סידור רש"י מ״ה

א אמר ר' יהודה לעולם אל יתפלל אדם לא כנגד רבו, ולא אחורי רבו, ותניא ר' אלעזר חסמא אומר המתפלל כנגד רבו, או אחורי רבו, והנותן שלום לרבו, והחולק על ישיבתו, גורם לשכינה שתסתלק מישראל: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י מ״ד

א וכדקאי ומצלי מיבעי ליה לכווני כרעיה, דאמר ר' יוסי משום ר' אליעזר המתפלל צריך שיכוין רגליו, שנאמר ורגליהם רגל ישרה (יחזקאל א' ז'), ואסיר ליה לבר ישראל למיטעם מקמי צלותא, דאמר ר' יוסי משום ר' אליעזר בן יעקב מאי דכתיב לא תאכלו על הדם (ויקרא י"ט כ"ו), לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם, ואמר … להמשך קריאה

סידור רש"י מ״ג

א ואסיר ליה לאינש דכי מצלי בהדי צבור למקדם לצלויי לחודיה מקמי ציבורא: ב ואסיר ליה לאינש למיתב בד' אמות דצלותא, דכתיב אני האשה הנצבת עמך בזה להתפלל אל ה' (ש"א א' כ'), ואמר ר' יהושע בן לוי מכאן שאסור לישב בד' אמות של תפילה: ג ואסור למיחלף קמיה מאן דקאים בצלותא, דאמר ר' יהושע … להמשך קריאה

סידור רש"י מ״ב

א הרק בתפילתו הני מילי דשדי לקמיה, אבל אי מבלע במניה ליתן לן בה, דאמר רב יהודה היה עומד בתפילה ונזדמן לו רוק, מבליעו בטליתו, ואם היה טליתו נאה מבליעו באפי כסותו, ואי אינש דאנינא דעתיה שדי ליה לאחוריה ומסתייה דאמר רבינא הוה קאימנא קמיה דרב אשי ואיזדמן ליה רוקא ופתקיה [לאחוריה], אמר ליה לא … להמשך קריאה

סידור רש"י מ״א

א תנו רבנן המשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה, והמגביה קולו בתפילתו [הרי זה מנביאי השקר] והמגה(ג) [ק] והמפהק בתפילתו הרי זה מגסי הרוח והמתעטש בתפילתו סימן רע לו, ויש אומרים הרי זה מכוער. והרק בתפילתו כאילו רק בפני המלך. המשמיע קולו בתפלתו, לא שנו אלא שיכול לכוין את לבו בלחש, אבל אם אינו … להמשך קריאה

סידור רש"י מ׳

א תנו רבנן מניין שאומרים אבות שנאמר הבו לה' בני אלים, (תהלים כ"ט א') ומניין שאומרים גבורות, שנאמר הבו לה' כבוד ועוז (שם שם), ומניין שאומרים קדושות, שנאמר הבו לה' כבוד שמו (שם שם ב'), ומה ראו לומר בינה אחר קדושת השם, שנאמר והקדישו את קדוש יעקב וגו' (ישעי' כ"ט כ"ג), וכתיב וידעו (כל) תועי … להמשך קריאה

סידור רש"י ל״ט

א וצריך לפסוע ג' פסיעות לאחריו, ואחר כך יתן שלום, ואם לא עשה כן ראוי לו כאילו לא התפלל, ונותן שלום לכתחילה לשמאלו שלו, שהוא ימינו של הקב"ה, שנאמר מימינו אש דת למו (דברים ל"ג ב') ואמרינן משמיה דרב מרדכי מקום שכלו ג' פסיעות שם צריך ליתן שלום, ואינו צריך לחזור למקום שהתפלל וליתן שלום, … להמשך קריאה

סידור רש"י ל״ח

א בתר דמסיים צלותיה אי בעי (ליה) למימר וידוי אי נמי מידי דבעי יש רשותא בידיה, והכי תקינו למימר בתר צלותיה, אבינו מלכנו אלהינו יחד שמך בעולמך, יחד זכרך בעולמך, יחד מלכותך בעולמך, בנה ביתך ושכלל היכלך, קרב קץ ביאת משיחך, פדה עמך, שמח עדתך, עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען היכלך, עשה … להמשך קריאה

סידור רש"י ל״ז

א ולא מיבעי ליה לאיניש לאוסופי על סדר תפלה, דתניא שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה [ברכות לפני ר' גמליאל] על הסדר ביבנה ואמר ר' ירמיה ואיתימא ר' חייא בר אבא ואמרי לה במתניתא תנא מאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו י"ח ברכות על הסדר ותנן במתניתין רבן גמליאל אומר בכל יום ויום מתפלל אדם … להמשך קריאה

סידור רש"י ל״ו

א אמר ר' יהושע בן לוי המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חליות שבשדרה, עולא אמר עד כדי שיראה איסר כנגד לבו, ר' חנינא אמר כיון שנענע בראשו שוב אינו צריך, אמר רבא הוא דמצער נפשיה וכייף [רישיה] ומתחזי כמאן דכרע, ולא ליעביד כזרנוקא. תניא צבוע זכר לאחר שבע שנים נעשה נקבה, שדרו של אדם … להמשך קריאה

סידור רש"י ל״ה

א הגיע להודאה כורע תחילה וסוף, וכשמגיע שליח צבור למודים צריכים כל הצבור לשוח עמו, דתני ר' חלפתא בן שאול הכל שוחחין עם שליח צבור בהודאה, אמר ר' זירא בלבד במודים בזמן ששליח צבור אומר מודים אומרים העם מודים אנחנו לך שאתה הוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו אלהי כל בשר יוצרנו יוצר בראשית נשבחך בברכות … להמשך קריאה

סידור רש"י ל״ד

א אמר רב יהודה אמר רב טעה בכל הברכות כולן אין מעלין אותו, בברכת המינין מעלין אותו, חיישינין שמא מין הוא. ואמר רב יהודא אמר רב ואיתימא ר' יהושע בן לוי כשלא התחיל אבל כשהתחיל גומרה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י ל״ג

א מתפילת מוסף של יום האחרון של סוכות עד יום ראשון של פסח מזכיר [בגבורות משיב הרוח ומוריד הגשם יום ראשון של פסח הראשון מזכיר] והאחרון אינו מזכיר, ומיום ששים לתקופת תשרי עד יום ראשון של פסח, אומר שאלה בברכת השנים ואם לא עבר רובו של יום כשנפלה תקופה של תשרי אז יום תקופה מתחיל, … להמשך קריאה

סידור רש"י ל״ב

א וכורע תחילה וסוף, דאמר ר' חנינא סבא משמיה דרב המתפלל כשהוא כורע כורע בברוך, כשהוא זוקף זוקף בשם דכתיב ה' זוקף כפופים (תהלים קמ"ו ח'), רב ששת כי הוי כרע כרע כחיזרא, כי הוי זקיף זקיף כחיוויא, פירוש כחיזרא כשבט שביד אדם וחובטו כלפי מטה בבת אחת וכך היה כופף ראשו תחילה, דכתיב הלכוף … להמשך קריאה

סידור רש"י ל״א

א אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, כדי להזכיר שמותן של אבות, דאמר מר מניין שאומרים אבות שנאמר הבו לה' בני אלים [תהלים כ"ט א']. האל הגדול על שם אברהם, שנאמר ואעשך לגוי גדול (בראשית י"ב ב'), כלומר גוי של האל הגדול, וכיון שאמר האל הגדול סיימו מטבעו של הקב"ה, משה אמר האל הגדול הגבור … להמשך קריאה

סידור רש"י ל׳

א ופותח בתפילה, כדאמר רב יוחנן בתחילה הוא אומר ה' שפתי תפתח (תהלים נ"א י"ז), ולבסוף יהיו לרצון אמרי פי (שם י"ט ט"ו), תניא המתפלל צריך שיכווין את לבו [בכולן, ואם אינו יכול לכוון בכולן יכוין את לבו] באחת מהן, וקא בעי בגמרא אהייא, אמר רב ספרא משום חד דבי רבי באבות: ב והבא להרגיל … להמשך קריאה

סידור רש"י כ״ט

א לכך מפסיע לפניו שלש פסיעות קודם תפלתו, ולאחר תפלתו הולך לאחוריו ג' פסיעות, דכתיב ורגליהם רגל ישרה (יחזקאל א' ז'), הרי שלש רגלים, והן שלש פסיעות קודם תפילה ואחר כך ישרה, מיישרין את תפילתו, וכן הוא אומר שאו מנחה ובואו לפניו (דה"א ט"ז כ"ט), כלומר כשמתפלל לא תעשו עצמיכם כאדם המביא דורון לפני המלך … להמשך קריאה

סידור רש"י כ״ח

א ומיבעי ליה לכווני כרעיה, דאמר ר' יוסי בר חנינא משום ר' אליעזר בן יעקב המתפלל צריך שיכווין את רגליו זו אצל זו, שנאמר ורגליהם רגל ישרה (יחזקאל א' ז') וכי מצלי יתן אנפוהי בארעא, ולביה לרקיע, דאמר ר' ישמעאל בר' יוסי כך אמר אבא המתפלל צריך שיתן (פניו) [עיניו] למטה ולבו לרקיע, כדי לקיים … להמשך קריאה

סידור רש"י כ״ז

א רב אבא בריה דרב חייא בר אבא בשם ר' יוחנן אמר צריך אדם להתפלל במקום המיוחד לתפילה, מאי טעמא, אמר קרא בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך (שמות כ' כ"ד) אשר תזכור אין כתיב כאן, אלא אשר אזכיר, א"ר תנחום בר חייא צריך אדם ליחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל, מנא … להמשך קריאה

סידור רש"י כ״ו

א ומיבעי ליה לאיניש למיקבע דוכתא לצלותא, דאמר ר' חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפילתו אלהי אברהם בעזרו, וכשמת אומרים לו אי חסיד אי עניו מתלמידיו של אברהם אבינו, ואברהם גופיה מנלן דקבע [מקום], דכתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם וגו' (בראשית כ"א י"ד), ואין עמידה אלא תפלה, שנאמר ויעמוד … להמשך קריאה

סידור רש"י כ״ה

א ומאן דקאים לצלויי מיבעי ליה למיקם באימתא, דאמר רב חמא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא המתפלל צריך שיראה עצמו כאילו שכינה כנגדו, [שנאמר] שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים ט"ז ח'), ותנן אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ומתנינן מנא הני מילי, אמר ר' אלעזר דאמר קרא והיא מרת נפש (ותפלל אל) [ותתפלל … להמשך קריאה

סידור רש"י כ״ד

א והמתפלל צריך שיכנס שיעור שתי פתחים בבית הכנסת ואחר כך יתפלל, שנאמר לשמור מזוזת פתחיי (משלי ח' ל"ד), ומי שעומד חוץ לבית הכנסת כמי שאינו עומד בבית הכנסת, ואפילו פניו (בבית) [כלפי בית] הכנסת, ואם יש תשעה בבית הכנסת אינו נמנה עמהן, דתנן גבי עירובין בזמן שתשעה במקום אחד ואחד חוץ אותו מקום אין … להמשך קריאה

סידור רש"י כ״ג

א יכול מתפלל אדם כל היום כולו, כבר מפורש על ידי דניאל, שנאמר זימנין תלתה ביומא (הוה כריך) [הוא ברך] על ברכוהי (ומצלי ומודי) [ומצלא ומודא] קדם אלהה (דניאל ו' י"א) יכול משבא דניאל לגולה (תתחיל) [הוחלה] ת"ל כל קבל (דיהוה עומד) [די הוא עבד] מקדמת דנא (שם שם) יכול יתפלל לכל רוח שירצה, כבר … להמשך קריאה

סידור רש"י כ״ב

א ועומדין בתפילה, והמתפלל צריך שיכוין לבו, ולהתפלל בלחש שלא להשמיע קולו, דתנו רבנן המתפלל צריך שיכוין (אל) [את] לבו, אבא שאול אומר סימן לדבר תכין לבם תקשיב אזנך (תהלים י' י"ז), א"ר יהודה [כך היה] מנהג של ר' עקיבא כשהיה מתפלל עם הצבור היה מקצר ועולה לפני כולן, וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו, אדם … להמשך קריאה

סידור רש"י כ״א

א ומיבעי ליה למיסמך גאולה לתפילה דא"ר [זירא] בשם ר' אבא בר ירמיה שלש תכיפות הן תיכף לסמיכה שחיטה, תיכף לנטילת ידים ברכה, תיכף לגאולה תפילה, תיכף לסמיכה שחיטה שנאמר וסמך ושחט (ויקרא א' ד' ה'). תיכף לנטילת ידים ברכה, שנאמר שאו ידיכם קודש וברכו את ה' (תהלים קל"ד ב'). תיכף לגאולה תפילה, שנאמר יהיו … להמשך קריאה

סידור רש"י כ׳

א ואסור להפסיק בין ויאמר לאמת [ויציב], אלא כשאמר אני ה' אלוהיכם חייב לומר אמת ויציב מיד, דכתיב וה' אלהים אמת (ירמיה י' י'), ואין להוסיף [דבר] על ה' ימלוך, מפני שיש מי שטועה ואומר מה שלא תקנו חכמים כאן כגון בגלל אבות תושיע בנים ותביא גאולה לבני בניהם בא"י גאל ישראל: ב ואין אומר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן