——–
אסור לברך כנגד שיער של אשה נשואה, ואפילו של אשתו, כיון שהדרך לכסותו כפי שציוותה התורה. ואולם אשה ההולכת בגילוי ראש, אף שעוברת איסור מן התורה, אין איסור לקרוא כנגד שערה, ודינה כבחורות הרווקות שמותר לקרוא כנגד שערותיהן. וכבר התבאר, שכל זה דוקא אם ראה את שערה באקראי, אבל אסור להסתכל ממש, אף שדרכה לגלותו. ובאשתו, אפילו שמסתכל ממש, מותר לקרוא. (סימן עה ס"ב. ד תרנו. ה"ב ה לה)
מותר לאשה נשואה לחבוש בביתה פאה נכרית, ומותר לבעלה גם לקרוא דברים שבקדושה כנגדה. אולם אסור לה לצאת כך לרשות הרבים. {כן כתבו רבים מהפוסקים, ומהם: הערוך, מהר"י מינץ, רבי יששכר בער איילנבורג בשו"ת באר שבע, מהר"י קצנלבוגן, הגאון מוילנא, היעב"ץ, החיד"א, ההפלאה, החתם סופר, מהר"ש קלוגר, מהרי"ל דיסקין, מהר"ץ חיות, מהרש"ם, מנחת אלעזר ממונקטש, תפארת ישראל, תורת שבת, לחמי תודה, ישועות יעקב, הרי"ד במברגר אב"ד וירצבורג, הגאון רבי יצחק אבולעפיא אב"ד דמשק, שדי חמד, עטרת זקנים, מהר"א פלאג'י, דברי חיים מצאנז, תשובה מאהבה, יהודה יעלה אסאד, בית יעקב, הרי בשמים, מים רבים, תשורת שי, משיב דברים, נחלת אבות, מקרי דרדקי, חסד לאברהם תאומים, חקל יצחק מספינקא, בית אהרון, בית דוד, וישב יוסף, הסבא קדישא ועוד רבים. והגאון ההפלאה שהיה רבו של החתם סופר עשה חרם עם בית דינו על נשים ההולכות בחוץ עם פאה נכרית. (יבי"א ח"ה אבה"ע סימן ה)}
וכבר הוכַח שאף מי שחשב להתיר, בהסתמך על דעת השלטי גבורים, לא הבין נכונה, שהרי המעיין היטב בדבריו, יראה שכל ראיותיו מגמרות שבת, ערכין ונזיר תמוהות מאוד, ואין להן הבנה אלא רק לפי מה שכתב הוא עצמו בכתובות (לב ע"ב) שאשה חייבת לכסות שערותיה לא רק ברשות הרבים, אלא גם בחצר של זמנם שהיתה מיועדת לתשמישי הבית ולא היו מצויים שם גברים כלל. נמצא שרק בחצר התיר, ולא עלה על לבו להתיר ברשות הרבים. וכן הבינוהו גדולי האחרונים כמגן אברהם ומשנה ברורה ועוד. איך שיהיה גם מי שחשב להתיר, לא העלה על דעתו להתיר בכל מיני פאות המצויות כיום כפאת קוקו, שיער מפוזר, פאה ארוכה וכיוצא. וכבר אמר החכם שעל כל מצוה שאדם בא לקיימה, יכול לומר קודם "הריני בא לקיים מצות עשה לישב בסוכה, לשמוע קול שופר, כמו שציונו ה' אלוקינו בתורתו הקדושה, לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון בוראנו", וכאן האשה באה לקיים מצות כיסוי ראש, ותבדוק בעצמה ביושר ובכנות, אם היא יכולה לומר בפה מלא: "הריני באה לקיים מצות התורה לכסות ראשי בפאה, כמו שציונו ה' אלוקינו בתורתו הקדושה, לעשות נחת רוח ליוצרי ולעשות רצון בוראי", האם יכול להיות שהפאה תהיה ציווי ה', בשעה שהיא מטמאת ומושכת את עיני האנשים?! האם הפאה עושה נחת רוח לבורא עולם, בשעה שהיא מכשילה את הרבים, והלוא כל מטרת התורה בכיסוי השיער, כדי שפחות יסתכלו עליה, והיא עושה להיפך, לובשת שיער יותר יפה משערה, היתכן שעושה נחת רוח ורצון הבורא?!
וכתב בשו"ת שבט הלוי וואזנר (ח"ה רז, קצט): "וכבר ידוע מרבותינו גדולי הדורות, שדעת המקילים הם דעת מיעוט נגד רוב המחמירים, ובמקומות שאי אפשר להעמיד הדת על תילה בזה, סמכו עצמם על מיעוט המקילים. ויש אומרים שגם המקילים לא כיוונו לזה. ולכתחילה אסור לצאת גם בפאה נכרית, אם לא שיש עוד כיסוי על ראשה". וכבר אמרו חז"ל (מכות כג ע"ב): עריות, נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן, וקשה להם לוותר על זה, אבל מי שיראת שמים נוגעת אל לבו, יעיין היטב בדברים ולא יסמוך על פלוני ופלוני [לבירור הסוגיא, ניתן לפנות לטל' 05731-70090]. ואם בדברים שאינם אלא ספק וחשש שאולי יש בהם איסור דרבנן, ואולי אין בהם איסור כלל, כפירות היתר מכירה בשנת השמיטה, שאין השמיטה בזמן הזה אלא מדרבנן, וכל כך עושים ומעשים למכור פירות של גויים ביוקר פי כמה וכמה, ואף על פי שרבו המתירים שם על מיעוט האוסרים כמבואר בפוסקים [וכמובא בקצרה בחוברת "מצוות הארץ בהלכה ובאגדה"], ובכל זאת רבים המה המחמירים ומזילים טבין ותקילין ממשכורתם הדלה לקנות מפירות אלו, אם כן על אחת כמה וכמה בענין זה שלדעת האוסרים הוא איסור תורה. גם כי המציאות היא שהפאה מושכת את עיני הגברים ומכשילה את הרבים, ומצטרפת לעוד ועוד מכשולים של לבוש צמוד וקצר, ומחטיאה את הרבים באיסורי תורה על ימין ועל שמאל. ה' יצילנו.
ולהלן נביא מעט מהמדרש (כתפוח בעצי היער אות א, יג) בעונש המכשילות את הרבים בהרהורי עבירה: "כשנגלה הקב"ה למשה בהר חורב, ואמר לו לך והוצא את עמי בני ישראל ממצרים. באותה שעה ציוה ה' למלאך שר הפנים, לך והבא את משה עבדי לשמים וכו', אמר לו הקב"ה לשר של גיהנם, לך עם משה והראה לו את הגיהנם, וכיצד נידונים הרשעים בתוכה. והנה ראה משה בני אדם תלויים בעיניהם, ותלויים באוזניהם, ובידיהם, וברגליהם, ובלשונם, והנשים תלויות בדדיהם, ובשעריהם, וברגליהם, בשלשלאות של אש. אמר לו משה מפני מה הם תלויים בעיניהם? אמר לו מפני שהביטו באשת איש, ובממון חבריהם ברעה. ותלויים באוזניהם? מפני ששומעים דברים בטלים ודברי הבלים, ומסירים אוזנם משמוע תורה. והתלויים בלשונם, הם המספרים לשון הרע, ומרגילים לשונם על דברים בטלים. ותלויים ברגליהם? מפני שהולך ברכילות חברו, ולא הולך לדבר מצוה, ולא לבית הכנסת להתפלל לבוראו. ותלויים בידיהם? מפני שגוזלים ממון חבריהם בידיהם, וההורג את חברו. והנשים תלויות בדדיהם בשלשלאות של אש? מפני שהן מכשילות את הבחורים, ויבואו לידי הרהור עבירה". עיין שם עוד דברים המבהילים. ה' יצילנו, ויזכנו לעשות רצונו כרצונו, ולעבדו באמת, בכנות, בתמימות ובלב שלם, ולא מן השפה ולחוץ. ואין ספק כי אשה אשר תתחרט על לבושה הצמוד והקצר, ותחזור למוטב ללכת בלבוש צנוע, ובפרט אם גם בעלה יחזק אותה ויזרז אותה על זה, יזכו לראות זרע קודש ברך ה', בנים ובני בנים עוסקים בתורה ויראת שמים טהורה. "ובמקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד".
ויש לדעת, כי על כל אדם להשתדל להיות מחובר עם התורה, ובזה ינצל ממחשבות זרות והרהורים רעים, כמו שאמר התנא האלהי רבי שמעון בר יוחאי: "כל הנותן דברי תורה על לבו, מעבירים ממנו הרהורי עבירה, הרהורי חרב, הרהורי מלכות, הרהורי שטות, הרהורי יצר הרע, הרהורי זנות, הרהורי אשה רעה, הרהורי עבודה זרה, הרהורי עול בשר ודם, הרהורי דברים בטלים" (תנא דבי אליהו זוטא אות טז). וכתב הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה כא): "ויפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה, וירחיב דעתו בחכמה, שאין מחשבת עריות מתגברת על האדם, אלא בלב הפנוי מן החכמה". ע"כ. וכיום, ברוך ה' יש 'נַגָּן' שכל אחד יכול בקלות לשמוע בו דברי תורה, בהליכה, בנסיעה, בשכבו ובקומו, ואשרי הזוכה והמזכה לאחרים בעולם הזה ובעולם הבא.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5