שאלה רמד: אם התחיל לאכול סעודה גדולה כגון סעודת ברית קודם תפילת מנחה בזמן האסור האם צריך להפסיק.

——– תשובה: אם יש שהות ביום להתפלל מנחה אחר הסעודה לא צריך להפסיק. ואפילו אם התחיל תוך חצי שעה קודם למנחה קטנה (אחר סוף שעה תשיעית). כתב מרן (סימן רלב סעי' ב) ואם התחיל באחת מכל אלו אינו מפסיק אף על פי שהתחיל באיסור, והוא שיהא שהות ביום להתפלל אחר שיגמור סעודתו או מלאכתו, אבל … להמשך קריאה

נטע רבעי בשמיטה – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– נטע רבעי נוהג גם בשנת השמיטה, ולכן בעל השדה כשמפקיר את שדהו, יפרסם בשלט גדול הנראה לעין כל, שפירות אלו הם רבעי וצריך לחללם על פרוטה. [ואוצר בית דין הלוקח פירות שביעית, רשאי גם הוא לחלל את הפירות]. (תרצט) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל … להמשך קריאה

מַדּוּעַ רָאָה הַקָּבָּ"ה סַכָּנָה בַּחִדָּלוֹן מִמִּצְוַת הַתשובה אֵצֶל בְּנֵי אָדָם יוֹתֵר מִכָּל מִצְוָה אַחֶרֶת?

——– במחדל התשובה ראה הבורא אסון נורא יותר ממחדל באיזה שום מצוה אשר תהיה, והסיבה לכך מפני שרוב ככל מחדלם של בני אדם מתורה ומצוות, וכן התפשרותם על חלקים מהתורה, או יאושם מהשלימות בדרך כלל נובע מחסרון אמונתם באמונת התיקון שהוא "התשובה". ונמחיש את הדברים. אדם מקבל עליו לשמור את לשונו לבלתי דבר בו לשה"ר, … להמשך קריאה

בכל יום יהיו בעיניך כחדשים

——– כתב רב עמרם גאון: בקוראו את שמע, יחשוב בכל פעם שהוא ציווי חדש מאת המלך, שאילו מלך בשר ודם היה שולח לבני מדינתו ציווי חדש, בודאי כל בני המדינה היו קוראים אותו באימה ויראה ברתת וזיע, קל וחומר לקריאת שמע שהוא כתב ציוויו של מלך מלכי המלכים הקב"ה. וכתב הפרישה: על כן, לא יקרא … להמשך קריאה

ח. נימוק ראשון משתמע בפירוש במצות יום השבת ונימוק השני בדרך רמז, ובמועדות הדבר להיפך

——– וברור הוא דאף שיש ב' טעמים בתורה לשמירת השבת, מכל מקום משמעות השבת הינה באופן ישיר לטעם המבואר בפרשת יתרו "כי ששת ימים עשה ה'… וינח ביום השביעי", שזהו ענין שאנו עוסקים בששת ימי המעשה במלאכתנו וביום השביעי נשבות. ואילו הטעם המבואר בפרשת ואתחנן – "וזכרת כי עבד היית" – השבת היא לכך כרמז … להמשך קריאה

ז. כפי הרושם שישאר לאדם בזמן סילוק הבהירות – ידע את מדריגתו

——– ואדרבא, המבחן לגדלות האדם הוא בעידן ניסיון וסילוק המדריגות ממנו, כי אז כפי הרושם שיישאר לו אז ידע וייבחן עד כמה יגע בזמני העלייה, ועד כמה ניצלם לעבוד את בוראו, כי ככל שניצל את ימי העלייה יותר – כך הרושם שיוותר לו בזמני הירידה יהא חזק יותר, ויוכל עם אותו רושם להחזיק עצמו בזמנים … להמשך קריאה

בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– כָּתַב הָרַמְבַּ"ם (הלכות חגיגה פרק ג): מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַקְהִיל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, אֲנָשִׁים, נָשִׁים וָטַף, בְּכָל מוֹצָאֵי שְׁנַת שְׁמִטָּה בַּעֲלוֹתָם לָרֶגֶל לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְלִקְרֹא בְּאָזְנֵיהֶם מִן הַתּוֹרָה פָּרָשִׁיּוֹת הַמְזָרְזוֹת אוֹתָם בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת, וּמְחַזְּקוֹת אֶת יְדֵיהֶם בְּדַת הָאֱמֶת. אֵימָתַי הָיוּ קוֹרְאִים? בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת, שֶׁהוּא תְּחִלַּת יְמֵי … להמשך קריאה

בהמשך – סע' ו' – היה לפניו מעט צואה, יכול לבטלה ברוק עבה. ומועיל כל עוד שלא נימוח ונבלע בה. – ספר מנחת שי

——– בגמ' כה: אמר אביי צואה כל שהו מבטלה ברוק אמר רבא וברוק עבה ופירש רש"י רוקק עליה ומכסה אותה ברוק: וכתב הטור ואין הביטול מועיל אלא לפי שעה אבל אם לא יקרא מיד הרוק נימוח ונבלע בה ולא בטלה: וכתב הב"י שהוא מהירושלמי כתבו שם הרא"ש (סי' נא) רבי זירא ורבי אבא יתבין וחזיין … להמשך קריאה

שאלה ל – לְפִי הַמְבֹאָר בַּתְּשׁוּבָה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא הָעִקָּר, וַהֲלֹא יָדוּעַ שֶׁהַתּוֹרָה הִיא הָעִקָּר , שֶׁהִנֵּה חַכְמֵי הַתַּלְמוּד שֶׁתּוֹרָתָם אֻמָּנוּתָם לֹא הָיוּ מַפְסִיקִים לַתְּפִלָּה?

——– תשובה נמשיל משל: האדם חי ע"י אכילה ושתיה, והם המקיימים את האדם לחיות ולתפקד כראוי, אולם כשהאדם חולה זקוק הוא לרפואות ותרופות להצלת חייו, וכאן לא יספיק שיאכל האדם וישתה כדרכו, כי זקוק הוא לטיפול מיוחד, ולהזרקות חומרים החסרים בגופו בתמצית מתומצתת להברות אותו מחוליו. הראשונים, שהאמונה היתה ברורה בלבם, ופשוטה בדעתם, וכל חיי … להמשך קריאה

רנד – עינים הם דברים עליונים וגבוהים מאד – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עֵינַיִם הֵם דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים וּגְבֹהִים מְאֹד וְהֵם רוֹאִים תָּמִיד דְּבָרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים הַיְנוּ מַרְאוֹת וְחֶזְיוֹנוֹת, וְאִם הָיָה הָאָדָם זוֹכֶה לְעֵינַיִם כְּשֵׁרִים, הָיָה יוֹדֵעַ דְּבָרִים גְּדוֹלִים רַק מִמַּה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת, כִּי הֵם רוֹאוֹת תָּמִיד אַךְ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה רוֹאֶה: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות מ-צ

——– [שמות פרק-כג-ל]&nbsp מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ: [דברים פרק-יג-ח]&nbsp מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ אוֹ הָרְחֹקִים מִמֶּךָּ מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ: [ישעיה פרק-יג-א]&nbsp מַשָּׂא בָּבֶל אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ: [ישעיה פרק-כג-ח]&nbsp מִי יָעַץ זֹאת עַל צֹר הַמַּעֲטִירָה אֲשֶׁר סֹחֲרֶיה שָׂרִים כִּנְעָנֶיהָ נִכְבַּדֵּי אָרֶץ: [ירמיה פרק-טז-ד]&nbsp מְמוֹתֵי … להמשך קריאה

ח. היום שעיקר ההתמודדות הוא בסור מרע, הרי שהעשה טוב שנצרך היום הלואי שיועיל לנו לסור מרע

——– וזה מה שהיה אומר הגאון הצדיק מקלויזנבורג, שאם פעם היה נדרש לישב אדם בבית ה' כל ימיו רק מי שרצה להיות "ראש ישיבה" או "פוסק", הרי שכהיום נדרש לישב בבית ה' בשביל לא להיות פושע ח"ו, דהיינו, מכיון שעיקר ההתמודדות היום הוא בחלק ה"סור מרע", לכך גם ה"עשה טוב" שעלינו להתחזק בו הוא לצורך … להמשך קריאה

סימן שכז – דיני סיכה בשבת – ערוך השולחן

——– א סיכה לא נאסרה בשבת, ורק אסור לסוך בדברים שנמוקים משום נולד, וגם לא בדברים שמתמרחין משום ממרח, וכן לא בדברים המולידים ריח. ורוב סיכתם היתה בשמן, שאין בזה אחד מכל אלו. ואפילו אם כונתו לרפואה מפני איזה מיחוש שיש לו, ובעל מיחוש אסור לעשות לו רפואה בשבת מטעם גזירת שחיקת סממנים כמו שיתבאר … להמשך קריאה

ח. סיכום: עבודת האדם בזמן העליה מה שיותר לאגור ולהתעלות, ובזמן הירידה לאחוז במה שנשאר ולבלי להינתק מאשר יוכל עשוהו עד שיחזור למצבו הקודם

——– לסיכום, ב' תקופות חולפות מזו לזו בחיי האדם – תקופת עליה ותקופת ירידה. עבודה מיוחדת מוטלת על האדם בכל אחת מתקופות אלו, בתקופת העליה עליו לנצלה בכל היכולת למלאות מצברים לימי הירידה, בידיעה ברורה שתקופת העליה אינה מתמדת ולכן לנצלה בכל כוחו, והדבר קל יותר אחר שזו תקופה שהינו פתוח ולבו ומוחו יש להם … להמשך קריאה

שאלה לא – הֵיאַךְ לְהַתְחִיל בְּפֹעַל בְּכַוָּנַת הַמֵּאָה בְּרָכוֹת?

——– תשובה המשגיח הגר"י לוינשטיין זצ"ל היה אומר שכדי להצליח בכוונה בתפילה יש ללכת בצעדים איטיים ועקביים, ולמשל: לקחת על עצמך מתחילה ברכה אחת או שתים שעליהם תתן את כל כוחך וכגון ברכה ראשונה של ברכת אבות, ברכה ראשונה של ברהמ"ז, ברכת אשר יצר, וכיוצא, וכשתתחזק בזה תלך ותוסיף, כדי שלא יהא בגדר תפסת מרובה … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רסא – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

(מַה שֶּׁמָּצָאתִי מִכְּתַב יַד אִישׁ וְלֹא נִכְתַּב כְּסֵדֶר וּכְתִקּוּנוֹ, וּמַה שֶּׁהוֹצֵאתִי מִשָּׁם הֶעְתַּקְתִּי. וְזֶהוּ): "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף" (בְּרֵאשִׁית לז). כְּתִיב (תְּהִלִּים כו): "רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה". רֶגֶל הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁעָלֶיהָ עוֹמְדִים כָּל הַמִּדּוֹת וְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ )כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר). וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (מַכּוֹת כד.) … להמשך קריאה

הַנְהָגַת הַיְּהוּדִי בְּחֹל הַמּוֹעֵד

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– כָּתַב הָרַמְבַּ"ם (פ"ו מהלכות יו"ט הי"ז): מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בַּמּוֹעֵד, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ וְכָל הַנִּלְוִים אֵלָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בַּמּוֹעֵד מִצְוַת עֲשֵׂה הִיא, לֹא יֹאכַל וְיִשְׁתֶּה כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, אֶלָּא כָּךְ הִיא הַדָּת: בַּבֹּקֶר מַשְׁכִּימִים כָּל הָעָם לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּמִתְפַּלְלִים, וְחוֹזְרִים לְבָתֵּיהֶם … להמשך קריאה

מַדּוּעַ הֻצְרְכָה הַתשובה לִהְיוֹת מֵהַנִּבְרָאִים קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם?

——– הטעם לכך הוא ע"פ האמור, הקב"ה ברא עולמו, וחקק לנבראיו חוקי תורה שהמקיימם בא על שכרו והעובר עליהם בא על עונשו, וכמובא בחז"ל (מד"ר איכה) על הפסוק: "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב", מיום שאמר הקב"ה "ובחרת בחיים" – "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב", אלא מאליה הרעה באה על עושי הרע והטובה על … להמשך קריאה

שאלה רמה: מתי זמן מנחה גדולה ומנחה קטנה, ומתי צריך להתפלל.

——– תשובה: זמן מנחה גדולה הוא חצי שעה לאחר חצות היום, ומנחה קטנה מתשע שעות ומחצה מעלות השחר, ולכתחילה יש להתפלל מנחה קטנה, ובדיעבד אם התפלל מנחה גדולה יצא ידי חובה. וכן בשעת הדחק, או אם רוצה לאכול רשאי להתפלל לכתחילה מנחה גדולה, שהרי אסור לאכול קודם שיתפלל. כתב מרן (סימן רלג סעי' א) מי … להמשך קריאה

נביאים – יחזקאל – פרק כב – חק לישראל

——– כב (א) וַיְהִ&#1445י דְבַר-יְהוָ&#1430ה אֵלַ&#1445י לֵאמֹֽר: וַהֲוָה פִּתְגָּם נְבוּאָה מִן קֳדָםיְיָ עִמִּי לְמֵימָר: ויהי . דבר ה' אלי לאמר : (ב) וְאַתָּ&#1443ה בֶן-אָדָ&#1428ם הֲתִשְׁפֹּ&#1445ט הֲתִשְׁפֹּ&#1430ט אֶת-עִ&#1443יר הַדָּמִ&#1425ים וְה&#1443וֹדַעְתָּ&#1428הּ אֵ&#1430ת כָּל-תּוֹעֲבוֹתֶֽיהָ: וְאַתְּ בַר אָדָם הֲתוֹכַח הֲתוֹכַחיַת קַרְתָּא דְאַשְׁדֵי דַּם זַכַּיבְּגַוָּהּ וְחַוִּי לֵהּ יַת כָּלתּוֹעֲבָהָתָא: התשפוט את עיר הדמים . ירושלים : והודעתה . מפיק ה"א … להמשך קריאה

סעי' ז' – מקום שספק אם יש בו צואה, בבית מותר באשפה אסור. ספק מי רגלים אפילו באשפה מותר. – ספר מנחת שי

——– בגמ' ברכות כה. אמר רב יהודה ספק צואה בבית מותרת באשפה אסורה ספק מי רגלים אפילו באשפה נמי מותרין סבר לה כי הא דאמר רב המנונא לא אסרה תורה אלא כנגד עמוד בלבד כלומר כנגד עמוד הקילוח וכדרבי יונתן דרבי יונתן רמי כתיב (דברים כג יג) ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ … להמשך קריאה

ה – ענותנות רבה של פראג

——– רבי יחזקאל לנדוי, רבה של פרג, בעל ה"נודע ביהודה", היה נוהג מדי שנה בשנה לרדת לפני התיבה בתפילת נעילה ביום הכפורים. על אף שלא היה מומחה בניגונים המסורתיים, חזקה עליו בקשתם של פרנסי הקהילה בפרג, שלא ישנה את מנהג המקום. מסורת היתה בידם שרב העיר מתפלל כשליח ציבור בתפילת נעילה. בין המתפללים היה עני … להמשך קריאה

רנו. שלא לעשות מעשה ידעוני. – ספר החינוך

שלא נעשה מעשה הידעוני, שנאמר (ויקרא יט לא) אל תפנו אל האובות ואל הידעונים. ופרש הרמב"ם זכרונו לברכה (סהמ"צ ל"ת ט), וזה לשונו שהענין הוא שיקח עצם עוף ששמו ידוע וישימהו בפיו ויקטר לו במיני קטרת וישביע השבעות ויעשה פעלות עד שיתחבר לו ענין מחלי הנופל, כמו החלי הנקרא סובא"ת וידבר בעתידות. וכן אמרו זכרונם … להמשך קריאה

נביאים – שופטים – פרק יא – חק לישראל

——– יא (א) וְיִפְתָּ&#1443ח הַגִּלְעָדִ&#1431י הָיָה&#1433 גִּבּ&#1443וֹר חַ&#1428יִל וְה&#1430וּא בֶּן-אִשָּׁ&#1443ה זוֹנָ&#1425ה וַיּ&#1445וֹלֶד גִּלְעָ&#1430ד אֶת-יִפְתָּֽח: וְיִפְתָּח גִלְעָדָא הֲוָה גִבָּר חֵילָאוְהוּא בַּר אִתְּתָא פוּנְדְּקֵיתָא וְאוֹלִידגִלְעָד יַת יִפְתָּח: (ב) וַתֵּ&#1447לֶד אֵֽשֶׁת-גִּלְעָ&#1435ד ל&#1430וֹ בָּנִ&#1425ים וַיִּגְדְּל&#1448וּ בְֽנֵי-הָאִשָּׁ&#1436ה וַיְגָרְשׁ&#1443וּ אֶת-יִפְתָּ&#1431ח וַיֹּ&#1444אמְרוּ לוֹ&#1433 לֹֽא-תִנְחַ&#1443ל בְּבֵית-אָבִ&#1428ינוּ כִּ&#1435י בֶּן-אִשָּׁ&#1445ה אַחֶ&#1430רֶת אָֽתָּה: וִילֵידַת אִתַּת גִּלְעָד לֵיהּ בְּנִיןוּרְבִיאוּ בְּנֵי אִתְּתָא וְתָרִיכוּ יַתיִפְתָּח וְאָמָרוּ לֵיהּ לָא תַכֲסִןבְּבֵית … להמשך קריאה

יב. סוד הנצחון

——– כי זאת יש לדעת, לעובדי ה' ובפרט כדור המדבר – דור מקבלי התורה, אין נפילתם גדר של חזרה אחורנית, אלא כל נפילה היא בהתמודדות עם יצר חדש המתחדש, ובידיעה זו תלוי סוד הנצחון. משל למה הדבר דומה, אדם מתאבק עם גבור ולוחם עמו, לאחר מהלך על עימות קשה – מנצחו, למחר נבחרת לו האבקות … להמשך קריאה

ט. אמונת החידוש ללא אמונת ההשגחה הינה אף אמונת הגוי

——– ואיתא ב"אורחות חיים" להרא"ש פיסקא כ"ה: "דכל מי שאינו מאמין ביציאת מצרים, גם ב"אנכי ה' אלקיך" אינו מאמין, וזה נתן טעם למה נאמר בדברה ראשונה "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ולא נאמר אשר בראתי את העולם, כידוע שאלת המפרשים בזה, לומר דזה תלוי בזה. ולכאורה מה בא לומר לנו הרא"ש דמי שאינו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן