מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סימן קל"ג קל"ד אַל תָּבֹא לָקַחַת עֵצָה מִמִּי שֶׁאַתָּה חוֹשְׁדּוֹ שֶׁמָא יְעָצְךָ לְפִי דַעְתּוֹ וְטוֹב לוֹ וְלֹא תִצְלַח בְּדָבָר וְעַל יְדֵי כֵן תַּחְשׁוֹד אוֹתוֹ וְתֹאמַר לוֹ לְדַעְתּוֹ יְעָצַנִי רָע וְשֶׁמָא נָקִי הוּא בָזֶה הַדָּבָר וְאָז יֵחָשֵׁב לְךָ הָעָוֹן כִּי חָשַׁדְתָּ בִכְשֵּׁרִים: אָמַר הַחָכָם תֵּן עֵצָה טוֹבָה וּנְכוֹנָה לְכָל אָדָם אֲשֶׁר יָבֹא אֶצְלָךְ … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– שערי תשובה דף כט עג הַמְשַׁקֵּר וְאֵין בְּעֶצֶם הַשֶּׁקֶר נֶזֶק וְהֶפְסֵד לַחֲבֵרוֹ, אַךְ יִתָּכֵן בּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ סִבָּה אֶל הַנֶּזֶק וְאֶל הָרָע כְּמוֹ הַמַּתְעֶה אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁיַּאֲמִין בּוֹ כִּי הוּא אוֹהֵב וְרֵעַ נֶאֱמָן עִמּוֹ וּמִתְכַּוֵּן בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיִּבְטַח בּוֹ וְלֹא יִשָּׁמֵר מִמֶּנוּ וְיוּכַל לְהַדִּיחַ עָלָיו רָעָה כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ט) בְּפִיו שָׁלוֹם אֶת רֵעֵהוּ יְדַבֵּר … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ר-ר

——– [דברים פרק-יב-כג]&nbsp רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר: [ישעיה פרק-מד-כג]&nbsp רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְהוָה הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ כִּי גָאַל יְהוָה יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר: [חבקוק פרק-א-ה]&nbsp רְאוּ בַגּוֹיִם וְהַבִּיטוּ וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ כִּי פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר: … להמשך קריאה

עבודת ה' בעת הסתר פנים – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ה' אלקיך הוא עובר לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה מלפניך (לא.ג) יש לדקדק, מדוע לא אמר "ה' אלקינו" כדנקט בכל משנה תורה. מדוע נקט דווקא לשון -"ה' אלקיך"? ב. ה' אלקיך הוא עובר לפניך (לא.ג) יש לדקדק, דלכאורה תיבת "הוא" מיותרת היא, שהרי יכל לומר "ה' אלוקיך עובר לפניך". ומדוע הוסיף תיבת … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות קריאת שמע פרק ב' א. צוֹאָה עוֹבֶרֶת כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם אָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדָּהּ וּפִי חֲזִיר כְּצוֹאָה עוֹבֶרֶת דָּמֵי. וְאָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדָּן עַד שֶׁיַּעַבְרוּ מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת: ב. הָיָה קוֹרֵא וְהִגִּיעַ לִמְקוֹם הַטִינוֹפֶת לֹא יַנִּיחַ יָדוֹ עַל פִּיו וְיִקְרָא אֶלָּא יַפְסִיק עַד שֶׁיַּעֲבוֹר מֵאוֹתוֹ מָקוֹם. וְכֵן הַקּוֹרֵא שֶׁיָּצְתָה מִמֶּנּוּ רוּחַ … להמשך קריאה

סימן שסד – דין מבוי המפלש ועשוי כנדל – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שסד – דין מבוי המפלש ועשוי כנדל א מָבוֹי הַמְּפֻלָּשׁ בִּשְׁנֵי רָאשָׁיו לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ צַד אֶחָד לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי לְכַרְמְלִית, { הַגָּה: אוֹ שְׁנֵי רָאשָׁיו פְּתוּחִין לְכַרְמְלִית } (ריב"ש סִימָן ת"ה), צָרִיךְ צוּרַת הַפֶּתַח מִכָּאן וְלֶחִי אוֹ קוֹרָה מִכָּאן. אֲבָל אִם צִדּוֹ אֶחָד פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי לְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת, אֵין … להמשך קריאה

לסימן ד' אות ב' – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עַיֵּן צְלַ"ח (פְּסָחִים נ') שֶׁכָּתַב הַכַּוָנָה שֶׁאָז יָבִין שֶׁהָיָה לוֹ לְבָרֵךְ גַם עַל הָרָעָה הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב וְאִם-כֵּן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ זֹאת בָּעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ לוֹמַר דְּיוּכַל לְבָרֵךְ גַּם עַתָּה הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון … להמשך קריאה

פינחס יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (יג) לְזֶ&#1429רַח מִשְׁפַּ&#1430חַת הַזַּרְחִ&#1425י לְשָׁא&#1429וּל מִשְׁפַּ&#1430חַת הַשָּֽׁאוּלִֽי: לְזֶרַח זַרְעִית זֶרַח לְשָׁאוּל זַרְעִיתשָׁאוּל: לזרח. הוא צוחר, לשון צוהר. אבל משפחת אהד בטלה, וכן חמשה משבט בנימין, שהרי בעשרה בנים ירד למצרים וכאן לא מנה אלא חמשה, … להמשך קריאה

שפד. מצות תקיעת חצוצרות במקדש ובמלחמה. – ספר החינוך

לתקע בחצוצרות במקדש בכל יום בהקריב כל קרבן, וכמו כן בשעת הצרות. שנאמר (במדבר י ט) וכי תבואו מלחמה וכו', וכתיב אחריו גם כן (שם י) וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם וגו'. ואף על פי שהזהיר הכתוב ביום שמחה ומועד וראש חדש לאו דוקא, דבכל יום, היו תוקעין … להמשך קריאה

פרשת שופטים – תפארת ישראל

——– שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך… ושפטו את העם משפט צדק לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם (טז, יח-יט) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [רפא] – ספר מנורת המאור עם פירוש

צָרִיךְ בַּעַל תְּשׁוּבָה לֵבוֹשׁ מֵחֲטֹאתָיו בְּזָכְרָם בְּלִבּוֹ, אוֹ כְשֶׁיִּתְוַדֶּה עֲלֵיהֶם, וְיוֹעִיל לוֹ לִשְׁנֵי דְבָרִים: הָרִאשׁוֹן, לִכָּנַע לִבּוֹ מִן הַגַּאֲוָה שֶׁהָיְתָה בוֹ; וְהַשֵּׁנִי, לְבַל יוֹסִיף חֵשֶׁק הֶעָווֹן עוֹד בְּקִרְבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי סָפַקְתִּי עַל־יָרֵךְ בֹּשְׁתִּי וְגַם־נִכְלַמְתִּי כִּי נָשָׂאתִי" וגו' (ירמיה לא, יח). רוֹצֶה לוֹמַר, אַחֲרֵי אֲשֶׁר יִסַּרְתַּנִי עַד שֶׁהֻכְרַחְתִּי לָשׁוּב מִדַּרְכִּי – … להמשך קריאה

סימן תסא – דיני אפיית המצות – ערוך השולחן

——– א תנור שאפו בו חמץ – צריך ליבון יפה להכשירו לפסח. וצריך ליזהר כשיסיקוהו כדי לאפות בו מצה, שילכו הגחלים על פני כולו מראשיתו עד אחריתו, וגם בשפתו. ואין די לו מה שהלהב שולט שם, דכבולעו כך פולטו. וגם הבליעה היתה על ידי גחלים, לפיכך גם הפליטה צריך להיות כן. וצריך שבכל התנור תהא … להמשך קריאה

אופניים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אין לרכוב על אופניים בשבת ויום טוב [אפילו בעיר שיש בה עירוב], לפי שזה דומה להילוך ומעשה של חול. אולם לילדים קטנים שלא הגיעו לגיל חינוך [פחות מגיל 6], מותר לנסוע על אופניים של שלשה גלגלים או בימבה וכיוצא. (שבת ד מ, מג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ר-ש

——– [יהושע פרק-כג-ד]&nbsp רְאוּ הִפַּלְתִּי לָכֶם אֶת הַגּוֹיִם הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה בְּנַחֲלָה לְשִׁבְטֵיכֶם מִן הַיַּרְדֵּן וְכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִכְרַתִּי וְהַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ: [שמואל א פרק-ב-ט]&nbsp רַגְלֵי (חסידו) חֲסִידָיו יִשְׁמֹר וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ: [תהילים פרק-סח-יח]&nbsp רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ: [תהילים פרק-סח-כה]&nbsp רָאוּ הֲלִיכוֹתֶיךָ אֱלֹהִים הֲלִיכוֹת אֵלִי … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר שערי קדושה ח"ב שער ד' הַעצְבוּת גּוֹרֶמֶת מְנִיעַת הָעֲבוֹדָה וְקִיּוּם הַמִּצְוֹת וּבִטּוּל עֵסֶק הַתּוֹרָה וְכַוָּונַת הַתְּפִלָה וּמְבַטֵּל מַחֲשָׁבָה טוֹבָה לַעֲבוֹד אֶת ה'. וְהִיא שַׁעַר הַתְחָלַת גִּירוּי הַסָּתַת הַיֵּצֶר הָרָע. אֲפִלּוּ אִם הוּא צַדִּיק. בְּהַרְאוֹתוֹ כִּי אֵין לוֹ תּוֹעֶלֶת בַּעֲבוֹדָה בִּהְיוֹת יִסּוּרִין עָלָיו וכוּ'. וְגַם כִּי בָא עָלָיו בְּדֶרֶךְ חֲסִידוּת. בֶּאֱמוֹר לוֹ אֵיךְ יַעֲלֶה … להמשך קריאה

הַאִם נָכוֹן הוּא לִרְכֹּשׁ כֵּלִים וַחֲפָצִים נָאִים לְשֵׁם הַרְחָבַת הַדַּעַת?

——– בכאן צריך הרבה זהירות, כי יתכן מאד ויש כאן עורמת היצר להסית את האדם במחשבה של "לשם שמים" להכנס מעט בתוך עומק החומריות, ואח"כ יכניסנו הרבה, כי כן דרך התאוה להגרר אחריה ולהתחדש בכל פעם, ולסלק הישן מפני החדש, ולפעמים לסלק אף החדש מפני החדש יותר. ולכך צריך הרבה לשקול האם באמת מוכרח לו … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פ"ג א. טָעה וְלֹא הִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית וְעָבַר חֲצִי הַיוֹם יִתְפַּלֵּל מִנְחָה שְׁתַּיִם רִאשׁוֹנָה תְּפִלַּת מִנְחָה וְהַשְּׁנִיָה תַּשְׁלוּמֵי שַׁחֲרִית. טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה עַד שֶׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה יִתְפַּלֵּל עַרְבִית שְׁתַּיִם רִאשׁוֹנָה עַרְבִית וּשְׁנִיָּה תַּשְׁלוּמֵי מִנְחָה טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל עַרְבִית עַד שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַׁחַר מִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית שְׁתַּיִּם. רִאשׁוֹנָה שַׁחֲרִית וְהַשְׁנִיָּה תַּשְׁלוּמֵי עַרְבִית: ב. טָעָה … להמשך קריאה

מִסְחָר כָּשֵׁר – דובב שפתי ישנים

——– י"ג, י"ז: וַיִּשְׁלַח אֹתָם לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנחומא פרשת שלח לך (פרק ו').))) הוּא הָיָה הַפְּסֹלֶת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַתַּגָּרִים מַרְאִין אֶת הַפְּסֹלֶת תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מַרְאִין אֶת הַשֶּׁבַח. אֵלּוּ תַּגָּרִים כְּשֵׁרִים, יְשָׁרִים וַהֲגוּנִים, וְלֹא כְּתַגָּרִים גַּזְלָנִים, הַמְרַמִּים אֶת … להמשך קריאה

שואל – ספר פלא יועץ

שואל שלא מדעת גזלן הוי, ואפלו בספר של חברו אסור לטלו וללמד בו שלא ברשותו, והעושה כן, נמצא שחושב לעשות מצוה, ועברה היא בידו. ובני אדם נכשלים בזה בעבור נעלים, בהיותם בחבורה אחת ויוצא האחד לחוץ ונוטל מנעלים של חברו. וכן השואל חפץ מחברו או ספר ומשאילו לאחר בלי רשות בעלים, גזלן הוי, שאין השואל … להמשך קריאה

דיני תפילת תשלומים

——– מה היא תפילת תשלומים? – אדם שטעה או נאנס ולא התפלל איזו תפילה, יש לו תקנה להתפלל עמידה נוספת עם התפילה הבאה, והיא הנקראת 'תפלת תשלומין', שמשלים את התפילה הקודמת שהחסיר. למשל: אם לא התפלל שחרית, מתפלל שתי עמידות במנחה, העמידה הראשונה לשם מנחה והשניה לשם תשלומין. וכן, אם לא התפלל מנחה, מתפלל ערבית … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר צידה לדרך דף ר"ו ע"ב הַמּוֹתָרוֹת הוּא רִבּוּי עוֹבֵר גְּבוּל דֵּי הַסִפּוּק אֶל הַתּוֹסֶפֶת אֲשֶׁר אֵין צוֹרֶךְ בָּהֶם לְאָדָם כְּמוֹ רִבּוּי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים וּבִיאוֹת וְהוּא נֶעֱנַשׁ עָלָיו כְּשֶׁהוּא מִשְׁתַּדֵּל לְמַלֹּאת תַּאֲוָתוֹ וְהוּא עוֹבֵר עַל מִצְוַת יוֹצְרוֹ וְדָבַק בְּיִצְרוֹ הַזּוֹנֶה הַמְבִיאוֹ לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית. הַקִּצוּר מִידֵי סִפּוּק בִדְבָרִים שֶׁזָכַרְתִּי אִם הוּא עוֹשֶׂה לְשֵׁם שָׁמַיִם … להמשך קריאה

סעי' ד' – אם נשמט טליתו ממקומו יכול למשמש בו ולהחזירו, אבל אם נפל כולו אינו יכול לחזור ולהתעטף בו, דהוי הפסק. – ספר מנחת שי

——– הבאנו בסעי' הקודם שר"ח פירש מה שרבי היה ממשמש בבגדו, אבל לא היה מתעטף. דחדא מילתא היא, פירוש היה ממשמש בבגדו ומתקנו שלא יפול מעל ראשו, אבל אם נפל לגמרי לא היה מתעטף בו דחשיב ליה הפסקה אם מתעטף כיון שנפל לגמרי, אבל לתקן קצת שלא יפול לא הוי הפסקה. ושמהתוספות וה"ר יונה והרא"ש … להמשך קריאה

נצבים יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (ב) וְשַׁבְתָּ&#1438 עַד-יְהֹוָ&#1444ה אֱלֹהֶ&#1448יךָ&#1433 וְשָֽׁמַעְתָּ&#1443 בְקֹל&#1428וֹ כְּכ&#1435ֹל אֲשֶׁר-אָֽנֹכִ&#1445י מְצַוְּךָ&#1430 הַיּ&#1425וֹם אַתָּ&#1443ה וּבָנֶ&#1428יךָ בְּכָל-לְבָֽבְךָ&#1430 וּבְכָל-נַפְשֶֽׁךָ: וּתְתוּב לְדַחַלְתָּא דַיְיָ אֱלָהָךְ וּתְקַבֵּללְמֵימְרֵהּ כְּכֹל דִי אֲנָא מְפַקְדָךְיוֹמָא דֵין אַתְּ וּבְנָיךְ בְּכָללִבָּךְ וּבְכָל נַפְשָׁךְ:(ג) וְשָׁ&#1448ב יְהֹוָ&#1447ה אֱלֹהֶ&#1435יךָ אֶת-שְׁבֽוּתְךָ&#1430 וְרִֽחֲמֶ&#1425ךָ וְשָׁ&#1431ב … להמשך קריאה

מֵאָז חָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה פַּרְנָסָתִי קֻפְּחָה, מַדּוּעַ?

——– אֵין סָפֵק שֶׁבִּתְשׁוּבָתְךָ שִׂמַּחְתָּ אֶת כָּל הַפָּמַלְיָא שֶׁל מַעֲלָה וּבְעִקָּר אֶת בּוֹרַאֲךְ שֶׁבְּרָאָךָ, וּבְוַדַּאי תַּחַת כִּי הָיִיתָ שָׂנְאוּי מְשֻׁקָּץ וּמְתֹעָב נֶהֱפַכְתָּ לְאָהוּב וְיָדִיד כִּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וְכַמּוּבָן שֶׁבִּשְׁבִיל כָּךְ אַתָּה דּוֹרֵשׁ פַּרְנָסָה טוֹבָה וְהַצְלָחָה, יִתָּכֵן שֶׁמַּגִּיעַ לְךָ, אֶלָּא שֶׁעָלֶיךָ לִזְכֹּר! שַׁבְתָּ לֶאֱלֹקֶיךָ, שַׁבְתָּ לְקַבָּלַת עֹל תּוֹרָה, אוּלָם מַהוּ הַמִּבְחָן שֶׁאָכֵן חָזַרְתָּ מִכָּל לִבְּךָ וַחֲרָטָתְךָ חֲרָטָה … להמשך קריאה

אָדָם שֶׁחֲנָנוֹ ה' בְּרֹב כֹּל, וּרְצוֹנוֹ לִחְיוֹת בְּרַחֲבוּת שֶׁלֹּא מִפְּאַת תַּחֲרוּת עִם אַנְשֵׁי הָעוֹלָם, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְרוֹצֶה הוּא לְהַרְחִיב דַּעְתּוֹ בַּשֶּׁפַע שֶׁחֲנָנוֹ ה', הַאִם יֵשׁ רַע בַּדָּבָר?

——– התורה נקנית במיעוט תענוג, לא יתכן שיפטם האדם עצמו מחומריות העולם ויזכה גם במתיקות התורה ללומדה באמת, וכמו כן לא רק שיעכב את עצמו מטוב העולם ותפקנוקיו ויזכה לעבודת קונו לאהבתו ויראתו באמת, כך שגם אם לא יצמח לאדם שום טרדה מחמת רבוי תאוותו, וכגון שרווח לו ה' ויש לו כל, מכל מקום מפסיד … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ר-ת

——– [דברים פרק-א-כא]&nbsp רְאֵה נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ עֲלֵה רֵשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת: [מלכים ב פרק-יב-ד]&nbsp רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת: [מלכים ב פרק-יד-ד]&nbsp רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת: [מלכים ב פרק-טו-ד]&nbsp רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם … להמשך קריאה

דילוג לתוכן