——–
א. פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן (כה.יא)
יש לידע, במה זכה פינחס שנקראה פרשה שלימה על שמו?
ב. פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל וכו' (כה.יא)
פירש רש"י – לפי שהיו השבטים מבזים אותו הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אימו עגלים לעבודת אלילים והרג נשיא שבט מישראל, לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרן.
יש להבין, כיצד העיז פנחס בנפשו, לצאת ולהרוג את זמרי בן סלוא, שהיה זקן מופלג, בנו של שמעון ונשיא שבט שמעון? [ואף כלל לא סבר, שמא אולי הוא עצמו טועה בהלכה וזימרי עושה נכונה?]
ג. עוד יש להבין, הרי להיות מן "הקנאים פוגעים בו" צריך לעשות הקנאות לשם ה' בתכלית – ללא שום נגיעות ומידות רעות (כדאיתא במפרשים). כיצד א"כ האמין פנחס, כי יכול הוא להיות היחיד אשר יוכל להיות מן "הקנאים פוגעים בו"?
ד. ושם האשה המוכה המדינית כזבי בת צור ראש אומות בית אב במדין הוא (כה.טו)
פירש רש"י – אחד מחמשת מלכי מדין "את אוי ואת רקם ואת צור" וכו' והוא היה חשוב מכולם, שנאמר: "ראש אומות", ולפי שנהג בזיון בעצמו להפקיר בתו, מנאו שלישי.
ויל"ע, הרי אם ראתה התורה להעניש את צור מלך מדין בשינוי סדר המלכים כפי כבודם – באי מנייתו ראשונה [כפי חשיבותו]. מדוע א"כ לא דחקתו התורה לכותבו אחרונה? מדוע כתבתו שלישי במניין!?
ה. ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו (כז.יח)
איתא בספורנו – "איש אשר רוח בו"- מוכן לקבל אור פני מלך חיים, כענין "ובלב כל חכם לב נתתי חכמה" (שמות לא.ו).
מבואר מדבריו, כי מטעם זה נבחר דווקא יהושע להנהגת עם ישראל.
וצ"ע, מהי המעלה הכל כך גדולה במעלת "מוכן לקבל אור פני מלך חיים" אשר בזכותה זכה יהושע להיות מנהיגם של ישראל?
ו. איש אשר רוח בו (כז.יח)
יש לדקדק, מהו הלשון – אשר רוח "בו", מדוע לא נקט קרא לשון אחר?
ז. ונתת מהודך עליו (כז.כ)
איתא בב"ב (עה.) – זקנים שבאותו דור אמרו: פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה. אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה.
ויש להבין, מהי הבושה ומהי הכלימה אשר היתה לזקנים שבאותו הדור?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגר"ח שמואלביץ זצ"ל בספרו שיחות מוסר (מאמר פו) בעניין שאיפה אמיתית ללא גבול. וז"ל – ובספורנו פירש "איש אשר רוח בו" בעניין אחר וז"ל – מוכן לקבל אור פני מלך חיים כעניין "ובלב כל חכם לב נתתי חכמה" (שמות לא.ו) והנה מדברי הספורנו נתגלה לנו סוד הדבר מהי מעלה זו של "חכם לב" שמבואר בכתוב שצריך שיקנה אותה האדם בעצמו קודם שיתן לו הקב"ה חכמה וכמש"כ "ובלב כל חכם לב נתתי חכמה".
ומדברי הספורנו למדנו, כי חכם לב עניינו מי שמוכן לקבל אור פני מלך חיים, ור"ל מי שאינו מסתפק במה שיש לו אלא כל כולו מבקש ושואף להתעלות יותר ויותר זהו "חכם לב" אשר זוכה שיתן ה' חכמה בלבו.
וזו היתה מעלתו הגדולה של יהושע אשר בזה היה מיוחד יותר משאר בני דורו, כי לבקשת החכמה שלו לא היה שיעור וכו'.
ומצינו גם במעשים טובים שצריך האדם לשאוף ללא גבול וכמו שאמרו חז"ל (תנא דבי אליהו פר"ה) "חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב" חיוב זה נאמר לכל אדם ואפי' הוא רחוק מאוד ממעשי האבות, מכל מקום צריך ששאיפתו תהא להגיע למעשי האבות ואז הוא זוכה להתעלות כפי ערכו. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי חייב האדם לשאוף להתעלות עוד ועוד – ללא גבול. לשאוף להיות לא פחות "מאברהם יצחק ויעקב". להאמין בעצמו כי יכול הוא להגיע למדרגתם הגבוהה – רק כך יזכה הוא באור ובשפע חכמת התורה, בהיותו בבחינת "בלב כל חכם לב נתתי חכמה".
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיות א', ב' וג' מתורצות – זכה פינחס שתקרא פרשה שלימה על שמו, מכח היותו בעל "שאיפה ללא גבול"- בהאמינו בעצמו כי יכול הוא להיות היחיד אשר יקנא את קנאת ה' – להיות מן "הקנאים פוגעים בו", ובהאמינו בעצמו כי יכול הוא להגיע לדרגות גבוהות כל כך, ולהכריע כי צריך הוא להרוג את החוטא זמרי בן סלוא הגדול ממנו בתורה, הזקן המופלג, בנו של שמעון, נשיא שבט שמעון.
אף שהיה פנחס מזרעו של פוטיאל אשר פיטם וכו', ביודעו כי יבזו אותו השבטים וחשוד הוא במידות רעות. האמין פינחס בכוחותיו כי יכול הוא להיות בדרגות גבוהות אלו – לקנאות קנאת ה' לשם ה'.
יסוד חשוב זה ראתה התורה ללמדנו מפינחס, אשר היה "שואף לגדלות" בהאמינו בעצמו כי יכול הוא להיות כאברהם יצחק ויעקב ולקנאות קנאת ה'.
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – על אף רשעתו הגדולה של צור מלך מדין, עד שהיה מוכן הוא להפקיר את ביתו הנסיכה לזנות, רק בכדי להחטיא את ישראל.
בכל זאת, ראתה בו התורה מידה טובה אשר נהג בעצמו – בהיותו שואף להצלחה בכל כוחו ללא גבול. בהיותו מוכן לתת את ביתו לזנות למען הצלחתו בהחטאת עם ישראל (למען עיכוב ישראל מלהיכנס לארץ) ולסייע לעמו. מכח מידה גדולה זו, ראוי הוא צור להיות מנהיג אשר אפשר ללמוד מידתו הנעלית להבדיל בעבודת ה' – לזה זכה צור להימנות שלישי ולא אחרון במניין מלכי מדין על אף מעשהו החמור.
ולפ"ז גם הקושיות ה', ו' וז' מתורצות – זכה יהושע להיות מנהיגם של ישראל – ממשיכו של משה, ומעביר התורה לעם ישראל. מכח היותו שואף לרוחניות ללא גבול, להתעלות יותר ויותר.
וכדאיתא במדרש, כי כלל לא היה יהושע מבין התורה, ולכן היה מסדר הספסלים וכו' כדי לזכות לשמוע את דברי התורה של משה. לא מש יהושע מתוך האוהל, בהאמינו ביכולותיו ובשאיפתו לאור התורה בכל כוחו ללא גבול – היה הוא "מוכן לקבל פני מלך חיים" כלשון הספורנו, בשאיפתו להיות אף כאברהם יצחק ויעקב.
לזה זכה יהושע להיות "חכם לב"- להיות מיוחד מכל בני דורו, ולזכות להיות מנהיגם של ישראל להעביר את התורה לעם ישראל לדורות הבאים.
זהו אשר קרא עליו הכתוב: "איש אשר רוח בו"- יהושע אשר האמין כי הרוחניות "בו" ומסוגל הוא להיות "מקבל פני מלך", לזה זכה באור התורה ובהנהגת העם.
כעת מובן, מדוע בושו הזקנים שבאותו הדור – כי בראותם את יהושע בצעירותו, ובראותם מהו כוחה של שאיפה אמיתית ללא גבול שהתקיימה ביהושע, אשר בזכותה זכה הוא להיות מנהיגם של ישראל – "מקבל פני מלך". בושו הזקנים על שיכלו אף הם להגיע לדרגות נעלות אם היו שואפים כיהושע – שאיפה ללא גבול אשר בזכותה זכה "לקבל אור פני מלך חיים".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5