שסד. מצות ודוי על החטא. – ספר החינוך

שנצטוינו להתודות לפני השם על כל החטאים שחטאנו בעת שנתנחם עליהן, וזהו ענין הודוי שיאמר האדם בעת התשובה אנא השם חטאתי, עויתי ופשעתי כך וכך. כלומר שיזכיר החטא שעשה בפרוש בפיו. ויבקש כפרה עליו ויאריך בדבר כפי מה שיהיה צחות לשונו. ואמרו זכרונם לברכה, שאפילו החטאים שחיבה התורה קרבן עליהם, צריך האדם אל הודוי עם … להמשך קריאה

סימן תמא – דין מי שהלווה על חמץ – ערוך השולחן

——– א אינו יהודי שהלוה לישראל על חמצו, ונתן את החמץ תחת יד האינו יהודי, ואמר לו: "מעכשיו יהא שלך אם לא אפרע לך לזמן פלוני", והגיע הזמן ולא פרעו – מותר, אפילו לא הגיע הזמן עד אחר הפסח; דמשהגיע הזמן ולא פרעו – נקנה לו למפרע, והוה ליה חמצו של אינו יהודי. אבל אם … להמשך קריאה

משנה שבת פרק כ – חק לישראל

——– א. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תּוֹלִין אֶת הַמְשַׁמֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב, וְנוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בַּשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין תּוֹלִין אֶת הַמְשַׁמֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בַּשַּׁבָּת, אֲבָל נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְּיוֹם טוֹב: (א) רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת. שמסננים בה שמרי יין, ומותח את פיה לכל צד בעיגול ונעשה כאהל על חלל הכלי. ואע"ג דעביד אהל, … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ק-ש

——– [ויקרא פרק-כא-ו]&nbsp קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם כִּי אֶת אִשֵּׁי יְהוָה לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹדֶשׁ: [יחזקאל פרק-מה-ד]&nbsp קֹדֶשׁ מִן הָאָרֶץ הוּא לַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי הַמִּקְדָּשׁ יִהְיֶה הַקְּרֵבִים לְשָׁרֵת אֶת יְהוָה וְהָיָה לָהֶם מָקוֹם לְבָתִּים וּמִקְדָּשׁ לַמִּקְדָּשׁ: [תהילים פרק-כט-ז]&nbsp קוֹל יְהוָה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ: [תהילים פרק-כט-ח]&nbsp קוֹל יְהוָה יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל יְהוָה … להמשך קריאה

סימן שדמ – דין ההולך במדבר בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שדמ – דין ההולך במדבר בשבת א הַהוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי הוּא שַׁבָּת, מוֹנֶה שִׁבְעָה יָמִים מִיּוֹם שֶׁנָּתַן אֶל לִבּוֹ שִׁכְחָתוֹ וּמְקַדֵּשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּקִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה. וְאִם יֵשׁ לוֹ מִמַּה לְּהִתְפַּרְנֵס, אָסוּר לוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה כְּלָל עַד שֶׁיִּכְלֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ וְאָז יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בְּכָל יוֹם, אֲפִלּוּ בַּיּוֹם שֶׁמְּקַדֵּשׁ בּוֹ, א כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ מְצֻמְצֶמֶת. … להמשך קריאה

שם שמים – ספר פלא יועץ

שם שמים אם הזכירו לבטלה עובר גם כן על (דברים ה יא) לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא. וכבר מלתי אמורה שכך הוא אם מזכיר בלשון הקדש כמו בלשונות הגוים. וכמו שצריך לזהר מלהזכיר שם הוי"ה במבואות המטנפות או במקום שאינו נקי, כך צריך לזהר מלהזכיר בכל לשון מלשונות הגוים. ולכן יש לזהר כשמדבר … להמשך קריאה

סעי' ב' – אם מתפלל לרוח משאר רוחות, יצדד פניו לצד א"י אם הוא בחו"ל; ולירושלים, אם הוא בא"י; ולמקדש, אם הוא בירושלים. – ספר מנחת שי

——– בגמרא בבא בתרא כה: א"ל רבי חנינא לרב אשי כגון אתון דיתביתו בצפונה של ארץ ישראל אדרימו אדרומי: וכ"כ הטור ואנן שמחזירין פנינו למזרח מפני שאנו יושבים במערבה של ארץ ישראל וכשנחזיר פנינו למזרח נמצינו מתפללין כנגד ירושלים. וכתב הב"י כתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל ותימה על המנהג שאנו נוהגים להתפלל לצפון ולדרום … להמשך קריאה

כַּיָּדוּעַ צְדָקָה מְכַפֶּרֶת עָווֹן וְנֶאֱמַר "וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה" וְכַמּוּבָא בְּרַבֵּנוּ יוֹנָה בְּשַׁעֲרֵי תשובה, וּבְכֵן יֵשׁ לְהָבִין הֵיאַךְ מָמוֹן מְכַפֵּר עַל הַנֶּפֶשׁ, וַהֲלֹא נֶאֱמַר לֹא תִּקְּחוּ "כֹּפֶר לְנֶפֶשׁ רוֹצֵחַ", וְאִם כֵּן הֵיאַךְ מָמוֹן מְכַפֵּר עַל הַנֶּפֶשׁ, הַאֵין זֶה כְּמִין "שֹׁחַד"?

——– מה הפלא בכך. וכי כל ענין התשובה הוא שכלי?! והלא היאך ימצא בעולם שהנתבע על פשעו יבוא לפני השופט בווידוי וחרטה ויפטר מדינו בשל כך? אלא זוהי המצאה של הקב"ה שהמציאה קודם שנברא העולם, והיא הנקראת תשובה. כמו כן ענין הצדקה. יש בה כדי לכפר בתשובת המשקל ממש. והיינו, כנגד שהשליט האדם את חומריותו … להמשך קריאה

קדיש לאחר הלימוד

——– אחר אמירת פסוקי תנ"ך, אומרים קדיש "יהא שלמא". ולאחר לימוד תורה, אומרים קדיש "על ישראל", וקודם לכן, טוב לומר משנת "רבי חנניא בן עקשיא אומר וכו'". ומעלת הקדיש שאחר הלימוד גבוהה מאוד מאוד, על כן בסיום שיעור תורה או סדר הלימוד בכוללים וכיוצא, יש לאומרו בכוונה גדולה ולא להפסידו. כתב הרמב"ם (סדר תפלות, נוסח … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רסז] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הָאָדָם בִּימֵי בַחֲרוּתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשִּׂיג הַמֻּשְׂכָּלוֹת הַנֶּעֱלָמוֹת בְּלִבּוֹ כְּמוֹ שֶׁהֵם, וּבְזִקְנוּתָם נִתּוֹסְפָה בָהֶם הַחָכְמָה, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק שׁוֹאֵל אָדָם (קנב, א): תַּנְיָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין חָכְמָה מִתּוֹסֶפֶת בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: בִּישִׁישִׁים חָכְמָה" (איוב יב, יב) וְעַמֵּי הָאָרֶץ כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִיִין טִפְּשׁוּת מִתּוֹסֶפֶת בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח" (שם שם, … להמשך קריאה

עט – הקול קול יעקב – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עַל-יְדֵי תְּשׁוּבָה זוֹכֶה לְבַטֵּל אֶת הַזְּמַן. וְכָל הַצָּרוֹת וְהַדִּינִים וַאֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהֵם רַק בִּבְחִינַת הַזְּמַן. וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה. וּלְהַכְנִיעַ הַקּוֹל דְּסִטְרָא אַחֲרָא. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "בַּצַּר לְךָ" וְכוּ' בְּאַחֲרִית הַיָּמִים דַּיְקָא שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זְמַן. וְאָז: "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹלוֹ" הַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לְבַטֵּל הַזְּמַן וְכָל הַצָּרוֹת וְלִשְׁמֹעַ … להמשך קריאה

צרה מתוך מבט של עונש – או מתוך מבט של רחמים

——– במבט חיצוני כשמסתכלים על הנעשה היום, נראים לעינינו צרות על גבי צרות, ונתקיים בנו דברי חז"ל:"אין לך יום שאין קללתו מרובה מחברו". אם נבדוק איזו הנהגה מהנהגותיו – מדותיו של הקב"ה שולטת היום בעולם, קרוב לודאי שנסיק שמדת הדין רח"ל שולטת בעולם, ומדת חרון אף היא היא המנהיגה את העולם. אולם במבט פנימי יותר, … להמשך קריאה

לַחְסֹךְ כֶּסֶף לַחֲתֻנַּת הַיְלָדִים, הַאִם אֵין זֶה מְנֻגָּד לְמִדַּת הַבִּטָּחוֹן?

——– הגמ' סוֹטָה מח אוֹמֶרֶת מַהוּ קַטְנוּת אֱמוּנָה שֶׁבִּשְׁבִילוֹ מִתְבַּזְבֵּז שֻׁלְחָנָן שֶׁל צַדִּיקִים? מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ הַיּוֹם וְאוֹמֵר מָה אֹכַל לְמָחָר. וּבְכֵן נַעֲשֶׂה קַל וָחֹמֶר, הֲרֵי מַה יֵּשׁ יוֹתֵר חִיּוּנִי מִפַּת לְמָחָר וְעִם כָּל זֶה בָּזֶה חָשִׁיב קְטַן אֲמָנָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִסָּכוֹן. אֵין הַדְּבָרִים אֲמוּרִים לְמַעֲשֶׂה כִּי זֶה כָּל אֶחָד כְּפִי … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק כז – חק לישראל

——– (יח) נֹצֵ&#1443ר תְּ&#1453אֵנָה יֹאכַ&#1443ל פִּרְיָ&#1425הּ וְשֹׁמֵ&#1430ר אֲדֹנָ&#1443יו יְכֻבָּֽד: דְּנָטֵר תֵּינְתָא אָכֵיל פִּרְיָהָא וּדְזָהֵירבְּמָרֵיהּ נִתְיַקָר: יאכל פריה . וכן שומר אדוניו יכובד , ויאכל פרי מעלליו : (יט) כַּ&#1453מַּיִם הַפָּנִ&#1443ים לַפָּנִ&#1425ים כֵּ&#1444ן לֵֽב-הָ&#1437אָדָ&#1431ם לָאָדָֽם: הֵיךְ מַיָא וְהֵיךְ פַּרְצוּפֵי דְלָאדָמְיָן חַד לְחָד הֵיכְנָא לִבֵּיהוֹןדִּבְנֵי נָשָׁא לָא דָמְיָן חַדלְחָד: כמים . הללו הפנים שאתה מראה לתוכן הן … להמשך קריאה

סימן תמב – דיני תערובת חמץ וחמץ נוקשה – ערוך השולחן

——– א בדבר שיש תערובת חמץ הוה פלוגתא דתנאי בפסחים (מג א), דתניא: על חמץ דגן גמור – ענוש כרת, על עירובו – בלאו; דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: על חמץ דגן גמור – ענוש כרת, על עירובו – בלא כלום. כלומר: שאין כאן לאו, רק איסור בעלמא. ואמרינן שם בסוגיא דכשיש כזית מן החמץ, … להמשך קריאה

זוהר ויקרא דף ריח ע"ב – חק לישראל

——– זַכָּאָה חוּלָקְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא דְּיַדְּעִין לְכַוְּנָא רְעוּתָא לְקָמֵּי מָארֵיהוֹן וְיַדְּעִין לְתַקְּנָא עָלְמָא בְּהַאי יוֹמָא בְּקַל שׁוֹפָרָא וְעַל דָּא כְּתִיב (תהלים פ"ט) אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה יוֹדְעֵי וְלָא תּוֹקְעֵי בְּהַאי יוֹמָא בָּעוּ עַמָּא לְאִסְתַּכָּלָא בְּבַר נַשׁ שְׁלִים מִכֹּלָּא דְּיָדַע אָרְחוֹי דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא דְּיָדַע בִּיקָרָא דְּמַלְכָּא דְּיִבְעֵי עֲלַיְהוּ בָּעוּתָא בְּהַאי יוֹמָא וּלְזַמְּנָא קַל שׁוֹפָרָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין בְּכַוָּנָא … להמשך קריאה

שקידה – ספר פלא יועץ

שקידה צריכה טובא ללמוד חכמת התורה, דכתיב (משלי כד י) התרפית ביום צרה צר כחכה. וכן ללמוד כל חכמה צריך שקידה, וכן לכנס ביראת השם ובאהבתו ולהתנהג במדות טובות וישרות צריך שקידה, ללמד ספרי מוסר המלמדים לאדם דעת, או לשמע בלמודים יום ליום ולילה ללילה, סוף סוף האור שבה מחזירו למוטב, דכתיב (דברים לב ב) … להמשך קריאה

מעומד

——– נכון להשוות את רגליו באמירת הקדיש, ומכל מקום בודאי אין להתחיל את הקדיש כשהוא עדיין יושב או מהלך. (ד שפה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל … להמשך קריאה

משנה עירובין פרק ז – חק לישראל

——– א. חַלּוֹן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת, אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה, מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאִם רָצוּ, מְעָרְבִין אֶחָד. פָּחוּת מֵאַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, אוֹ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד: (א) בתוך עשרה. שיהא קצת ממנו ואפילו משהו בתוך עשרה סמוך לקרקע: מערבין שנים. שני עירובין, אלו לעצמן ואלו לעצמן ואסורים זו עם זו: ואם רצו … להמשך קריאה

גמרא שבת דף קי"ח ע"ב – חק לישראל

——– אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת נוֹתְנִין לוֹ מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ל"ז) וְהִתְעַנַּג עַל ה' וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלוֹת לִבֶּךָ. עֹנֶג זֶה אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (ישעי' נ"ח) וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג הֱוֵי אוֹמֵר זֶה עֹנֶג שַׁבָּת. בַּמֶּה מְעַנְגוֹ רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילָת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמַר בְּתַבְשִׁיל שֶׁל … להמשך קריאה

מָה הַטַּעַם לְהִתְפַּלֵּל עַל הַיִּסּוּרִים שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ אַחַר שֶׁהָאֱמוּנָה מְחַיֶּבֶת לָדַעַת שֶׁהַכֹּל מֵאֵת הַבּוֹרֵא בְּדִין צֶדֶק וְיֹשֶׁר?

——– מְגַלֶּה לָנוּ הגר"י לְוִינְשְׁטֵיְן זצ"ל (אור יחזקאל – "דרכי העבודה" עמ' ע"ז) גִּלּוּי עָצוּם וְנִפְלָא, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְפַּלֵּל לַה' בְּכַוָּנָה, גְּדֵלָה הַכָּרָתוֹ בַּה' יוֹתֵר, וּמִתְחַזְּקִים אֶצְלוֹ יְסוֹדוֹת הָאֱמוּנָה בְּיוֹתֵר, וּבְכָךְ הִנּוֹ אִישׁ אַחֵר, וְאֵינוֹ אוֹתוֹ אִישׁ שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו הַגְּזֵרָה וּמֵעַתָּה הִנּוֹ אִישׁ אַחֵר שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נִגְזְרָה עָלָיו גְּזֵרָה זוֹ, וְהוּא הֶאָרָה נִפְלָאָה לְחַדֵּשׁ הָאֱמוּנָה … להמשך קריאה

בְּאֵיזֶה דְּבַר מִצְוָה לְהַעֲדִיף לְהַשְׁקִיעַ כֶּסֶף שֶׁעוֹמֵד לִצְדָקָה?

——– הנלע"ד (ולא למעשה, למעשה יש להציע הדברים לפני גדולי הדור), שהיום בימינו יש להשקיע בנפשות תחילה, דאומנם ישנם הרבה עניים הנזקקים לכלכלת ביתם, וצער העוני הוא קשה מנשוא כאומרם ז"ל (שמו"ר לא, יא): כל היסורים בכף מאזנים אחת והעוני בכף שניה – מכריע את כולם. אולם פדיון שבויים קודם לכל, שהוא ענין של נפשות, … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [רסח] – ספר מנורת המאור עם פירוש

אַל יַעֲלֶה בְלֵב אָדָם שֶׁהָיוּ מוֹנְעִים רַבּוֹתֵינוּ חָכְמָה זֹאת מִבְּנֵי אָדָם לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ מַשִּׂיגִים אוֹתָהּ, שֶׁכְּבָר מָצִינוּ שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִים בְּכָל חָכְמָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִים מִקְּצָתָם בְּחָכְמַת הָרְפוּאוֹת, כְּמוֹ שְׁמוּאֵל וְאַבַּיֵּי, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים (קח, ב): שָׁלַח לֵיהּ רַבִּי יַנַּאי לְמַר עוּקְבָא: שְׁדֵר לִי מַר מְהַנָּךְ קִילוּרֵי דְּמַר שְׁמוּאֵל … להמשך קריאה

אוֹהֵב מִצְווֹת – דובב שפתי ישנים

——– ח', ב': דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש אגדה.))) לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת הַמְּנוֹרָה לְפָרָשַׁת הַנְּשִׂיאִים? לְפִי שֶׁכְּשֶׁרָאָה אַהֲרֹן חֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים חָלְשָׁה אָז דַּעְתּוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה עִמָּהֶם בַּחֲנֻכָּה לֹא הוּא וְלֹא שִׁבְטוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה: חַיֶּיךָ, שֶׁלְּךָ גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּהֶם, שֶׁאַתָּה מַדְלִיק וּמֵיטִיב … להמשך קריאה

זוהר פנחס דף רי"ג ע"ב – חק לישראל

——– רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר (תהלים פ"ו) שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אֲנִי הוֹשַׁע עַבְדְּךָ וְגוֹמֵר. סוֹפֵיהּ דִּקְרָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא וּלְבָתָר קְרָא כֹלָא. סוֹפֵיהּ דִּקְרָא כְּתִיב הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ הַבּוֹטֵח בָּךְ מִבְעֵי לֵיהּ מָאי הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ אֶלָּא כַּבְיָכוֹל דָּוִד מִבְטַח לֵיהּ דְלָא יַעְבַּר לֵיהּ פַלְגּוּת לֵילְיָא בִשְׁנָתָא כְמָה דִכְתִּיב (שם קי"ט) חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ. קַמְתִּי … להמשך קריאה

סעי' ג' – מי שאינו יכול לכוין הרוחות, יכוין לבו לאביו שבשמים. – ספר מנחת שי

——– בגמ' ברכות ל. תניא סומא ומי שאינו יכול לכוין הרוחות יכוין לבו לאביו שבשמים שנא' והתפללו אל ה'. וכ"פ מרן מי שאינו יכול לכוין הרוחות, יכוין לבו לאביו שבשמים. וכתב בביה"ל (ד"ה מי שאינו) ונראה דטוב שיצדד פניו לצד אחד מצדדיו, שגם אם גופו למערב עכ"פ פניו יהיו או לצפון או לדרום. ——– לעילוי … להמשך קריאה

דילוג לתוכן