——–
ספק התפלל – המסופק אם התפלל, עליו להתפלל שוב, ויתנה ויאמר: אם לא התפללתי, הריני מתפלל לחובתי. ואם התפללתי, תהא תפלתי נדבה. ואין הבדל בין שחרית ומנחה לערבית [שקבעו את ערבית חובה ככל התפלות]. ומכל מקום אם הוא מסופק בשבת ויום טוב, לא יתפלל שוב, כיון שאין מתפללים נדבה בשבת. (ה תקכה)
טעה בתפילה – מי שטעה ודילג ברכה אחת מהברכות האמצעיות, ונזכר לאחר כמה ברכות, צריך לחזור לברכה שהחסיר, ולהמשיך משם והלאה על הסדר. (ה תקמד)
טעה והזכיר מעין המאורע שלא בזמנו, כגון שהזכיר יעלה ויבוא או על הניסים בסתם יום שאינו ראש חודש ולא חנוכה או פורים, יצא ידי חובה. אך הנכון שיחזור להתפלל בתנאי של נדבה. [ואם טעה כן בתפלת תשלומין, אינו חוזר כלל.] (סימן קח סי"ב. ה תרי)
התנמנם – מי שהתנמנם באמצע התפילה, והסתפק לאיזו ברכה הגיע, ימשיך מאחרי אותה הברכה שברור לו שאמרה. (ירושלמי, וכן פסקו הרשב"א, המאירי, הרשב"ץ, אור זרוע, אוהל מועד, אבודרהם, רבי דוד עראמה ועוד.) ומבואר בירושלמי שאין אומרים ספק ברכות להקל בעמידה. והטעם בזה, שכיון שאם חיסר אפילו ברכה אחת, לא יצא ידי חובתו וכל ברכותיו לבטלה, לכן עדיף לחזור מספק שאז יוכל להמשיך ללא חשש, וגם יצא ידי חובת תפילה, מאשר שימשיך להתפלל וכל ברכותיו יהיו ספק לבטלה, וגם שמא לא יצא ידי חובת התפילה. (ה תקמ)
המתפלל ומצא עצמו אומר: "במהרה בימינו", ואינו יודע אם הוא בברכת "למינים ולמלשינים" שאומרים בה "ותכלם ותכניעם במהרה בימינו", או שהוא בברכת "תשכון" שאומרים בה "בנין עולם במהרה בימינו" – יחזור לברכת למינים, ויחתום: "ברוך אתה ה' שובר אויבים ומכניע זדים", וימשיך משם והלאה על הסדר. (ה תקמב)
וכן, המתפלל ומצא עצמו אומר: "דוד עבדך מהרה", ואינו יודע אם הוא בברכת "תשכון" שאומרים שם "וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין", או שהוא בברכת "את צמח" שאומרים שם "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", יחזור לברכת תשכון, ויחתום: "ברוך אתה ה' בונה ירושלים", וימשיך את צמח דוד והלאה.
ישוב הדעת – הטועה בתפילתו באופן שצריך להתפלל שוב, לא יתחיל מיד את העמידה, אלא לאחר שעקר רגליו ואמר 'עושה שלום', ימתין מעט כדי הילוך ארבע אמות [כ-2 מטר], כדי שתתיישב דעתו להתפלל בתחינה ובכוונה. ואם אין דעתו מיושבת עליו לכוון שוב בתפילה, יאמר לשליח ציבור שיוציאו ידי חובה בחזרה, ולא יענה 'ברוך הוא וברוך שמו' אלא 'אמן', ולא יאמר 'מודים דרבנן'. וישתחווה בברכות שמשתחווים בהן. [ואם שומע ברכת כהנים, יענה 'אמן' כנ"ל.] ובסיום החזרה יפסע לאחוריו שלוש פסיעות, ויאמר 'עושה שלום'. (ה תצא, תקנו)
אשה שטעתה בתפילה – דינה כדין האיש שטעה. ואפילו אם התפללה כבר תפילה אחת, והחמירה על עצמה להתפלל תפילה נוספת וטעתה בה, דינה כדין האיש. כי מאחר שמתפללת היא, צריכה תפילתה להיות כהלכה. (חזו"ע חנוכה רפג. ה תקה)
נזכר שהתפלל – המתפלל ולפתע נזכר שכבר התפלל, יפסיק אפילו באמצע הברכה, ויאמר: "ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד". וכל זה בתפילות שחרית ומנחה, אבל בערבית, ימשיך להתפלל, ויכוון שמכאן והלאה תהיה תפלתו נדבה, ויוסיף בקשה חדשה באחת מהברכות האמצעיות. וטעם החילוק בין שחרית ומנחה לערבית, כי מאחר ותפלת ערבית עיקרה רשות, רשאי לסיימה בתורת נדבה, כי אף מתחילה התפלל אותה לא בתורת חובה גמורה. מה שאין כן בשחרית ומנחה שהם חובה ובמקום קרבן, ולא שייך שיהיה חצי קרבן חובה וחצי קרבן נדבה. (הרמב"ם, המאירי, ארחות חיים, אוהל מועד. מאורי אור, חמד משה, תעלומות לב, חיי עולם, כף החיים ועוד. ובצירוף הראב"ד, הרשב"א והמאורות כל תפלה ימשיך בתורת נדבה. "ימי החנוכה בהלכה ובאגדה". ה תקלב)
שליח ציבור שנזכר באמצע החזרה שכבר התפלל, ימשיך ולא יפסיק. כיון שמתחילה לא התפלל על דעת חובה, אלא כדי להוציא את מי שאינו בקי. (ה תקלה)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5