קֵרוּב "רְחוֹקִים" – דובב שפתי ישנים

——– י"א, י"ט: וְאֶת הַחֲסִידָה הָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְאֶת הַדּוּכִיפַת וְאֶת הָעֲטַלֵּף. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((חולין ס"ג ע"א.))) לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ חֲסִידָה? שֶׁעוֹשָׂה חֶסֶד עִם חַבְרוֹתֶיהָ. מַכִּירִים אַתֶּם אֶת אֵלּוּ שֶׁעוֹזְרִים – אֲבָל רַק לִפְלוֹנִי וּלְאַלְמוֹנִי, שֶׁמְּאָרְחִים – אֲבָל רַק אֶת חַבְרֵיהֶם הַקְּרוֹבִים*(((מה שעל פי ההלכה כלל לא נקרא "הכנסת אורחים", אלא סך הכל מפגש חברים…))) … להמשך קריאה

מעשר עני – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– נאמר בתורה (דברים יד כב – כז): מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים, תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ: וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ, לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה. בשנה השלישית והשישית לשמיטה, לאחר שהפריש 'מעשר ראשון', אינו מפריש 'מעשר … להמשך קריאה

"שמן זית זך כתית למאור"

——– "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור". אמרו חז"ל (ב"ב כה ע"ב): "א"ר יצחק הרוצה שיחכים ידרים וכו', וסימנך מנורה בדרום". כל בעל שכל ישר יסכים, שלא יתכן שכל השגת החכמה תלויה באיזה צד האדם עומד, אלא עומק דברי חז"ל כך הוא: הרוצה להחכים אזי התהליך שעבר השמן עד שהיה ראוי להדלקה במנורה, כך … להמשך קריאה

יט. זהירות וסכנה המצויה במצות זיכוי הרבים

——– חשוב להזהיר ולהזהר בסכנה הגדולה שתיתכן אצל החפץ לזכות את הרבים, והוא בהכניס עצמו לויכוח בענייני אמונה עם כופרים ואפיקורסים, שבכך יוכל להינזק בעצמו וליפול באמונתו ללא תקומה, ולא מצד שיש איזשהו צדק בדבריהם ח"ו, אלא מפני שישנם עניינים רבים בגדר "עומק המושג וקוצר המשיג", וגם כאשר ישנה תשובה עצם הדיון במינות מצנן מאד … להמשך קריאה

חֲתַן תּוֹרָה

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– מַעֲלָה גְּדוֹלָה יֵשׁ לַחֲתַן תּוֹרָה, שֶׁעַל יָדוֹ נַעֲשֶׂה כָּבוֹד לַתּוֹרָה בְּסִיּוּמָהּ, וְעָלָיו נֶאֱמַר: "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד", וְזוֹכֶה שֶׁמִּתְכַּפְּרִים לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו. עַל כֵּן, מִן הָרָאוּי לְכַבֵּד בַּעֲלִיָּה זוֹ אֶת הָרַב מָרָא דְאַתְרָא אוֹ אֶת רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת, הַמַּרְבִּיצִים תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. וְכָתַב בְּסֵפֶר כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, שֶׁבִּמְקוֹמוֹ הָיוּ נוֹהֲגִים לִמְכֹּר אֶת עֲלִיַּת … להמשך קריאה

יג. אין הזמן בוגד במתחזק באמונתו – תפארת ישראל

——– אל יפל לבבכם מבגידת הזמן, שאין הזמן שולט על המתחזק עצמו בבטחון חזק ואמונה יתרה בשמחת הלב. ("יסוד העבודה", מכתב נה) "ונתתי גשמיכם בעתם" (ויקרא כו, ד) – מה המה העתים של ישראל? והוא שכתוב (ישעיה לג, ו) "והיה אמונת עתיך" וגו'. עין שם ברש"י [וזה לשונו: והיה לך לחסן ישועות וכו' את אשר … להמשך קריאה

משנה ערכין פרק א – חק לישראל

——– א. הַכֹּל מַעֲרִיכִין, וְנֶעֱרָכִין, נוֹדְרִים, וְנִדָּרִים, כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים, נָשִׁים וַעֲבָדִים. טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, נוֹדְרִים וְנִדָּרִים וּמַעֲרִיכִין, אֲבָל לֹא נֶעֱרָכִין, שֶׁאֵינוֹ נֶעֱרָךְ אֶלָּא זָכָר וַדַּאי ונְקֵבָה וַדָּאִית. חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, נִדָּרִין וְנֶעֱרָכִין, אֲבָל לֹא נוֹדְרִין וְלֹא מַעֲרִיכִין, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶם דָּעַת. פָּחוּת מִבֶּן חֹדֶשׁ, נִדָּר אֲבָל לֹא נֶעֱרָךְ: (א) הכל מעריכין. הכל, לאתויי בן שלש … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק טז – חק לישראל

——– (כד) צוּף-דְּ&#1453בַשׁ אִמְרֵי-נֹ&#1425עַם מָת&#1445וֹק לַ&#1437נֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּ&#1445א לָעָֽצֶם: כַּבְרִיתָא דְדוּבְשָׁא מַאֲמָרָא דְבוּסְמָא חַלְיוּתָאדְנַפְשָׁא וְאַסוּתָא לְגַרְמֵי: צוף דבש . מתוק דבש , ברישק"ה בלע"ז : אמרי נועם . דברי תורה : (כה) יֵ&#1444שׁ דֶּ&#1443רֶךְ יָ&#1453שָׁר לִפְנֵי-אִ&#1425ישׁ וְ&#1437אַחֲרִיתָ&#1431הּ דַּרְכֵי-מָֽוֶת: אִית אָרְחָא דְּמִתְחַזְיָא בְעַיְנֵי בְנֵינָשָׁא דִתְרִיצָא הִיא וְסוֹפָהּ אָרְחָתָאדְמוֹתָא אִנוּן: יש דרך . שהוא ישר לפני איש : … להמשך קריאה

ו. כיצד יש לדחות את המחשבות הטורדות בעידן תורה ותפילה

——– והעצה להפטר ממחשבות איסור אלה התוקפים ובפרט בשעת תורה ותפילה, הוא לא להלחם עמם ישירות, כי לא תוכל להם ונפול תפול לפניהם, אלא לדחוס מחשבות טובות, להשתדל להתרכז בדבורי התפילה מתוך הסדור, וכמו כן עצה טובה להתפלל בקול רם שישמעו אוזניו מה שמוציא מפיו, שאז המחשבות פחות משתלטות, וכן בתורה ללמוד עם חברותא ובקול … להמשך קריאה

בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– נָהֲגוּ לְהַעֲלוֹת אֶת כָּל הַקָּהָל לַסֵּפֶר תּוֹרָה בְּיוֹם זֶה, לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא הַחַזָּן לְכֻלָּם שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים "וּלְאָשֵׁר אָמַר…". וְאָמְנָם, כַּאֲשֶׁר יֵשׁ קָהָל גָּדוֹל, וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁל טֹרַח צִבּוּר, רַשָּׁאִים לְהוֹצִיא עוֹד סֵפֶר תּוֹרָה לְחֶדֶר אַחֵר הַסָּמוּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְעוֹמֵד שָׁם שְׁלִיחַ צִבּוּר נוֹסָף וְקוֹרֵא לַקָּהָל הַבָּאִים עִמּוֹ, וּכְשֶׁמְּסַיְּמִים, … להמשך קריאה

פֶּרֶק חֲמִישִׁי [ריג] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַמַּסְפִּיד אֶת הַמֵּת צָרִיךְ לֵידַע מִדּוֹתָיו לְשַׁבְּחוֹ בָהֶם וְלֹא בְּיוֹתֵר, דְּתַנְיָא בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה (ברכות סב, א): רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁנִּפְרָעִין מִן הַמֵּתִים כָּךְ נִפְרָעִין מִן הַסַּפְדָּנִין וּמִן הָעוֹנִין אַחֲרֵיהֶם. וְגַם הַמַּסְפִּיד נֶעֱנָשׁ אִם אֵינוֹ מְשַׁבְּחוֹ כְּפִי מַעֲלָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאֵרַע לְבַר אָבִין וּלְבַר קִיפּוּק, כִּדְאִיתָא לְעֵיל, בְּסוֹף פֶּרֶק ג מֵחֵלֶק זֶה (סימן … להמשך קריאה

יד. סגלה גדולה ונפלאה – תפארת ישראל

——– וכידוע שאין כמו סגלה זו להיות אדוק באמונתו יתברך להחלץ מכל שעת מצוקה, וכמבאר ב"נפש החיים" סגלה גדולה ונפלאה להסיר מכל הקטרוגים ומכל יוזמי רע על האדם להיות אדוק וקשור במחשבתו באמונתו יתברך, ולא יוכלו שום רצונות אחרים להרע לו ויתבטלו כלם לפניו. וזה לשון סגלתו הנפלאה של הגאון רבנו חיים מוולאז'ין: ——– לעילוי … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ס-ר

——– [תהילים פרק-קיא-ח]&nbsp סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר: [איכה פרק-ד-טו]&nbsp סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ סוּרוּ סוּרוּ אַל תִּגָּעוּ כִּי נָצוּ גַּם נָעוּ אָמְרוּ בַּגּוֹיִם לֹא יוֹסִיפוּ לָגוּר: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רצה – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ לְעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בִּתְפִלָּה, שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף עַל פִּי כֵן יְחַזֵּק וִיאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאָמַר שֶׁיַּחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ: הֲלֹא אִם אֲנִי רָחוֹק בְּעֵינַי מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל-כָּךְ מֵחֲמַת רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי, אִם כֵּן אַדְּרַבָּא עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה עַל יָדִי דַּיְקָא. כִּי הֲלֹא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (כְּרִיתוֹת ו:): 'כָּל תְּפִלָּה שֶׁאֵין בָּהּ … להמשך קריאה

א – תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי נִבְרָא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים וְזֶה הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת שֶׁיָּבוֹא לְזֶה הַתַּכְלִית. אֲבָל הַמַּלְאָכִים מִתְקַנְּאִים מְאֹד בְּאָדָם כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה עֲלֵיהֶם, עַל כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאד וְלִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּמֶמְשָׁלָה זֹאת שֶׁלֹּא יַפִּילוּ אוֹתוֹ הַמַּלְאָכִים חַס וְשָׁלוֹם עַל-יְדֵי קִנְאָתָם בּוֹ: ב הָעֵצָה … להמשך קריאה

אֱמֶת לַאֲמִתָּה – דובב שפתי ישנים

——– י"א, י"ט: וְאֶת הַחֲסִידָה הָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְאֶת הַדּוּכִיפַת וְאֶת הָעֲטַלֵּף. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((חולין ס"ג ע"א.))) לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ חֲסִידָה? שֶׁעוֹשֶׂה חֲסִידוּת עִם חַבְרוֹתֶיהָ. *(((ראה כעין זה בפירוש רש"י בבראשית (פרק ו' פסוק ט').))) יֵשׁ שֶׁדּוֹרְשִׁים אוֹתָהּ לְשֶׁבַח – שֶׁעוֹשָׂה חֶסֶד…, וְיֵשׁ שֶׁדּוֹרְשִׁים אוֹתָהּ לִגְנַאי – שֶׁרַק עִם חַבְרוֹתֶיהָ…, אֲבָל יֵשׁ שֶׁלְּמֵדִים מִכָּךְ שֶׁגַּם … להמשך קריאה

עמל – ספר פלא יועץ

זה כלל גדול בתורה אשר בו תלוי כל קיום התורה וכל היהדות, כי אדם לעמל ילד (איוב ה ז) על התורה ועל עבודת השם יתברך, כי מה יתרון לאדם בעמלו שיעמל תחת השמש (קהלת א נ). אשרי מי שעמלו בתורה לכף את יצרו ולמשך ידו ולברח מכל צד נדנוד עברה, בין במחשבה בין בדבור בין … להמשך קריאה

פירות דמאי – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– פירות 'דמאי', דהיינו שהם ספק מעושרים, ["ד-מאי" היא מילה בלשון ארמית, ופירושה "זה – מה?", כלומר: "מה זה, מעושר או לא?"], צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות, אך בפועל אין צריך לתת את ה"מעשר ראשון" ללוי ואת ה"מעשר עני" לעני. [והטעם לכך, מפני שכלל בידינו: "המוציא מחברו – עליו הראָיָה", דהיינו למשל: ראובן טוען ששמעון … להמשך קריאה

משנה חולין פרק ב – חק לישראל

——– א. הַשׁוֹחֵט אֶחָד בָּעוֹף, וּשְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה, שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה. וְרֻבּוֹ שֶׁל אֶחָד, כָּמוֹהוּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיִּשְׁחוֹט אֶת הַוְּרִידִין. חֲצִי אֶחָד בָּעוֹף, וְאֶחָד וָחֵצִי בַּבְּהֵמָה, שְׁחִיטָתוֹ פְסוּלָה. רֹב אֶחָד בָּעוֹף וְרֹב שְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה, שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה: (א) השוחט אחד בעוף. משום דלכתחלה מבעי לשחוט שני סימנין אפילו בעוף, תנא השוחט, דמשמע דאחד בעוף דיעבד אין, … להמשך קריאה

רצ. שלא נקטיר מאמורי בעלי מומין. – ספר החינוך

שלא להקטיר אמורי בעלי מומין, פרוש אמורין, כתבתי בסדר צו במצות מעשה החטאת (מצוה קלח). ועל זה נאמר (ויקרא כב כב) ואשה לא תתנו מהם על המזבח. ענין המצוה זו גם כן ובאור מקום דיניה, כתוב במצוה הקודמת לחברתה. אבל אין לחשב אסור זה עם הנוהגים היום, לפי שאין לנו מקדש בעונותינו להקטיר בו. —- … להמשך קריאה

משנה חולין פרק יב – חק לישראל

——– א. שִׁלוּחַ הַקֵּן, נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת, בְּחֻלִּין אֲבָל לֹא בְמֻקְדָּשִׁין. חֹמֶר בְּכִסוּי הַדָּם מִשִּׁלּוּחַ הַקֵּן, שֶׁכִּסוּי הַדָּם נוֹהֵג בַּחַיָּה וּבָעוֹף, בַּמְּזֻמָּן וּבְשֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן. וְשִׁלּוּחַ הַקֵּן, אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בָעוֹף, וְאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְשֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן. אֵיזֶהוּ שֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן, כְּגוֹן אַוָּזִין וְתַרְנְגוֹלִים שֶׁקִּנְּנוּ בַפַּרְדֵּס. אֲבָל אִם קִנְּנוּ בַבַּיִת, וְכֵן יוֹנֵי … להמשך קריאה

משנה זבחים פרק ו – חק לישראל

——– א. קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כְּאִלּוּ נִשְׁחֲטוּ בַצָפוֹן. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר, מֵחֲצִי הַמִּזְבֵּחַ וְלַצָפוֹן, כַּצָפוֹן. מֵחֲצִי הַמִּזְבֵּחַ וְלַדָּרוֹם, כַּדָּרוֹם. הַמְּנָחוֹת הָיוּ נִקְמָצוֹת בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים לְזִכְרֵי כְהֻנָּה בְּכָל מַאֲכָל לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת: (א) קדשי קדשים כאילו נשחטו בצפון. דכתיב (שם כ) וזבחת עליו … להמשך קריאה

מַה הֵם הַתְּנָאִים לְקַבָּלַת הַתְּפִלָּה?

——– הנה כמה פרטים המועילים לקבלת התפילה ממה שעולה מהספה"ק: א. להאמין בוודאות שהתפילה נשמעת מפיך לאוזנו – כביכול של האלקים, כאשר ידבר איש אל רעהו ממש (כלשון המס"י פי"ט). ב. להתפלל בכוונה, ובהכנעה, כעני המבקש צדקה בפתחו של עשיר. ג. מעומק הלב, ועומק הלב יתכן מתוך אמונה שהגעת לכתובת היחידה והבלעדית שיכולה למלא את … להמשך קריאה

מָה הָעֵצוֹת לְהִנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר בִּתְקוּפַת בֵּין הַזְּמַנִּים?

——– להנצל בתקופה זו מאיסור ומאידך לרכוש כאמור השגים רוחניים ישנם כמה עצות: א. לפחד, ולברוח. לירוא מהעבירה ולברוח ממנה, לא לעמוד במקום סכנה, כל התמהמהות ואפלו של רגע במקום סכנה עלולה לסכן את הנצחון. ב. מוסר להתחזק בימים אלו במוסר – שכר ועונש בענין חומר העבירה ושכר המשמרה. ועוד התבוננות בהנ"ל – בתשובה א' … להמשך קריאה

ה. השרצת תרבויות ופיתוח החומר בישראל ככל הגויים, הוא אובדן האומה הישראלית

——– ובכן הדרך היחידה עליה נועצו יחדיו, היא כאמור בדרך השרצת תרבות – ככל הגויים בית ישראל. ונבאר בזה את יסוד מלחמתם עמנו: ב' מצוות ישנם במצות האמונה: א. להאמין בחידוש העולם, וכי נברא הוא יש מאין מכוחו הגדול של הא-ל הגבור והנורא. ב. גם לאחר שברא את עולמו, השגחתו הפרטית על עולמו מתמדת בכל … להמשך קריאה

סימן שע – דיני האוסרין על בני החצר ושאינם אוסרין – ערוך השולחן

——– א שנו חכמים במשנה (פ"ה:): "הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת – אינו עירוב, והדר שם – אינו אוסר עליו. בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות – הרי זה עירוב, והדר שם – אוסר". כלומר דעירובי חצרות צריך ליתן בבית שבחצר, כמ"ש בסימן שס"ו. ובית שער, והיינו מקום שדרך שם עוברין … להמשך קריאה

דילוג לתוכן