——–
א. פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל וכו' (כה.יא)
פירש רש"י – לפי שהיו השבטים מבזים אותו הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודת אלילים, והרג נשיא שבט מישראל, לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרן.
ויש להבין, מדוע היו השבטים מבזים את פנחס רק מפני שסבו היה מפטם עגלים. הרי כלל לא גדל אצל סבו, ולא למד מדרכו הרעה (כשהיה עובד ע"ז). ומדוע לבזותו על כך?
ב. עוד יל"ע, מדוע אף היתה צריכה התורה ליחסו יחוס מיוחד אל אהרון בכדי שהשבטים יפסיקו לבזותו, מה קשור הוא למידות אבי אימו?
ג. והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם תחת אשר קינא לאלקיו (כה.יג)
יש להבין, מה העניין שזכה פנחס שאף זרעו אחריו יתברכו בברית כהונת עולם?
ד. צרור את המדינים והכיתם אותם. כי צררים הם וכו' על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחותם המכה וכו' (כה.יז-יח)
יש לידע, מדוע יש לצרור את המדינים לדורותיהם – על חטא אשר עשו אבותיהם בהחטאת ישראל בזמן דור המדבר?
ה. בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי לחצרון משפחת וכו' (כו.ה-ו)
יש להבין, מדוע במניית ישראל ליוצאי הצבא היה צורך למנות אותם למשפחותיהם, מאי נפק"מ בדבר. מדוע לא סכמו בפשטות את מספר יוצאי הצבא לכל שבט ושבט ללא פירוט מוצא משפחותיהם?
ו. ובני קרח לא מתו (כו.יא)
יש להבין, מה ראה הכתוב דווקא הכא להשמיענו כי בני קורח לא מתו?
ז. ותקרבנה בנות צלפחד וכו' למשפחת מנשה בן יוסף (כז.א)
פירש רש"י – למה נאמר, והלא כבר נאמר בן מנשה. אלא לומר לך, יוסף חבב את הארץ, שנאמר: "והעליתם את עצמותי" וכו' ובנותיו חבבו את הארץ, שנאמר: "תנה לנו אחוזה". וללמדך שהיו כולם צדיקים.
וצ"ע, מה קשורות הן בנות צלפחד אל יוסף סבן שאף הן חבבו את הארץ בגללו?
ח. אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' (כז.ג)
פירש רש"י – רבי עקיבא אומר: מקושש עצים היה, ורבי שמעון אומר: מן המעפילים היה.
וצ"ע, מהיכן הכריחו חז"ל כי היה צלפחד "מקושש עצים" או "מן המעפילים"?
ט. וידבר משה אל ה' לאמר. יפקד ה' אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה (כז.טו-טז)
פירש רש"י – כיון ששמע משה שאמר לו המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו, אמר: הגיעה שעה שאתבע את צרכי שיירשו בני את גדולתי, אמר לו הקב"ה: לא כך עלתה במחשבה לפני, כדאי הוא יהושע שיטול שכר שימושו.
ויש להבין, וכי לא ידע משה כי "כדאי הוא יהושע" יותר מבניו להיות מנהיגם של ישראל?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הגר"א לאפיאן זצ"ל בספרו לב אליהו (פר' חיי שרה) בעניין מידות נקנות בירושה. וז"ל – גם יש לידע כי המידות בין לטב בין למוטב מורישים האבות לבניהם אחריהם, כמ"ש בתורה ומפורש בדברי חז"ל בכמה מקומות ואכמ"ל.
והכלל הוא מה שאמרו חז"ל במשנה (עדיות פ"ב מ"ט) האב זוכה לבנו בנוי ובכח ובעושר ובחכמה, ובכלל "כח" נכלל גם ענין המידות כידוע.
מעתה נבין היטב מה שהקפיד אברהם אבינו ע"ה כל כך ופחד ורחב לבבו והשביע לאליעזר עבדו שלא יקח אשה לבנו מבנות הכנעני, כי הכנענים מושחתים במידות רעות, שהם זרעו של חם אבי כנען, אשר השחית והתעיב עלילה לפני אביו נח הצדיק. ואמנם החרימו וקללו בקללה נמרצת עד עולם, ויאמר לו "ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו", כלומר: כי חם השריש בקרבו ובקרב לב בניו מדתו הרעה והארורה אשר לא יוכלו לצאת ממנה, ונשארו כולם בעלי מומים עד עולם, אשר לא להם החרות ניתנה ורק עבד עבדים יהיה לאחיו!. עכ"ל. (עיי"ש שהאריך בעניין)
א"כ מבואר – כי מידות נקנות בירושה, וכל מידה אשר קונה האדם לעצמו, איננו משרישה רק בעצמו בלבד, אלא משרישה אף בכל זרעו לדורי דורות, כי הרי מידות נקנות בירושה.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיות א' וב' מתורצות – היו השבטים מבזים את פנחס על מעשי סבו, בטוענם כי מידות נקנות בירושה, וכי מעשה קנאותו של פנחס מן הסתם נבע מכח המידות הרעות אשר קיבל בירושה מסבו יתרו "שהיה מפטם עגלים לע"ז" בעברו.
לכן, הוצרך הכתוב לחזור וליחס את פנחס אל אהרון – להודיע השבטים, כי ישנו מקור נוסף לירושת מידותיו של פנחס – אהרון הכהן הגדול, אשר הוריש לזרעו מידות טובות רבות. וגילה הכתוב כי מעשה קנאותו נבע מתוך ירושת המידות הטובות של אהרון סבו, וכי נעשה הכל לשם שמים בתכלית.
לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – היות ומידות נקנות בירושה, מסתמא פינחס אשר קנה בעצמו מידה טובה זו של קינאת ה', בודאי הורישה הוא לכל זרעו, לכן ראויים כל זרעו להתברך בברית כהונת עולם, אשר זוכתה להם מכח קנאת ה' של פנחס סבם.
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – ציוותנו התורה לצרור את המדיינים לדורותיהם, מפני שעם כזה מושחת, אשר אף המלך מוכן להפקיר את ביתו לזנות ובלבד שיזכה להחטיא את עם ישראל – עם המושרש במידות כל כך מושחתות, אף כל דורותיהם אחריהם יזכו לרשת מידות מושחתות אלו. לכן כזה עם מושחת ודאי ראוי הוא לעמוד בציווי התורה "צרור את המדינים" לדורותיהם.
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – כפלה התורה לפרט את כל יוצאי הצבא לפי סדר כל משפחה ומשפחה. ללמדנו, עד כמה חשוב הדבר לאיזו משפחה מיוחס האדם, מפני שמידות נקנות בירושה, והייחוס מאיזה אבא ומשפחה נולד, הינו שינוי גדול לעניין קניית המידות בירושה מאבותיו.
לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – כתבה התורה את עניין "בני קורח" דווקא הכא בפרשת ייחוס המשפחות, להגדיל את מעלתם של בני קורח. אשר על אף היות אביהם מושחת במידותיו והוריש הוא להם מידות רעות, זכו הם להתגבר על מידותיהם אשר ירשו מאביהם ולהרהר בתשובה וכו'. אין שבח זה ראוי להיכתב אלא דווקא בפרשה המייחסת חשיבות למוצא וייחוס המשפחה וכו'.
לפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – חיבוב בנות צלפחד את הארץ נבע מכח ירושתן מידה זו מאת יוסף סבן אשר חבב כל כך את הארץ, שנאמר: "והעליתם את עצמותי" וכו'. יוסף שזכה לקנות מידה זו של חיבוב הארץ בעצמו, זכה הוא אף להוריש ולהשריש בכל זרעו את מידתו הטובה – מידת אהבת הארץ.
לפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – ידעו חז"ל כי צלפחד אשר זכה לבנות המושרשות ברצון עז לעשות זיכוי הרבים וחיזוק לעם ישראל, בודאי במידה זו זכו הן לה מכח ירושת המידות מצפלחד אביהן אשר הוריש אותה להן.
וכפי שמבואר בילקוט שמעוני (תשע"ג כ"ז), כי בנות צלפחד התכוונו לשם שמים ולמטרה טובה. כי בראותן את עם ישראל בוכה באומרו: "ניתנה ראש ונשובה מצרימה", בהיגרם זלזול כלפי ארץ ישראל. תכסו בנות צלפחד עצה כיצד לחבב את ארץ ישראל בעיני עם ישראל, וביקשו חלק ונחלה לעיני כולם – בכך גרמו, כי בראות עם ישראל את ההתלהבות הגדולה של בנות צלפחד כלפי ארץ ישראל, שוב נתחבבה ירושת הארץ בעיניהם.
בנות צלפחד צעדו בעקבות אביהן, אם לר"ע – שעשה אביהן זיכוי הרבים וחיזוק לעם בקישוש העצים לחזק את עם ישראל בשמירת השבת. ואם לר"ש – שעשה אביהן זיכוי הרבים וחיזוק עם ישראל לשוב ולהאמין בה' שינצח להם מלחמותיהם, ויעלה אותם לארץ חלב ודבש וכו' – כי מידות נקנות בירושה.
ולפ"ז גם הקושיא התשיעית מתורצת – ביקש משה להוריש המנהיגות לבניו, על אף הכרתו כי "כדאי הוא יהושע". מפני שסבר כי מצד בחינת מידות נקנות בירושה, זכו בניו לרשת מידות נעלות למנהיגות, וראויים הם יותר מכולם להיות מנהיגי העם.
אך אמר לו הקב"ה: כי עדיין "כדאי הוא יהושע" אשר עמל יותר בזכייה בתורה וכו', וראוי הוא להיות יותר מכולם מנהיגם של ישראל [ממשיכו של משה רבנו], על אף ירושת המידות של בני משה ממשה אביהם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5