו הקשה, להם דיבר בלשון רכה "ותשמע הארץ"-"אמרי פי"- בלשון רכה.
וזהו שביקש משה כי כל תוכחותיו יהיו "כטל ומטר" הנוחים לעולם, וכולם רוצים בהם לבסוף, ומבינים שצריכים את אותם "טל ומטר". כך ביקש משה שאף אחד לא יפגע מדבריו, אלא להיפך – ירצו וישמחו כולם בתוכחותיו ויועילו הדברים כטל ומטר לעולם, למען לא יגרום שום חילול קטן ביותר לשם ה' יתברך.
לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי מי שהינו בבחינת "כי שם ה' אקרא"- מיצג הוא את התורה במהות חייו, ובחזותו החיצונית. מוכרח הוא להיות בבחינת "הבו גודל לאלקינו"- לנהוג ב"גודל" לאלקינו, ולילך לפנים משורת הדין בכל הנהגותיו.
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, "כי חלק ה' עמו" "יעקב חבל נחלתו"- כי "יעקב"- לומד התורה, הינו נושא דגל התורה, כביכול הינו בבחינת "חלק ה'" הנמצא ב"עמו".
לזה, יש לבן תורה לנהוג לפנים משורת הדין, מטעם רוממותו ודרגתו הנעלית משאר עמי הארץ. חייב הוא להיות בבחינת "לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר" למען לא יחלל שם ה' ח"ו.
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – לימדנו קרא, כי דווקא מפני היותו בבחינת "ישורון"- ישר וצדיק בכל דרכיו, יכול הוא לגרום ל"וינבל צור ישועתו", כי נציג הוא של התורה, וגורם הוא לחלל את שם ה', בחללו את דרך "הישורון" באי הנהגתו כ"בן תורה" לפנים משורת הדין.
ולפ"ז גם הקושיות ו', ז' וח' מתורצות – עניין הסלע בא ללמדנו את יסוד הבן תורה – אף אם ישנו בידינו מקל, והסלע אשר מנגד איננו מגיב, מחובתנו "לדבר" אל הסלע באצילות ובנכבדות לפנים משורת הדין, כדרך הבן תורה.
משה אשר היכה את הסלע ולא דיבר אליו, נענש על כך כ"כ בחומרה, מפני שפגם ב"בן תורה" שבו – "והיכה"- במקום "לדבר". וכביכול גרם לפי דרגתו חיסרון ב"וקדשתם אותי בתוך בני ישראל", על אף שנעשה לבסוף קידוש ה', נענשו משה ואהרון שלא להיכנס לארץ, מפני שפגמו [לפי דרגתם] בבן תורה שבהם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5