טז. אסור לגנוב ואף שכוונתו על מנת לשלם כפל

——– ויותר מזה מצינו בשו"ע (חו"מ הלכות גניבה סי' שמ"ח סעיף א') דאסור לגנוב אפילו על מנת לשלם כפל, וכאן רואים אנו יותר מאשר הנאמר לגבי פנינה, דפנינה ציערה לחנה כדי שמן השמים יענו לה, והכא חזינן שאסור לעשות כן אף כאשר בדעת האדם בעצמו וביכולתו להיטיב לחבירו – לשלם לו כפל נמי אסור, דבמקרים … להמשך קריאה

מַהֵם הַקְּשָׁיִים הַמְיֻחָדִים שֶׁיִּהְיוּ בַּדּוֹרוֹת הַמְסַיְּמִים מֵאֲשֶׁר לְדוֹרוֹת קוֹדְמִים?

——– (רוב הפרטים דלהלן מלוקטים מספר "הדור האחרון" מאמרים מהרבי מסאטמר). א. יִסּוּרִים רַבִּים, מְשֻׁנִּים וּתְכוּפִים, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ: ג' שְׁלִישִׁים שֶׁל יִסּוּרִים נִתְחַלְּקוּ בָּעוֹלָם, אֶחָד נָטְלוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם כּוֹלֵל גָּלוּת מִצְרַיִם, אֶחָד נָטְלוּ כָּל הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם, וְאֶחָד לְדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. הֲרֵי שֶׁבְּדוֹר מָשִׁיחַ יִתְרַכְּזוּ יִסּוּרִים כֹּה רַבִּים שֶׁבֶּעָבָר הִתְפָּרְשׂוּ עַל פְּנֵי שָׁנִים רַבּוֹת. ב. כִּי … להמשך קריאה

הֵיאַךְ הוּא שֶׁבְּחֹדֶשׁ אֱלוּל בּוֹכִים אָנוּ וּמִתְחַנְּנִים לִסְלִיחָה, וִירֵאִים מִיּוֹם הַדִּין, וּבְיוֹם ר"ה בָּאִים אָנוּ בְּטוּחִים וּבְאֹפֶן חֲגִיגִי וּבְשִׂמְחָה נִגָּשִׁים אָנוּ לִקְרַאת יוֹם הַדִּין?

——– נמשיל לכך משל: אדם בא לקבלן לקנות דירה, ומבקש דירה בעלת 4 חדרים השווה לערך מאתים אלף דולר, ובכן יושבים על חוזה זה עתה בין שניהם, הקונה שולף מכיסו לערך אלפיים או שלוש אלף דולר בודדים בלבד, וחותם על חוזה. נתבונן הלא שמחתו של הקונה היא הלא מעתה, אף שטרם שילם את ערך השוה … להמשך קריאה

סעי' א' – המתפלל לא יעמוד על גבי כלי משום ביעתותא, וגם לא על גבי מדרגה גבוהה ג"ט משום שאין גבהות לפניו – ספר מנחת שי

——– בגמ' ברכות י: ובתוספתא דברכות פ"ג (הי"ז) לא יעמוד אדם על גבי מטה ולא על גבי כסא ולא על גבי ספסל ולא על גבי מקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך שאין גבהות לפני המקום שנאמר ממעמקים קראתיך ה' ואם היה זקן או חולה הרי זה מותר: וכתב ה"ר מנוח שאם כוונתו במה שעומד על … להמשך קריאה

עת ללמוד ועת להתפלל

——– בעת החזרה, אין לעסוק בתורה אפילו בהרהור. וכתב המשנה ברורה (קכד ס"ק יז): "יש להזהר מלומר תחנונים או ללמוד בעת החזרה, ואפילו אם מכוונים לסוף הברכה לענות אמן כראוי, לא יפה עושים, שאם הלומדים יפנו ללימודם, עמי הארץ ילמדו מהם שלא להאזין לשליח ציבור, ויעסקו בשיחה בטילה חס ושלום, ונמצאו מחטיאים את הרבים". ע"כ. … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות פ-א

——– [ויקרא פרק-ב-ו]&nbsp פָּתוֹת אֹתָהּ פִּתִּים וְיָצַקְתָּ עָלֶיהָ שָׁמֶן מִנְחָה הִוא: [דברים פרק-ז-כה]&nbsp פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא: [ירמיה פרק-נא-ח]&nbsp פִּתְאֹם נָפְלָה בָבֶל וַתִּשָּׁבֵר הֵילִילוּ עָלֶיהָ קְחוּ צֳרִי לְמַכְאוֹבָהּ אוּלַי תֵּרָפֵא: [הושע פרק-ב-ה]&nbsp פֶּן אַפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה וְהִצַּגְתִּיהָ כְּיוֹם הִוָּלְדָהּ וְשַׂמְתִּיהָ כַמִּדְבָּר … להמשך קריאה

סימן רצב – דין תפלת מנחה בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רצב – דין תפלת מנחה בשבת א בְּמִנְחָה { אוֹמְרִים אַשְׁרֵי וּבָא לְצִיּוֹן } א { וַאֲנִי תְּפִלָּתִי וְגו' } (טוּר) מוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה, וְקוֹרִין ב שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים עֲשָׂרָה פְּסוּקִים מִפָּרָשָׁה הַבָּאָה. וַאֲפִלּוּ חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, קוֹרִין בַּפָּרָשָׁה הַבָּאָה וְלֹא בְּשֶׁל יוֹם טוֹב. ב אוֹמְרִים ג צִדְקָתְךָ, וְאִם חָל בּוֹ יוֹם שֶׁאִלּוּ … להמשך קריאה

סימן שצג – יום טוב שחל בערב שבת אין מערבים, ודין לערב בין השמשות – ערוך השולחן

——– א אין מערבין עירובי חצרות ושיתופי מבואות ביום טוב שחל להיות ערב שבת. ואף על גב דביום טוב גופה ליכא עירובי חצרות, ולענין זה הוה כחול – מכל מקום אסור לערב ביום טוב, דהוה כמתקן דבר ביום טוב, (רש"י ביצה ט"ז:) וגם יש בזה משום הכנה, שמכין מיום טוב לשבת היתר טלטול, ואין יום … להמשך קריאה

תרומה יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (ז) אַבְנֵי-שׁ&#1429ֹהַם וְאַבְנֵ&#1430י מִלֻּאִ&#1425ים לָֽאֵפ&#1430ֹד וְלַחֹֽשֶׁן: אַבְנֵי בוּרְלָא וְאַבְנֵי אַשְׁלָמוּתָא לְשַׁקָעָאבְאֵפוֹדָא וּבְחוּשְׁנָא: אבני שהם. שתים הצרכו שם לצורך האפוד האמור בואתה תצוה (שמות כח יב) : מלאים. על שם שעושין להם בזהב מושב כמין גמא … להמשך קריאה

י. בידיעה הנזכרת ישנו עוד רווח נוסף, והוא בכך שהיה לנו סיפוק מעצם ההשתדלות גם מבלי לראות את התוצאות

——– ומידיעה ברורה זו יצא לנו עוד רווח גדול נוסף: המון עוגמת נפש היינו חוסכים מעצמנו בראותנו כאשר הרבה משאיפותינו לא יוצאות לפועל גם לאחר שהשתדלנו עליהם כראוי, כי היינו מבינים שההשתדלות היא גם מטרה, כל שלב ושלב בהכנה לביצוע המצוה הוא מטרה כשלעצמה, ואם היינו רואים בכל השתדלות והשתדלות מטרה לעצמה, היינו מודים לה' … להמשך קריאה

הבנה מינימלית – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– המפריש צריך להבין את מה שהוא עושה: עליו לדעת שבעת ההפרשה הוא מַקְנֶה כעשירית מפירותיו ללוי, ולפעמים גם כעשירית מפירותיו – מַקְנֶה הוא לעניים. [אלא שכשמפריש מספק – אינו צריך לתת בפועל ללוי ולעני, כמבואר לעיל בהרחבה. אבל כשהפירות הם טבל ודאי, צריך בפועל לתת להם את חלקם. אך אם אינו נותן להם, אף … להמשך קריאה

קדושים יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (ז) וְאִ&#1435ם הֵֽאָכ&#1445ֹל יֵֽאָכֵ&#1430ל בַּיּ&#1443וֹם הַשְּׁלִישִׁ&#1425י פִּגּ&#1445וּל ה&#1430וּא לֹ&#1445א יֵֽרָצֶֽה: וְאִם אִתְאֲכָלָא יִתְאֲכֵל בְּיוֹמָא תְלִיתָאָהמְרָחַק הוּא לָא יְהֵי לְרַעַוָא: ואם האכל יאכל וגו' . אם אינו ענין לחוץ לזמנו, שהרי כבר נאמר (ויקרא ז יח) … להמשך קריאה

צעקה – ספר פלא יועץ

כמה גדול כחה של צעקה לבטל הגזרה כדכתיב (תהלים לד יז, יח) פני ה' בעשי רע להכרית מארץ זכרם, צעקו וה' שמע. וכן בארבעה שצריכין להודות כתיב (תהלים קז ו) ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יצילם. והנה פשט תבת "צעקה" הוא, שירים קול בתפלה מתוך קירות לבו. אמנם הלב מהסס בזהי שהרי אמרו (ברכות … להמשך קריאה

עצם מעשה המצווה תובע את שכרו, עצם מעשה העבירה תובע את עונשו – אפיקי אליהו על התורה

——– א. פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי וכו'. הנני נותן לו את בריתי שלום (כה.יא-יב) איתא במדרש רבה – בדין הוא שיטול שכרו. ויש להבין, וכי חייב ה' לתת לפנחס שכרו, דהדבר צ"ב! ב. עוד יש להבין, מדוע ייחדה התורה פרשה מיוחדת להודעת שכרו של פנחס, מיד לאחר פעולת מעשהו בקנאו … להמשך קריאה

הַאִם עָדִיף לְהִתְפַּלֵּל תְּהִלִּים עִם הַצִּבּוּר, אוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בִּיחִידוּת בְּבֵיתוֹ?

——– חידוש גדול מחדש לנו ה"פלא יועץ" (ערך "חבורה") שעדיף שיקרא האדם תהילות (תהילים) בציבור משיעסוק ביחידי בנגעים ואהלות. וכנראה כוונתו שפעמים ומתכנסים העם לביטול גזירות ומתקבצים לקריאת תהילים ולתפילה, עדיף שיניח תלמודו וילך להתפלל עמהם, כי מסתמא אין כוונתו שעל הת"ח לילך ממקום למקום ולקרוא תהילים בצבור, דאם כן תורה מה תהא עליה, אלא … להמשך קריאה

נביאים – ישעיה – פרק ס – חק לישראל

——– (ז) כָּל-צֹ&#1444אן קֵדָר&#1433 יִקָּ&#1443בְצוּ לָ&#1428ךְ אֵילֵ&#1445י נְבָי&#1430וֹת יְשָׁרְת&#1425וּנֶךְ יַעֲל&#1444וּ עַל-רָצוֹן&#1433 מִזְבְּחִ&#1428י וּבֵ&#1445ית תִּפְאַרְתִּ&#1430י אֲפָאֵֽר: כָּל עָאן עֲרָבָאֵי יִתְכַּנְּשׁוּן לְגַוַּיִךְדִּכְרֵי נְבָיוֹת יְשַׁמְּשׁוּנִיךְ יִתַּסְקוּן לְרַעֲוָאעַל מַדְבְּחִי וּבֵית תּוּשְׁבַּחְתִּי אֲשַׁבַּח: אילי נביות . דכרי נביות : (ח) מִי-אֵ&#1430לֶּה כָּעָ&#1443ב תְּעוּפֶ&#1425ינָה וְכַיּוֹנִ&#1430ים אֶל-אֲרֻבֹּתֵיהֶֽם: מַן אִלֵּין דְּאָתָן בִּגְלֵי כַּעֲנָנִיןקַלִּילִין וְלָא אִתְעַכְּבָא גַּלְוָתָא דְּיִשְּׂרָאֵלדְּמִתְכַּנְּשִׁין וְאַתְיָן לְאַרְעֲהוֹן הָא כְּיוֹנִיןדְּתַיְבָן לְגוֹ שׁוֹבְכֵיהוֹן: … להמשך קריאה

הכנת השיעור

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– חכם הדורש ברבים, עליו לשנן את הדברים היטב קודם השיעור, כדי שלא יכשל. אמרו במדרש: האומר הלכה או אגדה או מדרש בפני הציבור, לא יאמר הואיל ואני יודע הדבר יפה, אני דורש, אלא יחזור הדברים ארבע פעמים בינו לבין עצמו, ואחר כך ישמיעם לציבור. וכתב בספר פתח הדביר, … להמשך קריאה

יג. האמונה נמדדת בצדקה

——– וכן גבי משיח נאמר (ישעיה יא, ה): "והיה הצדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו", ומובא במפרשים ש"צדק" הכוונה צדקה, שכוחו של משיח צדקנו שזה בחינת אזור חלציו – יהא מכך שישראל מתחזקים בצדקה ובאמונה, והקשר בין האמונה והצדקה שנכתבו שניהם בפסוק זה, להיות שחוזק האמונה תלוי ונמדד הוא ביותר לפי מתן הצדקה. וראה שכאשר … להמשך קריאה

כד – מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד – קיצור ליקוטי מוהר"ן

מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה בְּכָל כֹּחוֹ וְלִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד. וְהוּא רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חוֹלַאַת. כִּי כָּל מִינֵי חֳלָאִים רַחֲמָנָא לִצְלָן כֻּלָּם בָּאִים מֵעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה. וּצְרִיכִין לְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת. וְעַל-פִּי רֹב עַל-יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא דַּיְקָא כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְאַף שֶׁגַּם לֵב נִשְׁבָּר הוּא טוֹב מְאֹד זֶה … להמשך קריאה

נביאים – הושע – פרק יב – חק לישראל

——– (ב) אֶפְרַ&#1436יִם רֹעֶ&#1445ה ר&#1433וּחַ&#1433 וְרֹדֵ&#1443ף קָדִ&#1428ים כָּל-הַיּ&#1429וֹם כָּזָ&#1445ב וָשֹׁ&#1430ד יַרְבֶּ&#1425ה וּבְרִית&#1433 עִם-אַשּׁ&#1443וּר יִכְרֹ&#1428תוּ וְשֶׁ&#1430מֶן לְמִצְרַ&#1445יִם יוּבָֽל: בֵּית יִשְּׂרָאֵל דָּמָן לִדְרוּחַ זְרַעוְעַלְעוּל חֲצַד כָּל יוֹמָא כַדְבִיןוּבִזָא מַסְגָּן וּקְיַים עִם אַתוּרָאָהאָקִימוּ וְקוּרְבָּנָא לְמִצְרַיִם מוֹבְלִין: רועה רוח . לשון ריע מתחבר לדברי רוח להעכו"ם ושמן שלהם למצרים מובילים לתת שוחד למצרים לעזור אות' : (ג) וְרִ&#1445יב לַֽיהוָ&#1430ה … להמשך קריאה

ו. לעתיד יהא זה בבחינת "שכר", עיקר העבודה היא עתה לדעת את ה' עם מעשה החומריות ולכוין בכל לשמו

——– וזה בעצם כל עבודת הצדיקים וגדולתם לקיים "בכל דרכיך דעהו", ולהתקדש לבוראם גם בשעת עשייתם מעשי חומריות ובהמיות לקשר מחשבתם ליוצרם לבלתי הנתק ממנו, ובכך מקדשים גם את החומר לעשותו תכליתי, כי לא ייתכן לעובד ה' להיות עובדו בשעת תפילה ותורה ומצוות בלבד, ואילו בעת עשותו מעשי חומר להיות מנותק מבוראו ולהיות מכונס בטיפוח … להמשך קריאה

כח היחיד להציל את הרבים – תפארת ישראל

——– פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל וכו' ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי (כד, יא) יש להבין, אם מדת הדין מחיבת את החוטאים, הרי שיש לדונם ולהענישם, מה בכך שיש איזה צדיק שהוא משלם לעצמו – שיהא בכחו מלהציל את החיבים? ועוד, מהו "השיב את חמתי", מילא אצל … להמשך קריאה

נביאים – מיכה – פרק ה – חק לישראל

——– (יב) וְהִכְרַתִּ&#1447י פְסִילֶ&#1435יךָ וּמַצֵּבוֹתֶ&#1430יךָ מִקִּרְבֶּ&#1425ךָ וְלֹֽא-תִשְׁתַּחֲוֶ&#1445ה ע&#1430וֹד לְמַעֲשֵׂ&#1445ה יָדֶֽיךָ: וַאֲשֵׁיצֵי צַלְמֵי עַמְמַיָא וְקָמָתְהוֹן מִבֵּינָךְוְלָא תִשְׁתַּעֲבַּד עוֹד לְעוֹבָדֵי יְדָךְ: (יג) וְנָתַשְׁתִּ&#1445י אֲשֵׁירֶ&#1430יךָ מִקִּרְבֶּ&#1425ךָ וְהִשְׁמַדְתִּ&#1430י עָרֶֽיךָ: וְאֲעַקַּר שְׁתִילֵי עַמְמַיָא מִבֵּינָךְ וַאֲשֵׁיצֵיבַּעֲלֵי דְּבָבָךְ: והשמדתי עריך . ואשיצי בעלי דבבך וכן ( ישעיה יד ) ומלאו פני תבל ערים וכן ( שמואל א כח ) ויהי עריך : … להמשך קריאה

שיג. מצות תענית ביום עשירי בתשרי. – ספר החינוך

לצום ביום העשירי בתשרי, והוא הנקרא יום הכפורים, שנאמר (ויקרא כג כז) אך בעשור לחדש וגו' ועניתם את נפשותיכם. ובא הפרוש בספרא (אחרי מות ז ג) עינוי שהוא אבוד נפש, ואיזהו? זה אכילה ושתיה, וכמו כן פרשוהו זכרונם לברכה בגמרא (יומא עד, ב). ועוד באה הקבלה עליו, שהוא אסור ברחיצה, ובסיכה, ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המטה, … להמשך קריאה

קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ! – דובב שפתי ישנים

——– י"ט, ב': דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש רבה ויקרא.))) הֱווּ פְּרוּשִׁים מִן הָעֲרָיוֹת, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גֶּדֶר עֶרְוָה אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה. *(((ספרי פרשת כי תצא (כ"ג, ט"ו).))) קָשֶׁה עָנְשָׁן שֶׁל עֲרָיוֹת, שֶׁבַּעֲבוּרָן מִסְתַּלֶּקֶת הַשְּׁכִינָה מִיִּשְׂרָאֵל, *(((סנהדרין צ"ג ע"א.))) וְשָׂנְאוּי … להמשך קריאה

הַכְּלָל הַעֲשִׂירִי: לִרְדֹף אַחַר הַמִּצְווֹת – ספר מנורת המאור עם פירוש

(((וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן בַּהֲדָרָן; הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, בִּשְׂכָרָן))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן