הפרשת תרומות ומעשרות בשבת ויום טוב – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– אין מפרישים תרומות ומעשרות בשבת ויום טוב, מפני שדומה למתקן. ועל כן, תקנו רבותינו שבעל הבית ישאל את בני ביתו בכל ערב שבת, עישרתם? דהיינו האם הפרשתם תרומות ומעשרות, מאחר ובשבת יהיה אסור להפריש. ואולם אם הם רגילים לקנות את כל הפירות והירקות בהכשר, שבודאי הפרישו מהם תרומות ומעשרות כדין, אין צריך לשאול את … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סי' קי"ב קי"ג קי"ד אִם חָטָּא חַבֵירְךָ וְהִתְרִיתָ בּוֹ פְּלוֹנִי אַל תַּעֲשֶׂה כֵּן יוֹתֵר וְחָזַר וַעֲשָׂאוֹ כִּי לֹא יִשְׁמַע אֵלֶיךָ וְעָבַר עֲבֵירָה תַּכְרִיז עָלָיו בָּרַבִּים הִתְרֵיתִי בוֹ וְהוּא לֹא שָׁמַע לְהַתְרָאָתִי: וְאִם יְרַנְּנוּ הָעוֹלָם עַל צַדִיק פְּלוֹנִי אֶחד שֶׁבָּא לוֹ מִקְרֶה אֶחָד רָע. תֹּאמַר לוֹ בַעֲוֹן הַדּוֹר נִתְפַּשׂ שֶׁהַצַדִּיקִים נִתְפָּשִׂים בַּעֲוֹן הַדּוֹר … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– ספר חסידים סימן רכה רכו חָכָם אֶחָד צִוָּה לִבְנוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱנֶה יוֹתֵר מִדַּאי בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ עָלָיו שְׁמוֹנָה יָמִים בְּלֹא תַּעֲנִיּוֹת וַאֲפִלּוּ עַל שׂוֹנְאוֹ יִתְפַּלֵּל שֶׁיַּעֲבוֹד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: דַּע וְהָבֵן אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: יָפָה תַּעֲנִית לַחֲלוֹם כָּאֵשׁ לִנְעֹרֶת. לֹא אָמְרוּ אֶלָּא לְעוֹשֵׂי תְּשׁוּבָה עִם הַתַּעֲנִית. הֲרֵי יְהוּדִי אֶחָד רָאָה חֲלוֹם … להמשך קריאה

ה. תחיית המתים – שלימות הצדיקים להשיג מה שלא יוכלו להשיג טרם התחיה לסיבת מוגבלות הגוף

——– ומבואר ברמח"ל בספרו "מאמר העיקרים" בנושא ה"גאולה", עניין השכר הגדול והעונג שיהיה בתחיית המתים, שהרי לכאורה גם זה ייפלא, מה חסר לנשמות הצדיקים בהיותם מעונגים בצרור החיים מתחת כיסא הכבוד ונהנים שם מזיו השכינה, עד שמובטח להם שיקומו בתחיית המתים, וכי מה תקופה זו תהווה להם עונג יותר מאשר קודם התחייה? (שאלה זו מובאת … להמשך קריאה

הֵיאַךְ בֶּאֱמֶת יִתְרַגֵּשׁ הָאָדָם לָחוּשׁ בְּמַלְכֻיּוֹת בִּשְׁעַת הַבְּרָכוֹת, וַהֲלֹא הַהֶרְגֵּל עַל כָּל דְּבַר שִׁלְטוֹן לִמְחֹק אֶת הָרֶגֶשׁ הַנִּדְרָשׁ?

——– אכן האדם היושב על טובה וברכה קשה לו מאד לחוש שכל מה שיש לו זה אינו שלו אלא כפקדון המופקד אצלו. אולם העצה לכך להתבונן בהיאך התחיל אצלו הטוב, ומאיזה אפס התחיל הוא עד הגיעו הלום לשפע שהוא נתון בו. והנה מצינו לזה ראיה מהפסוק (דברים ח, יח): "וזכרת את ה"א כי הוא הנותן … להמשך קריאה

טו. מבחן פשוט לבחון האדם עצמו האם תוכחתו לחבירו לשם שמים או לא

——– וכמה בנקל יכול היצר להתערב ב"לשם שמים" אצל האדם המוכיח לחבירו ובפרט ברבים – באופן המותר – שיש חשש בזיון והלבנת פנים, שהנה והרבה פעמים מצוי הוא שהמוכיח בין כה אינו כל כך אוהבו לאותו זה שמוכיח אותו ויש לו איזשהו חשבון עמו, וחושב עתה באופן זה שמותר לי להוכיחו וכמו באופן המבואר בשו"ע: … להמשך קריאה

סימן שצב – ההפרש בעירובין בין עיר של רבים לעיר של יחיד – ערוך השולחן

——– א בסימן זה יתבאר, שאף על פי שהתירו חכמים לערב כל העיר – מכל מקום יש ערים שצריכים לשייר איזה בתים שלא יכנסו בכלל העירוב, ויערבו לעצמם אם ירצו. מיהו, יהיו אסורים לטלטל משם להעיר, ומהעיר לשם. וטעם השיור הוא, כדי שידעו שעל ידי העירוב הותר להם לטלטל, וראיה שהבתים שלא נכנסו בכלל העירוב … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [רכט] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כָּל דַּיָּן שֶׁצּוֹעֵק לְפָנָיו הֶעָשׁוּק וְאוֹטֵם אָזְנוֹ מִמֶּנּוּ – עָנְשׁוֹ הוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁגַּם הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק בַּמֶּה בְּהֵמָה יוֹצְאָה (נה, א): רַב יְהוּדָה הֲוָה יָתִיב קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל. אֲתָת הַהִיא אִתְּתָא וְקָא צָוְחָה קַמֵּיהּ וְלָא אַשְׁגַּח בָּהּ. אָמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לָהּ מַר: "אֹטֵם אָזְנוֹ מִזַּעֲקַת־דָּל גַּם־הוּא יִקְרָא וְלֹא … להמשך קריאה

כג – בענין השמחה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּשֶׁאָדָם שָׂמֵחַ, אָז הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהַיִּסּוּרִים נִסְתַּלְּקִין מִן הַצַּד. אֲבָל מַעֲלָה יְתֵרָה לְהִתְאַמֵּץ לִרְדֹּף אַחַר הַמָּרָה שְׁחוֹרָה דַּוְקָא לְהָפְכָהּ לְשִׂמְחָה. כְּדֶרֶךְ הַבָּא לְתוֹךְ הַשִׂמְחָה שֶׁאָז מִגֹּדֶל הַשִׂמְחָה וְהַחֶדְוָה מְהַפֵּךְ כָּל הַדְּאָגוֹת וְהָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרוֹת שֶׁלּוֹ לְשִׂמְחָה. וְדַעַת לְנָבוֹן נָקֵל לִמְצֹא בְּכָל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין וְהַדְּאָגוֹת אֵיזֶה הַרְחָבָה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לַהֲפֹךְ כָּל הַמָּרָה שְׁחוֹרָה לְשִׂמְחָה וְזֶה עִקַּר … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה לר"י דף ו' ע"ב צָרִיךְ שֶׁיַּחֲקוֹר וְיֵדַע וְיַכִּיר עוֹנֶשׁ כָּל אֶחָד מֵעֲוֹנוֹתָיו בְּאֵי זֶה מֵהֶן יֵשׁ מַלְקוּת וּבְאֵי זֶה יֵשׁ חַיָיבֵי כְרִיתוּת וּבְאֵי זֶה יֵשׁ חַיָיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין לְמַעַן יֵדַע גּוֹדֶל עֲוֹנוֹ בְּהִתְוַּדוּתוֹ וִימָרֵר בְּבֶכִי עַל אֲשֶׁר הִכְעִיס תַּמְרוּרִים וּלְמַעַן יוֹסִיף לְהִכָּנַע וּלְמַעַן יִפְחַד מֵעֲוֹנוֹתָיו כִּי הָעֲבֵירוֹת הַחֲמוּרוֹת תְּשׁוּבָה תּוֹלָה כַּפָּרָתָן … להמשך קריאה

ויצא יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (טז) וַיִּיקַ&#1443ץ יַֽעֲקֹב&#1432 מִשְּׁנָתוֹ&#1426 וַיּ&#1431ֹאמֶר אָכֵן&#1433 יֵ&#1443שׁ יְהֹוָ&#1428ה בַּמָּק&#1430וֹם הַזֶּ&#1425ה וְאָֽנֹכִ&#1430י לֹ&#1445א יָדָֽעְתִּי: וְאִתְּעַר יַעֲקֹב מִשִּׁנְתֵּהּ וַאֲמַר בְּקוּשְׁטָּא(אִית) יְקָרָא דַיְיָ שָׁרֵי בְּאַתְרָאהָדֵין וַאֲנָא לָא הֲוֵיתִי יְדָע: ואנכי לא ידעתי. שאלו ידעתי לא ישנתי במקום קדוש … להמשך קריאה

מַהִי הָעֵצָה לְקַבָּלַת הַתְּפִלָּה שֶׁתֵּעָנֶה ע"פ הָרֹב?

——– "קרוב ה' לכל אשר יקראוהו באמת", כדי שתענה התפילה צריך שתהא באמת וכדי שתהא התפילה באמת נצרך לכך ב' תנאים. א. לקרוא לה' מעומק הלב ולא מהשפה ולחוץ. ב. להאמין שרק ה' יכול לעזר ומבלעדיו אפס ואין. ונבאר הצורך בב' תנאים הנ"ל. הראשון הוא שיקרא לה' מקירות לבו והוא דווקא באופן שבעייתו באמת תהא … להמשך קריאה

שתיקה בעת החזרה

——– בעת החזרה, על הקהל לשתוק ולכוון לברכות ולענות אמן. ומאחר והמדבר בחזרה חמור עוונו מאוד, התבטא מרן השלחן ערוך בלשון חריפה מאוד, וזו לשונו (קכד ס"ז): "ואם שח בעת החזרה, הרי הוא חוטא, וגדול עוונו מנשוא, וגוערים בו". ע"כ. אם נתבונן, לשון זו "גדול עוונו מנשוא", נאמרה בתורה על קין שהרג את הבל אחיו, … להמשך קריאה

צדקה – ספר פלא יועץ

צדקה עד היכן כחה, מי ימלל, וכבר חבר ספר "מעיל צדקה" להרב שבט מוסר ואסף איש טהור כל מאמרי רבותינו ז"ל בש"ס ומדרשים, המדברים בשבחה של צדקה ומה רב טובה. ולפי גדלה וטובה יצרו של אדם מתגבר עליו, מקשה לבו לבל יעשה כדמבעי לה למעבד. ועל כגון זה אמרו (ערובין סה ב) אדם נכר בכיסו, … להמשך קריאה

הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ בְּדוֹרֵנוּ, הַאִם זֶה רִכּוּז מְסֻיָּם שֶׁל נְשָׁמוֹת, אוֹ כָּךְ נָפְלוּ בְּמִקְרֶה?

——– בְּסֵפֶר "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים" מוּבָא שֶׁבַּדּוֹר הַמְסַיֵּם יִתְרַכְּזוּ כָּל אוֹתָן הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ פְּעָמִים רַבּוֹת וְלֹא הִצְלִיחוּ לְתַקֵּן אֶת עַצְמָם, וְלָכֵן – כְּאֶפְשָׁרוּת אַחֲרוֹנָה – שֶׁתּוּכַל לְהֵעָשׂוֹת בִּזְמַן קָצָר – לְסִבַּת רִבּוּי הַנִּסְיוֹנוֹת, תְּכִיפוּתָם וְעָצְמָתָם, יִקְנוּ עוֹלָמָם בְּשָׁעָה אַחַת וּבְכָךְ יְתֻקְּנוּ לָנֶצַח. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו … להמשך קריאה

מעלת הסדר למען התעלותו הרוחנית – אפיקי אליהו על התורה

——– א. שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה וכו' (כו.ב) יש לידע, מה העניין במניית ישראל כל כך בפרוטרוט, משפחה משפחה לפי אבי המשפחה, מדוע לא מנתה אותם התורה כולם בבת אחת במנייה רצופה של כל המשפחות כולן יחד? ב. יפקד ה' אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה (כז.טז) … להמשך קריאה

סימן רצא – דין שלש סעדות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רצא – דין שלש סעדות א יְהֵא זָהִיר מְאֹד לְקַיֵּם סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית, וְאַף אִם הוּא שָׂבֵעַ יָכוֹל לְקַיֵּם אוֹתָהּ א בְּכַבֵּיצָה, וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ כְּלָל לֶאֱכֹל אֵינוֹ חַיָּב לְצַעֵר אֶת עַצְמוֹ. וְהֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ (קֹהֶלֶת ב, יד) שֶׁלֹּא יְמַלֵּא בִּטְנוֹ בִּסְעֻדַּת הַבֹּקֶר, כְּדֵי לִתֵּן מָקוֹם לִסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית. { הַגָּה: וּמִי שֶׁלֹּא אָכַל } … להמשך קריאה

כי תבוא יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (ז) וַנִּצְעַ&#1429ק אֶל-יְהֹוָ&#1430ה אֱלֹהֵ&#1443י אֲבֹתֵ&#1425ינוּ וַיִּשְׁמַ&#1444ע יְהֹוָה&#1433 אֶת-קֹלֵ&#1428נוּ וַיַּ&#1447רְא אֶת-עָנְיֵ&#1435נוּ וְאֶת-עֲמָלֵ&#1430נוּ וְאֶֽת-לַֽחֲצֵֽנוּ: וְצַלֵינָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָא דַאֲבָהָתָנָאוְקַבִּיל יְיָ צְלוֹתָנָא וּגְלֵי קֳדָמוֹהִיעַמְלָנָא וְלֵאוּתָנָא וְדוּחֲקָנָא:(ח) וַיּֽוֹצִאֵ&#1444נוּ יְהֹוָה&#1433 מִמִּצְרַ&#1428יִם בְּיָ&#1444ד חֲזָקָה&#1433 וּבִזְר&#1443ֹעַ נְטוּיָ&#1428ה וּבְמֹרָ&#1430א גָּד&#1425ֹל וּבְאֹת&#1430וֹת וּבְמֹֽפְתִֽים: וְאַפְּקָנָא … להמשך קריאה

בלק יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (ח) וַיּ&#1443ֹאמֶר אֲלֵיהֶ&#1431ם לִ&#1444ינוּ פֹה&#1433 הַלַּ&#1428יְלָה וַהֲשִֽׁבֹתִ&#1444י אֶתְכֶם&#1433 דָּבָ&#1428ר כַּֽאֲשֶׁ&#1435ר יְדַבֵּ&#1445ר יְהֹוָ&#1430ה אֵלָ&#1425י וַיֵּֽשְׁב&#1445וּ שָׂרֵֽי-מוֹאָ&#1430ב עִם-בִּלְעָֽם: וַאֲמַר לְהוֹן בִּיתוּ הָכָא בְּלֵילְיָאוְאָתֵב יַתְכוֹן פִּתְגָמָא כְּמָא דִייְמַלֵיל יְיָ עִמִי וְאוֹרִיכוּ רַבְרְבֵימוֹאָב עִם בִּלְעָם: לינו פה הלילה. אין … להמשך קריאה

יב. חסד לאומים קטרוג לעם ישראל

——– ומכיון שאין גילוי אהבת ומסירת האדם לדבר, כמו כאשר נותן הוא ממונו עליו, לכך הקטרוג הגדול ביותר על עם ישראל הוא כאשר הגויים עושים חסד וצדקה, וכנאמר (משלי יד, לד): "חסד לאומים חטאת", וכמובא בהלכה שאין ליטול צדקה מגוי (כמבואר בשו"ע יו"ד סימן רנ"ד סעיף ב' עיי"ש בש"ך ובט"ז), דבנתינתם ממון, ומסתמא נותנים זה … להמשך קריאה

ט. בטחון בה' בתוצאות המעשה מביא לרוגע ושלוה במהלך עבודת ה' ללא לחץ ובהלה

——– לו היה ברור לנו יסוד זה, כמה היתה עבודתנו את ה' ברוגע ובשלוה ובדרכי נועם, ולא היינו בהולים ולחוצים במעשי המצוות לראות רק את המטרה ובעבורה לקדש ולטהר את השרץ שבמהלך האמצעים להשגת המטרה, אלא היינו מבינים שכל מהלך ומהלך עד להגיע למצוה, הינו מקודש, ויש להתייחס אליו כמטרה בפני עצמה ולא כאמצעי, ומתוך … להמשך קריאה

כיצד להשתמש במדת הדעת בעבודת השי"ת

——– כתב המס"י בדרכי קנית הטהרה (פי"ז): "ומן המעשים המדריכים את האדם לבא לידי מידה זו, הוא ההזמנה לדברי העבודה והמצוות, והיינו שלא יכנס בקיום המצוה בפתע פתאום, שאין דעתו עדיין מיושבת עליו ויכולה להתבונן במה שהוא עושה, אלא יזמין עצמו לדבר ויכין לבו במיתון עד שיכנס בהתבוננות, ואז יתבונן מה הוא הולך לעשות, ולפני … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי קדושה ח"ב שער ד' הַגַּאֲוָה הִיא שׁוֹרֶשׁ לְהַרְבֵּה עֲבֵירוֹת אִם בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם וְאִם בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ כִּי גוֹרֵם לְהַזִּיק לַחֲבֵירוֹ וְלִשְׂנֹאתוֹ וּלְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע עָלָיו וְכָאֵלָּה רַבּוֹת וְאִם בֵּינוֹ לַמָּקוֹם שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים ח') וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הָרוּחַ נִקְרָא תּוֹעֵבָה … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ע-ת

——– [במדבר פרק-י-ב]&nbsp עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת: [מלכים א פרק-יח-לז]&nbsp עֲנֵנִי יְהוָה עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה יְהוָה הָאֱלֹהִים וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית: [ישעיה פרק-כא-ג]&nbsp עַל כֵּן מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת: [ירמיה פרק-טו-ח]&nbsp עָצְמוּ לִי … להמשך קריאה

ענוה פסולה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כתב הגאון רבי חיים פלאג'י: "אין לתלמיד חכם הדורש ברבים להמנע מלדרוש מחשש גאוה חס ושלום, אלא ישתדל לכבוש יצרו ולכוון לשם שמים". וכן הדורש ברבים דברי מוסר ותוכחה, העיקר שיהיו דבריו יוצאים מן הלב לשם שמים, ולא יכוון להראות חריפותו וחכמתו. על כן, בודאי שאף הצנועים לא … להמשך קריאה

שיב. מצות קרבן מוסף ביום ראש השנה. – ספר החינוך

להקריב קרבן מוסף ביום ראש השנה, שנאמר (ויקרא כג כד כה) ובחדש השביעי באחד לחדש וגו' והקרבתם אשה ליי וגו' ובסדר פנחס (במדבר כט ב ה) מזכיר הקרבן בארכה. וכל ענינה כמו שכתבתי במוסף הפסח במצות קרבן מוסף של כל שבעת ימי הפסח שבסדר זה (מצוה רצט). —- לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית … להמשך קריאה

דילוג לתוכן