אֵימָתִי מִתְקַבֶּלֶת הַתשובה מִיָּד וְאֵימָתַי נִצְרָךְ זְמַן עַד שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּשׁוּבַת הַשָּׁב?

——– הדבר תלוי בעדות יודע תעלומות על החוטא, דהיינו אם יעיד עליו יודע תעלומות שחרטתו של זה חרטה אמיתית ולא ישוב לחטא זה לעולם, תשובתו מתקבלת מיד, ואם אין עדות יודע תעלומות עליו שלא ישוב מעתה ולעולם לחטא זה אז נצרך זמן כדי שתווכח תשובתו. והראיה לכך הנה א"א ע"ה עמד בנסיון של העקדה זמן … להמשך קריאה

שאלה רנ: מי שאיחר לבית הכנסת לתפילת ערבית או שחרית ומצא את הציבור מתחילים שמונה עשרה, כיצד ינהג.

——– תשובה: בתפלת ערבית כיון שהיא רשות מעיקרה ואחר כך קיבלוה לחובה, אם יש לו מניין אחר לא יתחיל עמהם, ואם אין לו מנין אחר יתחיל עמהם שמונה עשרה, ואחרי התפילה יקרא קריאת שמע וברכותיה. ובתפלת שחרית בכל אופן לא יתחיל עמהם אלא יסמוך גאולה לתפלה שהיא עדיפא מתפילה בצבור. כתב מרן (סימן רלו סעי' … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי }}[קצ] – ספר מנורת המאור עם פירוש

מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר חַיָּב לָתֵת צְדָקָה כְּפִי מָמוֹנוֹ וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה לִתֵּן כּוֹפִין אוֹתוֹ, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּבַתְרָא (ח, ב): אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהָ: מְמַשְׁכְּנִין עַל הַצְּדָקָה אֲפִילוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. אֵינִי, וְהָא כְּתִיב: "וּפָקַדְתִּי עַל כָּל־לֹחֲצָיו" (ירמיה ל, כ) וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: אֲפִילוּ גַּבַּאי צְדָקָה? לֹא קַשְׁיָא, הָא … להמשך קריאה

טו. אנו בעיצומם של הימים שפחדו מהם התנאים הקדושים

——– עלינו לזכור שאנו בעוצמת התקופה המאויימת ביותר שניבאו עליה קדמונינו – "עקבתא דמשיחא", והם שהיו מרוחקים מתקופה זו פחדו מלחשוב עליה, ואנו שחיים בתוכה – שאננים?! בתיקוני זוהר מובא: זקף ר"ש ידוי ובכה ואמר: "ווי מאן דיזדמן בההוא זימנא" – מסכן הוא זה שיזדמן באותה תקופה, זה אמר רשב"י כשראה ברוח קודשו את התקופה, … להמשך קריאה

שלום בית מכח מידת הוותרנות – אפיקי אליהו על התורה

——– א. איש איש כי תשטה אשתו (ה.יב) יש לדקדק, מדוע כפל תיבת "איש" בנוקטו "איש איש"? ב. איש איש כי תשטה אשתו (ה.יב) איתא בבמדבר רבה (ט.ב) – לימדה אותך התורה שתהא ותרן בתוך ביתך – נשפך יין הוי ותרן וכו'. ויל"ע, מה שייכות ישנה בין המדרש המלמד על וותרנות בתוך ביתו לבין הפסוק … להמשך קריאה

טז. אין ערבות לקיום העולם יותר משבוע אחד אשר שמרו ישראל את השבת

——– ובאור החיים הקדוש מובא (בראשית א, ג,) דהשבת הינה חיות וקיום העולם, וכל שבוע קיים העולם מחדש בזכות השבת ששומרים ישראל, ואין ערבות לקיום העולם יותר משבוע אחד בשביל שבת ששמרו ישראל קודם אותו שבוע, וכדי שיתקיים העולם שבוע נוסף צריך שישמרו ישראל את השבת שלפניו. הרי כמבואר, דכשם שהשבת היתה בשעתה המצוה הנבחרת … להמשך קריאה

"וטהר לבנו לעבדך – באמת"

——– מסופר על המשגיח ר' אליהו לופיאן זצ"ל, שבצעירותו כשלמד ב"תלמוד תורה" בקלם ניגש פעם להיות שליח ציבור בתפילת מנחה בשבת, וכשאמר את המילים "וטהר לבנו לעבדך באמת", הדגיש והטעים את המילים "לבנו" ו"לעבדך". אחר התפילה ניגש אליו הסבא זצ"ל והעיר לו שיש להדגיש יותר את המילה "באמת"! במדת האמת נכללת כל חובת האדם בעולמו, … להמשך קריאה

תולדות יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (כה) וַיֵּצֵ&#1444א הָֽרִאשׁוֹן&#1433 אַדְמוֹנִ&#1428י כֻּלּ&#1430וֹ כְּאַדֶּ&#1443רֶת שֵׂעָ&#1425ר וַיִּקְרְא&#1445וּ שְׁמ&#1430וֹ עֵשָֽׂו: וּנְפַק קַדְמָאָה סִמוֹק כֻּלֵּהּ כִּגְלִים(נ"י כִּכְלָן) דִּשְׂעָר וּקְרוֹ שְׁמֵהּעֵשָׂו: אדמוני. סימן הוא שיהא שופך דמים: כלו כאדרת שער. מלא שער כטלית של צמר המלאה שער … להמשך קריאה

חוקת יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (ז) וְכִבֶּ&#1448ס בְּגָדָ&#1436יו הַכֹּהֵ&#1431ן וְרָחַ&#1444ץ בְּשָׂרוֹ&#1433 בַּמַּ&#1428יִם וְאַחַ&#1430ר יָב&#1443ֹא אֶל-הַֽמַּחֲנֶ&#1425ה וְטָמֵ&#1445א הַכֹּהֵ&#1430ן עַד-הָעָֽרֶב: וִיצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי כַּהֲנָא וְיַסְחֵי בִשְׂרֵיהּבְמַיָא וּבָתַר כֵּן יֵיעוּל לְמַשְׁרִיתָאוִיהֵי מְסָאָב כַּהֲנָא עַד רַמְשָׁא: אל המחנה. למחנה שכינה, שאין טמא משלח חוץ לשתי … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות נ-ד

——– [ירמיה פרק-יג-כז]&nbsp נִאֻפַיִךְ וּמִצְהֲלוֹתַיִךְ זִמַּת זְנוּתֵךְ עַל גְּבָעוֹת בַּשָּׂדֶה רָאִיתִי שִׁקּוּצָיִךְ אוֹי לָךְ יְרוּשָׁלִַם לֹא תִטְהֲרִי אַחֲרֵי מָתַי עֹד: [ירמיה פרק-נא-יד]&nbsp נִשְׁבַּע יְהוָה צְבָאוֹת בְּנַפְשׁוֹ כִּי אִם מִלֵּאתִיךְ אָדָם כַּיֶּלֶק וְעָנוּ עָלַיִךְ הֵידָד: [תהילים פרק-לא-יג]&nbsp נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד: [משלי פרק-כז-יח]&nbsp נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד: ——– לעילוי נשמת ולזכות … להמשך קריאה

סימן רמב – להזהר בכבוד שבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רמב – להזהר בכבוד שבת א אֲפִלּוּ מִי שֶׁצָּרִיךְ לַאֲחֵרִים, אִם יֵשׁ לוֹ מְעַט מִשֶּׁלּוֹ צָרִיךְ לְזָרֵז עַצְמוֹ לְכַבֵּד אֶת א הַשַּׁבָּת; וְלֹא אָמְרוּ: עֲשֵׂה שַׁבָּתְךָ חֹל וְלֹא תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, אֶלָּא לְמִי שֶׁהַשָּׁעָה דְּחוּקָה לוֹ ב בְּיוֹתֵר; עַל כֵּן צָרִיךְ לְצַמְצֵם בִּשְׁאָר יָמִים כְּדֵי לְכַבֵּד הַשַּׁבָּת. מִתַּקָּנַת עֶזְרָא שֶׁיִּהְיוּ מְכַבְּסִים בְּגָדִים בַּחֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי … להמשך קריאה

פרשת בהעלתך – תפארת ישראל

——– בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות (ח, ב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא … להמשך קריאה

המקור למצוות היום

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– נאמר במגילה (פרק ט): וַיִּכְתֹּב מָרְדְּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים: לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים, אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה: כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן … להמשך קריאה

שלום עליכם

——– הקורא קריאת שמע [חוץ מפסוק ראשון] ונכנסו אביו או רבו שחייב במוראם [שנאמר: "איש אמו ואביו תיראו", ואמרו חז"ל: "מורא רבך כמורא שמים"], אף על פי שמן הדין היה צריך להקדים לומר להם 'שלום', מכל מקום מאחר והיום לא מקפידים באמירת 'שלום' בעת התפלה, לא יפסיק, ודי שיגביה את קולו מעט, כדי שיבינו שהוא … להמשך קריאה

אָדָם הַחוֹטֵא בְּמַדְרֵגָתוֹ הַמְסֻיֶּמֶת שֶׁנִּמְצָא בָּהּ, הַאִם כָּל חֵטְא וְחֵטְא מַשְׁפִּיעַ בְּמִדָּה שָׁוָה?

——– לֹא. כְּפִי חֹמֶר הַחֵטְא כֵּן מַשְׁפִּיעַ פְּגָמוֹ וְקִלְקוּלוֹ בְּמַדְרֵגָתוֹ, וּכְמוֹ כֵן עָנְשׁוֹ נִמְדָּד כְּפִי מִדַּת פְּגָמוֹ וְקִלְקוּלוֹ. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל … להמשך קריאה

שאלה לח – הַאִם מִן הַנָּכוֹן לָבוֹא בִּתְפִלָּה לִפְנֵי השי"ת בְּנֻוסְחַת תְּבִיעָה, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ גַּבֵּי אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁטָּעַן: "הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹּׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט", אוֹ כְּמוֹ גַּבֵּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁטָּעַן: "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה"?

——– תשובה האריך בזה בספר מכתב מאליהו ח"ב (עמודים 183-187), ומסקנת דבריו שאין לבוא להקב"ה בנוסחת תביעה, והמתפלל כך נענש, אלא בכגון אברהם אבינו שהתפלל כך ללא שום קושיא על הנהגת ה', וכל טענתו היתה מפני חילול ה' שבדבר שגורם לו חילול והסתר, ויש זכות לצדיק לבקש שלא יהיו לו מפריעים במהלך עבודתו את ה', … להמשך קריאה

רסג. שלא יטמא כהן הדיוט במת זולת בקרובים המבארים בכתוב. – ספר החינוך

שלא יטמא כהן הדיוט במת זולתי בקרובים המבארים בכתוב. שנאמר (ויקרא כא א) לא יטמא בעמיו, כלומר כל אחד מן הכהנים לא יטמא לנפש מת, ואף על פי שנפש טובה לא תמות, יכנה הכתוב הגוף בשם הנפש, כי הוא העקר. משרשי המצוה. לפי שהכהנים נבחרו לעבודת השם ברוך הוא, כמו שאמר הכתוב קדושים יהיו לאלהיהם, … להמשך קריאה

רסב – על ידי התחדשות התורה נעשה נהרות – קיצור ליקוטי מוהר"ן

מִי שֶׁזּוֹכֶה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים דְּאוֹרַיְתָא שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַמָּשׁ, הוּא צָרִיךְ לִבְכּוֹת מִקּדֶם, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִצּוֹל שֶׁלֹּא יִינְקוּ הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת מֵאֵלּוּ הַחִדּוּשִׁים: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי … להמשך קריאה

נפילת אפים – ספר פלא יועץ

נפילת אפים רבו מעלות המכון בה, כמובא בספר "דבש לפי" (מערכת נ, אות א) ויצא עתק בקצור, וזה לשונו, כתבו משם רבנו האר"י זכרונו לברכה, שהמכון בנפילת אפים זוכה למעלות רבות, אחת שנעשה כבריה חדשה, כאלו כבר מת, כי הנפש עולה אל האלקים במסירה גמורה בכל לבו. שתים נותנים לו עז ותעצומות ללחם את היצר … להמשך קריאה

טו. זו עבודתנו בעקבות משיחא להחזיק בקיים ואף שהוא מועט

——– וכמו כן זו כל עבודתנו עתה בעקבתא דמשיחא – להשתדל במסירות נפש על המועט שכבר כן אפשר לנו להשיג בעידן חושך ואפילה, וזה מה שיזכה אותנו לאורו של משיח, וכיון שהתגלות העתידה היא תהא בשיאה, ולכן גם החושך המתגלה עתה הינו בשיאו ובמלחמתנו בו. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר … להמשך קריאה

כי תצא יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (טז) וְהָיָ&#1431ה בְּיוֹם&#1433 הַנְחִיל&#1443וֹ אֶת-בָּנָ&#1428יו אֵ&#1445ת אֲשֶׁר-יִֽהְיֶ&#1430ה ל&#1425וֹ לֹ&#1443א יוּכַ&#1431ל לְבַכֵּר&#1433 אֶת-בֶּן-הָ&#1443אֲהוּבָ&#1428ה עַל-פְּנֵ&#1445י בֶן-הַשְּׂנוּאָ&#1430ה הַבְּכֹֽר: וִיהֵי בְּיוֹמָא דְיַחְסֵן לִבְנוֹהִי יָתדִי יְהֵי לֵהּ לֵית לֵהּרְשׁוּ לְבַכָּרָא יָת בַּר רְחֶמְתָּאעַל אַפֵּי בַר שְׂנִיאֲתָא בּוּכְרָא:(יז) כִּי&#1449 אֶת-הַבְּכ&#1448ֹר בֶּן-הַשְּׂנוּאָ&#1436ה … להמשך קריאה

אחרי מות יום שני תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ארבע פסוקים אלו שהם כנגד דֲ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת הרוח משבת שעברה: (ז) וְלָקַ&#1430ח אֶת-שְׁנֵ&#1443י הַשְּׂעִירִ&#1425ם וְהֶֽעֱמִ&#1444יד אֹתָם&#1433 לִפְנֵ&#1443י יְהֹוָ&#1428ה פֶּ&#1430תַח א&#1445ֹהֶל מוֹעֵֽד: וְיִסַב יָת תְּרֵין צְפִירִין וִיקִיםיָתְהוֹן קֳדָם יְיָ בִּתְרַע מַשְׁכַּןזִמְנָא:(ח) וְנָתַ&#1447ן אַֽהֲר&#1435ֹן עַל-שְׁנֵ&#1445י הַשְּׂעִירִ&#1430ם גֹּֽרָל&#1425וֹת גּוֹרָ&#1444ל אֶחָד&#1433 לַֽיהֹוָ&#1428ה וְגוֹרָ&#1445ל אֶחָ&#1430ד לַֽעֲזָאזֵֽל: וְיִתֵּן אַהֲרֹן עַל תְּרֵין … להמשך קריאה

סימן שלד – דיני הצלה מדליקה בשבת – ערוך השולחן

——– א המכבה והמבעיר המה מאבות מלאכות, והיו במשכן שהבעירו אש להצקת כלי המשכן, ומכבה היתה שכיבו פחמין לעשות גחלים הנצרכים להתכת הזהב והכסף. ותולדת מבעיר כתב הרמב"ם ריש פרק י"ב: דהמחמם את הברזל כדי לצורפו במים – הרי זה תולדת מבעיר וחייב. ותולדת מכבה הוא, שכן לוטשי הברזל מחמים את הברזל עד שיעשה גחלת, … להמשך קריאה

שאלה רנא: מי שלא התפלל מנחה והתפלל תשלומין למנחה אחר תפילת ערבית ועדיין יום, האם יאמר תחנון של מנחה.

——– תשובה: לא יאמר תחנון כיון שכבר התפלל ערבית. כתב מרן (סימן רלז סעי' א) אין שליח צבור חוזר התפלה בתפלת ערבית (ואין נופלין על פניהם לאחר ערבית). וכתב המ"ב (ס"ק ב) ואפילו התפללו ערבית מבע"י אין נופלין דכבר שויא לילה. ואפילו תפלה שהוא מתפלל לשם תשלומין של תפלת מנחה ג"כ אין ליפול [פמ"ג]. כתב … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [קצא] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כָּל הַמַּעֲלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה חוֹטֵא חֲטָאָה גְּדוֹלָה, כִּדְגָרְסִינָן בִּכְתֻבּוֹת, פֶּרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה (סח, א): תָּאנֵי חִיָּא בַּר רַב מִדִּפְתֵּי: כָּל הַמַּעֲלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כְּתִיב הָכָא: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן־יִהְיֶה דָבָר עִם־ לְבָבְךָ בְלִיַּעַל" (דברים טו, ט) וּכְתִיב הָתָם: "יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי־בְלִיַּעַל" (שם יג, יד), מַה לְּהַלָּן עֲבוֹדָה זָרָה אַף כָּאן … להמשך קריאה

ו. בחסד ובצדק מתחסד ומצטדק הקב"ה עם האדם העלול להיכשל בגאווה להעמידו על האמת במדריגתו

——– ומה שנכשל האדם בחטא ואף לאחר שמשתדל הוא להשמר ממנו בכל יכולתו, הוא מפני שמתגאה, ונתבונן כמה הן מן החסד והן מן הצדק יש בהנהגה זו. הרי ידוע שישנם ב' מושגים שהמה עקירת הרע וכבישת הרע. להגיע לעקירת הרע זוהי מדריגה גבוהה ביותר שמעטים מאד זוכים לה, והוא לעקור מידה או תאווה רעה משורשה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן