פה – ספר פלא יועץ

כתיב (קהלת ו ז) כל עמל האדם לפיהו. ופרשו רבותינו זכרונם לברכה (ויקרא רבה ד ב) שכל המצות ומעשים טובים שיעשה, אין מספיקים לכפר על מה שחוטא בפה. וכתיב (משלי כא כג) שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו. וכתיב (שם יח כא) מות וחיים ביד לשון. וכמה עוונות וחטאים תלויים בפה, אשר הן בעוון דשו … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תלמוד תורה פ"א א. לְעוֹלָם יִלְמַד אָדָם תּוֹרָה וְאַחַר כָּךְ יִשָׂא אִשָּׁה שֶׁאִם נָשָׂא אִשָּׁה תְּחִלָּה אֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה לִלְמוֹד. וְאִם הָיָה יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו עַד שֶׁנִּמְצָא שֶׁאֵין לִבּוֹ פָּנוּי יִשָּׂא וְאַחַר כָּךְ יִלְמַד תּוֹרָה. ב. מֵאֵימָתַי אָבִיו חַיָּיב לְלַמְּדוֹ תוֹרָה מִשֶּׁיַּתְחִיל לְדַבֵּר מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְאַחַר כָּךְ … להמשך קריאה

יג. הבדל בין הנהגת יוסף עם אחיו להנהגת פנינה עם חנה

——– ואם תקשה, והרי מצינו בפנינה שכמו כן נתכוונה לשם שמים כמובא בגמרא (בבא בתרא טז ע"א), ועם כל זה נענשה. התשובה דפנינה אמנם נתכוונה לשם שמים כדי שלחנה יהיו ילדים ולכך נהגה בה באכזריות, אולם היה חסר כאן הרחמנות עם מעשי האכזריות שעשתה. משל למה הדבר דומה? לרופא המרפא חולה ומכאיב לו ברפואתו, בודאי … להמשך קריאה

מדת הדעת ענינה הבנת דבר והיפוכו

——– כתיב (משלי א', ח') "שמע בני מוסר אביך". ופירש הגר"א "מוסר הוא בסוד הדעת המחבר חכמה ובינה", עכ"ד. והדברים טעונים בירור. להבנת דברי קודשו של הגר"א, נקדים את דברי רמ"מ משקלוב בהקדמתו לספר משלי עם פ' הגר"א שכתב: "ומשלי השני הוא נגד הדעת, לכן כמעט בכל פסוק נמצא דבר והפוכו בסוד "עץ הדעת טוב … להמשך קריאה

גבאי בתי כנסת – "עשה לך קהילות קהילות"

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– חובה קדושה על כל גבאי בתי הכנסת להביא רב שימסור שיעורי תורה גם בשבתות וימים טובים בהלכה ואגדה. ואמרו במדרש תנחומא: "ויקהל משה", אמר הקב"ה למשה: עשה לך קהילות קהילות בכל שבת ושבת ודרוש לפניהם ברבים בהלכות שבת, כדי שילמדו ממך הדורות הבאים להקהיל קהילות בבתי כנסיות ובבתי … להמשך קריאה

מידות נקנות בירושה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל וכו' (כה.יא) פירש רש"י – לפי שהיו השבטים מבזים אותו הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודת אלילים, והרג נשיא שבט מישראל, לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרן. ויש להבין, מדוע היו השבטים מבזים את פנחס רק מפני שסבו … להמשך קריאה

עניית 'אמן'

——– כתב השל"ה: מי שמכוון לכל ברכה היוצאת מפי המברך ועונה 'אמן' בכוונה כדינו, גורם למעלה קדושה הרבה מאוד ושפע רב טוב לכל העולמות, כי הוא פותח את המקור העליון מקור מים חיים. והקול הולך בשמים ומודיע שכל הטובה והשמחה הזו, גרם פלוני זה עבד המלך הקדוש. וכשנתונים בצרה חס ושלום ומתפללים, הכרוז יוצא בכל … להמשך קריאה

מַה תַּפְקִידֵנוּ כַּדּוֹר הַמְסַיֵּם?

——– דּוֹרֵנוּ מְכֻנֶּה בִּלְשׁוֹן חֲזַ"ל: "עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא", לַגּוּף אֵבָרִים בַּעֲלֵי תַּפְקִידִים רַבִּים, הַמֹּחַ, הָעֵינַיִם, הָאָזְנַיִם וְכוּ', וְהֶעָקֵב הִנּוֹ הַתַּחְתּוֹן בְּיוֹתֵר בְּגוּף הָאָדָם, נַמְשִׁיל אֶת מַהֲלַךְ הַהֲכָנָה לְתִקּוּן עוֹלַם הֶעָתִיד – בִּדְמוּת אָדָם, אֶת הַתַּפְקִידִים הַבְּכִירִים לְצֹרֶךְ הַתִּקּוּן שֶׁבִּבְחִינַת מֹחַ, עֵינַיִם, אָזְנַיִם, לֵב, כְּבָר עָשׂוּ קַדְמוֹנֵינוּ עֲנָקֵי הָרוּחַ, הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, נְבִיאִים, תַּנָּאִים, אָמוֹרָאִים, גְּאוֹנִים, רִאשׁוֹנִים, וְכֵן … להמשך קריאה

סימן שצא – דין ביטול רשות במבוי, ודין שכירות בעיר – ערוך השולחן

——– א יש ביטול רשות במבוי כמו בחצר, וכל משפטי ביטול שנתבארו בסימן ש"פ בחצר למי ששכח ולא עירב בחצרו, כמו כן איזה חצר ששכח ולא נשתתף במבוי, או שבמזיד לא נשתתף – מבטלת רשותה לשאר בני המבוי. ויכולה לבטל רק רשותה שבמבוי ולא רשותה שבחצר, ואז יהיו אסורים לטלטל מחצירה למבוי, או אם רוצים … להמשך קריאה

שיא. שלא לעשות מלאכה ביום ראשון בתשרי. – ספר החינוך

שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של חדש תשרי, שנאמר (ויקרא כג כד-כה) בחדש השביעי באחד לחדש וגו' כל מלאכת עבודה לא תעשו. וחדש השביעי יקרא תשרי, כי הוא שביעי לניסן, שהוא ראש השנה לחדשים. וזה היום של אחד בתשרי אמרו זכרונם לברכה (ר"ה ב, א) שנקרא ראש השנה למנות ממנו שנים ושמטים ויובלות, וכן מונין … להמשך קריאה

לְכָל הַשְׁפָּעָה הָאֲמוּרָה לְהִשָּׁפַע יֵשׁ לְהָכִין כֵּלִים מַתְאִימִים לְקַבָּלַת הַשֶּׁפַע. בַּמֶּה מִּן הָרָאוּי יֵשׁ לֶאֱחֹז קֹדֶם ר"ה כְּדֵי לְהַכְשִׁיר כֵּלִים מַתְאִימִים לְקַבָּלַת שֶׁפַע הַמַּלְכֻיּוֹת הַנִּזְכָּר?

——– הנראה הוא שיש קודם ר"ה להזדרז בענין כוונת הברכות. והטעם לפי שהברכה בעצם משמעותה מלכות – "אלקינו מלך העולם", וכשאדם מחדד לעצמו באמירת הברכה את מלכותו יתברך עליו, מכשיר הוא בכך את עצמו לקבלת שפע תחושת מלכויות בר"ה שממנה יזון ויתפרנס בתחושה זו לכל השנה. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ע-ש

——– [יהושע פרק-א-טו]&nbsp עַד אֲשֶׁר יָנִיחַ יְהוָה לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם וְיָרְשׁוּ גַם הֵמָּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם וְשַׁבְתֶּם לְאֶרֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם וִירִשְׁתֶּם אוֹתָהּ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ: [ישעיה פרק-טז-יא]&nbsp עַל כֵּן מֵעַי לְמוֹאָב כַּכִּנּוֹר יֶהֱמוּ וְקִרְבִּי לְקִיר חָרֶשׂ: [תהילים פרק-י-יג]&nbsp עַל מֶה נִאֵץ רָשָׁע אֱלֹהִים אָמַר בְּלִבּוֹ לֹא … להמשך קריאה

סעי' ח' – בשעת הדחק, כגון שצריך להשכים לדרך, יכול להתפלל משעלה עמוד השחר וימתין מלקרוא ק"ש עד שיגיע זמנה – ספר מנחת שי

——– בגמ' ברכות ל. מי שמשכים לישב בקרון או בספינה קודם זמן ק"ש של שחרית ולא יכול להתפלל שם מעומד דאיכא ביעתותא דמיא, וכן המשכים לצאת לדרך ויצטרך להתפלל תוך כדי שהוא הולך, לת"ק דברייתא מתפלל שמונה עשרה קודם שיצא לדרך וכשיגיע זמן ק"ש יקרא בדרך ואע"פ שלא סומך גאולה לתפלה עדיף שיתפלל בביתו מעומד … להמשך קריאה

יא. הנותן צדקה צריך שיתן מתוך כוונה "שלך הכל ומשלך נתנו לך"

——– ומאחר ומטרת הצדקה כדי שלא ירגיש האדם בעלות על קנייני העולם, הרי שהמעלה הגדולה שבצדקה הוא כאשר אינו מרגיש שהוא הנותן, ואינו מחזיק טובה לעצמו, וכמו שאמרו יותר ממה שעשיר עושה עם העני – עושה העני עם בעל הבית, וכנאמר ברות (ב, יט): "שם האיש אשר עשיתי עמו – בועז". והוא ענין "שלך הכל … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רכח] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כְּשֶׁבֵּית דִּין דָּנִין דִּין אֱמֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם נֶחֱשָׁב לָהֶם כְּאִלּוּ הֵם שֻׁתָּפִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּשַׁבָּת (י, א): רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא הֲווּ יָתְבֵי בְדִינָא כָּל יוֹמָא. הֲוָה חֲלִישׁ לִיבַּיהוּ. תָּנָא לְהוּ חִיָּא בַּר רַב מִדִּפְתֵּי: "וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל־מֹשֶׁה מִן־ הַבֹּקֶר" וגו' (שמות יח, יג) – וְכִי תַּעֲלֶה … להמשך קריאה

ח. בענייני חומריות – בין ההשתדלות ובין התוצאה אינן תלויות בבחירה אלא בגזירה, ובענייני רוחניות ההשתדלות תלויה בבחירה והתוצאה בגזירה

——– ויסוד הדברים מבוארים בחובת הלבבות שער הבטחון פרק ד', דיש הבדל בחובת הבטחון בה' בין ענייני חומריות לענייני רוחניות, דבענייני החומר חובת הבטחון הוא בין על ההשתדלות ובין על התוצאה, אין לאדם בחירה גם במה יעסוק במשא ומתן – מן השמים מכוונים אותו לאשר גזר עליו ה', ואילו בענייני רוחניות אמנם לא שייך בטחון … להמשך קריאה

סימן רצ – בשבת ישלים מאה ברכות בפרות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רצ – בשבת ישלים מאה ברכות בפרות א יַרְבֶּה בְּפֵרוֹת וּמְגָדִים וּמִינֵי רֵיחַ, כְּדֵי לְהַשְׁלִים מִנְיַן מֵאָה בְּרָכוֹת. { הַגָּה: וְאִם רָגִיל בִּשְׁנַת } א { צָהֳרַיִם אַל יְבַטְּלֶנּוּ, כִּי עֹנֶג הוּא לוֹ } (טוּר). ב אַחַר סְעֻדַּת שַׁחֲרִית קוֹבְעִים מִדְרָשׁ לִקְרוֹת בַּנְּבִיאִים ב וְלִדְרֹשׁ בְּדִבְרֵי אַגָּדָה, וְאָסוּר לִקְבֹּעַ סְעֻדָּה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. { הַגָּה: … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הל' קריאת שמע פרק ב' א. הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ לֹא יָצָא בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְסֵדֶר הַפְּסוּקִים, אֲבָל אִם הִקְדִּים פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשָּׁאי אֲנִי אוֹמֵר שֶׁיָּצָא לְפִי שֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה לָהּ בַּתּוֹרָה. קָרָא פָּסוּק וְחָזַר וּקְרָאוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה הֲרֵי זֶה מְגוּנֶה. קָרָא מִלָּה אַחַת וּכְפָלָהּ כְּגוֹן שֶׁקָּרָא שְׁמַע שְׁמַע מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ: ב. … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר תפארת הקדש דף ג' ע"ב מרז"ל כָּל הַכּוֹעֵס כָּל מִינֵי גֵיהִנָּם שׁוֹלְטִים עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת י"א) וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ אֵין רָעָה אֶלָא גֵיהִנָּם. כָּל הַכּוֹעֵס אֲפִילוּ שְׁכִינָה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּנֶגְדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים י') רָשָׁע כְּגוֹבַהּ אַפּוֹ בַּל יִדְרוֹשׁ. וְגו'. כָּל הַכּוֹעֵס מְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ וּמוֹסִיף טִפְּשׁוּת שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ז') כִּי כַעַס … להמשך קריאה

ד. לעתיד יזדכך החומר ויוודע ה' מתוך כל פעול ויצור

——– והיא ההבטחה שמובטחים אנו לעתיד, שיתגלה סוד ייחודו השלם כמבואר ברמח"ל, "וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה". ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה

כב – בענין ההכנעה, טועים העולם הרבה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

בְּעִנְיַן הַהַכְנָעָה טוֹעִים הָעוֹלָם הַרְבֵּה וּצְרִיכִין דַּעַת גָּדוֹל לֵידַע אֵיךְ לִהְיוֹת עָנָו. וְלָאו כָּל אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת עָנָו כָּרָאוּי רַק משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוּא הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת עָנָו מִכָּל הָאָדָם. וַחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קָרְאוּ לַעֲנָוָה שֶׁאֵינוֹ כָּרָאוּי חֲנֻפָּה (סוֹטָה מ"א: עַיֵּן שָׁם): לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' איסורי ביאה פ' כ"ב א. אֵין דּוֹרְשִׁין בְּסִתְרֵי עֲרָיוֹת בִּשְׁלשָׁה מִפְּנֵי שֶׁהָאֶחָד טָרוּד בִּשְׁאֵלַת הָרָב וְהַשְּׁנַיִם נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין זֶה עִם זֶה וְאֵין דַּעְתָּם פְּנוּיָה לִשְׁמוֹעַ. וּלְפִי שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם קְרוֹבָה אֵצֶל עֲרָיוֹת אִם נִסְתַּפֵּק לוֹ דָבָר שֶׁשָּׁמַע מוֹרֶה לְהָקֵל. לְפִיכָךְ אֵין דּוֹרְשִׁין אֶלָּא לִשְׁנַיִם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָאֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ מְפַנֶה דַעְתּוֹ וְיוֹדֵעַ מַה … להמשך קריאה

הַיּוֹם, שֶׁהַלְּבָבוֹת אֲטוּמִים וַחֲתוּמִים, בַּמֶּה נִּתָּן לְעוֹרְרָם לְהִתְפַּעֲלוּת וְהִתְלַהֲבוּת לַה'?

——– אכן במצבים השגרתיים קשה מאד שיימצא מי שיתעורר לבו להתפעל ולהתלהב, אמנם במצבים הבלתי שגרתיים קל להתפעל, ולמשל, כאשר האדם בצרה, הרי שעתה כאשר נחתה עליו הצרה לבו נשבר בקרבו ויזעק לבו לה' בתפילה ובבכי באופן שאפילו צדיק ממנו לא בכה באופן כזה זמן רב, הרי שהמצב החריג מכריח להתפעל ולהתלהב בנקל ממש מה … להמשך קריאה

פְּלַטֶרִין שֶׁל מֶלֶךְ (ב) – דובב שפתי ישנים

——– י"ח, כ"ח: וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ספרא פרשת קדושים פ"ו.))) מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁהֶאֱכִילוּהוּ דָּבָר מָאוּס שֶׁאֵין עוֹמֵד בְּמֵעָיו אֶלָּא מְקִיאוֹ, כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ מְקַיֶּמֶת עוֹבְרֵי עֲבֵרָה. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא פְּלַטֵרִינוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, *(((הגה"ק רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל בספרו "תפארת יונתן" פרשת … להמשך קריאה

יד. במצות תוכחה הותר לאדם להכות את בנו ולא את בן חבירו

——– ומה עוד גדלה מעלתו של יוסף הצדיק שהרי היתה לו סיבה לשנאותם, אם כן זה דומה לרופא שנזדמן לו לנתח את שונאו בנפש – שזה כשלעצמו מעשה המעורר נקם ואכזריות – ועם כל זה עושה זאת ברחמים וברגש כאב המנתח את בנו, הרי אין הדעת יכולה לסבול מדריגה שכזו שזכה לה יוסף, כי הרי … להמשך קריאה

הנדרש – ללחם, ולאו דוקא לנצח – תפארת ישראל

——– (פרק זה הועתק מספרנו "עין טובה" שיש בו מענין התפלה כמו שמבואר בסופו) "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו" (במדבר כג, כא) ופרש רש"י: לא הביט – הקדוש ברוך הוא – און שביעקב. שכשהן עוברין על דבריו אינו מדקדק אחריהם להתבונן באוניות [לשון און] שלהם, ובעמלן … להמשך קריאה

דילוג לתוכן