כ – על ידי המחלקת שיש בעולם, נעשין מפרסמים קדם זמנם – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כֶּשְׁאֶחָד נִכְנַס בַּעֲבוֹדַת ה' הוּא צָרִיךְ לִשְׁהוֹת וּלְהִתְמַהְמֵהַּ עַד שֶׁיִּתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם. וְעַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם נִתְפַּרְסֵם קֹדֶם זְמַנּוֹ וְעַל-יְדֵי-זֶה הֵם גּוֹרְמִים הֶזֵּק וְהֶפְסֵד לְהָאִישׁ הַזֶּה שֶׁנַּעֲשַה מְפֻרְסָם קֹדֶם זְמַנּוֹ. אוֹ גַּם לְהַדֶּרֶךְ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁהָיָה זֶה רוֹצֶה לְגַלּוֹת בָּעוֹלָם. וְאָז גּוֹרְמִין מִיתָה לְבַעֲלֵי הַמַּחֲלֹקֶת. וְלִפְעָמִים שֶׁאֵין הַפְּגָם גָּדוֹל כָּל-כָּךְ אֲזַי גּוֹרְמִין עֲנִיּוּת, וְזֶה הַסּוֹד מְבֹאָר … להמשך קריאה

ו. כמו שפשוט שאין לגזול או חלילה לרמות במשא ומתן על מנת לעשות צדקה וחסד, כן אין לעבור על שום עבירה על מנת להרוויח מצוה גדולה

——– ולמה הדבר דומה? לאדם שנזדמן לו נסיון של גזל, הרי ברור שחייב הוא להתגבר, וכמה שיתחסד ויחמיר על עצמו שלא להכשל בפגיעה בממון השני הרי זה משובח, והרי ברור לכל אחד שאסור לו לאדם להתיר לעצמו היתרים לא אמיתיים כדי לזכות בממון שלא שלו, על מנת שבכסף זה יעשה מצוות גדולות, דפשיטא שזו שטות … להמשך קריאה

ב. עיקר רצונו יתברך מעם ישראל, יראת שמים וחביבות התורה, ובשביל כך השרה שכינתו בתוכנו

——– ממדרש זה שהבאנו לעיל למדים אנו ב' דברים יסודיים: א. יראת שמים. ב. חביבות התורה. ונרחיב קצת באלו ב' פרטים. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל … להמשך קריאה

גמרא ברכות דף י' ע"ב – חק לישראל

——– אָמַר אַבַּיֵּי וְאִיתֵימָא רִבִּי יִצְחָק הָרוֹצֶה לֵיהָנוֹת יֶהֱנֶה כֶּאֱלִישָׁע וְשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לֵיהָנוֹת אַל יֶהֱנֶה כִּשְׁמוּאֵל הָרָמָתִי שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א' ז') וּתְשׁוּבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁהָלַךְ שָׁם בֵּיתוֹ עִמּוֹ. וַתֹּאמֶר אֶל אִישָׁהּ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי חֲנִינָא מִכָּאן שֶׁהָאִשָּׁה מַכֶּרֶת בְּאוֹרְחִין … להמשך קריאה

הָכֵיצַד נִפְעָל ע"י הַתְּפִלָּה שֶׁיִּתְרוֹמֵם הָאָדָם לְמַדְרֵגוֹת רוּחָנִיּוֹת, הֲכִי מוֹעִילִים תַּחֲנוּנִים לִזְכִיָּה רוּחָנִית הַדּוֹרֶשֶׁת עָמָל וִיגִיעָה?

——– הרב "מכתב מאליהו" (ח"ג עמ' 66) מבאר זאת בדרך זו, שהתפילה היא מדבקת את הבורא לנברא המתפלל אליו, וא"כ הוא פועל מלמטה בתפילתו, וכנגדו הבורא חותר לו מלמעלה חתירה ומתקרב אליו ובכך סר טמטומו מלבו ומתקרב הוא לה'. וכדי שיובנו הדברים היטב נצטט אי אלו קטעים מלשונו: …אולם בתפלה אפשר לכל אדם, אפילו לפשוט … להמשך קריאה

הַאִם מִן הַנָּכוֹן לָבוֹא בִּתְפִלָּה לִפְנֵי השי"ת בְּנֻסְחַת תְּבִיעָה, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ גַּבֵּי אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁטָּעַן: "הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹּׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט", אוֹ כְּמוֹ גַּבֵּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁטָּעַן: "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה"?

——– האריך בזה בספר מכתב מאליהו ח"ב (עמודים 183-187), ומסקנת דבריו שאין לבוא להקב"ה בנוסחת תביעה, והמתפלל כך נענש, אלא בכגון אברהם אבינו שהתפלל כך ללא שום קושיא על הנהגת ה', וכל טענתו היתה מפני חילול ה' שבדבר שגורם לו חילול והסתר, ויש זכות לצדיק לבקש שלא יהיו לו מפריעים במהלך עבודתו את ה', וכל … להמשך קריאה

"ויקרא אל משה"

——– "ויקרא אל משה" (ויקרא א', א'). אמרו חז"ל (מ"ר פ"א ט"ו): "מכאן אמרו שכל ת"ח שאין בו דעת נבלה טובה הימנו, ותדע לך שכן, צא ולמד ממשה אבי החכמה אבי הנביאים, שהוציא ישראל ממצרים ועל ידו נעשו כמה ניסים וכו', ולא נכנס לפני ולפנים עד שקרא לו, שנאמר ויקרא אל משה". דברים נוראים מצינו … להמשך קריאה

זוהר קדושים דף פ' ע"א – חק לישראל

——– וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל משֶׁה לֵאמֹר. דַבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם. רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח (תהלים ל"ב) אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין וְגוֹמֵר. בְּכַמָּה זִמְנִין אוֹרַיְיתָא אַסְהִידַת בְּהוּ בִּבְנֵי נָשָׁא כַמָּה זִמְנִין אַרִימַת קַלִּין לְכָל סִטְרִין לְאַתְעֲרָא לְהוּ וְכֻלְּהוּ דְמִיכִין בְּשֵׁינָתָא בְחוֹבֵיהוֹן (ס"א בְחוֹרֵיהוֹן) לָא … להמשך קריאה

כַּיָּדוּעַ מֵהָאֲרִ"י, הָרַמְחַ"ל וְעוֹד, שֶׁלְּכָל רֶגַע יֶשְׁנָהּ הַשְׁפָּעָה הַחוֹזֶרֶת וְנִשְׁנֵית בְּכָל מַחֲזוֹרִיּוּת נוֹסֶפֶת כְּשֶׁחוֹזֵר הֶחָג לְשָׁנָה חֲדָשָׁה, וּבְכֵן פֶּסַח – הַשְׁפָּעָתוֹ אֱמוּנָה, שָׁבוּעוֹת – תּוֹרָה, סֻכּוֹת – אַהֲבַת ה' וְשִׂמְחָה וְכַיּוֹצֵא, וּמַהִי הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אַחַר שֶׁאֵינוֹ זֵכֶר לְאֵיזֶה אֵרוּעַ הִיסְטוֹרִי שֶׁהָיָה בְּעַם יִשְׂרָאֵל?

——– עונה על כך הגר"י לוינשטיין זצ"ל שר"ה סגולתו להמשיך שפע של יראת שמים, וכוונתו בהיות והוא יום של מלכויות, ומלכות משמעותה מצד יראתה, וכהא דאמרינן "אלמלי מוראה של מלכות", א"כ ביום זה נשפע תחושת מלכויות, יראת מלכות, וכפי שכן צריך לחוש עבד כלפי מלכו, כן ביום זה נשפע שפע של תחושה זו – תחושת … להמשך קריאה

י. האדם באמונתו ניכר בממונו

——– הרי שהאמונה נמדדת בממונו של אדם יותר מכל, וכיון שיסוד האדם היא אמונתו, לכך על כך נתנה התורה משקל כבד בחיובי הצדקה שהטילה על האדם, כדי לבסס בכך את אמונתו כי בממונו נמדדת אמונתו, וכמו כן בממונו של אדם מתבססת אמונתו להיות מוצקה בהקב"ה, שבהכרח מעשי הצדקה שניתנים מתוך אמונה יחזקו את האמונה בקרב … להמשך קריאה

זוהר תרומה דף קל"א ע"א – חק לישראל

——– זַכָּאָה עַמָּא קַדִּישָׁא דְמָארֵיהוֹן בָּעֵי עָלוֹן וְקָרָא לוֹן לְקָרְבָא לוֹן לְגַבֵּיהּ כְּדֵין עַמָּא קַדִּישָׁא בָעָאן לְאִתְחַבְּרָא וּלְאַעֲלָא בְּבֵי כְנִשְׁתָּא. וְכָל מָאן דְּאַקְדִּים בְּקַדְמֵיתָא אִתְחַבַּר בִּשְׁכִינְתָּא בְּחִבּוּרָא חָדָא. תָּא חֲזֵי הַהוּא קַדְמָאָה דְאִשְׁתְּכַח בְּבֵי כְנִשְׁתָּא (וְאוֹרִיךְ בְּבֵי כִנְשְׁתָּא) זַכָּאָה חוּלְקֵיהּ דְּאִיהוּ קַיְימָא בְדַרְגָּא דְצַדִיק בַּהֲדֵי שְׁכִינְתָּא. וְדָא אִיהוּ רָזָא (משלי ח') וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאוּנְנִי דָא סָלִיק … להמשך קריאה

כִּי הֵם חַיֵּינוּ – דובב שפתי ישנים

——– י"ח, ג': כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְנָעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : אֵלּוּ נְמוּסוֹת שֶׁלָּהֶן, דְּבָרִים הַחֲקוּקִים לָהֶם, כְּגוֹן טֶרַטִיאוֹת וְאִצְטָדֶיאוֹת. *(((פירוש ה"שפתי חכמים" כאן.))) גּוֹי – אִם תִּפְתַּח לִבּוֹ וּמֹחוֹ, יֵצְאוּ מִמֶּנּוּ רַק שְׂחוֹק וְהִתּוּל, לֵיצָנוּת וּבַטָּלָה, וּשְׁאָר שְׁטֻיּוֹת … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ברכות פרק ד א. הָיוּ שׁוֹתִין וְאָמְרוּ בּוֹאוּ וּנְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אוֹ בּוֹאוּ וּנְקַדֵּשׁ קִדּוּשׁ הַיּוֹם נֶאֱסַר עֲלֵיהֶם לִשְׁתּוֹת עַד שֶׁיְּבָרְכוּ אוֹ יְקַדְּשׁוּ וְאִם רָצוּ לַחֲזֹר וְלִשְׁתּוֹת קדֶם שֶׁיְּבָרְכוּ אוֹ יְקַדְּשׁוּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם רַשָּׁאִים צְרִיכִים לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ תְּחִלָּה בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן וְאַחַר כָּךְ יִשְׁתּוּ. אֲבָל אִם אָמְרוּ בּוֹאוּ וְנַבְדִּיל אֵין … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ע-ר

——– [בראשית פרק-ו-יד]&nbsp עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר: [בראשית פרק-יד-ב]&nbsp עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ (צביים) צְבוֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר: [שמואל א פרק-טו-ג]&nbsp עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל … להמשך קריאה

סעי' ז' – מותר להסתפר וליכנס למרחץ, שלא גזרו אלא סמוך למנחה שהוא דבר המצוי – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י וכתב הרמב"ם בפ"ו (ה"ז) מותר להסתפר וליכנס למרחץ סמוך לשחרית מפני שלא גזרו אלא סמוך למנחה שהוא דבר המצוי שרוב העם נכנסין שם ביום אבל בשחר דבר שאינו מצוי לא גזרו בו עכ"ל: וכ"פ מרן מותר להסתפר וליכנס למרחץ, שלא גזרו אלא סמוך למנחה שהוא דבר המצוי. וכתב המ"ב (ס"ק לו') דוקא … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי בִּשְׂכַר הַמִּשְׁפָּט – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

כא – כשמחדשין חדושי תורה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּשֶׁמְּחַדְּשִׁין חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה צָרִיךְ לִלְמֹד פּוֹסְקִים קֹדֶם הַחִדּוּשׁ שֶׁמְּחַדֵּשׁ וְכֵן אַחַר כָּךְ: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

סימן שצ – דין מבוי, שצדו אחד כותי, וצדו אחד ישראל – ערוך השולחן

——– א כתב הטור: "מבוי שצדו אחד כותי וישראל בצדו השני, ובית אחד של ישראל אצלו פתוח לרשות הרבים ולא למבוי, וחלון בינו לבין ישראל, הדר במבוי – אינו יכול לערב דרך החלון שביניהם, להוציא כליו למבוי דרך בית ישראל שכינו הפתוח למבוי. אבל אם פתח ביניהם – מותר לר"י, ולרש"י אף אם פתח ביניהם … להמשך קריאה

ז. הקב"ה לא דורש תוצאות אלא השתדלויות

——– וטעות זו שהזכרנו, נובעת מטעות שורשית אחרת, והיא במה שטועים אנו מלהבין מה רצון ה' מאתנו, אנו מבינים שרצון ה' הוא דוקא התוצאה הסופית מהאדם וההצלחה בפועל בקיום המצוות, וזו טעות, הקב"ה לא דורש בדוקא את התוצאות, הקב"ה דורש בדוקא השתדלות ומאמץ ותו לא, וכדי שלבסוף תצא השתדלותך לפועל זה כבר תלוי ברצון ה', … להמשך קריאה

סימן רפט – סדר סעדת שחרית של שבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רפט – סדר סעדת שחרית של שבת א יִהְיֶה שֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ וּמִטָּה א מֻצַּעַת יָפֶה, וּמַפָּה פְּרוּסָה כְּמוֹ בִּסְעֻדַּת הַלַּיְלָה, וִיבָרֵךְ עַל הַיַּיִן בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן וְהוּא נִקְרָא ב קִדּוּשָׁא רַבָּהּ. וְאַחַר כָּךְ יִטֹּל יָדָיו { וְעַיֵּן לְעֵיל סי' רע"א סָעִיף י"ב בהג"ה } וְיִבְצַע עַל לֶחֶם מִשְׁנֶה כְּמוֹ בַּלַּיְלָה וְיִסְעֹד, וְגַם זֶה הַקִּדּוּשׁ … להמשך קריאה

בהלכה ובאגדה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– האברכים היקרים הדורשים לציבור בהלכות שבת ומועדים, ובדיני איסור והיתר השייכים למעשה, נכון שישלבו דברי אגדה המושכים את הלב, מעשיות ומשלים, כדי שיהיו דבריהם ערֵבים, "נְכֹחִים לַמֵּבִין, וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת" (משלי ח ט). (שבת ב רט) אמרו במדרש: אמר רבי שמעון בן לקיש כל האומר דברי תורה ברבים … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות תפלה פרק י' א. מִי שֶׁטָּעָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וְלֹא אָמַר מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם וְלֹא מוֹרִיד הַטַּל חוֹזֵר לְרֹאשׁ וְאִם הִזְכִּיר הַטַּל אֵינוֹ חוֹזֵר. וְאִם טָעָה בִּימוֹת הַחַמָּה וְאָמַר מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם חוֹזֵר לְרֹאשׁ וְאִם לֹא הִזְכִּיר טַל אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ שֶׁאֵין הַטַּל נֶעְצַר וְאֵין צָרִיךְ בַּקָּשָׁה: ב. מִי שֶׁשָּׁכַח שַׁאֲלָה בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים אִם נִזְכָּר … להמשך קריאה

להפריש מפירות אלו על פירות אחרים – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– רוצה לקחת פירות X ולהפריש מהם עבור פירות Y [דהיינו שחלק התרומה והמעשרות יופרשו מ – X, עבור Y] – האם זה מותר? * מין על מינו – מותר להפריש מין על מינו, אף על פי שהם שני זנים נפרדים, כגון: ענבים אדומים וירוקים, תפוחים אדומים וצהובים, כרוב לבן ואדום, דלורית ודלעת. אך אין … להמשך קריאה

ג. תכלית רצונו יתברך מאתנו שנמליכו ונשליטו על חומריותינו, ובחומר עצמו נעבדהו, ובזה תהא שלימות למלכותו מצידנו

——– רצונו יתברך לשכון בתחתונים, כמבואר בפסוק: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", והרי לא היו ימים יפים לישראל כימים שהיה בית המקדש קיים, שהיו ימי ניסים והארת פנים, ולכאורה ייפלא, הרי דווקא בימים אלו ירדה שכינה למטה ממקומה, ומה עונג הוא לשכינה לרדת למטה מאשר להישאר במקומה למעלה? וכבר הארכנו בזה לעיל בפרשת "תרומה" (מאמר … להמשך קריאה

שי. מצות שביתה ביום ראש השנה. – ספר החינוך

לשבת מכל מלאכה חוץ ממה שמיחד לצרך אכל נפש ביום ראשון של חדש תשרי, שנאמר (ויקרא כג כד) בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון, וחדש השביעי הוא חדש תשרי, לפי שניסן ראש השנה לחדשים, וראשון יקרא בכתוב, וכתבתי במצות שביתת יום ראשן של פסח, (מצוה רצז) מה שאמרו זכרונם לברכה (ר"ה ב, א) האי … להמשך קריאה

ישיבה או עמידה

——– לאחר הקדושה, מותר לקהל לשבת. והמחמירים לעמוד, תבוא עליהם ברכה. (ו קסז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן