סידור רש"י

א ואסור לשחוט בהמה מסוכנת ביום טוב אבל שאינה מסוכנת מותר לשחוט ולפשוט כל צרכו. ואסור כל בישול עיסה ותבואה מכל חמשת המינין משום חימוץ אבל בשאר ימים טובים מותר לעשות כל מיני עיסה. וכל מיני קטנית מותר לבשל בפסח ובכל ימים טובים: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ומותר לאפות מצה על גבי קרקע ועל גבי כלי חרס ובתוך הפורני רק שתהא בזריזות ויהא האופה זריז וזהיר ומהיר בבישול אפוייתה וכשיתחמם כלי חרס מבפנים מותר ומבחוץ אסור לחממו. ואין עושין פת מיום טוב לחבירו ולא כל מיני בישול אלא אם כן יאכל ממנו ואם נשתייר ממנו מותר. הסבר על זכויות יוצרים סידור … להמשך קריאה

א ועיסה של פסח צריך ללושה בזריזות שלא תבא לידי חימוץ ואחר לישתו רוחצין את ידיהם והכלים וישליך המים במקום גבוה שלא יעמדו שלא יבואו לידי חימוץ. והמצות צריכין לאופן יפה ואם תמצא עוגה אחת בתוכן ואינה אפויה דמושכין ממנה חוטין תשרף מיד. וזקן או חולה שאינו יכול לאכול המצה שהיא קשה שורה במים או … להמשך קריאה

א הילכות פסח. ב ואילו אסורין בפסח מורייס הלחם ואפילו לאחר הפסח אסור. חומץ שמחמיצין אותו בשעורין ושכר שעושין אותו בלחם קלוי אסור וגם לאחר הפסח, וכן חטין שעורין וכוסמין ושיבולת שועל ושיפון מין חטין הן, כל אילו אם נפלו עליהם מים או שבאו בספינה ונשרו במים או ששרו בגורן מן הגשמים אסורין בפסח ולאחר … להמשך קריאה

א מותר לחוף ולסרוק בחולו של מועד, שאף בשבת ויום טוב נחלקו בו, שהרי היאך נאסר את הדבר, משום תלישת שער, השתא גילוח במועד מותר לבא מן השבייה, ועל כל אדם לא נאסר אלא כדי שלא יכנסו לרגל (שלהם משולין) [כשהם מנוולין] לחוף ולסרוק אסור. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ושומין ביום טוב כותתין כדרכן, אבל פלפלין טוחנן קודם יום טוב או טוחנן בקערה או בכל דבר, אבל לא ברחיים שלהם כדאמרינן בביצה, ורחיים שלהם קרי מולצין שלנו, תדע מדגרסינן התם (מ)טמאה משום שלשה כלים, הברזל שבתוכו הוא נקוב נקבין דקין אבל הוא בעצמו טמא משום כלי כברה והעליון משום כלי מתכות והתחתון משום … להמשך קריאה

א יתד של שפוד שתוחבין בו ירכי העוף והוא ארוך יותר מדאי ואסור לחתכו בסכין ולא לשרוף ראשו באור כדי שיתקצר משום תיקון כלי, ואין זה דומה לתוחב באור לפי (ש)שתי נירות, דהתם נראה כמדליק כדרכו שצריך שתי נירות. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וששאלתם מהו לילך אצל גוי המביא ביום טוב עשבים וליטול ממנו אגודות עשב לבהמה או תבן או עומרים ואומר מה שאתה נוטל נשאר מהם כיוצא בהם אני אתן לך את השאר, דבר זה אפילו מישראל אסור, לפי שהוא אזכרת סכום המקח. ותנן הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי עשרה ביצים, … להמשך קריאה

א וששאלתם מהו להתחיל בקיבולת ענבים בדריסתן לגת בחולו של מועד כדבר האבד דמי ומותר מהא דרב הונא חצדו ליה חצדא בחולו של מועד ומסק' דהא דתניא במחובר אפילו כולו אבוד אסור יחידאה היא, ועוד דרב (הונא) חצדו ליה חצדא ואיקפד שמואל, דחצדא דחיטי היא ולא פסיד, אבל עינבי ודאי פסיד משום דמכחש כחשי כי … להמשך קריאה

א וששאלתם מהו לאגוד ולזפות חביות בחולו של מועד לכתחילה, כמו כן אנו נוהגין במקומנו, לפי שסמכו על דבר האבד ומותר ובלבד שלא יכין במועד. ולתקן פרסות הסוסים בנגרי ברזל דכי שמין לו בחולו של מועד יש לומר כדבר דאבד דמי ושרי על ידי אומן גוי לצורך המועד, כל הני מותר במקום שנהגו, אבל ליתן … להמשך קריאה

א וששאלתם מהו לשכור גוים לכתחילה במועד להוליך קורות עצי בניין ממקום למקום כדי שלא יאבדו, מותר לעשות כך, ובלבד שאם יכול לעשות בצינעה עושה, ואם אינו יכול לעשות בצינעה יעשה כמו שיכול, דתנן מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא תאבד. ואמרי' רב יוסף הוו ליה הנך כשורי עיילינהו ביומא … להמשך קריאה

א וששאלתם ישראל שהשכיר פועלים קודם הרגל לבנות לו בנין כולו, והתחילו לבנות קודם יום טוב ולא הספיקו לגמור, מהו שיגמרו במועד לפי שאינם רוצים ליבטל ואם לא יהיו מניחין לגמור שוב לא יהיו גומרין וכבר הוא אבוד ונגנב. כך דעתי נוטה שאסור להם לגמור במועד, דאמר שמואל מקבלי קיבולת בתוך התחום, דהיינו גוי שקיבל … להמשך קריאה

א על החנוני ששאלת, דע כי אמיתים דברים ואין לך קל שבקלים שאינו בקי בהילכות מחובר ונולד, כי כבר פסק רב פפא גוי שהביא דורון לישראל וכו' ומהכא אתה למד שאפילו מן הגוי מותר לקבל. ועוד מההוא ליפתא דאתא למחוזא נפק רבא חזא דהואי כמוש, אמר הא ודאי מאתמול עקירה, ואי משום חוץ לתחום, אדעתא … להמשך קריאה

א הלכות יום טוב. ב [שני ימים טובים של גליות אחד מחובר (ואחד) שנתלש בו ביום טוב ראשון [כגון ענבים שבצרן, ואחד עופות ודגים שניצודו ביום טוב ראשון] מותרין בשני ממה נפשך, הואיל ושתי קדושות הן, אי יום טוב ראשון קודש ושני חול, מותרין למוצאי יום טוב ראשון בכדי שיעשו, ואי יום טוב ראשון חול … להמשך קריאה

א פרשיות של ימים טובים והפטרותיהן. ב ביומא קמא דפיסחא קרינן בפרשת בא אל פרעה ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו עד מארץ מצרים על צבאותם, ומפטיר קרי בפרשת פנחס בחדש הראשון בארבעה עשר ומפטיר ביהושע ויאמר יהושע אל (כל) העם התקדשו עד ויהי שמעו בכל הארץ. יום ב' באמור אל הכהנים שור … להמשך קריאה

א עירובי תבשיל. ב פסח ושאר יום טוב שחל להיות בחמישי בשבת, מניח אדם עירובי תבשילין מערב יו"ט, שאין אופין ומבשלין מיו"ט לשבת אלא אם כן עירב בפת ותבשיל, וכן הוא עושה, לוקח פת ומניח על גביו בשר או ביצה או דג כשהן מבושלין ומזכה להו (ו)לכל ישראל בני העיר על ידי אחר, כגון על … להמשך קריאה

א ומן הצאן להוציא את הנוגח שהמית את האדם והאי נוגח ורובע ונרבע דקתני על פי עד אחד או על פי הבעלים ומודה בקנס פטור, והילכתא להדיוט שרי ולגבוה אסור אבל על פי עדים בר סקילה היא ולהדיוט נמי אסור: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אמר שמואל חמשה דברים אסרו חכמים סכין קערה ככר ומיצוי ודגים ועופות. סכין ששחט בה אסור לאכול בה רותח לפי שהיא פולטת דם, קערה שמלח בה בשר אסור לאכול בה רותח לפי שהיא פולטת דם, ככר שנחתך עליה בשר אסורה באכילה, במה דברים אמורים בזמן שנראת כדם אבל אם נראית כמים אדומים מותר באכילה, … להמשך קריאה

א זה תיקון נקיות בשר. ב חלב ודם וגידין שכתוב בהן כרת, דכתיב כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא וגו' (ויקרא י"ז י"ד) מיכן אתה למד שהדם מובלע בבשר, ואסור לאכול בשר עד שידיחנו במים וימלחנו במלח יפה יפה, ויניחנו על כלי מנוקב עד שיפלוט כדי שילך הדם, ואחר כך ינער המלח וידיח במים … להמשך קריאה

א פעם אחת סיפר יהודי אחד לר' שמטבריא מנהג ששמונה חוטין שבציצית אינם שזורים שנים יחד אלא [כמו] שהם טווים מטילין אותו בכנפי טלית, ונראה בעיניהם שאם ישזור שנים יחד נמצא שמרבה בחוטין, אבל בכל מלכות לותיר מיהא שוזרין אותו כדי שיהיו קיימין מלינתק. ומצא רבי ראייה בספרי שצריך לשזור אותו, דהכי דריש בספרי בפרשה … להמשך קריאה

א ועל המליגה היאך אנו שופכין הקילוח של רותחין על העוף בכלי שני נהי דאין כלי שני מבשל שהרי דופניו קרים הם מכל מקום הניצוק של רתיחה ששופכין בשטיפה על העוף מבשל בשרו ודמו עמו. והשיבני רבי אין מרתיחין אותו כל כך אלא פושרין. ואמרתי הרי מי שלפניו עופות הרבה למלוג מרתיחין ביותר כדי למולגן … להמשך קריאה

א ההיא תרנגולת שנמצא בה מחט באותו בשר שעל קרקבנה שהיא עד כמו אגור, והוא נקוב משני צדדים, ונתערבה אותה [תרנגולת] בתרנגולת אחרות, והביאו לפני רבי אותו קורקבן עם הבשר שעליו ולא רצה רבי לומר לא איסור ולא היתר. היתר מפני שחשש שמא הבשר מן הקורקבן הוא ויש עליו דין קורקבן דתנן ניקב הקורקבן טריפה, … להמשך קריאה

א וחלב הנמלח בבשר (אם) משנתנו טעם זה בזה נעשו שניהם חתיכה אחת, כדקיימא לן חתיכה עצמה נעשית נבילה, וכל טעם היוצא מן החלב, בין טעם חלב שבו בין טעם בשר שבו, (ש)הכל אסור מפני שכולו נבילה, וכשמתערב חלב זה עם (זה) חלב הגבינה הוה ליה מין במינו, חלב נבילה בחלב היתר, וכבר פסקו חתיכה … להמשך קריאה

א הילכתא כוותיה דר' יוחנן דביצה אסורה (לעניין מליחה) ולעניין דג מלוח לא חזינן כל כי האי גוונא, דהלכה כר' דאמר לא אמר אביי אלא לעניין ביצה, ועל כך סומכין כל גדולי הדור ואוכלין מלוחי גוים כדחזקיה ונתנו אל יסוד בסתם דגים מלוחים, מפני שדגים מלוחים טמאים [אין] עולין ונמלחין עמהם ומלוח הרי הוא כרותח, … להמשך קריאה

א הלב שאחוז בעור שנתבשל עם העוף זורק הלב והעוף מותר. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א המולח בשר לקדירה צריך להשהוייה כדי צלייה ובעי הנחה על גבי כלי מנוקב. מלוח הרי הוא כרותח היינו מלוח שאינו נאכל מחמת מלחו, כך שמעתי. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il