——–
א. וידבר ה' אל משה במדבר סיני (א.א)
פירש רש"י – בשלושה דברים ניתנה התורה באש במים ובמדבר. מה אלו חינם לכל באי העולם, אף דברי תורה חינם הם [מדרש רבה א.ו].
ויש לידע, מדוע בחר המדרש דווקא בדוגמאות אלו?
ב. שאו את ראש כל עדת בני ישראל (א.ב)
פירש רש"י – מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה וכו' וכשבא להשרות שכינתו עליהם מנאם וכו'.
ויל"ע, דלכאורה מה שייכות ישנה בין השראת השכינה לבין מנייתם?
ג. איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל (ב.א)
צ"ב בכל עניין הדגלים, מה הצורך בהם, מדוע לא ילכו כולם, שבט שבט היכן שיחפצו לילך?
ד. איש על דגלו באותות וכו' (ב.א)
איתא בבבא בתרא (ס.) "וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו" מה ראה, ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה. אמר: ראוין שתשרה עליהם שכינה.
יש לדעת, מה כ"כ התפלא בלעם מסדרי חניית הדגלים עד שטען כי ראויים הם להשראת השכינה?
ה. אלה פקודי המחנות לצבאותם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמישים (ב.לב)
ויש להבין, מפני מה שב הכתוב להזכיר בכל סדר הדגלים מניין כל שבט ושבט. וכן את מניין ישראל הכללי. הלא נכתב כל זה כבר לעיל בעת שמנאן?
ו. כל פקודי הלויים אשר פקד משה ואהרן על פי ה' (ג.לט)
מצינו, כי נמנו הלויים שוב בפרשת נשא.
א"כ יש להבין, מדוע כפלה התורה למנותם גם בפרשתנו וגם בפרשת נשא?
ז. וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר. נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחותם לבית אבותם וכו'. זאת עבודת בני קהת באוהל מועד וכו' (ד.א-ד)
מצינו בסדר הפרשיות, כי בבני קהת נכתבה פרשת סדר עבודתם בפרשת במדבר, ואילו עבודת בני גרשון ומררי נכתבה בפרשת נשא.
וצריך להבין, מדוע שינתה התורה מן הסדר, הרי היה ראוי שגם עבודת בני קהת תכתב בפרשת נשא. מדוע חילקה התורה בין פרשת עבודת בני קהת לבין עבודת בני גרשון ומררי ושינתה מן הסדר הראוי?
ח. אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי וזאת עשו להם וחיו (ד.יח-יט)
איתא במדרש רבה [ה.א] – כי כל אחד היה רוצה לזכות בנשיאת הארון והיו דוחקים זה את זה. היו באים לידי קלות ראש, והיה הארון מכלה בהם.
ויש להבין, כיצד הארון אשר הינו ביסודו מושג של קדושה וברכה, גרם למיתה בבני קהת הקדושים?
ט. עוד יש לתמוה, על אף שדחקו זה בזה, וכי עונשם במיתה!?
י. עוד יש לידע, הרי מה שהיו דוחקים זה בזה, היה הדבר מתוך זריזות לקיום המצוות ומתוך דביקות לעבודת ה'. א"כ צ"ב, מדוע נענשו בעונש חמור כ"כ משום כך?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הגר"א קוטלר זצ"ל בספרו משנת ר' אהרון (על הפרשה) בעניין מעלת הסדר. וז"ל – הנה עד היכן מגעת חשיבות ענין הסדר, יש ללמוד מהא דמצינו בתורה ענין הדגלים שסידרה התורה בפרוטרוט כל מהלכם, נסיעתם וחנייתם, מי הם בכל דגל, ואופן חנייתם ונסיעתם, במוקדם ובמאוחר, ובנסיעת המשכן מתי והיכן יסע כל דגל, וכן בעבודת המשכן כל דבר ודבר בפרט בקדימה ובאיחור, ומי ישא כלי זה ומי ישא כלי אחר, וכן בהעמדת המשכן. וכו'.
והנה בדור המדבר הלא היו הטרדות מועטות מאד, וכדכתיב (דברים ח.ד): "שמלתך לא בלתה וכו'", ולא היו כלל טרדות פרנסה וכדומה, ומ"מ הוצרכה התורה לסדר הכל בפרוטרוט, וכל פסיעה ופסיעה ממש היה על פי ה', וכדכתיב (במדבר ט.יח): "על פי ה' יחנו וכו'".
וכל כך גדול הוא ענין הסדר עד שאמרו (ערכין יא:) "כלך לך, שאתה מן המשוררין ואני מן השוערין, ומשורר ששיער חייב מיתה" (בידי שמים). וכתבה התורה כל זה באריכות, ללמד לדורות כי כל עניני קדושה ועבודה דורשים סדר, ועניני הקדושה היותר גדולים עלולים להתהפך, ח"ו, מהעדר סדר נכון.
וכתיב: "אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי וכו' וזאת עשו להם וחיו", ומפורש בחז"ל (במ"ר ג.יא) שכל אחד היה רוצה לזכות בנשיאת הארון והיו דוחקים זה את זה. וכו' שכל אחד היה אומר אני טוען כאן, ומתוך כך באו לידי זלזול וקלות ראש, והרי דנהפך הענין היתר קדוש והמסי"נ היותר גדולה – לקלות ראש ח"ו מתוך חסרון סדר. עכ"ל.
[יתירה מזאת מסופר בספר תנועת המוסר – בתיאור ההקפדה על הסדר בבית מדרשו של הסבא מקלם זצ"ל ובין השאר נאמר שם (ח"ב עמ' 188) "אולם כבר אמור שבבית התלמוד הקלמאי לא ראו בסדר עניין חיצוני גרידא. כי אם תכונת נפש שורשית וראי להשקיף בו עד המצב הפנימי. אם יש דבר שאיננו כשורה בחיצוניותו של אדם הרי זה אות שיש ליקוי בפנימיותו. מי שחפציו מבולבלים גם רעיונותיו מבולבלים, ומי שאינו מקפיד על נקיון ביתו, אינו מקפיד גם על טהרת רוחו, ומשום כך ראו בבית התלמוד הקלמאי בהפרת סדר כלשהו – שערוריה שלימה].
א"כ מבואר – כי בהעדר הסדר כל ענייני הקדושה היותר גדולים עלולים להתהפך, ח"ו. לכן מוכרח האדם לדקדק במעלת הסדר, כדי שגם ענייניו הרוחניים יהיו מסודרים בקרבו.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיא הראשונה מתורצת – נמשלה התורה לשלושת הדברים: "אש", "מים" ו"מדבר". לרמז לנו, כי יכולה התורה לשכון רק באדם אשר הינו מסודר בתכלית, ואשר הכל אצלו נמצא במקומו. כאש והמים אשר מעולם לא יהיו יכולים להיות יחד מעורבבים. שהרי המים מכבים את האש, וכן במדבר השומם לא נמצא לא אש ולא מים.
הדבר בא ללמדנו, כי מוכרח האדם בכל ענייניו, להיות מסודר ומתוקן. רק באדם מסודר יכולה התורה לשכון, כי רק בו התורה יכולה להיות מתוקנת ומסודרת, כל לימודו יהיה לו כמאן דמנח ליה בכיסיה, ושום דבר לא יהיה מעורבב בדעתו. רק אדם כזה יכול להיות כלי קיבול לתורה הקדושה.
לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – רצתה התורה ללמדנו את יסוד התורה הקדושה, כי בכדי שישרה ה' שכינתו בעם ישראל, חייב להיות קודם כל "סדר" בעם ישראל. רק בעם ישראל מנוי ומסודר, יכול ה' להשרות את שכינתו, שהרי רק במקום שיש סדר יכולה התורה לשכון.
לפ"ז גם הקושיות ג' וד' מתורצות – נצטוו ישראל בסידור המחנות והדגלים. מפני שחובה שיהיה סדר בעם ישראל – שכל שבט ושבט יחנה ויסע במקומו המסודר לו, שכל המחנה יסע במסודר בחנייתם ומסעם, ולא שכל אחד ילך היכן שירצה. כי רק כשיש סדר, השכינה הקדושה יכולה להימצא שם, כי בהעדר סדר אף עיקרי התורה יכולים להישכח.
כעת מובן, מדוע התפעל בלעם כ"כ בראותו את מחנה ישראל. כי לאחר ראייתו את הסדר המופתי של דגלי ישראל בחנייתם, ידע כי בהימצא "סדר" יהיה קשה מאוד להחטיא את עם ישראל.
לפ"ז גם הקושיות ה' וו' מתורצות – חוזרת התורה גם בפרשת הדגלים למנות את מספר כל שבט ושבט משפחה ומשפחה, וכן חזרה התורה למנות את עם ישראל גם בפרשתנו וגם בפרשת נשא. לרמז לנו, כמה חשובה היא מעלת הסדר, שהכל יהיה מסודר כמניין השבטים. כפי שסידרתם התורה – מנין כל שבט ושבט, וכן מנין כולם ביחד, אין זה אלא כדי ללמדנו עד כמה חשובה מעלת הסדר בעיני התורה הקדושה.
ולפ"ז גם הקושיות ז', ח', ט', וי' מתורצות – באה התורה ללמדנו, כי כפי שמצינו שחטאם של בני קהת היה מכח חסרון הסדר – באי היותם מסודרים בתפקידיהם מי נושא ומה כל אחד נושא. לכך היו מגיעים הם לידי מריבות וכל אחד היה אומר אני טוען כאן וכו' ומתוך כך באו לידי זלזול וקלות ראש. נמצא שמתוך חסרון סדר, אף סדרי הארון התהפכו, וממקור החיים הפך למקור מוות של מעולים בבני קהת. הכל מחמת חסרון הסדר.
לכך נענשו במיתה דווקא, ולא בעונש קל יותר, ועל אף שהיה זה מתוך דביקות וזריזות לעבודת ה'. רצה הקב"ה ללמדנו, כי ללא "סדר", אפשר להגיע לידי שכחת עקרי התורה. ולימדנו הקב"ה לדורות כמה חמור הוא חסרון הסדר בהענישו את בני קהת במיתה החמורה.
ולכך אף נסדרה פרשת עבודת בני קהת שלא במקומה, והוקדמה שלא כסדר להיכתב בפרשת במדבר, מובדלת מפרשות עבודות בני גרשון ומררי שנסדרו בפרשת נשא. ללמדנו, כי כל עונשם החמור של בני קהת הצדיקים היה מחמת חסרון הסדר אשר היה בעבודתם, מפני שמעלת הסדר חשובה כ"כ לקיום עקרי ויסודות התורה הקדושה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5