סידור רש"י י״ט
א וצריך להתיז בזי"ן (שלא יהא נשמע תסכרו דמשמע כעין אסכרא), של למען תזכרו שלא יהא נשמע תשכרו דמשמע על מנת לקבל שכר ופרס. ירושלמי: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א וצריך להתיז בזי"ן (שלא יהא נשמע תסכרו דמשמע כעין אסכרא), של למען תזכרו שלא יהא נשמע תשכרו דמשמע על מנת לקבל שכר ופרס. ירושלמי: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א תני תנא קמיה דרב יוחנן טעה בין פרק לפרק, ואינו יודע באיזה פרק טעה חוזר לפרק ראשון, באמצע הפרק חוזר לתחילת הפרק, בין כתיבה לכתיבה חוזר לכתיבה ראשונה, אמר ר' יוחנן לא שנו אלא שלא אמר למען ירבו ימיכם (אלא) [אבל] אם אמר למען ירבו ימיכם סירכיה נקיט: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: … להמשך קריאה
א ולישוויה איניש לקרית שמע כל זימנא דקרי ליה כפרוזדוגמא חדתא, דהיא פרוזדוגמא דקודשא בריך הוא דלא אטרח עליו, דכתיב עמי מה עשיתי [לך] ומה הלאיתיך ענה (נא) [בי] (מיכה ו' ג') אמר רב ברכיה משל למלך שמשגר פרוזדוגמא למדינה, מה הן עושין כל בני המדינה, עומדין על רגליהון ופורעין את ראשיהן וקורין אותה באימה … להמשך קריאה
א אמר רב חמא בר חנינא כל הקורא קרית שמע [ומדקדק] באותיותיה (מצנין) [מצננין] לו גיהנם, שנאמר בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון (תהלים ס"ח ט"ו) (אלא בצלמות) [אל תקרי בפרש אלא בפרש] אל תיקרי (בפרש) בצלמון אלא בצלמות: ב וכשהוא קורא קרית שמע אסור ברמיזה וקריצה ובהוריית אצבע, דאמר רב יצחק בר שמואל בר … להמשך קריאה
א אמר ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע תשמעו, אלא כדי לקבל עליו עול מלכות מצות, והיה אם שמע לויאמר, שוהיה אם שמע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום. ומבעי ליה לאפסוקי בין היום לעל לבבך, דאמרינן בגמרא הכא גבי כורכין את שמע היכי [עבדי] רב יהודה אמר אומר … להמשך קריאה
א מאן דקא מסגי באורחא והגיע זמן קרית שמע יעמוד ויקרא עד [על] לבבך, שעד כאן מצות כוונה, מכאן ואילך מצות קריאה, וכדקרי איניש קרית שמע מבעי ליה לאפסוקי בין כל תיבה ותיבה, ובין אחד לברוך, וצריך להאריך באחד, דתניא סיפקוס בן יוסף אומר כל המאריך באחד מאריכין [לו] ימיו ושנותיו, אמר רב אחא בר … להמשך קריאה
א ואומר ברכו ועוד שהוא מאריך בקולו הצבור אומר' בלחש יתברך וישתבח שמו של מלך מלכי המלכים וגו', ועונין הצבור ברוך ה' המבורך לעולם ועד, והוא אומר בלחש שהוא משובח ומפואר על ברכה ותהלה, והוא חוזר ופותח ביוצר אור, וחותם ביוצר המאורות ואומר אהבה רבה אהבתנו, וחותם הבוחר בעמו ישראל באהבה הרי שתים לפניה, וקורין … להמשך קריאה
א והכי אמר רב נחשון ריש מתיבתא כריעות שכורעין (בקריאה) [בקדיש], כיון שאמר יתגדל ויתקדש שמיה רבא כורע, ויתברך שמיה רבה כורע, ויתעלה ויתהלל שמיה דקודשא כורע, עושה שלום במרומיו כורע, ושל רשות היא, הללו ארבע כריעות כנגד ארבע שמות שיש בפסוק זה, כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש … להמשך קריאה
א יתגדל לשון הפסוק והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה' (יחזקאל ל"ח כ"ג), למלחמת גוג ומגוג הוא אומר, ולכך הוא מתחיל בלשון עברי [ולא בלשון ארמי], וכן הוא משמעו יתגדל ויתקדש [שמו של] הקב"ה לעתיד לבא, שיהיה שמו הגדול מגודל ומקודש, כדכתיב וידעו כי (שמי) [אני] ה' (יחזקאל שם), שעכשיו לא … להמשך קריאה
א ודקאמרינן אסור לאישתעויי בין ישתבח לפריסת שמע, הני מילי דלאו צורכי צבור [נינהו אבל לצורכי ציבור] או לצורך מי שבא להתפרנס מן הצבור ובעי לימפסק ליה (מן הצדקה) [צדקה] איסורא ליכא, אבל בתר דמשתעי צורכייהי קאים חזנא ומיקמי (ולימא) [דלימא] ברכו פתח בקדיש, ועונין הצבור יגדל נא כח ה' (במדבר י"ד י"ז), זכור רחמיך … להמשך קריאה
א ומאן דקרי קרית שמע בעונתה שקיל אגריה יותר מדקא עסיק באורייתא, דתנן (נמי) [גבי] מצות קרית שמע עד חצות ר' אליעזר אומר עד הנץ החמה. ר' יהושע אומר עד שלש שעות, מדקתני הקורא [מכאן ואילך] לא הפסיד כאדם הקורא בתורה, מכלל בעונתה עדיפא טפי ממאי דעסיק באורייתא, ופסיק הילכתא כר' יהושע, ולא הפסיד דקתני, … להמשך קריאה
א ולאלתר מיבעי ליה לאיניש לאתחיל (בפרשת) [בפריסת] שמע ביוצר אור ואסור לאישתעויי בין ישתבח (לפרשה) [לפריסת] שמע ומחייבינן לאיזדהורי (לפני) [למפרס] פרשת שמע בעונתה, כדתנן מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן. תנא בין תכלת שבה ללבן שבה, פירוש גיזת צמר שצבעו תכלת יש בה מקומות שלא עלה שם הצבע יפה. תניא … להמשך קריאה
א ועומד שליח צבור לפני התיבה וחותם בשירי זמרה, ואותה ברכה לאחר ישתבח לא קבעוה אלא לאחר פסוקי דזמרא שצריך ברכה לפניהם ולאחריהם [לפניהם] ברוך שאמר ולאחריהם ישתבח וקדיש מפסיק בין ישתבח ליוצר, להודיע שעל פסוקי דזמרא קבעוה (כגון) [כמו] ברכת הלל שלאחריו: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ואומר פסוקי דזימרא הודו לה' קראו בשמו, דרש ר' שמלאי לעולם יסדיר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך יתפלל, לפיכך תקנו חכמים פסוקי דזימרא הודו לה', וכל המזמורים שלפניו ושלאחריו, לפי שהן [שבחו] של הקב"ה ואחר כך עומדים להתפלל, ומיבעי ליה לאיניש לכווניה דעתיה בתהלה לדוד, דאמר ר' אלעזר בר אבינא האומר תהלה לדוד … להמשך קריאה
א ואומר רבון [כל] העולמים עד ברוך שאמר, וחותם מלך מהולל בתשבחות [ומאן דקא חתים מהולל ברוב התשבחות] שבשתא בידיה, דקאמרינן בפרק מאימתי [מאימתי] מברכין על הגשמים, משיצא חתן לקראת כלה, ומאי מברך, אמר רב יהודא [אמר רב] מודים אנחנו לך [ה' אלהינו] על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו, ור' יוחנן מסיים הכי אילו פינו … להמשך קריאה
א וקורא בסדר קרבנות שחרית צו את בני ישראל וגו' (במדבר כ"ח) כנגד תמיד של שחר על שם ונשלמה פרים שפתינו (הושע י"ד ג'), ולערב אומר פטום הקטורת (שחרית) על שהיו מקטירין פרס שחרית ופרס בין הערבים, וסמך לדבר מצאתי בסדר רב עמרם (המדקק) [המדקדק] לומר אין כאלהינו בכל יום, (ואין) [וכן] כתוב שם, וכן … להמשך קריאה
א דמנח תפילין אומר אקבו"צ להניח תפילין, ועל תפילין של ראש אומר על מצות תפילין, וכי מכסי בטלית אומר להתעטף בציצית, ואומר כל הברכות כולן כתיקון חכמים עד ותלמוד תורה כנגד כולן: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ומאן דמברך שלא עשאני בור, לא עביד כהלכתא, דאע"ג דגרסינן בפרק דהתכלת היה ר' יהודה אומר חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום שלא עשאני גוי, ושלא עשאני אשה, [שלא עשאני בור], ובגמרא דארץ ישראל גרסינן הכי, תני שלשה דברים צריך אדם לומר בכל יום ברוך אתה שלא עשאני גוי, שאין הגוים כלום לפני … להמשך קריאה
א תניא היה ר' מאיר אומר חייב אדם מישראל לברך מאה ברכות בכל יום, ובגמרא דארץ ישראל גרסינן הכי, תני אין לך אדם מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום, שנאמר מה ה' אלהיך שואל מעמך (דברים י' י"ב) אל תקרי מה אלא מאה, ולכך תיקן דוד מלך ישראל כשהודיע[ו]הו יושבי ירושלים שמתים מישראל מאה … להמשך קריאה
א בביאור הסעודה המתוקנת לצדיקים לעתיד לבא: ב סעודות המתוקנות גופניות ושכליות, אלו ואלו בגוף ובנפש, ויש סעודות שכליות לנפשות הנצבות לבדנה מבלעדי הגוף ומתענגות בהם בקיום נצחי בעולמות שבהם כל אחת ואחת לפי מדרגתם. הסעודות הגופניות הן מעותדות להם מבראשית מהמאכלים הדקים והזכים שנבראו מן האור העליון בסבה אחר סבה והם לויתן בדגים ובר … להמשך קריאה
א בביאור המוסר ודרך ארץ שנתחייב האדם לנהוג בו על שלחנו: ב ידוע כי המוסר הזה נקשר עם התורה וכן כתיב ארח לחיים שומר מוסר. ואמרו בפירוש אם אין דרך ארץ אין תורה. ומדרך המוסר ודרך ארץ שלא יסב אדם על השלחן עד שידע מי הם המסובים ועם מי הוא מסב, וכן שנינו בהלכות דרך … להמשך קריאה
א בביאור איכות האכילה מה היא ושיתכוון בה האדם אל תכלית הראוי המבוקש ממנו: ב חיוב גדול יש על האדם להתבונן באיכות האכילה ולהתבונן אל תכלית הראוי, והוא כי איכות האכילה הוא כליון הדבר הנאכל והנפסד על כן נקראת אכילה מלשון כלייה כי הוא מתאכל באצטומכא, ושלשה האיברים המיוחדים שהם מלכים וראשים לכל שאר איברי … להמשך קריאה
א בבאור הברכות המחוייבות על האדם לברך על השלחן: ב ברכות השלחן ח' ואלו הן, נטילת ידים והמוציא וד' ברכות של ברכת המזון ועל היין לפניו ולאחריו הרי ח. וטעם ח' אלו לפי ששקול השלחן כנגד המזבח מה מזבח מכפר אף שלחן מכפר, שהרי הלחם שעל השלחן כשהוא מאכיל שם את העניים הרי הוא כקרבן … להמשך קריאה
א השואל או השוכר בהמה או מטלטלין אינו רשאי לא להשאילם ולא להשכירם לאחר שלא מדעת בעלים אפילו ספרים שיש מצוה בשאלתם אין אומרים מן הסתם נוח לבעלים שתיעשה מצוה בממונם כי שמא אין רצונם שיהא פקדונם ביד אחר שאינו נאמן בעיניהם כזה אפילו הוא קל שבקלים והשני אדיר שבאדירים ואסור להעביר על רצון הבעלים. … להמשך קריאה
א מצות עשה לעשות אדם מעקה לגגו שנאמר ועשית מעקה לגגך והוא שיהיה בית דירה אבל בית הכנסת ובית המדרש ובית האוצר ובית הבקר והתבן פטורים שאין רגילות כלל להשתמש על גגיהם ולכן גגין שלנו פטורים.וכל בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות [פטור] מפני שאינו ראוי לדירה ואין שם בית עליו: ב גובה … להמשך קריאה
א אסור לאדם להכות את חבירו ואם הכהו עובר בלא תעשה שנאמר והיה אם בן הכות הרשע וגו' ארבעים יכנו לא יוסיף פן יוסיף וגו' אם הקפידה תורה בהכאת רשע שלא להכותו יותר על רשעו קל וחומר בהכאת צדיק.וכל המרים יד על חבירו להכותו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע שנאמר ויאמר לרשע למה … להמשך קריאה