סימן רצג – דיני ערבית במוצאי שבת
א מְאַחֲרִין תְּפִלַּת עַרְבִית, כְּדֵי לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ. ב צָרִיךְ לִזָּהֵר מִלַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה עַד שֶׁיֵּרָאוּ שְׁלשָׁה כּוֹכָבִים קְטַנִּים, וְלֹא יִהְיוּ מְפֻזָּרִים אֶלָּא רְצוּפִים, וְאִם הוּא יוֹם הַמְעֻנָּן יַמְתִּין עַד שֶׁיֵּצֵא הַסָפֵק מִלִּבּוֹ. ג מִי שֶׁהוּא אָנוּס, כְּגוֹן שֶׁצָּרִיךְ לְהַחְשִׁיךְ עַל הַתְּחוּם לִדְבַר מִצְוָה, יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת מִפְּלַג הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה א וּלְהַבְדִּיל מִיָּד, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עַל הַנֵּר, וְכֵן אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. { הַגָּה: וְנוֹהֲגִים לוֹמַר: וְהוּא רַחוּם וּבָרְכוּ בַּאֲרִיכוּת נֹעַם, כְּדֵי לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ } (אוֹר זָרוּעַ).
באר היטב – סימן רצג – דיני ערבית במוצאי שבת
ג א ולהבדיל מיד. ומ"מ ימתין עם הק"ש עד צאת הכוכבים מ"א. ורש"ל וב"ח אוסרים שמא יקל גם כן במלאכה גם הוא דבר תמוה לרבים:
מגן אברהם רצ״ג – סימן רצג – דיני ערבית במוצאי שבת
א׳ כוכבים קטנים. שאין אנו בקיאים בבינונים: ב׳ רצופים. משום תוספת שבת [ב"י] והע"ש לא ע"ש: ג׳ כגון שהוא צריך. והתוס' כתבו כגון שצריך לילך לדבר מצוה ולא יהיה לו יין בשדה ומ"ש הטור או שצריך להחשיך וכו' פי' שיצטרך להתפלל מהלך לכך יתפלל בכאן: ד׳ יכול להתפלל. ואין לעשות כן דדבר תמוה הוא לרבים [ב"ח רש"ל] ועסי' ש"ו, בטור כתוב דה"ה אם היה להם שום אונס שלא יהיה לו יין להבדיל במ"ש רשאי להתפלל מבע"י ע"ש ונ"ל דה"פ כגון שהוא דר בעיר ובחוץ לעיר יש יין ובשבת א"א להביאו ומ"ש מתירא מפני העכו"ם או לסטים וא"א לו ללון חוץ לעיר רשאי להבדיל מבע"י ופי' הב"ח דחוק כמ"ש הוא עצמו וגם נ"ל דאם אין לו אלא כוס א' ימשוך סעודתו עד שחשיכה ויאמר הבדלה וב"ה עליו כמ"ש סי' רצ"ו ס"ג [עמ"ש רסי' ער"ב]: ה׳ ולהבדיל מיד. ומ"מ ימתין מלקרות ק"ש עד צ"ה אף על פי שאינו סומך גאולה לתפלה [טור והרמב"ם] ועסי' רל"ה דלדידן קוראין ק"ש קודם לילה [ד"מ] ולפי מ"ש סי' צ' ס"ט יחיד יקרא ק"ש בלילה וכן עיקר:
טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים רצ״ג
אין
ספר מחצית השקל על אורח חיים רצ״ג
רצ״ג:ב׳תקע״ה א׳ (ס"ק א) כוכבים כו' שא"א בקיאים כו' מצד הדין סגי בבינונים אלא לפי שאין אנו בקיאים מה הם בינונים החמירו שיהיו קטנים: רצ״ג:ב׳תקע״ו א׳ (ס"ק ב) רצופים כו' והע"ש לא ע"ש שהקשה הא קי"ל אם נראה כוכב אחד עדיין יום שנים בין השמשות ג' לילה אם כן בתחלת הלילה נראים ג' כוכבי' וא"כ איך כתב דאין לעשות מלאכה עד שיראו ג' כוכבים. הא אפי' נראו ג' כוכבים עדיין אסור במלאכה דהא צריך להוסיף מחול על הקדש ובאמת זהו התוספת מה שהן רצופים דמיד שנראו ג' כוכבים מפוזרים הוי לילה וכשנראו רצופים אז עבר גם התו': רצ״ג:ב׳תקע״ז א׳ (ס"ק ג) כגון כו' ומ"ש הטור כו' ז"ל הטור כגון שהי' להם שום אונס שלא ה"ל יין להבדיל במ"ש או שהיו צריכים להחשיך על התחום לצורך מצוה עכ"ל ולהטור א"א לפרש במ"ש שהיו צריכים להחשיך כו' ולא יהי' להם יין בשדה כמ"ש התו' דזה הוא אונס הראשון שכ' הטור שלא ה"ל יין להבדיל ואע"ג דמ"א בס"ק שאחר זה מפרש ומ"ש בהטור שלא ה"ל יין כו' דלא כמ"ש התוספ' הנ"ל אלא כגון שהוא דר בעיר כו' עכ"פ אונס הראשון שכתב הטור שלא יהי' להם יין להבדלה. שוב א"א לפרש מה שכתב אח"ז או שהיו צריכים להחשיך כו' שלא יהיה להם יין בשדה דהיינו אונס הראשון שלא יהיה להם יין להבדלה ומה לי שלא יהי' להם יין להבדל' ע"י סבה א' או ע"י סבה אחרת לכן ע"כ מ"ש הטור או שהיו צריכים להחשיך כו' והאונס שיצטרך להתפלל מהלך ועמ"ש ס"ס זה: רצ״ג:ב׳תקע״ח א׳ (ס"ק ד) יכול כו' ואין לעשות כן דדבר תמוה הוא לרבים. וסיים ואיכא נמי למיחש שמא יבא להקל גם במלאכה אבל להתפלל שבת בע"ש הכי נהוג. דהא מוסיפים מחול על הקדש עכ"ל: ב׳ ועסי' ש"ו דיני מחשיך על התחום: ג׳ בטור כ' כו' הוא ענין בפ"ע. מ"ש הטור כאן דה"ה אם ה"ל כו' הבאתי לעיל לשון הטור: ד׳ ונ"ל דה"פ כו' דל"ל כוונת הטור כמ"ש התו' שצריך לילך לד"מ ולא יהיה לו יין בשדה דהא הטור באונס זה לא הזכיר שצריך להחשיך ע"ה: ה׳ ובשבת א"א להביאו משום איסור הוצאה: ו׳ ופי' הב"ח דחוק. שפי' שיושב ואוכל סעוד' ג' מבע"י ואין לו אלא כוס א' וס"ל בהמ"ז טעונה כוס ולכן יבדיל מבע"י ויברך עליו בהמ"ז והבדלה. וכתב שהוא דוחק דאם כן מה לו להטור לו שה"ל שום אונס שלא ה"ל יין להבדל' אפי' בלי אונס משכחת לה שאין לו כ"א כוס א' וכנ"ל: ז׳ וגם נ"ל כו' ר|ל דלא מבעיא שדחוק לפרש כן דברי הטור אלא גם דינו של הב"ח ליתא. דאם אירע כה"ג שכתב הב"ח לא הותר לו להבדיל מבע"י אלא ימשוך סעודתו כו': רצ״ג:ב׳תקע״ט א׳ (ס"ק ה) ולהבדיל כו' דלדידן קורין ק"ש קודם הלילה א"כ גם כה"ג יקרא ק"ש מבע"י כדי שיסמוך גאולה לתפלה. דהא גם בחול קורין קריאת שמע מבע"י: ב׳ יחיד יקרא ק"ש דלא הותר לקרות ביום. אלא צבור משום טרחא דציבורא שנצטרכו להתאסף שנית לתפל' ערבית לכן הותר להם להתפלל מנחה וערבית סמוכים אף ע"ג שקורין ק"ש מבע"י אבל ביחיד דליכא ה"ט אוקמי אדינא לקרות ק"ש בלילה א"כ ה"ה הכא דמיירי ביחיד א"כ אפי' לדידן דקורין בחול ק"ש מבע"י מ"מ כאן צריך לקרות ק"ש בלילה ולא יסמוך גל"ת. אלא שבס' ת"ש כתב לפי מ"ש מ"א לעיל סס"י פ"ט דהעולם נוהגים לפסוק כרשב"א דסמיכת גל"ת עדיף מלהתפלל מעומד א"כ אזיל ליה האי אונס שכתב הטור שצריך להחשיך על התחום ויצטרך להתפלל מהלך. דכה"ג לדידן לא יתפלל ולא יבדיל מבעוד יום דאם יתפלל מבע"י ע"כ ק"ש ימתין לומ' עד הלילה ולא יסמוך גאולה לתפלה ועדיף טפי להתפלל בלילה כשהוא מהלך ויסמוך גל"ת עכת"ד:
לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.
בס"ד –
שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א