——–
רוב העולם שאינו בהכרה ברורה בהבנת תכלית רצון ה' מהאדם מבין, שהתורה דורשת קיום תורה ומצוות לשם מבחן אמונת וכנות האדם לבוראו, עד כמה מוכן הוא לתת עבור הבורא, מממונו, מזמנו, מכבודו, מטרחתו וכיוצא, עד כמה מוכן הוא לשאת על עצמו עול התורה והמצוות, תפילות ג' פעמים ביום, לימוד תורה יום יום, שמירת השבת והמועדים, ביטול מלאכה בשבת, בשמיטה, הכרוך בהפסד ממון וכיוצא.
אולם זוהי ההבנה למי שאינו בהכרה ברורה בתכלית רצון ה' מהאדם, כי האמת שהקב"ה דורש מאתנו מעבר לכך. והוא שנתענג על ה', ונחוש בכל מצוה ומצוה את עונגה של המצווה, ונבוא ממנה להתענג על ה'.
והראיה לכך מצות השמיטה, שהרי נתבונן.
אין לנו שום מצוה בתורה שנתפרט שכרה מראש במזומנים עוד בעוה"ז מלבד מצות השמיטה.
שהרי נקבה התורה שכרו של השומר שמיטה להתברך בשנה השישית ביבול פי 3 מכל שנה כשכר עבור שמירת השמיטה.
ובכן אם הנסיון כהבנת אנשי ההמון לנסותנו עד כמה מוכנים אנו לסבול עבור הבורא, אם כן מדוע נקבה התורה שכרו של השומר שביעית הלא זה גופא נסיונו האם "יסבול" עבור ה' או לא, ובאם שכרו ניתן לו עוד קודם נסיונו מה א"כ תכלית המצוה – לפי הבנת ההמון שהתכלית הוא הנסיון?
אלא כאן גלתה לנו התורה על כל מצוות התורה, שאין התכלית במצוות לבוחננו עד כמה מוכנים אנו לסבול עבור המצוה אלא התכלית היא להתענג על ה'.
ונקבה התורה דוקא שכר שומרי שביעית כי דוקא במצוה זו היה מקום לטעות כטעות ההמון שהתכלית היא עד כמה נסבול עבור הבורא שהרי יש כאן חסרון כיס גדול, ואם כן אמור יאמר החקלאי מה רוצה ה' בזה שציווני להפקיר הכל, ולנטוש מעשה ידי? בודאי חפץ הוא לבחנני עד כמה אני מוכן לסבול בשבילו! ולא כמה אני מסוגל להתענג במצותו. לכך, כאן שיש מקום לטעות נקבה התורה שכרו לבלתי יטעה בכך.
משא"כ בשאר המצוות אין מקום לטעות, שהרי ה"להתענג על ה"' משתמע מגופן של מצוות, וכגון: תפילה, שבת, מועדים וכיוצא, ה"להתענג על ה"' מפורש בהם, ומה צורך יש לנקוב שכרם כדי להוציא מטעות.
וכיוצא בזה מצינו במצוות מעשר וחומש שהותרנו לנסות את ה', שנאמר (מלאכי ג, י): "ובחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די".
ואף שלא הותר לנו לנסות את ה' לעולם, בכאן הותר לנו. והטעם כמבואר במצות השביעית, להיות דגם במצוה זו של מעשר וחומש החסרון כיס הוא גדול, וה"להתענג על ה"' אינו מפורש בגוף המצוה, והיה מקום לטעות כהבנת הההמון שהכונה עד כמה נסבול עבור ה', לכך נקבה התורה שכרו של המפריש חומש ואף הותר הנסיון את ה' בזה, כדי שנסיק מכך מסקנה שהנסיון הוא עד כמה נתענג על ה' ולא עד כמה נסבול עבור ה', שהרי מה יש כאן לסבול כששכרנו נקוב לנו מראש.
והנשאר לבאר מהו בעצם ה"להתענג על ה"' המונח בגוף מצות השמיטה והמעשר? "המתענג" בזה הוא להשריש בדעת האדם שאין הוא בעלים על קרקעותיו ועל ממונו, ואינו אלא שכיר וחוכר קרקעו מאת ה', שהרי הנה הקב"ה שהוא הבעלים מנשל את האדם מקרקעו לשנה שלימה ואוסר עליו להנות ממנו, והטעם כדי שישריש האדם בעצמו שאינו בעלים, ובזה מונח העונג הגדול, כי בכך מודע האדם על היותו בן חורין אמיתי, הניצול מקללת: מרבה נכסים מרבה דאגה קנאה תחרות, להיותו מאמין שאינו אלא שכיר בקרקע של הבורא, והוא הגוזר על כל רווחיו והפסדיו, ואין לו מה לדאוג מכלום, כי כל הסיבות והגורמים לרווחיו והפסדיו אינם אלא אחיזת עינים לבוחנו עד כמה חש הוא באמונה זו.
מצות השמיטה והמעשר מחדדת לאדם שאינו בעל הקרקע אלא שכיר בקרקע של הבורא וכן אינו בעלים על ממונו ורכושו, והעובדא שהנה הוא מעלה מיסים – מעשר לאדון העולם. ובכך מתענג הוא בעונג עצום לשחרר מעצמו כל נטל דאגות העולם.
לסיכום: במצות השמיטה הראנו הבורא שמטרת ותכלית המצוות להתענג על ה', ובכל המצוות הרי משתמעת תכלית זו מגוף המצוות, והמקום לטעות הוא במקום שיש חסרון כיס גדול כשמיטה ומעשר, ולכן דוקא שם נקב הבורא את שכרן עוד בעוה"ז לבל יטעה האדם להבין שהנסיון הוא לסבול ולתת, אלא להשריש את נקודת העונג המבוארת.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5