טעימה לקורא בתורה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אדם חלש או חזן שיש לו צורך בדבר, רשאי לקדש בין שחרית למוסף ולאכול כזית עוגה עד כביצה [50.4 גרם], ולאחר מוסף יקדש שוב. ומן הדין, רשאי אדם זה לשתות או לטעום משהו קודם מוסף גם ללא קידוש. (ה"ע ג כה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל … להמשך קריאה

נביאים – שופטים – פרק יא – חק לישראל

——– (כב) וַיִּ&#1443ירְשׁ&#1428וּ אֵ&#1430ת כָּל-גְּב&#1443וּל הָאֱמֹרִ&#1425י מֵֽאַרְנוֹן&#1433 וְעַד-הַיַּבֹּ&#1428ק וּמִן-הַמִּדְבָּ&#1430ר וְעַד-הַיַּרְדֵּֽן: וִירִיתוּ יַת כָּל תְּחוּם אֱמוֹרָאָהמֵאַרְנוֹן וְעַד יוּבְקָא וּמִן מַדְבְּרָאוְעַד יַרְדְּנָא: ויירשו וגו' מארנון ועד היבק . שאתה אומר שהוא שלך ( פסוק יג ) , הם מסיחון לקחו : ומן המדבר ועד הירדן . מדברות היו שם לפני הירדן : (כג) וְעַתָּ&#1438ה יְהוָ&#1443ה | אֱלֹהֵ&#1443י … להמשך קריאה

י. סיכום ג' דרגות בגופות בני האדם לאחר פטירתן

——– העולה דג' מדריגות ישנם: המון עם, צדיקים, צדיקים גמורים. א. המון העם – שבהם נאחזים הקליפות והסיטרא אחרא בעצמותם ממש, הוא מצד ב' האופנים, האחד הוא כחיידקים בגוף בשרם, לסיבת התגשמותם והתענגם מהעולם לכך דרוש כעונש – חיבוט הקבר, וכמו כן מצד שסוף סוף היו גופותיהן נרתיק לנשמתם הקדושה שעסקה בתורה ומצוות בעולם הזה, … להמשך קריאה

יב. כל זמן שאדם חזק באמונה ובטחון, אי אפשר לענש שיחול עליו, וממשיו חסדים לעצמו ולכלל ישראל – תפארת ישראל

——– "ופקדתי עלהם" (שמות לב, לד) – שיטל מהם אמונה ובטחון כדי שיחול הענש, כידוע מהבעל-שם-טוב ("תולדות יעקב יוסף", משפטים, ד"ה ובזה יובן), כי כל זמן שאדם חזק באמונה ובטחון, אי אפשר לענש שיחול. ("היכל הברכה", תשא). ידוע, כי כל בחינות הגבורות והדינים הנעשים בעולם, המה נמשכים מהסתלקות – חס וחלילה – בחינת השגחת השם … להמשך קריאה

מנין העולים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מנין העולים לספר תורה הוא: שבעה, מלבד המפטיר. ומותר להוסיף עליהם, בפרט כשיש שמחה ויש הרבה אורחים. וכן בית הכנסת שמתפללים בו ציבור גדול, טוב ונכון שיעלו מוסיפים בכל שבת, כדי שכל אחד מהקהל יעלה לתורה לפחות פעם בחודש. רק לא ירבו עולים מדי, פן יקוצו הציבור וידברו … להמשך קריאה

סימן שסט – אם רוצים להקנות העירוב כיצד יעשו – ערוך השולחן

——– א כתב הרמב"ם בפרק ו' דין כ': "נותן אדם מעה לבעל הבית, כדי שיקח לו פת ויערב לו בה. אבל אם נתן לחנוני או לנחתום ואמר לו 'זכה לי במעה זו' – אינו עירוב. ואם אמר לו 'ערב עלי במעה זו' – הרי זה לוקח בה פת ומערב עליו. ואם נתן לו כלי, ואומר … להמשך קריאה

נביאים – ירמיה – פרק לה – חק לישראל

——– (ז) וּבַ&#1443יִת לֹֽא-תִבְנ&#1431וּ וְזֶ&#1444רַע לֹֽא-תִזְרָ&#1433עוּ&#1433 וְכֶ&#1443רֶם לֹֽא-תִטָּ&#1428עוּ וְלֹ&#1445א יִֽהְיֶ&#1430ה לָכֶ&#1425ם כִּ&#1440י בָּאֳהָלִ&#1444ים תֵּֽשְׁבוּ&#1433 כָּל-יְמֵיכֶ&#1428ם לְמַ&#1448עַן תִּֽחְי&#1436וּ יָמִ&#1444ים רַבִּים&#1433 עַל-פְּנֵ&#1443י הָאֲדָמָ&#1428ה אֲשֶׁ&#1445ר אַתֶּ&#1430ם גָּרִ&#1445ים שָֽׁם: וּבֵיתָא לָא תִּבְנוּן וְזַרְעָא לָאתִּזְרְעוּן וְכַרְמָא לָא תִּצְבוּן וְלָאיְהִי לְכוֹן אֲרֵי בְּמַשְׁכְּנִין תֵּיתְבוּןכָּל יוֹמֵיכוֹן בְּדִיל דְּתִתְקַיְּמוּן יוֹמִיןסַגִּיִאִין עַל אַפֵּי אַרְעָא דְּאַתּוּןדָּיְרִין תַּמָּן: באהלימ תשבו . במדבריות אשר אתם גרים שם … להמשך קריאה

עצבות – ספר פלא יועץ

עצבות גם כן היא מדה רעה, מנפש ועד בשר יכלה, כי משרש נחש יוצא, כי נחש עפר לחמו, והעצבות הוא בא מיסוד העפר. והיא מדת הפלונית, והאיש הזה לחלקה תקח לה, כי כן שמה יללה, ומביאו לידי קרי, ואתנח סימנא, עצב מזריע זרע. וכמה רעות מובאות אחריה שעובד את השם בעצבות ופנים זועפות, וקרא כתיב … להמשך קריאה

ה. היאך מתקנים חטא פגם מחשבה ב"תשובת המשקל"

——– ובכן מבואר בספרים, והאריך בזה בספר "שומר אמונים", שתיקונם של מחשבות איסור הם בכך שחוזרים ונשנים לאדם בעל כרחו ובפרט בשעת תורה ותפילה, מציקות לו ומטרידות את מנוחתו, והוא משתדל לדחותם, זהו גופא תיקונם של אותם מחשבות. והוא עונש מידה כנגד מידה, כנגד שפעם היה האדם מביא מחשבות אסורות לעצמו ברצון ובחשק, הרי שעתה … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק קט – חק לישראל

——– (ט) יִֽהְיוּ-בָנָ&#1445יו יְתוֹמִ&#1425ים וְ&#1437אִשְׁתּוֹ אַלְמָנָֽה: יְהוֹן בְּנוֹי יַתְמֵי וְאִתְּתֵיהּ אַרְמַלְתָּא: (י) וְנ&#1444וֹעַ יָנ&#1443וּעוּ בָנָ&#1443יו וְשִׁאֵ&#1425לוּ וְ&#1437דָרְשׁ&#1431וּ מֵחָרְבוֹתֵיהֶֽם: וְאִטַלְטְלָא יְטַלְטְלוּן בְּנוֹי וְשַׁאֲלוּן וְתִבְעוּןמִדְהֲוָת צָרַתְהוֹן: ושאלו ודרשו מחרבותיהם . הכל ישאלו עליה' מה נהיתה בפלוני ופלוני מתוך קול חורבה שיצא עליהם : ודרשו . משמע מאת אחרים שהרי נקוד חטף קמץ וכן ושאלו מפי אחרים הוא … להמשך קריאה

מַדּוּעַ הָרוּחַ נִמְנָע מִלְּגַלּוֹת אֶת שְׁמוֹ?

——– בְּרֹב הַמִּקְרִים הָרוּחַ לֹא רוֹצֶה לְגַלּוֹת שְׁמוֹ, מִכֵּיוָן שֶׁכָּל הַחֲרָמוֹת וְהַהַשְׁבָּעוֹת לְהוֹצִיאוֹ צָרִיךְ תְּחִלָּה לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ, וְרוֹצֶה לִמְנֹעַ מֵעַצְמוֹ אוֹתָן חֲרָמוֹת לָכֵן לֹא מְגַלֶּה שְׁמוֹ, וְלָכֵן מְשַׁקְּרִים בִּשְׁמָם הָאֲמִתִּי (ראה ספר הכונות ומעשה נסים עמוד ח') וְהָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ הִזְהִיר לְרַבֵּנוּ חַיִּים וִיטַאל שֶׁהָרוּחַ הוּא רַמַּאי גָּדוֹל וִישַׁקֵּר אֶת שְׁמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה פְּעָמִים הָרִאשׁוֹנוֹת. אֲבָל מִכֵּיוָן … להמשך קריאה

פֶּרֶק רְבִיעִי [ריב] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כְּשֶׁהֶחָכָם נִפְטָר מִן הָעוֹלָם הַכֹּל חַיָּבִין לֵעָשׂוֹת כְּמוֹ קְרוֹבָיו, כִּדְגָרְסִינָן פֶּרֶק וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין (מועד קטן כה, א): תַּנְיָא: חָכָם שֶׁמֵּת הַכֹּל קְרוֹבָיו. הַכֹּל קְרוֹבָיו סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא הַכֹּל כִּקְרוֹבָיו: הַכֹּל קוֹרְעִים עָלָיו, הַכֹּל חוֹלְצִין עָלָיו, הַכֹּל מַבְרִין עָלָיו בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר. וַאֲמְרִינָן נַמֵּי הָתָם: כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב סַפְרָא לָא קַרְעֵי רַבָּנָן עִילַוֵּיה. אָמְרֵי: … להמשך קריאה

ד. סיבת שנאת יון לישראל

——– היוונים נועצו ונתקבצו הכיצד יש להאביד את היחודיות והברית שיש לעם היהודי עם אלוקיו, והסיבה שהביאתם לכך – היות וקנאתם בברית זו העבירתם על דעתם, הכיצד יוכלו לסבול קיפוח ואפליה מהאלוקים – כל יכול – בבוחרו את ישראל לעמו ונחלתו, בכרות להם ברית נצח, ובהנחלתו להם דת אמת. כי זה היה ברור להם עוד … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק קז – חק לישראל

——– (טז) כִּֽי-שִׁ&#1453בַּר דַּלְת&#1443וֹת נְחֹ&#1425שֶׁת וּבְרִיחֵ&#1430י בַרְזֶ&#1443ל גִּדֵּֽעַ: אֲרוּם תְּבַר דָשֵׁי נְחָשָׁא וְעַבְרֵיפַּרְזְלָא קַצֵץ: כי שבר דלתות נחשת . שהיו נעולים בפניהם : (יז) אֱ&#1453וִלִים מִדֶּ&#1443רֶךְ פִּשְׁעָ&#1425ם וּ&#1437ֽמֵעֲוֹֽנֹתֵיהֶ&#1431ם יִתְעַנּֽוּ: שַׁטְיָן מֵאוֹרַח מִרְדָיֵהוֹן וּמֵעַוְיָתֵיהוֹן מִסְתַּגְפִין: אוילים מדרך פשעם . אשר מעונותיהם יתענו ביסורי חלאים אף הם מן הצריכין להודות , יש סמניות בפ' זו ( כלומר … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק ו – חק לישראל

——– (יב) אָדָ&#1443ם בְּ&#1453לִיַּעַל אִ&#1443ישׁ אָ&#1425וֶן ה&#1437וֹלֵ&#1431ךְ עִקְּשׁ&#1445וּת פֶּֽה: בַּר נָשׁ טָלוֹמָא גַבְרָא עַוְלָאמְהַלֵּךְ בַּעֲקִימוּת פּוּמֵיהּ: הולך עקשות פה . ההולך בעקימת שפתים : (יג) קֹרֵ&#1443ץ בְּ&#1453עֵינָיו מֹלֵ&#1443ל בְּרַגְלָ&#1425ו מֹ&#1437רֶ&#1431ה בְּאֶצְבְּעֹתָֽיו: רָמֵז בְּעַיְנוֹי וְתָכֵס בְּרַגְלוֹי וְרָמֵזבְּאֶצְבְּעָתֵיהּ: קורץ בעיניו . רמיזות של מרמה : מולל ברגליו . כלומר משפשף זה על זה : ומורה באצבעתיו . … להמשך קריאה

רפט. שלא נשחט בעל מום לשם קרבן. – ספר החינוך

שלא נשחט בעלי מומים לשם קרבן, שנאמר (ויקרא כב כב) לא תקריבו אלה ליי; ולשון ספרא (אמור ז א) לא תקריבו משום בל תשחט. כל ענין מצוה זו, מפרש במצוה הקודמת לה. אבל אין לחשב אסור זה עם הנוהגים היום, לפי שאין לנו מקדש בעונותינו לשחט שם קרבנותינו. —- לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק כו – חק לישראל

——– (ט) ח&#1453וֹחַ עָלָ&#1443ה בְיַד-שִׁכּ&#1425וֹר וּ&#1437מָשָׁ&#1431ל בְּפִ&#1443י כְסִילִֽים: כּוּבָא סָלֵק בִּידָא דְרַוְיָא וְשַׁטְיוּתָאבְּפוּמֵיהּ דְּסִכְלָא: חוח עלה ביד שכור . כחוח שהוא נדבק ביד שכור כן המשל האמור למטה נדבק בפי הכסיל להיות להם לחוח ולקוץ מכאיב , ומהו המשל : (י) רַ&#1445ב מְחֽוֹלֵֽל-כֹּ&#1425ל וְשֹׂכֵ&#1445ר כְּ&#1437סִ&#1431יל וְשֹׂכֵ&#1445ר עֹבְרִֽים: סַגִי חָיֵשׁ בִּשְּׂרֵיהּ דְּסַכְלָא וְרַוְיָאעָבַר יַמָא: רב מחולל … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ס-צ

——– [איכה פרק-ב-טו]&nbsp סָפְקוּ עָלַיִךְ כַּפַּיִם כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ שָׁרְקוּ וַיָּנִעוּ רֹאשָׁם עַל בַּת יְרוּשָׁלִָם הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי מָשׂוֹשׂ לְכָל הָאָרֶץ: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי … להמשך קריאה

טז. תקנון צניעות למרפאה דתית

——– א. תהיה רופאת נשים, וכן גם רופאת משפחה (במקביל לרופא – אם הוא מומחה יותר). ב. בנוסף לאחות יהיה גם אח או רופא היכול לקחת דם לבדיקה, לכל איש הדורש זאת. ג. אסור לרופא או אח בכל פעולה שהיא לנעול את הדלת בשעת טיפול באשה, ובכל שעה שרופא מקבל נשים במרפאה תהיה שם גם … להמשך קריאה

מַדּוּעַ הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא כָּל כָּךְ חֲשׁוּבָה – זוֹלָה הִיא אֵצֶל בְּנֵי אָדָם?

——– לצורך הבחירה עולמנו בנוי באופן של הסתר פנים, ולכך אין התפילות נענות מיד, כי אז מה מקום יש לבחירה, וכשבני אדם רואים כך מזלזלים בתפילה. זאת ועוד, בני אדם טועים לחשוב שהתפילה נצרכת רק לשם מילוי משאלותם, ואינם יודעים שהתפילה בעצם היא מטרה לעצמה – התקרבות לה' ואין תלוי הדבר בין אם נענה האדם … להמשך קריאה

יא. האדם בהכנתו למצוה מעורר קדושת המצוות עליו, ולא שהמצוות מצד עצמן יעוררוהו לקדושה

——– וכאן נבהיר נקודה שרבים טועים בה, ומתבטאת היא בהרבה ממצוות התורה. לדוגמא תפילין, לבני אדם נדמה שהתפילין הם מקדשים את האדם, וכמה שהסופר יותר ירא שמים וכותב למהדרין, כך יזכה המניחם מיד להרגיש את קדושת ה' חופפת מעליו. וזו טעות. האדם הוא שמקדש ומחזיק את קדושת התפילין עליו, אדם שאינו נזהר בקדושת תפילין כראוי, … להמשך קריאה

סעי' א' – מרחץ שלא רחצו בו מותר בק"ש, רחצו בו, בחיצוני מותר, בפנימי אסור אפילו בשאילת שלום, ובאמצעי אסור בק"ש ומותר בשאילת שלום. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגדמ' שבת י. מרחץ חדש שלא רחצו בו מותר לקרות בו ובישן בבית החיצון יש שם ק"ש ותפלה ומניח תפילין ויש שאילת שלום ובבית הפנימי הכל אסור וצריך לחלוץ תפילין ובאמצעי יש שאילת שלום ולא ק"ש ותפלה ואינו מניח תפילין אבל היו בראשו אין צריך לחלצן: וכתב הב"י שכך פסקו הרי"ף הרמב"ם … להמשך קריאה

ביטול המחשבות

——– אמר לו המלאך המגיד למרן רבנו יוסף קארו זצ"ל, אם אתה רואה שהמחשבות מפריעות לך, תכוון בלבך אותיות ק.ר.ע. ש.ט.ן. [ראשי תבות "קבל רנת עמך, שגבנו טהרנו נורא".] [כמו כן, תהיה רגיל לומר שלושת הפסוקים שאומרים קודם תפלת ערבית: ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה. ה' צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ. ה' … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רצד – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ: שֶׁבִּימֵי אֱלוּל שֶׁנּוֹהֲגִין יִשְׂרָאֵל לוֹמַר תִּקּוּנִים וּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת אַחַר הַתְּפִלָּה וְכוּ', וּמְאַחֲרִין יוֹתֵר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר: שֶׁמֵּהַנִּגּוּן שֶׁל הַתִּקּוּנִים וּמַה שֶּׁהַלֵּב כּוֹאֵב וְחָלַשׁ מֵחֲמַת שֶׁמִּתְאַחֲרִין בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, מִכָּל זֶה נַעֲשִׂין דְּבָרִים גְּבוֹהִים וּגְדוֹלִים לְמַעְלָה. לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן … להמשך קריאה

סימן רסח – דין הטועה בתפלת השבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רסח – דין הטועה בתפלת השבת א אוֹמֵר וַיְכֻלּוּ בִּתְפִלַּת עַרְבִית. ב אִם טָעָה וְהִתְחִיל תְּפִלַּת הַחֹל, גּוֹמֵר אוֹתָהּ א בְּרָכָה שֶׁנִּזְכַּר בָּהּ שֶׁטָּעָה וּמַתְחִיל שֶׁל שַׁבָּת, לָא שְׁנָא נִזְכַּר בְּבִרְכַּת אַתָּה חוֹנֵן לֹא שְׁנָא נִזְכַּר בִּבְרָכָה אַחַת מִשְּׁאָר הַבְּרָכוֹת, בֵּין בְּעַרְבִית בֵּין בְּשַׁחֲרִית, מוּסָף וּמִנְחָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים ב דִּבְמוּסָף פּוֹסֵק אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע בְּרָכָה. … להמשך קריאה

כַּמָּה עֵצוֹת כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵהַזְּמַן הַמּוּעָד לְפֻרְעָנוּת – "בֵּין הַזְּמַנִּים".

——– בין הזמנים הינו זמן המועד לפורענות וכמו כן זמן המועד למציאת אוצרות רוחניות שלא יוכל האדם למוצאם בזמן השגרתי, להיות שנדרש לגבורת האדם בזמן הזה הרבה מסירות נפש ומשמעת עצמית, ובכאן מוכיח האדם את אמיתות רציניותו בעבודת ה', לקום בזמן לתפילה ללא מסגרת, ללמוד שעות רצופות ללא מסגרת וכיוצא. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

דילוג לתוכן