——–
כאן יש לפתח את תכונת הקנאה, וכמו שכתב המס"י שבעוה"ז כמה קשה הקנאה לראות אדם את חברו הפשוט עולה עליו בעושר ובכבוד, על אחת כמה וכמה בעוה"ב.
ובכן חז"ל אמרו (במדרש רבה כא, ר,): עתיד הקב"ה לעשות חופה לצדיקים לעתיד לבוא, וכל צדיק וצדיק נכוה מחופתו של חבירו.
והמשלתי לזה משל נוקב.
השו"א כותב: שאדם המאחר לתפילה יתאחר תיקונו לעתיד. מבלי להיכנס לעומק הענין שבודאי הוא צער גדול לנשמה, נסביר זאת בדרך פשוטה.
בעה"ב המעסיק פועלים ומשלם משכורתם בתאריך מסוים בכל חודש, והנה סובב הבעה"ב עם "המעטפות" מאחד לאחד, ולאחרון העובדים לא נשאר "מעטפה" ליתן לו. פנה אותו עובד למעבידו, מדוע הופלה לרעה שלא לקבל "מעטפתו" כמו כולם, עונה לו בעה"ב, החודש היה לך כמה איחורים לכך עוכבה משכורתך לכמה ימים…
היש לתאר את העגמת נפש של אותו פועל.
כן צריך להבין הקב"ה מתחשבן עם האדם על כל פרט ממש של מסירות שמסר עצמו עבור קונו.
ודוקא בפרטים הקטנים ניכרת הנאמנות והמסירות יותר מהפרטים החמורים, כי בחמורים אין לאדם כ"כ בחירה שלא לעשותם אחר שירא הוא מלבטלם מחמת חומר איסורם, ועיקר האדם זה הבחירה, והבחירה בטוב משתקפת אצל האדם בעיקר בפרטים הקטנים שאז נלחם באדם כח הרע עם כח הטוב, ואז יש משמעות לנצחון.
ובפרט שאין מושג של דבר קטן במצוות, שהרי המצוה – ולו מה שנקראת קטנה – הלא לא יכול כל העולם למלאת את שכרה, הנה מצות ציצית מצוה קלה, ובשבילה זוכה ורואה פני שכינה. נבוכדנצר רץ ג' פסיעות עבור הבורא, וזכה לג' דורות של מלכות, כמבואר בגמרא (סנהדרין צח). אדם עושה אפילו תנועה קטנה לכבוד ה' לא יוכל כל העולם למלאת את שכרו, היאך א"כ אפשר לזלזל בזה. וק"ו כשהמדובר בענית אמן, או איה"ר, או דיבור של תורה ששוה כנגד כל מצוות התורה כידוע מהירושלמי, וכמו שאמר הגר"א לאפיאן זצ"ל בשם הסבא מקלם זצ"ל: כדאי לאדם להוולד בצער, ואמו תגדלהו בצער, ואח"כ יגדל הוא ויקים משפחה ויעבור עליו בחיים אשר יעבור עליו, ולבסוף ימות… הכל כדאי בשביל אמן אחת שיאמר פעם בחייו, וכ"ש איה"ר וכ"ש דיבור של תורה.
ובכלל הדבר פשוט, ששלימות נאמנות העבד לקונו היא כאשר מדייק בפרטים הקטנים, דאל"כ עבודתו "עבודת אנשים מלומדה" מתוך הרגל ולצאת ידי חובה ותו לא.
ובכן יתבונן העובד ה' שלעתיד מדריגתו תשתנה בפער גדול ועצום למאד בינו לבין חברו בשביל אי אלו פרטים הנראים בעיניו קטנים.
ובזה הסברנו דברי חז"ל (חגיגה ט ע"ב): "ושבתם וראיתם בין עובד אלקים לאשר לא עבדו", ואמרו שם, "אינו דומה השונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד פעמים".
והוא פלא, השונה פרקו מאה פעמים יחשב – "לא עבדו"?
אולם אפשר הביאור כך, אנו בעולמנו זה שראייתנו כהה וחלושה להבין במדריגות בני אדם, מבחינים בין עובד אלקים – צדיק, לאינו עבדו – רשע או בינוני, אולם בדקויות שבין הצדיקים אין לנו הבחנה. זהו בעולמנו השקרי, אולם בעולם האמת, תהא ההבחנה במדריגת הצדיקים אף בדקויות ותהא ההבחנה כ"כ ניכרת כמו שכאן בעוה"ז מכירים אנו בין צדיק לבינוני או לרשע, כך בעוה"ב נכיר בהכרה הניכרת בין שונה פרקו מאה למאה ואחד. כי כל צדיק נכווה מחופתו של חבירו, לפי שהצדיקים במדריגותיהם ישתנו לעתיד מחמת הדקויות ממש שביניהם.
והרואה בפרשת "עקב" הבטחות נפלאות בתורה, ולמי המה מיועדים? לזהיר במצוות שאדם דש בעקביו, וכמו שדרשו חז"ל על מילת "עקב".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5