גמרא שבת דף ק"מ ע"ב – חק לישראל

——– אָמַר רַב קְטִינָא הָעוֹמֶד בְּאֶמְצַע הַמִּטָּה כְּאִלּוּ עוֹמֵד בִּכְרֵיסָהּ שֶׁל אִשָּׁה. וְאָמַר רַב חַסְדָּא בַּר בֵּי רַב דְּלֹא נְפִישָׁא לֵיהּ רִיפְתָא לֹא לֵיכוֹל יַרְקָא מִשּׁוּם דְגָרִיר. וְאָמַר רַב חַסְדָּא אֲנָא לֹא בַעֲנִיּוּתִי אַכְלִי יַרְקָא וְלֹא בַעֲתִירוּתִי אַכְלִי יַרְקָא. בַּעֲנִיּוּתִי מִשּׁוּם דְגָרִיר. בַּעֲתִירוּתִי דַאֲמֵינָא הֵיכָא דְעַיֵּיל יַרְקָא לֵיעוֹל בִּשְׂרָא וְכַוְורֵי. וְאָמַר רַב חַסְדָּא הַאי מָאן … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ק-ת

——– [בראשית פרק-לב-יא]&nbsp קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת: [שמות פרק-לה-ה]&nbsp קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיהוָה כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יְהוָה זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת: [ויקרא פרק-ח-ב]&nbsp קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ וְאֵת הַבְּגָדִים וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת … להמשך קריאה

כוחו של היצר – אפיקי אליהו על התורה

——– א. כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלקיך בידך ושבית שביו וכו' (כא.י) יש לדקדק, מדוע פתח הכתוב: "אויביך" בלשון רבים, אך שינה לבסוף בנוקטו: "ונתנו" בלשון יחיד? ב. עוד יש לדקדק, דתיבות "ושבית שביו" מיותרות הן. דהרי כבר אמר "ונתנו ה' אלקיך בידך"? ג. וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה וכו' … להמשך קריאה

שסה. מצות סוטה שיביאנה הבעל אל הכהן ויעשה לה כמשפט הכתוב. – ספר החינוך

להביא האשה הסוטה אל הכהן, שיעשה לה כמשפט הכתוב עליה בפרשה. וענין הסוטה מפרש הוא בכתוב, שהיא האשה שקנא לה בעלה. וכבר פרשו זכרונם לברכה (שבת קד ב) מאי לשון סוטה? כלומר, סטת מן בעלה, כי רב הקנאות יבואו בסבת פריצות האשה, ולכן תקרא סוטה מבעלה מכיון שקינא בה, והכתוב המורה על מצוה זו הוא … להמשך קריאה

סימן שמה – דין ארבע רשיות בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שמה – דין ארבע רשיות בשבת א אַרְבַּע רָשֻׁיּוֹת לְשַׁבָּת; רְשׁוּת הַיָּחִיד וּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְכַּרְמְלִית (פי' רַךְ מָל לֹא לַח וְלֹא יָבֵשׁ אֶלָּא בֵּינוֹנִי הֲכָא נָמֵי לֹא רְשׁוּת הַיָּחִיד לְפִי שֶׁאֵין לוֹ מְחִצוֹת, וְלֹא רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לְדִגְלֵי מִדְבָּר דְּלָאו לְהִלּוּכָא דְּרַבִּים עֲבֵדָא, רַשִׁ"י) וּמְקוֹם פְּטוּר. ב אֵיזֶה רְשׁוּת הַיָּחִיד, מָקוֹם הַמֻּקָּף מְחִצּוֹת … להמשך קריאה

בית דין של מעלה מדקדק ביותר על עברה שנהפכה להפקרות – תפארת ישראל

——– ענין הצניעות ברחוב נעשה הפקר ועבודה זרה, כתוב לאו מפרש בתורה (במדבר טו, לט) "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", ואמרו חכמינו זכרונם לברכה (ברכות יב) "אחרי עיניכם" זו זנות, הרי שאין בדבר מדת חסידות בעלמא, כי אם לאו מפרש בתורה. וכתבו הרמב"ן ושאר ראשונים, שכשמגיע יום הדין ודנים את האדם, עומדים בבית דין … להמשך קריאה

פ – בראשונה כל מי שרצה לתרם תרומת הדשן תורם וכו – קיצור ליקוטי מוהר"ן

דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים הָיוּ רוֹצִים בְּהִתְנַשְׂאוּת לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְכָל מִי שֶׁרָצָה לִזְכּוֹת בְּהִתְנַשְׂאוּת הָיָה מַנְהִיג הַדּוֹר. אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁהַהִתְנַשְׂאוּת הוּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ הִתְקִינוּ חֲכָמִים, שֶׁלֹּא יִרְדֹּף שׁוּם אָדָם אַחַר הַהִתְנַשְׂאוּת אֶלָּא יִבְרַח מִן הַהִתְנַשְׂאוּת: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – … להמשך קריאה

הקב"ה מתגעגע לבניו כאב המתגעגע לבנו

——– כתוב בשיר השירים (ב, יד): "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדריגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראך נאוה". אמרו על כך במדרש רבה, "ר' יהודה בשם ר' חמא בכפר תחומין. משל למלך שהיתה לו בת יחידה והיה מתאוה לשמוע שיחתה (קולה), מה עשה, הוציא כרוז ואמר כל עמא יפקון לקמפון (פלטין … להמשך קריאה

זוהר תצוה דף קפ"א ע"א – חק לישראל

——– וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ וְגוֹמֵר. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן לָא שִׁמֵּשׁ מֹשֶׁה (נ"א שִׁמְשָׁא) בְסִיהֲרָא עַד דְּאִתְכְלִיל בְּכָל סִטְרִין בְּרָזָא דְו' כְּמָה דְאוֹקִימְנָא, תָּא חָזֵי מַה כְּתִיב מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי. לְכַהֵן לִי לָא כְתִיב. אֶלָּא לְכַהֲנוֹ לִי לְשִׁמּוּשָׁא דִילֵיהּ לְשִׁמּוּשָׁא דְאָת דָּא לְשִׁמּוּשָׁא דִילֵיהּ וַדָּאי. לִי דָא אָת ה' לְאַעֲלָא וּלְשַׁמְּשָׁא ו' בְּה' לְמֶהֱוֵי … להמשך קריאה

הַכְּלָל הָרְבִיעִי: לְכַבֵּד לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה – ספר מנורת המאור עם פירוש

(((וְנֶחְלָק לִשְׁנֵי חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, לַחֲכָמִים: הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, לְרַבּוֹתָיו))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט … להמשך קריאה

גמרא עירובין דף פ"ב ע"א – חק לישראל

——– אָמַר רִבִּי יְהוּדָה וְכוּ'. גוּפָא אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַר רִבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי וּבַמֶּה בְּמִשְׁנָתֵנוּ אֵינוֹ אֶלָּא לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי חֲכָמִים. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵימָתַי לְפָרֵשׁ וּבַמֶה לַחֲלוֹק. וְאֵימָתַי לְפָרֵשׁ הוּא וְהָא תְּנַן וְאֵלוּ הֵן הַפְּסוּלִין הַמְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא וּמַלְוֶה בְּרִיבִּית וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי בִּזְמָן שֶׁאֵין לוֹ אוּמָנוּת … להמשך קריאה

זוהר וישלח דף קס"ו ע"א – חק לישראל

——– וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים, אָמַר רַבִּי אַבָּא וְכִי אַמַּאי אִתְעָר אִיהוּ לְגַבֵּיהּ דְּעֵשָׂו וְטָב הַוָּה לֵיהּ לְאִשְׁתּוּקֵי מִנֵּיהּ, אֶלָּא אָמַר יַעֲקֹב יַדַּעְנָא דְּעֵשָׂו חַיִשׁ לֵיהּ לִיקָרָא דְּאַבָּא וּלְעָלָם לָא אַרְגִּיז קַמֵּיהּ וְהָא יַדַּעְנָא הוֹאִיל וְאַבָּא קַיָּם לָא מִסְתַּפֵינָא מִנֵּיהּ אֲבָל הַשְׁתָּא דְּאַבָּא קָאִים בָּעִינָא לְאִתְפַּיַּס עִמֵּיהּ מִיָּד וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים רַבִּי … להמשך קריאה

פא – כשאדם משמח עצמו בשמחה של מצוה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּשֶׁאָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה בְּשִׂמְחָה עַד שֶׁמְּרַקֵּד בְּרַגְלָיו מֵחֲמַת שִׂמְחָה. עַל-יְדֵי-זֶה נִתְעַלִּים כָּל תָּמְכֵי אוֹרַיְתָא. גַּם נִתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי-זֶה הַדִּבּוּרִים הָרָעִים שֶׁנִּקְרָא רֶגֶל בְּחִינַת "לֹא רָגַל עַל לְשׁוֹנוֹ", גַּם הָאָדָם נִתְעַלֶּה עַל-יְדֵי-זֶה בְּמָמוֹן הַנִּקְרָא רֶגֶל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאֶת הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם". גַּם זוֹכֶה עַל-יְדֵי-זֶה לְבָנִים שֶׁהֵם גַּם כֵּן בְּחִינַת רֶגֶל כִּי בְּרָא כַּרְעָא דַּאֲבוּהָּ. … להמשך קריאה

שסו. שלא נתן שמן בקרבן סוטה. – ספר החינוך

שלא נתן שמן בקרבן סוטה, שנאמר (במדבר ה טו) והביא את קרבנה וגו'. ולא יצק עליו שמן. משרשי המצוה. אמרו זכרונם לברכה (מדרש רבה נשא ט יג) כדי שלא יהיה קרבנה מהדר, שהשמן קרוי אור, והיא עשתה בחשך, ועשתה מעשה בהמה שנרבעת לכל, לפיכך מנחתה גרועה להיות שעורים (סוטה טו א). והרב משה בן נחמן … להמשך קריאה

סעי' ד' – הרוכב על החמור, או הולך ברגליו, מתפלל דרך הילוכו; וכן אם היה בספינה או ע"ג קרון, אם לא יוכל לעמוד, יושב במקומו ומתפלל. ואף אם אין פניו כנגד ירושלים, ואפילו שלא במקום סכנה, והכל לפי הדרך ולפי המקום ולפי יראתו ויישוב דעתו. ויש מחמירין לעמוד באבות, וראוי לחוש לדבריהם אם הוא שלא במקום סכנה. – ספר מנחת שי

——– בברכות ל. ת"ר היה רוכב על החמור והגיע זמן התפילה אם יש לו מי שיאחז את חמורו ירד למטה ויתפלל ואם לאו ישב במקומו ויתפלל רבי אומר בין כך ובין כך ישב במקומו ויתפלל לפי שאין דעתו מיושבת עליו אמר רבא ואיתימא רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי. וכתבו התוספות (ד"ה הלכה) הלכה כרבי … להמשך קריאה

סימן שמו – דיני עירובין מן התורה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שמו – דיני עירובין מן התורה א מִן הַתּוֹרָה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בְּמוֹצִיא, וּמַכְנִיס, וְזוֹרֵק, וּמוֹשִׁיט מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד; וַחֲכָמִים אָסְרוּ מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ מֵהֶם לְכַרְמְלִית; אֲבָל מְקוֹם פְּטוּר, מֻתָּר לְהוֹצִיא וּלְהַכְנִיס מִמֶּנּוּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְלִרְשׁוּת הָרַבִּים, וּמֵהֶם לְתוֹכוֹ. אֲבָל הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמוֹצִיא, … להמשך קריאה

בָּרוּךְ ה' בֵּרְכַנִי ה' בְּפַרְנָסָה בְּרֶוַח גָּדוֹל, וְיֶשְׁנָהּ הַרְחָבָה וְהַרְוָחָה בְּבֵיתִי בַּכֹּל מִכֹּל, וּבְכֵן מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא זֶה שָׁמוּר לְרָעָתִי לְנַכּוֹת לִי מִזְּכֻיּוֹתַי?

——– ראשית, עליך להרבות בהודאה לה', וזו מחויבותך הראשונה לבל תזוח דעתך עליך ותיכשל בגאוה שהיא גרועה מן הכל, לכך תרבה בהודאה לה', ולענ"ד כדאי שתקרא "נשמת כל חי" אחת ליומים בכוונה ובהתרגשות. ועוד תתבונן לראות עצמך ביחס לעניי עם ישראל שיכולת להיות כמותם והנה הקב"ה הרוויח לך. וכדי שלא יסתרו מעשיך את דיבוריך, ראה … להמשך קריאה

לוֹמֵד אֲנִי מוּסָר לֹא מְעַט וְאֵינִי רוֹאֶה בְּרָכָה לְשִׁנּוּי מִדּוֹתַי וְתַאֲווֹתַי – בְּלִמּוּד הַמּוּסָר, מַדּוּעַ?

——– קודם יש לדעת היאך נכון ללמוד מוסר, ונציין כאן כמה פרטים בזה. א. ללמוד באותו נושא שהינך נגוע בו תקופה ממושכת, ולא לקפוץ מנושא לנושא. ב. ללמוד במגוון ספרים המדברים מוסר באותו נושא. ג. לשנן מאמרים מרגשים באותו נושא שאתה עוסק בו, לנגן אותם בניגון, ובלכתך בדרך חזור בעל פה על אחד או שנים … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פי"א א. בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְּרָשׁוֹת אֵין נוֹהֲגִין בָּהֶן קַלּוּת רֹאשׁ כְּגוֹן שְׂחוֹק וְהִיתּוּל וְשִׂיחָה בְּטֵלָה וְאֵין אוֹכְלִין בָּהֵן וְאֵין שׁוֹתִין בָּהֵן וְאֵין נֵאוּתִין בָּהֵן וְאֵין מְטַיְילִין בָּהֵן וְאֵין נִכְנָסִין בָּהֶן בְּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבִגְשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וַחֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶם מוּתָּרִין לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת בָּהֶן מִדּוֹחַק: ב. וְאֵין מְחַשְׁבִין בָּהֵן חֶשְׁבּוֹנוֹת אֶלָּא אִם … להמשך קריאה

"ושח עינים יושיע" – תפארת ישראל

——– שמעתי מפי הגאון רבי יצחק זילברשטין שליט"א, שבנערותו היה אוהב מאד ללכת לשמע את דברות קדשו של הגאון בעל ה"שומר אמונים" זצוק"ל, וזכה לשמע מפיו שאמר, שמי ששומר את עיניו בהליכתו ברחוב, זהו עת רצון לבקש בקשותיו שתתמלא משאלתו, בעזרת השם, עד כאן (מאת מחב"ס "קדושת החיים") ואולי מקורם מהפסוק (איוב כב) "ושח עינים … להמשך קריאה

שלוש פסיעות

——– בכל הקדישים השלמים: 'תתקבל' או 'יהא שלמא' או 'על ישראל', פוסע שלוש פסיעות קודם אמירת 'עושה שלום'. {כן כתבו הרדב"ז, ערך השלחן, שלמי תודה, דברי מרדכי כרמי, פה אליהו חמוי, קרית חנה דוד, מהר"ש טייב, שמחת כהן, מעט מים, הגר"ח פלאג'י, טהרת המים ועוד, וכן מבואר בשלחן ערוך שכתב (סימן נו ס"ה): "לאחר שסיים … להמשך קריאה

סימן תמג – דין חמץ בערב פסח לאחר שש שעות – ערוך השולחן

——– א כבר נתבאר בסימן תלא, דלהרמב"ם האוכל חמץ בערב פסח לאחר חצות – עובר בלאו. והסכימו לו הרא"ש והטור, וכן הוא דעת הגאונים (מ"מ פ"א). ואף על פי שהראב"ד, והמאור, והעיטור לא פסקו כן, מכל מקום כן הלכה. וכן פשט איסורו בכל תפוצות ישראל, שאחר חצות – אסור חמץ בהנאה מן התורה (בית יוסף). … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ברכות פרק ה א. שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם שֶׁבָּאוּ מִשָּׁלשׁ חֲבוּרוֹת שֶׁל שְׁלשָׁה שְׁלשָה אֵינָן רַשָּׁאִין לֵחָלֵק. וְאִם כְּבָר זִמֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן בַּחֲבוּרָה שֶׁלּוֹ רַשָּׁאִין לֵחָלֵק וְאֵינָן חַיָּבִין בְּזִמּוּן שֶׁכְּבָר זִמְּנוּ עֲלֵיהֶן. שְׁלשָה שֶׁיָּשְׁבוּ לֶאֱכֹל פַּת אַף עַל פִּי שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ אֵינָן רַשָּׁאִין לֵיחָלֵק: ב. שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּ … להמשך קריאה

יש שתמהים מה חסר בתפילותינו

——– ישנם אנשים אשר קושיה מטרידה את מנוחתם: איך נתלה כל הצרות בזה שהקב"ה מתאוה לשמוע את קולינו, והרי אנו מתפללים ג' פעמים ביום והוא שומע את קולנו כל יום ואף כמה פעמים ביום, מה חסר בזה? בכדי להשיב על קושיה זו נקדים הקדמה קצרה: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ר-א

——– [חבקוק פרק-ג-י]&nbsp רָאוּךָ יָחִילוּ הָרִים זֶרֶם מַיִם עָבָר נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא: [תהילים פרק-צט-ה]&nbsp רוֹמְמוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא: [משלי פרק-כ-ו]&nbsp רָב אָדָם יִקְרָא אִישׁ חַסְדּוֹ וְאִישׁ אֱמוּנִים מִי יִמְצָא: [איוב פרק-ח-טז]&nbsp רָטֹב הוּא לִפְנֵי שָׁמֶשׁ וְעַל גַּנָּתוֹ יֹנַקְתּוֹ תֵצֵא: [איכה פרק-ב-כ]&nbsp רְאֵה יְהוָה וְהַבִּיטָה לְמִי עוֹלַלְתָּ כֹּה אִם … להמשך קריאה

איסור הכנה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אין להכין משבת ליום חול או משבת ליום טוב או משבת אחת לשבת הבאה, שנראה כמזלזל בכבוד השבת, כי לא ראוי שהשבת תכין ליום אחר. וסמכו זאת על הפסוק (שמות טז ה): "וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ". והיינו, שכשירד מן לעם ישראל במדבר, היו לוקטים ומביאים … להמשך קריאה

דילוג לתוכן