——–
א. ה' אלקיך הוא עובר לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה מלפניך (לא.ג)
יש לדקדק, מדוע לא אמר "ה' אלקינו" כדנקט בכל משנה תורה. מדוע נקט דווקא לשון -"ה' אלקיך"?
ב. ה' אלקיך הוא עובר לפניך (לא.ג)
יש לדקדק, דלכאורה תיבת "הוא" מיותרת היא, שהרי יכל לומר "ה' אלוקיך עובר לפניך". ומדוע הוסיף תיבת "הוא"?
ג. ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא (לא.יח)
יש להבין, כיצד יתכן שהקב"ה יסתיר פניו מישראל חלילה, כיצד תהיה חיות ותקומה לישראל אם יסתיר ה' פניו מאתנו?
ד. עוד יש להבין, כיצד הקב"ה – אב הרחמים, יסתיר פניו ממנו. היכן מידת רחמיו וחסדיו?
ה. הן בעודני חי עמכם היום ממרים הייתם עם ה' ואף כי אחרי מותי. כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים (לא.כז-כט)
הנה באמת הק"ו צריך טעם!
ו. עוד קשה – כיצד אמר להם "כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון" על דבר התלוי בבחירה, הרי לכל אדם עומדת בחירה לבחור בין הטוב לרע?
ז. עוד יש לדקדק, מדוע הוסיף הפסוק תיבת "היום", הרי מובן מאליו שחי עימהם היום?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ דברי הגר"א בספרו קול אליהו [בדבר אליהו. פנינים יקרים] בעניין הנהגת ה' עם עמו. ואל"ד – ישנן שתי הנהגות שהקב"ה מתנהג עם בניו – עם ישראל, בהנהגתו אותנו כהנהגת האב עם הבן.
יש אב שמכה ורודה את בנו על כל עוון תיכף ביום אשמתו. ויש שאינו מייסרו תיכף אלא ממתין ומתעכב עד שתתמלא סאתו, על דרך "וביום פקדי ופקדתי".
וההבדל הוא כך, כי אותו בן שאביו מייסרו תיכף לאחר החטא, בהכרח יגיע אליו התפעלות מהמוסר שאביו מייסרו, יותר מאשר יגיע אל הבן השני שאביו מייסרו לעיתים רחוקות.
והנה בימי משה רבינו היתה הנהגת ה' יתברך עם ישראל לייסרם ולענשם תיכף ומיד, כמו שמצינו לאחר מעשה העגל, ואחר המתאוננים ועדת קרח, מה שאין כן לאחר פטירת משה רבינו, היה העונש לעיתים רחוקות.
ה' יתברך מנהיגנו בהנהגה נסתרת שאין כולם רואים בכל חטא את עונשיו ואת ידו החזקה. עבודתנו היא להאמין בהקב"ה ולקיים תורתו ומצוותיו אף אם לא נראה בחוש שצריך לעשות רק את רצון ה'.
וזהו שאומר הכתוב "הן בעודני חי עמכם ממרים הייתם וכו', כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון" והכתוב מסביר את הטעם כיוון ש"וקראת אתכם הרעה באחרית הימים", ולא מקבלים אתם את העונש תיכף, ובכל זאת חטאתם. כל שכן "אחרי מותי" שהעונש יהיה רק באחרית הימים – תחטאו לפני ה' יתברך. היות ואתם תהיו במצב של "הסתר פנים".
וזהו עיקר העבודה – לעבוד את ה' גם אם לא רואים נסיו ומופתיו בחוש, וגם אם פעמים יש ניסיונות לפתות את האדם לסתות מדרך ה', שהרי אינו רואה עונשי חטאיו, על האדם להמשיך להאמין ולבטוח בה'.
ככל שיגדל הניסיון להאמין ולבטוח בה', כך יגדל השכר הצפון לאדם כפי גודל הקושי לניסיונותיו. וזהו עיקר עבודת ה', כי אז מראה כמה מאמין ובוטח בה' יתברך באמת – גם אם אינו רואהו בחוש.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיות א' וב' מתורצות – מלמדת אותנו התורה, כי יהיו זמנים אשר יהיה הקב"ה בבחינת "הוא"- לשון נסתר. והקב"ה לא יראה את עונשיו ואת מופתיו לעיני כל, כפי שגילה במדבר. יסתיר הוא את פניו, ולא יגלה אותותיו ומופתיו לעיני כל כבחינת "ה' אלקינו" [לשון רבים] אשר גלוי לעיני הרבים.
יהיה הוא בבחינת "ה' אלקיך"- מוסתר ואישי רק לך לבטוח בו, מוסתר ולא גלוי לעיני כל באותותיו ועונשיו, כפי שהיה במדבר שקראו "ה' אלקינו". אם בכל זאת יבטח אז האדם בה' יתברך, ממילא יזכה לשכר גדול ו"הוא ישמיד את הגויים" וכו'.
לפ"ז גם הקושיות ג' וד' מתורצות – "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא", מלמדת אותנו התורה, כי יהיו זמנים אשר יסתיר ה' את פניו ביום ההוא, אז תהיה עבודת ה' האמיתית לבטוח בו גם אם אינו גלוי וברור להאמין, לבטוח ולירא ממנו.
וזהו "חסד ה'" עימנו להגדיל שכר המאמינים והבוטחים בו על אף שנמצאים ב"הסתר פנים".
ולפ"ז גם הקושיות ה', ו' וז' מתורצות – משה היה בטוח שעם ישראל יחטאו, היות ויהיו בהסתר פנים, שהרי אם כשהיו בהתגלות ה', כאשר העניש ה' החוטאים ונתן שכר לכל פעוליו מיד, אך בכל זאת חטאו לפניו. כ"ש שיחטאו הם, כאשר יהיו הם בהסתר פנים מה', כשלא יראו את מופתיו ועונשיו מיד בכל עבירה או מצווה.
כעת מובן ג"כ, מדוע הוסיף תיבת "היום"- לרמז, כי אם כאשר היתה עבודת ה' גלויה כ-"יום" וראו את ה' ממש לעיניהם – בכל זאת חטאו. כ"ש שכשיצטרכו להיות במצב של חושך – ויהיה להם הסתר פנים מה', שזו עבודת ה' האמיתית (שאז מגלה האדם אם באמת בוטח בה'). בודאי יחטאו אף אם תהיה להם יכולת הבחירה לבחור בטוב, כי אם בעבודת ה' הקלה והבטוחה כשראו את ה' בעיניהם ובכל זאת חטאו לפניו, כ"ש שבמצב של הסתר פנים יחטאו לפניו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5