——–
א. והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלקיך לך את הברית וכו' (ז.יב)
יש לדקדק, מדוע פתח הכתוב בלשון רבים: "והיה עקב תשמעון את המשפטים וכו' ושמרתם ועשיתם וכו'" אך סיים בלשון יחיד: "ושמר ה' אלקיך לך את הברית"?
ב. כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ (ח.א)
יש לדקדק, מדוע פתח הכתוב בלשון יחיד: אשר אנכי "מצוך", אך סיים בלשון רבים: "תשמרון, תחיון ורביתם ובאתם וירשתם וכו'"?
ג. ארץ אשר אבניה ברזל (ח.ט)
איתא בתענית (ד.) – כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל, אינו תלמיד חכם, שנאמר: "ארץ אשר אבניה ברזל", אל תקרי אבניה אלא בוניה.
לכאורה צ"ב, וכי הת"ח "בונים" הם, הרי כל פעולם הינו לימוד התורה, ולא להיות בונים?
ד. ואכלת ושבעת וברכת (ח.י)
איתא בברכות (לה:) – כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה וכו' חבר הוא לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאבינו שבשמים.
ויל"ע, כיצד רק מפני שנהנה בלא ברכה "חבר הוא לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאבינו שבשמים", הרי ודאי שאיננו כירבעם בן נבט אשר חטא והחטיא את הרבים אחריו?
ה. עוד צריך להבין, מדוע חבר הוא ל"ירבעם בן נבט" [אשר חטא והחטיא את הרבים] דווקא? ולא לרשע אחר?
ו. ויאמר ה' אלי קום רד מהר מזה כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים סרו מהר מן הדרך אשר צויתים עשו להם עגל מסכה (ט.יב)
איתא במדרש אקרא (קהלת ז.כח) "אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי". אדם אחד מאלף – זה מעשה העגל שאחד מאלף חטא.
מבואר, כי רק ו' מאות בלבד חטאו בעגל (אחד מאלף בשישים ריבוא).
ויש להבין א"כ, מדוע חטא העגל נחשב לחטא בו חטאו כל עם ישראל, הרי מבואר במדרש כי רק ו' מאות איש חטאו בעגל?
ז. ושמרתם את כל המצוה אשר אנכי מצוך היום למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ (יא.ח)
יש לדקדק, מדוע פתח הכתוב בלשון יחיד: אשר אנכי "מצוך", אך סיים בלשון רבים: למען "תחזקו ובאתם וירשתם"?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הבית הלוי (פר' נח) בעניין כחו של מעשה בהשפעתו על העולם כולו. וז"ל – וכמו כן הוא פועל במעשיו בכל העולם התחתון בכלל, ולא מבעי אם חטא בפרהסיא הרי ודאי דגורם לאחרים הרואים שילמדו ממנו. אלא אפילו אם חוטא בצנעא בינו לבין עצמו, מ"מ ע"י המשכו אחר איזו תאוה הוא מגביר כחה של התאוה הלזו עד שמשריש זה בטבע של כל הברואים ובהעולם להיות טבעם נמשך לזה יותר ממה שהיה מקודם. כי כן יסד מלכו של עולם בהטביעו טבע לכל בריותיו להיות טבעם נשתנה ונמשך אחר מעשה האדם והרגלו.
וכפי רוב עשיית האדם כן ישתנה טבע של כולם אם מעט ואם הרבה. ולא לבד בבריות החיים אלא גם בדוממים נעשה טבע חדשה הגורמים להשוכן בתוכם להיות להם נטיה לזה. וכמו שאמר הכתוב: "ותבאו ותטמאו את ארצי"- דע"י מעשיהם טמאו לגוף הארץ כי טבע המדינות חלוקים ג"כ. וכמו שאמרו בגמרא (קידושין מ"ט) עשרה קבין זנות ירדו לעולם תשעה נטלה כו', וכן בכל המדות.
וענין זה הגם כי לא נוכל להשיגו בשכל, מ"מ כל אדם יוכל להרגישו בחוש ממש בבואו לאיזה מדינה אחרת חדשה שהיא פרוצה, באיזו פרט מן הפרטים ימצא גם בעצמו איזו נטיה והמשכה לזה הפרט יותר ממה שהיה לו כשהיה במדינה אחרת. וכו'.
וכן היה בדור המבול שהגבירו כל כך התאוה להזדקק לשאינם מינם עד שנעשה כן בטבע ונתחדשה זאת הטבע גם להבהמה לעשות כן, וזהו מה שאמר הכתוב: "וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה", כי טבע הארץ בעצם נשחת עד כי השחית כל בשר את דרכו גם הבהמה. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי האדם בכח מעשיו, משפיע הוא לא רק על עצמו, אלא אף על כל הבריאה כולה לטובה או לרעה.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיא הראשונה מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי הרבים – "עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם" מושפעים -"עקב", מכוחו של היחיד "ושמר ה' אלקיך לך את הברית". כי היחיד המקיים את דבר ה' משפיע את אווירת קדושת תורתו על כל הסביבה להימשך לקיים את דבר ה'.
לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי "כל המצוה אשר אנכי מצוך"- בכח היחיד [מצוך] למשוך את הרבים – "תשמרון"- לשמור את כל מצוות ה', מכח השפעת אווירת קדושת התורה אשר משפיע היחיד על סביבתו, עד שיזכו הם "לתחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ וכו'".
לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – קרויים הת"ח "בונים", כי בכח לימוד תורתם, להשפיע על כל סביבתם את אווירת קדושת תורתם – בהיותם "בונים" את כל סביבתם בהחיותם את כל העולם בתורתם, בבחינת "ארץ אשר אבניה ברזל".
לפ"ז גם הקושיות ד' וה' מתורצות – כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה "חבר הוא לירבעם בן נבט"- מפני שבחטאו משפיע אווירת טומאה על כל סביבתו, לרצות ולבקש לחטוא כמותו.
ממילא נחשב הוא "חבר לירבעם בן נבט"- כי אף הוא גורם לאחרים לחטוא ו"השחית את ישראל לאבינו שבשמים". אין ראוי מלעשותו חבר לירבעם בן נבט דווקא אשר הינו סמל לחוטא ומחטיא הרבים.
לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – בחטא העגל הושפעו כל המחנה מכח אווירת טומאת העבירה. כ"כ חסרון השפעת עשיית הטוב מכח מצוותיהם היתה חסרה, וע"כ יכלו ו' מאות מעם ישראל לחטוא בחטא העגל לאחר קבלתם את התורה.
לכן, כל עם ישראל נתחייבו בחטא העגל, והיו מוכרחים לתקן את נזקי החטא.
ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי היחיד – אשר אנכי "מצוך"- בכוחו להשפיע אווירת קדושה על כל סביבתו ברצותם אף הם לקיים את מצוות ה'. ולהשפיע על הרבים -"למען תחזקו" עד הגעתם לכלל הזכות של "ובאתם וירשתם את הארץ".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5