פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [רפב] – ספר מנורת המאור עם פירוש

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [רפב] – ספר מנורת המאור עם פירוש
תוכן עניינים הצג

הַהַכְנָעָה וְהַשִּׁפְלוּת נָאֶה לְבַעַל תְּשׁוּבָה, לְפִי שֶׁהַחֵטְא בָּא בְּסִבַּת גַּבְהוּת הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ" וגו' (דברים ח, יד) וְנֶאֱמַר: "רוּם עֵינַיִם וּרְחַב לֵב נִר רְשָׁעִים חַטָּאת" (משלי כא, ד). עַל כֵּן רְפוּאָה זֹאת בְּהַכְנָעַת הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא: "קִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל־ בִּגְדֵיכֶם" (יואל ב, יג) וְגַם אָמַר דָּוִד בְּהִתְוַדּוֹתוֹ עַל חֶטְאוֹ: "זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה" וגו' (תהלים נא, יט), רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עֲוֹן מֵזִיד קָרְבָּן, אֶלָּא רוּחַ נִשְׁבָּרָה. וְגַם נֶאֱמַר בְּאַחְאָב: "וַיָּשֶׂם־שַׂק עָל־ בְּשָׂרוֹ וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט" (מלכים־א כא, כז) וְעַז זֶה אָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: "הֲרָאִיתָ כִי־נִכְנַע אַחְאָב" (שם שם, כט).

וקרעו לבבכם. בתשובה ואל תצטרכו לקרוע בגדיכם על מת:

וְגָרְסִינָן בִּפְסִיקְתָא (כה, קנח, א: "זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה" וגו', זַבְדִּי בֶּן לֵוִי וְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן פִּנְחָס וְרַבָּנָן, חַד אָמַר: אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם מְקַבְּלֵנִי אַתָּה בִתְשׁוּבָה יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁשְּׁלֹמֹה בְנִי עוֹמֵד וּבוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבוֹנֶה אֶת הַמִּזְבֵּחַ וּמַקְרִיב עָלָיו כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: "זִבְחֵי־אֱלֹהִים" וגו', מַה כְּתִיב בַּתְּרֵיהּ: "הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת־צִיּוֹן וגו' אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי־צֶדֶק" וגו' (תהלים נא, כ־כא). וְחוֹרָנָא אָמַר: מִנַּיִן לְזֶה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה תְשׁוּבָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ עָלָה לִירוּשָׁלַיִם וּבוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבוֹנֶה אֶת הַמִּזְבֵּחַ וּמַקְרִיב עָלָיו כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן? מִן הָדֵּין קְרָא: "לֵב־נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה" וגו' (שם שם, יט).

וחורנא אמר. כמו ואחרינא אמר:

וְגַם גָּרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (יז, א): אָמַר רָבָא: כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל־פֶּשַׁע" (מיכה ז, יח), לְמִי נוֹשֵׂא עָוֹן? לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע. נִמְצָא כִּי מִי שֶׁעוֹבֵר עַל מִדּוֹתָיו, שֶׁהוּא מוֹרֶה עַל הַכְנָעַת לִבּוֹ, הָאֵל יִתְבָּרַךְ נוֹשֵׂא עֲוֹנוֹ.

כל המעביר על מדותיו. שאין מדקדק למדוד מדה במדה למצערים אותו ומניח מדותיו והולך לו כמו אין מעבירין על האוכלין מניחן והולך לו: מעבירין לו על כל פשעיו. אין מדת הדין מדקדקת אחריהן אלא מניחתן והולכת:

וְגַם צָרִיךְ שֶׁיֵּיטִיב פְּעָלָיו בַּדָּבָר אֲשֶׁר זָדָה עָלָיו, בְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר חָטָא יִשְׁתַּדֵּל לְקַיֵּם בָּהֶם מִצְוֹת. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זַ"ל: הַצַּדִּיקִים, בְּאוֹתוֹ דָּבָר שֶׁחוֹטְאִים, בּוֹ מִתְרַצִּים. עוֹד אָמְרוּ: אִם עָשִׂיתָ חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת עֲשֵׂה חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת.

באותו דבר שחוטאים. אם בפה ידבר דברי תורה אם ביד יתן צדקה אם ברגל ילך לדבר מצוה אם אכל דבר איסור יצום וכן כולם כמו שנדרש בשחורה אני ונאוה דוגמת מצוה נגד עבירה ובזה מתרצים להקב"ה שימחול להם:

וְעִם כָּל זֶה צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ: "וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ" (שמות לד, ט). וְאָמַר דָּנִיֵּאל: "וָאֶתְּנָה [אֶת־פָּנַי אֶל־ה' הָאֱלֹהִים] לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה" וגו' (דניאל ט, ג). וְאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ: "חָטָאנוּ עִם־אֲבֹתֵינוּ" וגו' (תהלים קו, ו).

וְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (יח, א): תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: שְׁנַיִם שֶׁעָלוּ לַמִּטָּה וְחָלְיָם שָׁוֶה וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁעָלוּ לַגַּרְדּוֹם לִדּוֹן וְדִינָם שָׁוֶה, זֶה יָרַד וְזֶה לֹא יָרַד, זֶה נִצּוֹל וְזֶה לֹא נִצּוֹל? זֶה הִתְפַּלֵּל וְנַעֲנָה, וְזֶה הִתְפַּלֵּל וְלֹא נַעֲנָה, זֶה שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה שְׁלֵמָה נַעֲנָה וְזֶה שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה שְׁלֵמָה לֹא נַעֲנָה.

לגרדום. בית ועד שדנים בו נפשות להריגה ודינם שוה שניהם נתפשו על דבר אחד: זה ירד. מן המטה וזה ניצול מן הועד: תפלה שלמה. נתכוין בתפלתו:

וְגַם יִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יַאַסְפֶנּוּ בְּלֹא תְשׁוּבָה, כִּדְגָרְסִינָן בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים (כו, ז) : "אַל־תֶּאֱסֹף עִם־חַטָּאִים נַפְשִׁי" (תהלים כו, ט), הָיָה דָּוִד מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יֶאֱסֹף אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא חוֹטֵא, אֶלָּא שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה קֹדֶם. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: מָצִינוּ בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת שֶׁבִּקְּשׁוּ הַצַּדִּיקִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יֵאָסְפוּ עִם חֲטָאֵיהֶם: דָּנִיֵּאל אָמַר: "וְרַחֲמִי לְמִבְעֵא מִן־קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָּא עַל־רָזָא דְּנָה דִי־לָא יְהוֹבְדוּן דָּנִיֵּאל וְחַבְרוֹהִי עִם־שְׁאָר חַכִּימֵי בָבֶל" (דניאל ב, יח); וְדָוִד אָמַר: "אַל־ תֶּאֱסֹף עִם־חַטָּאִים נַפְשִׁי". רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁלֹּא יָמוּת בִּבֶהָלָה בְּשֶׁלֹּא יַסְפִּיק לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.

רַבִּי חֲלַפְתָּא בְּשֵׁם רַבִּי אִיבּוּ אוֹמֵר: "וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיִּגֹּף ה' אֶת־נָבָל וַיָּמֹת" (שמואל־א כה, לח), וַהֲלֹא אֵין מַגֵּפָה אֶלָּא לִשְׁלֹשָׁה, כִּדְתַנְיָא: יוֹם אֶחָד מִיתָה שֶׁל זַעַף, לִשְׁנַיִם מִיתָה שֶׁל בֶּהָלָה, לִשְּׁלֹשָׁה מִיתָה שֶׁל מַגֵּפָה, לְאַרְבָּעָה מִיתָה בְהִכָּרֵת, לַחֲמִשָּׁה מִיתָה הֲדוּפָה, לְשִׁשָּׁה מִיתָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, לְשִׁבְעָה מִיתָה שֶׁל חִבָּה, יוֹתֵר מִכָּאן מִיתָה שֶׁל יִסּוּרִין? וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָּלָה לְנָבָל שִׁבְעַת יְמֵי אֶבְלוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הַצַּדִּיק, שֶׁלֹּא תִתְעָרֵב אֶבְלוֹ בְּאֶבְלוֹ שֶׁל נָבָל וְאַחַר כָּךְ נִשְׁתַּהָה שְׁלֹשָׁה יָמִים וּמֵת בַּמַגֵּפָה.

הדופה. דחופה ויהדוף תרגום וידחוף: לששה מיתה האמורה בתורה. נגד ו' תיבות כי ביום אכלך ממנו מות תמות וכן נגזר עליו כי עפר אתה ואל עפר תשוב:

רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אוֹמֵר: "בַּעֲשָׂרָה יָמִים" אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא: "כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים" הַיְּדוּעִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיּוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה תְשׁוּבָה. וְדִכְוָתֵיהּ: "וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל הָאָרֶץ" (בראשית ז, י), אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מְלַמֵּד שֶׁתָּלָה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְמֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מְתוּשֶׁלַח הַצַּדִּיק, עַל שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל־תֶּאֱסֹף עִם־חַטָּאִים נַפְשִׁי".

כעשרת הימים. שהיה חולה כל עשרת ימי התשובה ולא שב: שתלה. לדור המבול והמתין להם ולא הביא המבול עד אחר שבעה ימים ממיתת מתושלח:

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א

לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת – אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן