פסוק המתחיל ומסתיים באות ע-ט

——– [במדבר פרק-כו-נו]&nbsp עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט: [יחזקאל פרק-כב-כט]&nbsp עַם הָאָרֶץ עָשְׁקוּ עֹשֶׁק וְגָזְלוּ גָּזֵל וְעָנִי וְאֶבְיוֹן הוֹנוּ וְאֶת הַגֵּר עָשְׁקוּ בְּלֹא מִשְׁפָּט: [תהילים פרק-קד-ד]&nbsp עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט: [משלי פרק-יט-ה]&nbsp עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה וְיָפִיחַ כְּזָבִים לֹא יִמָּלֵט: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר … להמשך קריאה

זוהר בראשית דף מ"ח ע"ב – חק לישראל

——– נֵר שֶׁל שַׁבָּת לִנְשֵׁי עַמָּא קַדִּישָׁא אִתְיְהִיבָת לְאַדְלָקָא וַחֲבְרַיָּא הָא אָמְרוּ דְּאִיהִי כְּבִתָּה בּוֹצִינָא דְּעָלְמָא וְאַחֲשִׁיכָת לֵיהּ וְכוּ' וְשַׁפִּיר, אֲבָל רָזָא דְּמִלָּה, הַאי סֻכַּת שָׁלוֹם מַטְּרוּנִיתָא דְּעָלְמָא הִיא וְנִשְׁמָתִין דְּאִנּוּן בּוֹצִינָא בָּה שַׁרְיָן, וְעַל דָּא מַטְּרוּנִיתָא בָּעְיָא לְאַדְלָקָא דְּהָא בְּדוּכְתָּהָא אִתְאַחֲדָת וְעָבְדָת עוֹבָדָא, וְאִתְּתָא בָּעְיָא בְּחֶדְוָה דְּלִבָּא וּרְעוּתָא לְאַדְלָקָא בּוֹצִינָא דְּשַׁבָּת דְּהָא יְקָרָא עִלָּאָה … להמשך קריאה

עושה שלום

——– אמר רבי יהושע בן לוי, המתפלל צריך שיפסע שלוש פסיעות לאחוריו וליתן שלום, כעבד הנפרד מהמלך שנוטל רשות קודם שיצא. (יומא נג ע"ב) על כן, קודם שיאמר עושה שלום, כורע עד שיתפקקו חוליותיו, ובעודו כורע, עוקר רגל שמאל תחילה ופוסע ג' פסיעות לאחוריו, [כיצד? עוקר רגל שמאל ומניחה בצד העקב של רגל ימין, עוקר … להמשך קריאה

חשבון השנים למעשר תבואה וקטניות – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– באחד בתשרי הוא ראש השנה למעשר של תבואה וקטניות. כלומר: כל מין שגדל עד ראש השנה, נקבע מעשרו כפי אותה שנה, שאם אותה שנה היא השנה השניה לשמיטה, מפריש ממנו מעשר שני. ואם אותה שנה היא השנה השלישית לשמיטה, מפריש ממנו מעשר עני. אלא שכמה צריך לגדול, כדי שנחשיב אותו שגדל כבר בשנה זו? … להמשך קריאה

יא – כשאדם מתפלל בשדה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּשֶׁהָאָדָם מִתְפַּלֵּל בַּשָׂדֶה אָז כָּל הָעֲשָׂבִים וְכָל שִׂיחַ הַשָׂדֶה בָּאִים בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה וּמְסַיְּעִין וְנוֹתְנִין לוֹ כֹּחַ בִּתְפִלָּתוֹ, וְזֶה בְּחִינַת: "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשֹּׂחַ בַּשָׂדֶה", שְׁתְּפִלָּתוֹ הָיְתָה עִם סִיּוּעַ וְכֹחַ עִשְׂבֵי הַשָׂדֶה, וְעַל כֵּן בַּקְּלָלָה נֶאֱמַר "וְהָאֲדָמָה לֹא תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ", הַיְנוּ שֶׁיְּבוּל הָאֲדָמָה לֹא יִתְּנוּ כֹּחַ בִּתְפִלָּתוֹ. יְבוּל רָאשֵׁי-תֵּבוֹת וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשֹּׂחַ בַּשָׂדֶה: לזכות נשמת רבנו … להמשך קריאה

שיחות הר״ן שה – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

שַׁיָּךְ לְהַשִּׂיחוֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ ז"ל כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת (מֶע הָאט גָּאר נִיט צוּ טָאהן). (וּכְבָר נִדְפְּסוּ (לְעֵיל רסט רפז) כַּמָּה שִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת) וְכֵן מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ ז"ל בִּמְנָחוֹת דַּף צ"ט: "תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – דִּבְרֵי תּוֹרָה לֹא יִהְיֶה עָלֶיךָ חוֹבָה וְאִי אַתָּה רַשַּׁאי לִפְטֹר עַצְמְךָ מֵהֶן". וְהוּא עֵצָה נִפְלָאָה … להמשך קריאה

ותר הקדוש-ברוך-הוא על עוון עבודה זרה ולא ותר על עוון -המחלקת ושנאת חנם – תפארת ישראל

——– מובא בספר "דרכי שלום". נקוט האי כללא בידך, כי עוון מחלקת יותר קשה מעוון עבודה זרה, כמו שמצינו באחאב ושאול עוד אמרו רבותינו זכרונם לברכה: בג' מקומות ותר הקדוש-ברוך-הוא על עבודה זרה ולא ותר על המחלקת. ראשונה – בימי דור אנוש בו התחילו לעבד עבודה זרה, שנאמר: "אז הוחל לקרא בשם ה ", ובשביל … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [רכא] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַהֶפְרֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בֵּין חֶסֶד לִצְדָקָה, הַרַמְבַּ"ם ז"ל פֵּרְשׁוֹ בְּחִבּוּרוֹ הַנִּקְרָא "מוֹרֶה הַנְּבוּכִים", בְּפֶרֶק נג מִן הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי, וְאָמַר, שֶׁ"חֶסֶד" עִנְיָנוֹ – הַהַפְלָגָה בְּאֵי זֶה דָּבָר שֶׁמַּפְלִיגִין בּוֹ. וְשִׁמְּשׁוּ בוֹ בְּהַפְלָגַת גְּמִילוּת הַטּוֹב יוֹתֵר. רְצוֹנוֹ לוֹמַר, כִּי לְשׁוֹן "חֶסֶד" מוֹרֶה עַל דָּבָר שֶׁהוּא יוֹתֵר מִן הָרָאוּי, לְטוֹבָה אוֹ לְהֶפֶךְ, אֲבָל בָּרֹב אֵינוֹ כָּתוּב אֶלָּא עַל טוֹבָה … להמשך קריאה

ג. "ויתנכר אליהם ויאמר אליהם מרגלים אתם", להזכירם על מעשיהם שהתנכרו לאחיהם בעוון שהאשימוהו למרגל עליהם, המעביר לאביהם הלשנה על מעשיהם

——– מיד כשראה יוסף את אחיו נאמר (מב, ז): "וירא יוסף את אחיו ויכירם ויתנכר אליהם" – כנגד מה שהתנכרו אחיו אליו, "וידבר אתם קשות, ויאמר אליהם מרגלים אתם" – האשימם בפשע מרגלים, כדי להביאם לאותה סיבה שגרמה להם לשנאותו, שהרי הוא העביר מעשיהם לאביו וכביכול היה כמרגל עליהם לראות מעשיהם ולהוציא דיבה ולהביאה לאביהם, … להמשך קריאה

ש. מצות שביתה בשביעי של פסח. – ספר החינוך

לשבת ביום השביעי של חג הפסח, שנאמר (ויקרא כג ח) וביום השביעי מקרא קדש. וכבר כתבתי למעלה (מצוה רצז) סמוך למצוה זו, שבכל מקום שנאמר בתורה מקרא קדש ענינו לומר, קדשהו שלא לעשות בו מלאכה, והיא מצות עשה, וגם שם כתוב רמז משרשי המצוה על צד הפשט. וקצת דיניה, כמנהגנו נכתב בעזרת השם בלאו דאסור … להמשך קריאה

הַקָּפוֹת שְׁנִיּוֹת

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– נָהֲגוּ לְהַקִּיף אֶת הַתֵּבָה עִם סִפְרֵי הַתּוֹרָה גַּם בְּמוֹצָאֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה בַּלַּיְלָה, וְטוֹב לְהָבִיא כְּלֵי נְגִינָה, כְּיַד ה' הַטּוֹבָה עֲלֵיהֶם. { כֵּן כָּתַב מַהַרְח"וּ שֶׁכֵּן נָהַג רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י לְהַקִּיף, וְכֵן כָּתַב הַחִידָ"א שֶׁרָאָה לְהָרָשָׁ"שׁ שֶׁעָשָׂה כֵּן, וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, וְכֵן כָּתַב הַגְּרַ"ח פָּלָאגִ'י. (תנה, תס) } מַה שֶּׁיֵּשׁ … להמשך קריאה

גמרא נדה דף י"ז ע"א – חק לישראל

——– תָּנוּ רַבָּנַן שְׁלשָה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בְצִפָּרְנַיִם שׂוֹרְפָן חָסִיד קוֹבְרָן צַדִּיק זוֹרְקָן רָשָׁע: וְהַמַּקִּיז דַּם וּמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ. דְּאָמַר מַר מַקִּיז דָּם וּמְשַׁמֵּשׁ מִטָתוֹ הַוְיָין לֵיהּ בָּנִים וִיתְקִין, הִקִּיזוּ שְׁנֵיהֶם וְשִׁמְּשׁוּ הַוְיָין לֵיהּ בָּנִים בַּעֲלֵי רָאֳתָן, אָמַר רַב וְלֹא אֲמָרָן אֶלָּא דְלָא טָעִים מִידִי אֲבָל טָעִים מִידִי לֵית לָן בָּהּ: חסיד. חסיד עדיף מצדיק כשקוברן איכא … להמשך קריאה

סעי' א' – כל הטמאים קורין בתורה וקורין ק"ש ומתפללין, ואף בעל קרי מותר וכן פשט המנהג. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בברכות כו. במשנה זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ורבי יהודה פוטר וכתבו הרי"ף (יז:) והרא"ש (סי' נח) מהא מתניתין שמעינן דזבים וזבות נדות ויולדות כולהו חייבים בתפילה דדייקינן טעמא דזב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע הוא דצריכי טבילה הא זב שלא ראה קרי ונדה … להמשך קריאה

סימן רעט – דיני טלטול הנר בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רעט – דיני טלטול הנר בשבת א נֵר שֶׁהִדְלִיקוּ בּוֹ בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁכָּבָה, אָסוּר א לְטַלְטְלוֹ. וְכֵן מֻתָּר הַשֶּׁמֶן שֶׁבַּנֵּר שֶׁהִדְלִיקוּ בּוֹ בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ וּלְהִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת. ב נֵר זֶה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁאָסוּר לְטַלְטְלוֹ, אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ וּלְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ אָסוּר; וְיֵשׁ מִי שֶׁהִתִּיר, וְלֹא נִרְאוּ דְּבָרָיו. { הַגָּה: וְיֵשׁ … להמשך קריאה

הַאִם כְּדַאי לְהִתְפַּלֵּל עַל יְשׁוּעָה מִיִּסּוּרִים מְסֻיָּמִים מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא תִּצְמַח בִּמְקוֹמָם פֻּרְעָנוּת אַחֶרֶת?

——– ישנה כאן בעיה, מאחר והקדוש ברוך הוא ראה לנכון לייסר את האדם וזהו תיקונו וטובתו, הרי יש חשש שאם יפציר בתפילה להיוושע – שלא ימירו את עונשו בדבר אחר. וכמה עצות לכך: א. הנכון הוא לבקש ולא להפציר יותר מדי. ב. לבקש מאוצר של מתנת חינם, כדי שלא ינכו לו משכרו וכדי שלא ימירו … להמשך קריאה

זוהר ויקהל דף ר"ד ע"ב – חק לישראל

——– כַּד עָאל שַׁבַּתָּא אִצְטְרִיכוּ אִינוּן עַמָּא קַדִּישָׁא לְאַסְחָאָה גַרְמַיְיהוּ מִשִּׁמּוּשָׁא דְחוֹל. מָאי טַעְמָא. בְּגִין דִבְּחוֹל רוּחָא אַחֲרָא אָזְלָא וְשַׁטְיָא וְשָׁרָא עַל עַמָּא. וְכַד בָּעֵי בַר נָשׁ לְנַפְקָא מִן הַהוּא רוּחָא וּלְאָעְלָא בְרוּחָא אַחֲרָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה בְּעֵי לְאַסְחָאָה גַרְמֵיהּ לְמִשְׁרֵי עָלֵיהּ הַהוּא רוּחָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא. תָּא חֲזֵי רָזָא עִלָּאָה דְמִלָּה כָּל אִינוּן שִׁית יוֹמִין (קַיְימָא … להמשך קריאה

זוהר ויקהל דף ר"ח ע"א – חק לישראל

——– יוֹמָא דְּשַׁבַּתָּא חֶדְוָה אִיהוּ לְכֹלָּא וְכֹלָּא אִתְנַטָּר לְעֵילָא וְתַתָּא. וּנְהוֹרָא (נ"א וּנְקוּדָה) תַּתָּאָה נַהֲרָא לְסַלָּקָא לְעֵילָא בְּשַׁפִּירוּ דְּעִטְּרִין שִׁבְעִין חוּלָקִין יָתִיר וְסָבָא דְּכָל סָבִין אִתְעָר. כְּדֵין כַּד סָלִיק נְהוֹרָא עַמָּא קַדִּישָׁא מְקַדְּמֵי לְבֵי כְּנִשְׁתָּא בִּלְבוּשׁ יְקָר בְּחֶדְוָה מִתְעַטְּרָן בְּעִטְּרָא קַדִּישָׁא דִּלְעֵילָא בְּהַהוּא רוּחָא דְּקַיְּמָא עֲלַיְהוּ לְתַתָּא מְשַׁבְּחָן בְּשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן וְסָלְקִין תּוּשְׁבְּחָן לְעֵילָא וְעִלָּאִין וְתַתָּאִין … להמשך קריאה

הַאִם רוּחַ חוֹזֵר לְאַחַר שֶׁיָּצָא?

——– כְּבָר הָיָה מִסְפַּר מִקְרִים שֶׁהוֹצִיאוּ רוּחַ וְחָזַר אַחַר כָּךְ שׁוּב לְאוֹתוֹ אָדָם, וּכְמוֹ שֶׁהוּבָא (בשער הגלגולים ח. א) בִּזְמַנּוֹ שֶׁל הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ הָיָה רוּחַ וְגָזַר עָלָיו רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י שֶׁיֵּצֵא לְלֹא נֶזֶק, וְהִתְנָה הָרוּחַ בִּתְנַאי שֶׁלֹּא יִרְאֶה אִשָּׁה שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְיָצָא הָרוּחַ, הוֹסִיף רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י שֶׁאוֹתוֹ רוּחַ הוּא רַמַּאי גָּדוֹל שֶׁבִּקֵּשׁ תְּנַאי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַיְּמוֹ, … להמשך קריאה

גמרא נדה דף ב' ע"א – חק לישראל

——– רִבִּי חֲנִינָא פָּלֵי קוּרְטָא דְגִרְגַּשְׁתָּא וּבָדִיק בֵּיהּ. לַיֵּיט עֲלֵיהּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרִבִּי יוֹסֵי בְּאַסְכְּרָא. רִבִּי חֲנִינָא הוּא דְחַכִּים כּוּלֵי עַלְמָא לָאו חַכִּימֵי. הֲכִי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן חָכְמְתָא דְרִבִּי חֲנִינָא גָרְמָא לִי דְלָא אֶחֱזֵי דָמָא מְטַמֵּינָא מְטַהֵר מְטַהַרְנָא מְטַמֵּא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר עִנְוְותָנוּתָא דְרִבִּי חֲנִינָא גָרְמָא לִי דַחֲזָאי דָמָא וּמַה רִבִּי חֲנִינָא דְעַנְוְתָן הוּא מָחִית … להמשך קריאה

אווירת הרוחניות מכח קדושת הצדיק – אפיקי אליהו על התורה

——– א. זאת התורה אדם כי ימות באוהל (יט.ד) איתא בברכות (סג:) "אדם כי ימות באוהל"- אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליהם. מצינו, כי לימדונו חז"ל יסוד חשוב זה בעבודת ה', דווקא בפרשת "טמא מת באוהל". ויש להבין את יסוד השייכות בין הדברים? ב. ותמת שם מרים וכו'. ולא היה מים לעדה … להמשך קריאה

נְגָעִים טוֹבִים – דובב שפתי ישנים

——– י"ד, ל"ד: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : בְּשׂוֹרָה הִיא לָהֶם שֶׁהַנְּגָעִים בָּאִים עֲלֵיהֶם. לְפִי שֶׁהִטְמִינוּ אֱמוֹרִיִּים מַטְמוֹנִיּוֹת שֶׁל זָהָב בְּקִירוֹת בָּתֵּיהֶם כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וְעַל יְדֵי הַנֶּגַע נוֹתֵץ הַבַּיִת וּמוֹצְאָן. יוֹשֵׁב לוֹ יְהוּדִי בְּבֵיתוֹ הַקָּט, וּלְפֶתַע כְּנֶגַע … להמשך קריאה

ו. הגם שהרע עדיין מושרש באדם וקשה לעקרו, חייב להתחיל בתחילת העבודה לכפותו בלבד ואף שאין בידו לעקרו

——– ומכאן יש לנו ללמוד, באים אנו לחצרות ה' לבית המדרש לעסוק בתורה, לעולם אסור שיעלה יאוש בתוכנו בטענה מה לנו לבוא לחצרות ה' אחר שעדיין בפנימיותינו מנוגעים אנו בחטא ופשע, ואיננו נקיים וברי לבב מחשקים ורצונות שעדיין הינם בתוקפם בתוכנו. וכמו כן עדיין הרחוב קורץ לנו, ובעין אחת בלבד באים אנו לבית ה' ואילו … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ע-י

——– [בראשית פרק-כו-ה]&nbsp עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי: [בראשית פרק-לו-ב]&nbsp עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי: [במדבר פרק-יד-כז]&nbsp עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלָי אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלַי שָׁמָעְתִּי: [שמואל ב … להמשך קריאה

סימן שפ – דיני ביטול רשות – ערוך השולחן

——– א אנשי חצר ששכח אחד מהם ליתן חלק בעירוב, או שבמזיד לא רצה ליתן חלק בעירוב, וכל בני החצר עירבו – הרי זה אוסר עליהן, ואסור לכולן להוציא מבתיהן לחצר או מחצר לבתיהן. ומה תקנתן – תקנו חכמים שמבטל להם רשותו ודיו, שאומר רשותי מבוטלת לכם או רשותי קנויה לכם, ואין צריך קניין סודר. … להמשך קריאה

עצרת – ספר פלא יועץ

עצרת הוא חג קדוש מאד, אשר בו קדשנו השם יתברך בתורתו ומצותיו ובחר בנו מכל העמים להיות לו לעם סגלה, ואי לאו האי יומא דקא גרם, כסדם היינו לעמרה דמינו וחקות שמים וארץ לא נתקימו, באפן שראוי לשמח ביום הזה. ואי אפשר שלא לשמח, כי טוב לנו טובת התורה והמצוות מכל טובות העולם הזה ומכל … להמשך קריאה

האם יֵשׁ לְמַעֵט בְּעֹנֶג שַׁבָּת בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, הֲגַם שֶׁבְּכָךְ יְהֵא לוֹ קְצָת עִנּוּי, שֶׁלֹּא יִכְבַּד עָלָיו גּוּפוֹ וְיִמָּנַע בְּשֶׁל כָּךְ מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה כָּרָאוּי?

——– בהחלט ראוי כן לעשות, שהרי עיקר השבת הוא העליה הרוחנית, וכל טעם עונג השבת הוא כדי שהחיצוניות לא תחסום ותעצור את הפנימיות מלהתעלות. וכידוע שהשמחה החיצונית מעוררת את הפנימיות, אולם התכלית היא השמחה הפנימית שהיא אהבת ה' ויראתו הבאים על ידי תורה ותפילה, ובמילא כאשר השמחה החיצונית חוסמת ומפריעה מהתכלית שהיא העליה הרוחנית בוודאי … להמשך קריאה

דילוג לתוכן