א. זכותו ושכרו של המזכה לחבירו

——– בפרשה זו נעסוק בענין חשוב מאז ומתמיד, אלא שכהיום הינו בר ביצוע בייתר שאת והוא ענין זיכוי הרבים, מצוה זו מחוייבת ושייכת לכל אחד ואחד החל מהדרשנים במקצועם, ועד האיש מן השורה הרגילה, גם עליו מוטל להרים ידו לה' בבנו בבתו בקרובו ובשכנו, לקרבם לה' בכל יכולתו, ואף הבן ישיבה שתורתו אומנותו יש לו … להמשך קריאה

שומע את הציבור

——– הנכנס לבית הכנסת ורואה שהציבור קוראים 'שמע ישראל', טוב שיקרא עמהם, ויקבל שכר כקורא בתורה. ואולם מן הדין אינו חייב לקרוא אלא פסוק ראשון, כדי שיקבל עול מלכות שמים עמהם. (סימן סה סעיפים ב, ג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מלוקט מספרי מוסר יִזָּהֵר הָאָדָם מִלִּהְיוֹת עָצֵב וְנֶאֱנַח כִּי הָעַצְבוּת וְהָאֲנָחָה גּוֹרְמִין לְהִטָּמֵא כִּי הִיא מִדַּת פְּלוֹנִית כִּשְׁמָהּ וּבִהְיוֹתוֹ תּוֹפֵס אוּמְנוּתָהּ נוֹתֵן לָהּ יַד לַעֲשׂוֹת בּוֹ תַּאֲוָתָהּ כִּיוַן דְּהוּא מִסִּטְרָא דִּילָהּ. וּמִלְּבַד שֶׁמִּדַּת עַצְבוּת רָעָה מְאֹד כִּי גוֹרֶמֶת בִּיטוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּלְעַרְבֵּב הַמּוֹחַ וּמַרְבֶּה הַעַצְלוּת מִלְּקַיֵּים הַמִּצְוֹת וְתַלְמוּד תּוֹרָה. וּמִזֶּה נִמְשַׁךְ מַחֲלוֹקֶת בְּבֵיתוֹ עַל … להמשך קריאה

ד. פילוג בעם ישראל שהינו תוצאה של שנאת חינם, תובע כליון, להיות שבכך אין משמעות למלכות שמים

——– וכמו כן נבין עד כמה חמורה שנאת חינם, אנו עתה בשבועות של בין המצרים, מתאבלים על חורבן בית המקדש שחרב בעוון שנאת חינם, והסיבה שיש בכח שנאת חינם להחריב את הבית המקדש, מכיון שהלא בית המקדש הינו סמל למלכותו יתברך, שבו משכין הבורא את משכנו בתוך עמו למלוך עליהם, ולמלכות יש לה תוקף רק … להמשך קריאה

פֶּרֶק אַחַד עָשָׂר [קצט] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַנּוֹתֵן צְדָקָה לְשֵׁם שָׁמַיִם אַל יְכַוֵּן בָּה כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּהוּ הֶהָמוֹן וִישַׁבְּחוּהוּ לוֹמַר שֶׁהוּא מְחַלֵּק צְדָקָה, אֲבָל יִתְנֶנָּהּ כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל בְּצִנְעָה. כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דַּחֲגִיגָה (ה, א): מַאי "אִם־טוֹב וְאִם־רָע" (קהלת יב, יד)? דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרֵי: זֶה הַנּוֹתֵן צְדָקָה לְעָנִי בְּפַרְהֶסְיָא. כִּי הָא דְּרַבִּי יַנַּאי חָזְיֵהּ לְהַהוּא גַבְרָא דַּהֲוָה יָהֵיב זוּזָא לְעַנְיָא בְּפַרְהֶסְיָא. אֲמַר … להמשך קריאה

יד. בעוון העגל נתברר לעם ישראל שבשורשם זוהמת הע"ז עדיין בקרבם

——– והוא אשר ארע לעם ישראל בעוון הגאווה, שהוסר מהם סיועו של הקב"ה מלהנצל מיצרא דע"ז שהיו לקויים בו עוד ממצרים, כמובא בחז"ל שהיו עובדי עבודה זרה ונכשלו בעוון זה עד שקטרגה מידת הדין עליהם: "הללו עע"ז והללו עע"ז". והרי הגאווה היא ממש היפך האמונה, דהאמונה מחייבת התבטלות לה', ולהאמין שאין עוד מלבדו, והוא מה … להמשך קריאה

מִצְוַת חֲבָטַת הָעֲרָבָה

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– אַחַר תְּפִלַּת מוּסָף לוֹקְחִים חָמֵשׁ עֲרָבוֹת קְשׁוּרוֹת יַחַד, וְאֹרֶךְ כָּל עֲרָבָה לֹא פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים [24 ס"מ]. וְחוֹבְטִים אוֹתָן בְּקַרְקַע שֶׁאֵינָהּ מְרֻצֶּפֶת חָמֵשׁ פְּעָמִים וְלֹא יוֹתֵר, לְקַיֵּם מִנְהַג נְבִיאִים שֶׁהִנְהִיגוּ לְיִשְׂרָאֵל כֵּן. (תמ, תמג) וְהַטַּעַם שֶׁהִנְהִיגוּ הַנְּבִיאִים כֵּן, כִּי בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה נוֹהֶגֶת מִצְוַת נְטִילַת עֲרָבָה כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים … להמשך קריאה

רעא. שלא יטמא כהן גדול בשום טמאה במת. – ספר החינוך

שלא יטמא כהן גדול אפילו במת מקרוביו, וכל שכן בכל שאר המתים שבעולם, במין ממיני הטמאה בין בנגיעה בין במשא, שנאמר (ויקרא כא יא) לאביו ולאמו לא יטמא, כלומר, אפילו לאלו שהם קרוביו, ואף על פי שבראש הפסוק אסר עליו מהטמא על כל הנפשות, זהו טמאת ביאה לאהל המת, כמו שפרשנו שם (מצוה רע) שהרי … להמשך קריאה

כי תצא יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (כ) וְאָֽמְר&#1438וּ אֶל-זִקְנֵ&#1443י עִיר&#1431וֹ בְּנֵ&#1444נוּ זֶה&#1433 סוֹרֵ&#1443ר וּמֹרֶ&#1428ה אֵינֶ&#1445נּוּ שֹׁמֵ&#1430עַ בְּקֹלֵ&#1425נוּ זוֹלֵ&#1430ל וְסֹבֵֽא: וְיֵימְרוּן לְסָבֵי קַרְתֵּהּ בְּנָנָא דֵיןסָטֵי וּמָרֵי לֵיתוֹהִי מְקַבֵּל לְמֵימְרָנָאזָלֵל בְּסָר וְסָבֵי חֲמַר:(כא) ו&#1440ּרְגָמֻהוּ כָּל-אַנְשֵׁ&#1448י עִיר&#1444וֹ בָֽאֲבָנִים&#1433 וָמֵ&#1428ת וּבִֽעַרְתָּ&#1445 הָרָ&#1430ע מִקִּרְבֶּ&#1425ךָ וְכָל-יִשְׂרָאֵ&#1430ל … להמשך קריאה

אחרי מות יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (יא) וְהִקְרִ&#1448יב אַֽהֲר&#1436ֹן אֶת-פַּ&#1444ר הַֽחַטָּאת&#1433 אֲשֶׁר-ל&#1428וֹ וְכִפֶּ&#1445ר בַּֽעֲד&#1430וֹ וּבְעַ&#1443ד בֵּית&#1425וֹ וְשָׁחַ&#1435ט אֶת-פַּ&#1445ר הַֽחַטָּ&#1430את אֲשֶׁר-לֽוֹ: וִיקָרֵב אַהֲרֹן יָת תּוֹרָא דְחַטָאתָאדִי לֵהּ וִיכַפֵּר עֲלוֹהִי וְעַלאֱנַשׁ בֵּיתֵהּ וְיִכּוֹס יָת תּוֹרָאדְחַטָאתָא דִי לֵהּ: וכפר בעדו וגו' . ודוי … להמשך קריאה

רוּחַ – אִם יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁל אִשָּׁה?

——– מִתּוֹךְ כָּל הַמִּקְרִים שֶׁהוּבָא עַל "רוּחוֹת", לֹא מָצָאתִי שֶׁהָרוּחַ הָיָה שֶׁל אִשָּׁה, וְיִתָּכֵן מִכֵּיוָן שֶׁרוּחַ הוּא עִנְיָן בְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת שֶׁל גִּלְגּוּל, וּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ חַיִּים וִיטַאל (שער הגלגולים בהקדמה, ובספר הגלגולים פרק ח' ופרק י"ג) כִּי הַגִּלְגּוּל הוּא בַּאֲנָשִׁים וְלֹא בְּנָשִׁים, אָמְנָם יֵשׁ גַּם יוֹצֵא מֵהַכְּלָל, כְּמוֹ שֶׁהוּבָא בְּשַׁעַר אֶפְרַיִם (פיורדעא תפ"ח עמוד טז … להמשך קריאה

זמן התפילה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בגמרא (מסכת מגילה כג ע"א) מבואר שיש עניין להקדים את תפילת שחרית בשבת, וכן כתב רש"י "שיפה למהר ביאתם בשבת לקרוא קריאת שמע בנץ החמה". ובכן, מה נהדר ומה נפלא לראות, היאך מתרבים בתי הכנסת המקיימים מנין שחרית בנץ החמה, ובסיום התפילה מקדשים על היין וטועמים מיני מזונות … להמשך קריאה

סעי' ז' – צואת תרנגולים ההולכים בבית מותרת אבל הלול יש בו סירחון ואסור. – ספר מנחת שי

——– בגמ' כה. דתניא לא יקרא אדם ק"ש לא כנגד צואת אדם ולא כנגד צואת כלבים וחזירים ולא כנגד צואת תרנגולים ואמר רבא לית הלכתא כהא מתניתא אלא כי הא דתניא לא יקרא ק"ש כנגד צואת אדם ולא כנגד צואת כלבים וחזירים כל זמן שיש בתוכן עורות. ולרש"י לא נחלקו הבריתות בצואת תרנגולים שאסור. אבל … להמשך קריאה

תְּפִלָּה וּתְחִינָּה לְיַצִּיבוּת הָרוּחַ

——– רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ גֹּדֶל נִסְיוֹנוֹת דּוֹרֵנוּ הַתַּקִּיפִים וְהַתְּדִירִים, וְגָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ עָצְמַת הַפִּתּוּיִים וְהַגֵּרוּיִים הַמִּשְׁתּוֹלְלִים בְּכָל עֵבֶר וּפִנָּה עַד כְּדֵי שֶׁאֵין פֶּסַע לְלֹא פֶּשַׁע, אִם זֶה בְּטֻמְאַת הָעֲרָיוֹת בַּחֲצִיפוּת הַלְּבוּשׁ וְחֹסֶר הַבּוּשָׁה הַמְשַׁוֵּעַ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, עַד שֶׁמַּמָּשׁ כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ, וְאִם זֶה בְּטֻמְאַת הַכְּפִירָה וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת מֵהָרֵיקִים וְהַפּוֹחֲזִים הַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ בְּכָל מַהֲלַךְ … להמשך קריאה

ספר – ספר פלא יועץ

ידוע שאחת מתרי"ג מצוות הוא לכתוב כל אחד מישראל ספר תורה לעצמו. ומי שחננו ה' שיש יכלת בידו, ראוי לו שלא יעבר מלקים מצוה זו, כי אמרו בזהר הקדוש (תקו"ז תיקון ע דף קלב) שאפלו על מצוה אחת שיכול לקים ואינו מקים חוזר לבוא עליה בגלגול, וקרא כתיב (דברים כז כו) ארור אשר לא יקים … להמשך קריאה

ו. שלימות היראה היא כשאדם ירא מהחטא ונשמר למרחוק שלא יבוא לידי נסיון

——– והוא ענין יראת חטא דגדול הוא מיראת שמים כמובא בספרי המוסר. וההבדל ביניהם הוא דיראת שמים היינו שפוחד אדם מהקב"ה ואינו חוטא לו, אולם יראת חטא היינו שפוחד מהחטא שלא יבוא לידו כלל, והיינו לא מבעיא דיראתו חזקה דכשיבוא החטא לידו – לא יחטא בו מפני יראת ה' שבקרבו, אלא עוד קודם מקדים הוא … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות נ-מ

——– [שמות פרק-טו-י]&nbsp נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים: [שמות פרק-לד-ז]&nbsp נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים: [ויקרא פרק-ה-טו]&nbsp נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה מִקָּדְשֵׁי יְהוָה וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַיהוָה אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף … להמשך קריאה

כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה כאשר צוה ה' את משה (ח.ג) פירש רש"י – להגיד שבחו של אהרון שלא שינה. ויש להבין, מה ראה הכתוב לשבח את אהרון שלא שינה? וכי יעלה על הדעת שצדיק כאהרון הכהן הגדול, ישנה חלילה פרט כלשהו ממצוות ה'!? ב. והאיש אשר הוא טהור … להמשך קריאה

סימן שנא – דין צינור ומזחילה לקלוט מהם – ערוך השולחן

——– א כתבו הטור והש"ע: "לא יעמוד אדם ברשות הרבים ויחבר ידו למזחילה, שהוא צנור ארוך מונח לאורך הגג בתוך ג' טפחים סמוך לגג, ולקבל המים ממנו, שכיון שהוא בתוך ג' סמוך לגג – חשוב כגג. ואסור – בין אם הוא למעלה מעשרה או למטה מעשרה. אבל מותר לקלוט מן האויר, אפילו אם ידו הוא … להמשך קריאה

תוספת ביאור איך לעשות תשובה

——– נברר נקודת עומק יתירה בדבר, מדוע תורתנו אינה מולידה תשובה תמידית יום יומית. הפסוק אומר "ולבבו יבין ושב ורפא לו", למדנו שבכדי להגיע למדריגת "ושב", מוכרח שיקדם לזה "לבבו יבין". ננסה לבאר את הדברים לאשורם ומהשי"ת נשאל מענה לשון. יש ב' בחינות של בינה, יש בינה במח, ויש בינה בלב. ב' בינות אלו חלוקות … להמשך קריאה

חַטֹּאות נְשִׂיאִים – דובב שפתי ישנים

——– ד', כ"ב: אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֱלֹקָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((הוריות י' ע"ב.))) "אֲשֶׁר" מִלְּשׁוֹן אַשְׁרֵי. אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַנָּשִׂיא שֶׁלּוֹ נוֹתֵן לֵב לְהָבִיא כַּפָּרָה עַל שִׁגְגָתוֹ, קַל וָחֹמֶר שֶׁמִּתְחָרֵט עַל זְדוֹנוֹתָיו. טֶבַע שֶׁבָּעוֹלָם הוּא, *(((שבת קי"ט ע"א. ומטעם זה אמרו חכמים (נגעים ב', ה') שאין … להמשך קריאה

יום ראשון – ט"ז באדר

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– מקיימים עוד שתי מצוות: א. משלוח מנות. ב. סעודת פורים. ולא אומרים 'על הניסים' לא בתפילה ולא בברכת המזון. ואולם בברכת המזון טוב שיאמר, "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי מרדכי ואסתר…". (רכ, רכז) הטעם שדוחים את משלוח המנות ליום ראשון, ולא … להמשך קריאה

צדקה לעמלי תורה – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– מצוה גדולה היא להחזיק ולפרנס את הלויים, משרתי ה'. וממצוה זו למדים אנו גם על הזכות והחובה המוטלת על כל אחד מישראל לתמוך בלומדי התורה, כי הם המעמידים דת האמת ומחזקים האמונה ומרבים שלום בעולם ואוהבים הבריות ומקרבים אותם לתורה. (מעם לועז) וכפי שפסק הרמב"ם ז"ל (פרק י"ג מהלכות שמיטה ויובל הי"ב): "ולמה לא … להמשך קריאה

ה. שליט הוא על הטבע ועל המזל, וכל כחות הטבע והמזל תחת ידו – תפארת ישראל

——– ולזאת, האדם המקבל על עצמו על התורה קדושה לשמה לאמתה, כמו שהתבאר לעיל פרוש לשמהי הוא נעלה מעל כל עניני זה העולם, ומשגח מאתו יתברך השגחה פרטית למעלה מהוראת כחות הטבעים והמזלות כלם, כיון שהוא דבוק בתורה ובהקדוש ברוך הוא ממש כביכול, ומתקדש בקדשה העליונה של התורה, קדושה שהיא למעלה לאין ערוך מכל העולמות, … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רעו – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

סִפְּרוּ לִי, שֶׁפַּעַם אֶחָד הָיָה מְדַבֵּר עִם אֲנָשָׁיו. וְהָיָה מוֹכִיחַ וּמְיַסֵּר אוֹתָם הַרְבֵּה בִּדְבָרִים עַל שֶׁעֲדַיִן אֵינָם עוֹבְדִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּרְצוֹנוֹ, כְּדַרְכּוֹ הַטּוֹב תָּמִיד לְדַבֵּר רַק מִזֶּה. אַחַר כָּךְ, אַחַר שֶׁהוֹכִיחַ אוֹתָם הַרְבֵּה, אַחַר כָּךְ נִתְרַצָּה לָהֶם קְצָת. וְהִתְחִיל לְקָרְבָם וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם רַכּוֹת. וְאָמַר: "מָה אֲנִי רוֹצֶה מֵהֶם, הֲלֹא אַף עַל פִּי כֵן הֵם אֲנָשִׁים … להמשך קריאה

הִבְטִיחוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ: "הַבָּא לִטַּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ" וְכֵן אָמְרוּ: "פִּתְחוּ לִי פֶּתַח כְּפִתְחוֹ שֶׁל מַחַט וַאֲנִי אֶפְתַּח לָכֶם פֶּתַח כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם" וְהִנֵּה פּוֹתְחִים וּפוֹתְחִים אָנוּ בְּהִשְׁתַּדְּלוּת וּמַאֲמָץ וְעִם כָּל זֶה הַשְּׁעָרִים עֲדַיִן נְעוּלִים?

——– כבר מילתנו אמורה מפי סופרים ומפי ספרים כי בדורנו הסיעתא דשמיא והפתח של אולם הוא גופא זה שהאדם ממשיך להילחם, כי בדורנו הכשלונות מצויים, והמצפה לנצחונות בלבד – יפול! נשמות דורנו תפקידן להילחם, ולתת את הלב על המלחמה התמידית ולהתעודד מהנצחונות הזמניים, ואין לצפות לנצחון סופי, על דורנו נגזר העבודה להיות ממושכת ללא ראיית … להמשך קריאה

דילוג לתוכן