——–
כ"ה, י"ט: וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ.
פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : אַף בְּתוֹךְ הַמֵּעַיִם תְּהֵא בּוֹ בְּרָכָה.
וְאֵיזוֹ בְּרָכָה כְּבָר צָרִיךְ אָדָם בְּמֵעָיו? בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה תְּלוּיִים אָנוּ בְּחַסְדֵּי הָאֵל: זָכָה אָדָם וְקִבֵּל פַּרְנָסָתוֹ בְּיַד רְחָבָה – כַּמָּה יֵשׁ לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל, אֲבָל *(((שהתיאבון הוא מחסדי ה' הגדולים עלינו, שהוא הרגש מיוחד באצטומכא המעורר לאדם את רעבונו לקום ולאכול (המלבי"ם בפירושו על התהלים פרק ק"ב פס' ה'. ע"ש). וננסה לחשוב לעצמנו, מה היה קורה אילולי החוש הזה המעוררנו לאכול?! וכמובא בספרים מעשה בצדיק הרה"ק רבי זושא מהאניפולי זיע"א שפעם אחת, בהיותו רעב ללחם, ולחם – אין, נשא עיניו למרומים ואמר: רבונו של עולם! זושא מודה לך לפחות על התיאבון שנתת לו… ))) אֵין לָהֶם תֵּאָבוֹן?! וְאִם בָּרוּךְ ה' יֵשׁ תֵּאָבוֹן – אֲבָל זֶה אָסוּר לוֹ כִּי יֵשׁ בּוֹ מֶלַח, וְזֶה יֵשׁ בּוֹ סֻכָּר, וּבָזֶה יֵשׁ *(((כן סיפר הרה"ג עמנואל תהילה שליט"א שבצעירותו הגיע לישיבה בה למד בעל "מאפיית אנג'ל" המפורסמת להשתתף בסעודת מצווה, והכל עמדו בתור ליטול ידיהם לסעודה, מלבד… בעל המאפייה, ולכשביררו את הסיבה, נשתוממו לשמוע שלבעל מאפיית אנג'ל המהוללה אסור לאכול…ל-ח-ם!!! ))) גְּלוֹטֶן, וְזֶה גּוֹרֵם לוֹ לְגֵרוּיִים, לָזֶה הוּא אַלֶרְגִי, וְזֶה לֹא טָעִים וְעוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה.
וּכְשֶׁבָּרוּךְ ה' סוֹף סוֹף נִמְצָא הַדָּבָר הָרָאוּי לְמַאֲכָל – מֵרֶגַע שֶׁהֻכְנַס לְפִיו וְעַד שֶׁמּוֹתָרָיו יֵצְאוּ – כַּמָּה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת צָרִיךְ: שֶׁהַשֵּׁן לֹא תִּכְאַב, וְשֶׁהַלָּשׁוֹן לֹא תִּנָּשֵׁךְ, שֶׁהַגָּרוֹן לֹא יִצְרֹב, וְשֶׁהַכֹּל יֵרֵד בְּשָׁלוֹם. וּבַמֵּעַיִם – *(((ולמי שאינו מודע למה שנמצא בקרבו, להווי ידוע שאורך המעי הגס הוא כמטר וחצי, והמעי הדק אורכו כששה עד שבעה מטרים(!!!) ומחולק לכמה מחלקות בהן נעצר המזון, על מנת שתופק ממנו מירב התועלת לגוף. ))) שֶׁיְּקַבְּלוּ הַמַּאֲכָל, וִיעַכְּלוּהוּ כָּרָאוּי, בְּלִי מִחוּשִׁים, וּבְלִי כְּאֵבִים, וְשֶׁיֵּצְאוּ הַמּוֹתָרוֹת בְּשָׁלוֹם, מִבְּלִי סְתִימָה בְּשׁוּם מָקוֹם. כָּל זֶה – בְּכָל נְגִיסָה וּנְגִיסָה, מִידֵי אֲרוּחָה וַאֲרוּחָה, מִידֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ – עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים! אֱמֹר נָא עַתָּה בְּנִי, *(((וראה עוד מש"כ בס"ד לקמן פרשת עקב (י"א, ט"ו) ותהנה.))) הַצְּרִיכִים אָנוּ בְּרָכָה בַּמֵּעַיִם אוֹ לֹא?
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב דוד רחימי שליט"א
דובב שפתי ישנים
על פרשת השבוע
יכיל בקרבו הגיגים ופנינים יקרים, הליכות הלכות ומוסרים, את הלב מעוררים,
לתשובה ולמעשים, העולים ונלמדים, מדבריו הטהורים, ופירושיו המאירים,
על חמשת החומשים, של גדול המפרשים רבינו שלמה יצחקי – רש"י ז"ל.
ונלווה בכתובים, "דובב מישרים", באור הדברים, ומקור המאמרים.
נתחבר בעזרת ה' יתברך – מאתי דוד רחימי יצ"ו – חולון יע"א
שנת "יראת ה' אלמדכם" (תשע"ב) לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5