——–
לא עלה לישא כפיו – אם אין מה שמעכב את הכהן מלעלות לדוכן, והיה בבית הכנסת כשקראו "כהנים" או שאמרו לו לעלות או ליטול ידיו ולא עלה, הרי זה ביטל מצות עשה. אולם אם כבר עלה פעם אחת ביום, הגם שיש לו מצוה לברך, מכל מקום אינו עובר. (קכח סעיפים ב, ג. ו רלו, רלח)
קשה לו לישא כפיו – כהן שהוא חלש וכיוצא, יצא מבית הכנסת כשקורא החזן "כהנים". ונהגו שלא יכנס עד סיום ברכת כהנים, כדי שהציבור לא יוציאו עליו לעז שהוא חלל ופסול לכהונה. (קכח ס"ד. ו רטז)
לא התפלל – כהן שטרם התפלל ונכנס לבית הכנסת ומצא את הש"צ לפני ברכת מודים, יעקור את רגליו וילך לישא כפיו. ואם לא ברך ברכות התורה, יברך מיד. ואם חושש שלא יספיק לסיים הברכות, ישא כפיו בלי ברכות התורה. (קכח סכ"ט. ו רמג)
המתפלל עם חזרת הש"צ – כשיגיע לברכת 'רצה' עם החזן יעקור רגליו מעט, וכשיגיע ל'הטוב שמך ולך נאה להודות', יעלה לדוכן ויברך ברכת כהנים, ואפילו שיש שם כהנים נוספים. (ו שיג)
טעה – שליח ציבור שטעה ואחר שאמר "יאר ה' פניו אליך", דילג ואמר "וישם לך שלום", במקום להמשיך 'ויחונך'. אם נזכר באמצע שים שלום ואפילו בגמר החזרה, יחזרו לומר ברכת כהנים מיברכך על הסדר, בלי ברכת "אשר קדשנו…". (ו של)
ברכת ישראל – ישראל שברך פסוקי ברכת כהנים בנשיאת כפים והתכוון לשם מצוה, עבר איסור עשה, שנאמר: "דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו", דוקא אהרן ובניו יברכו ולא זרים. ואולם, הורים המברכים את בניהם, רשאים לסמוך ידיהם על ראשם, לפי שאינם נושאים כפיהם ואין כוונתם למצוה. (ו רלד)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5