——–
א. ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה כאשר צוה ה' את משה (ח.ג)
פירש רש"י – להגיד שבחו של אהרון שלא שינה.
ויש להבין, מה ראה הכתוב לשבח את אהרון שלא שינה? וכי יעלה על הדעת שצדיק כאהרון הכהן הגדול, ישנה חלילה פרט כלשהו ממצוות ה'!?
ב. והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות וכו' (ט.יג)
יש לדקדק, דתיבת "והאיש" מיותרת היא!
ג. ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת ה' ולא יסעו (ט.יט)
יש לבאר כוונת הפסוק!
ד. על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו (ט.כג)
יש לבאר כוונת הפסוק!
ה. ויהי בנסע הארון (י.לב)
איתא בתוס' שם בתוס' מדרש ילמדנו – ת"ר "ויהי בנסע הארון ויאמר משה" פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ומלמטה לומר שאין זו מקומה וכו', ולמה כתבה כאן להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שניה וכו' פורענות ראשונה -"ויסעו מהר ה'", וא"ר חמא בר חנינא: שסרו מאחרי ה' (שבת קט"ו) שנסעו מהר סיני דרך שלושת ימים כתינוק הבורח מבית הספר והולך לו, כך היו בורחים מהר סיני דרך שלושת ימים, לפי שלמדו הרבה תורה בסיני. אמר הקב"ה: לא נסמוך פורענות לפורענות אלא נפסיק בפרשת "ויהי בנסוע הארון".
ויל"ע, כיצד עם ישראל לאחר שלמדו תורה הרבה בסיני ירדו לכזו מדרגה לברוח מהר ה' "כתינוק הבורח מבית הספר"?
ו. עוד צ"ע בדברי התוס' -"לפי שלמדו הרבה תורה בסיני". דמשמע, כי דווקא מפני שלמדו תורה הרבה ירדו למדרגה זו שברחו מהר סיני.
ויש להבין העניין, דההיפך הוא הנכון, דווקא מפני שלמדו תורה הרבה, צריך היה שיתקשו להיפרד מהר ה'?
ז. ויהי העם כמתאוננים רע באזני ה' (יא.א)
פירש רש"י – אין העם אלא רשעים וכו'.
ויש להבין – כיצד עם ישראל שרק כעת קיבלו את התורה, ירדו עד להיותם בדרגת "רשעים"?
ח. כמתאוננים רע באזני ה' (יא.א)
פירש רש"י – תואנה שהיא רעה באזני ה', שמתכוונים שתבוא באוזניו ויקניט. אמרו: אוי לנו, כמה לבטנו בדרך הזה שלושה ימים שלא נחנו מעינוי הדרך.
יש להבין, כיצד העזו עם ישראל – לאחר קבלת התורה, לנסות להקניט כביכול את הקב"ה כאילו היה כחברם?
ט. עוד צ"ב, כיצד העזו עם ישראל לשקר שקר גס כל כך באומרם כי הלכו ג' ימים בעוד שהלכו יום אחד בלבד, כדאיתא ברש"י (י.לג) שהיה להם קיצור הדרך?
יא. ויהי העם בוכה למשפחותיו וכו' (יא.י)
פירש רש"י – משפחות משפחות נאספים ובוכים לפרסם תרעומתן בגלוי ורבותינו אמרו "למשפחותיו"- על עסקי משפחות – על עריות הנאסרות להם.
ויל"ע, כיצד עם ישראל – דור דעה, התדרדרו עד לדרגה שפלה כ"כ – עד להיותם מסוגלים לפרסם תרעומתן בגלוי או לבכות על עריות אשר נאסרו להם?
י. והאספסף אשר בקרבו התאוו תאווה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר (יא.ד)
יש להבין, כיצד ירדו עם ישראל לכזו דרגה שפלה [לאחר קבלת התורה] לבקש בשר לתאווה, ואף לבכות על הדגים והאבטיחים אשר אכלו במצרים?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגרא"א דסלר בספרו מכתב מאליהו (ח"ה עמ' 143). וז"ל – כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו (סוכה נב.) הרי זה כמטוטלת שכמדה שמגביהים אותה לצד אחד כך תעלה לצד שכנגד בטלטולה. ואילמלא כן היתה הבחירה בטוב קלה יותר לצדיקים מאשר לאנשים פשוטים ויקטן ערך מעשי הצדיקים.
כבר דיברנו כמה פעמים על היצה"ר הטבעי – הפועל על ידי המידות הרעות של האדם, והיצה"ר הרוחני – שמכין ניסיונות לאדם שלא על ידי המידות. האיש קטן-הערך מניחים אותו ביד מדותיו הרעות, ודי בזה, כי המידות מטעות אותו לחשוב על רע שהוא טוב ועל עבירה שהיא מצוה.
אבל אנשים רמי-מעלה שיודעים ברור את האמת, היצר מעורר בהם רצון חזק אשר ידחה בו את ראיית האמת.
וכן אנו רואים למשל במחלת האקזמה, שאף שיודע ברור שלא יתרפא כלל אם יתחכך, ובכל לבו רוצה להתרפאות, מכל מקום כשגובר הרצון לחכך הוא דוחה את כל שאר הענינים מלבו. וכו'
ובזה מבואר המעשה שקרה לאביי (סוכה שם), שבו נתגלה הכלל של "כל הגדול מחברו וכו'", כי לפי גודל ערכו היתה השתדלות היצה"ר בו יותר, וזהו "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו" (תהילים לז.לב) כי בחינת צופה ומשתדל הרבה היא בצדיק דווקא, וכו'.
ידוע שבשעת יצה"ר לית מאן דמדכר ליה ליצר הטוב (נדרים לב:), כדי לעמוד בנסיון הנ"ל צריך אדם לעמול בשאר ימות השנה להשיב את חוויותיו וידיעותיו אל לבו, ואם יעמול בהתחזקות גדולה ודאי יקבל סייעתא דשמיא לעמוד גם בניסיון זה, כדכתב "צופה רשע וכו' ה' לא יעזבנו בידו". וכו'.
צדיק גדול מרגיש טילטול גדול של המטוטלת. ומאידך לאדם הפשוט מורגשת תנועה קטנה יותר. ויש אדם במדרגה פחותה מאד שאינו מרגיש כלל תנועת המטוטלת שלו. זה גרוע מאוד, כי אין זה אלא שהוא לגמרי ביד מדותיו הפחותות והשטן אומר עליו "שלי הוא". כיוון שאין הוא נלחם ביצרו אין יצרו רואה צורך להילחם בו. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו"- וחייב הוא להיזהר יותר לבל יפול ברשתו של היצר הנלחם בו בכל כוחותיו להפילו ברשתו.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיא הראשונה מתורצת – דווקא אהרון הכהן הגדול, הנמצא ברום המעלות הרוחניות ראוי לשבחו שלא שינה, כי כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו, ודווקא בו נילחם היצה"ר בכל כוחותיו להכשילו ולהטעותו, ואם "לא שינה" שבח גדול הוא לו על שהתגבר כל כך על יצרו הגדול.
לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו את יסוד "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו", דכוונת קרא "והאיש" החשוב (לשון איש – חשיבות), "אשר הוא טהור"- אשר צדיק הוא ונמצא ברום המעלות הרוחניות, דווקא אותו רוצה היצה"ר להכשילו. "ובדרך לא היה"- להטעותו מדרך הישר, בכל כוחותיו מנסה היצה"ר ש"וחדלת לעשות". לכן צריך הצדיק לשמור את עצמו עוד יותר כי כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו.
לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – רצה קרא לרמז לנו, כי דווקא מי שמקויים בו "בהאריך הענן על המשכן ימים רבים"- והיינו, גדול הוא בתורה, שלמד בתורת ה' "ימים רבים". דווקא הוא צריך שיתקיים בו "ושמרו בני ישראל את משמרת ה'"- צריך הוא להיזהר במצוות ה'. כי היצה"ר מנסה בכל כוחותיו להכשילו ולהטעותו כדי שח"ו "לא יסע".
לצדיק טמונה סכנה יותר גדולה, כי מנסה היצה"ר להכשילו בכל כוחו, כי "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו".
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – רימז לנו הכתוב: כי מי שהוא בבחינת "על פי ה' יחנו"- והיינו, שגדול הוא בתורת ה' וחונה הוא ימים רבים במשכן ה'. יכול אותו צדיק שיתקיים בו "על פי ה'"- ליפול באותה מידה, ולהיות בבחינת "יסעו"- כי נפילת המטוטלת לצד השני יכולה ליפול כאותה מידה שהוגבהה. כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו להחטיאו ולהסיעו מהר ה'.
ולפ"ז גם הקושיות ה', ו', ז', ח', ט', י' וי"א מתורצות – דווקא מפני שישראל "למדו הרבה תורה בסיני" והגיעו לדרגות רוחניות גבוהות, יכלו הם ליפול כנפילת המטוטלת לצד השני, ולרדת עד לדרגה של "בריחה מהר ה'", ובהמשך אף לנסות להקניט את הקב"ה להגיע לדרגת "רשעים", לשקר שקר גס שהלכו ג' ימים בעוד שהלכו רק יום אחד בלבד, אף להגיע לדרגה תחתונה כל כך של פרסום תרעומתן בגלוי או בכייה על עריות אשר נאסרו להם כבר מזמן, ואף יכלו להוסיף ולהתאוות לאכילת בשר ואף לרצות לשוב מצרימה בשביל כך.
הכל קרה דווקא מפני "שלמדו הרבה תורה בסיני", וכל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו להחטיאו ולהפילו יותר כגודל עלייתו הרוחנית, כנפילת המטוטלת וכערך הגבהתה. אשר בכוחה ליפול באותה המידה שהוגבהה לצד השני.
כך קרה לעם ישראל בדרדורם הרוחני, הכל קרה דווקא מפני שהגיעו לדרגות רוחניות גבוהות לאחר קבלת התורה "ולפי שלמדו תורה הרבה בסיני".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5