סידור רש"י ע״א

א והיכא דאיקרי ואכיל לחמא, ואישתלי ולא שרא המוציא, ובתר הכי מידכר, הדר שרי המוציא ואכיל, ודווקא דלא גמיר סעודתיה דכי הדר שרי המוציא ואכיל, דבעו מיניה מרב חסדא מי ששכח ואכיל ולא בירך מהו שיחזור ויברך, אמר להו מי שאכל שום וריחו נודף, יחזור ויאכל שום אחר, ואי גמר סעודתיה ולא יכיל למיכל לא … להמשך קריאה

סידור רש"י ע׳

א וכשבוצע פת או[מר] המוציא לחם מן הארץ, והיכא דאיכא קביעותא חד שרי המוציא לכולהו, וחד מברך ברכת היין לכולהו, ולא מיתבעי להו למישרא המוציא עד דמייתו להו מלח או ליפתן, ואי איכא לחמא דלא צריך ליפתן שרי לאלתר ולא צריך לעכובי עד דמייתי (או) מלח או ליפתן, דאמר רבא בר שמואל משום ר' חייא … להמשך קריאה

סידור רש"י ס״ט

א כל איתתא או גברא דמאכילין לינוקא [ינוקא] צריך למימשא ידיה, דזימנין דלא עיילא ליה אומצא ושדי ידיה לפומיה, ומעייל ליה, ומאן דקא מוכיל להו לא בעי נטילת ידים: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י ס״ח

א אבוה דשמואל אשכחיה לשמואל [בריה] דקא בכי, אמר ליה אמאי בכית, אמר ליה דמחיין רבה, אמר ליה אמאי מחייך, דאמר לי אמאי לא משית ידיך וספית לינוקא, ואמאי לא משית, אמר ליה הוא אכיל ואנא משינא, אמר ליה אבוה דשמואל לרביה לא מסתייך דלא גמירת, אלא מימחא נמי מחית, והילכתא אוכל מחמת מאכל בעי … להמשך קריאה

סידור רש"י ס״ז

א וכי קאמרי צריך נטילת ידים, הני מילי היכא דקא בעי למיכל לחמא, אבל היכא דקא בעי למיכל פירי משבעת המינין גפן ותאנה וכו' (דברים ח' ח'), אי נמי מחמשת המינין חיטה ושעורה וכוסמין דעבדי מעשה קדירה, אע"ג דטעונין ברכה לאחריהן לא בעי נטילת ידים, ובתר דאכיל לא מזמינן בתלתא, דאמר רבה בר בר חנה … להמשך קריאה

סידור רש"י ס״ו

א והיכא דקא מסגי על גבי הנהר וליכא מנא בהדיה למשקל מיא לממשא ידיה, לא לישקל מיא בחדא ידיה ולימשי לאידך ידיה, אלא לימשכינהו לתרוייהו בנהרא דהויא ליה הטבלה: ב וכדמשי ידיה מיבעי ליה לנגובי ידיה שפיר, דאמר ר' אבהו כל האוכל פת בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא, שנאמר (כזה) [ככה] יאכלו בני … להמשך קריאה

סידור רש"י ס״ה

א אמר אביי מריש הוה אמינא האי דלא משו מיא בתראי אארעא משום זוהמא אמר לי מר משום דשריא רוח רעה עלייהו. אמר רב אשי אנא משאי מלא חפנאי ויהבו לי מלא חפנאי דטיבותא: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י ס״ד

א רב אמר מצוה לשמוע דברי חכמים, ר' אלעזר בן ערך שנאמר וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים (ויקרא ט"ו י"א), א"ר אלעזר בן ערך מיכאן סמכו רבותינו נטילת ידים מן התורה, אמר ליה רבא לרב נחמן מאי משמע, דהאי קרא בנוגע בזב הוא דכתיב, אמר ליה בנוגע בזב כי שטף ידיו … להמשך קריאה

סידור רש"י ס״ג

א וכשמבקש לאכול צריך ליטול ידיו ואח"כ יקבע סעודתו אעפ"י שאוכל חולין, וכל המזלזל בנטילת ידים הרי זה בר נידוי הוא, דתנן אמר ר' יהודה חס ושלום שעקביא בן מהללאל נתנדה שאין עזרה ננעלת על כל אדם שבישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל, אלא את מי נידו, את ר' אלעזר בן הנך שפקפק בנטילת … להמשך קריאה

סידור רש"י ס״ב

א וששאלתם וקרא זה אל זה ואמר, ותשאני רוח, מה יש לקרות ולתרגם ומה טעם קבעום חכמים בסדר קדושה, דבר זה כך מנהג הראשונים, מקום שיש שם תלמידי חכמים כשהיו מתפללין והיו נופלים על פניהם, ומקדשין, לאחר שעונין יהא שמא רבא מברך, היו מביאין נביא וקורין בו כמה פסוקים, הן יתיר הן חסר, ומתרגמין ואחריהן … להמשך קריאה

סידור רש"י ס״א

א ושאילו מקמי(ה) רב צמח ראש ישיבת גאון יעקב בישיבה היא פומבדיתא, מהו שיאמר קידושא דסידרא אם אינו קורא מאי טעמא, והשיב כן, אם תלמיד חכם הוא יעסוק בשמעתתא דגיד הנשה, כגון שלש כתות של מלאכי השרת אומרים שירה בכל יום, שיש בה דברי קדושה של הקב"ה, ואם אינו תלמיד חכם יעסוק במקרא בפסוקים שיש … להמשך קריאה

סידור רש"י ס׳

א ולא מיבעי ליה לאינש למיבטל ולאתמנועי מקידושא דסידרא, ומן יהא שמיה רבא מברך דמילתא רבתי קמיה דקודשא בריך הוא, ומאי רבותא, דתנן רבן שמעון בן גמליאל משום ר' יהושע הסגן אומר מיום שחרב בית המקדש אין לך יום שאין בו קללה, ולא ירדה טל לברכה, ואמר רבא בכל יום ויום קללתו מרובה משל חבירו, … להמשך קריאה

סידור רש"י נ״ט

א ועל עשרה שהתפללו ושמעו כולם קדושה וברכו וכל סדר תפילה אמר רבי שיכולין להימנות למניין אחר בשביל אחד שלא התפלל, כמו שעושין לחתן, או למי שלא השכים לבית הכנסת, ואפילו אחד מאותו עשרה שהתפללו כבר יכול לחזור [ולהתפלל] ולהוציא את החייב, וסומך רבי ומראה פנים מן הציבור שמתפללין כל אחד לעצמו י"ח ברכות, וחוזר … להמשך קריאה

סידור רש"י נ״ח

א תנו רבנן המהלך בדרך ובאו עליו גדוד ליסטים וחיה, ולא איפשר לצלויי י"ח ברכות, מתפלל הביננו או תפלה קצרה, איזו היא תפילה קצרה, אחרים אומרים צרכי עמך מרובים ודעתם קצרה, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו, ולכל גוייה וגוייה די מחסורה בא"י שומע תפילה. אמר רב הונא הלכה כאחרים: … להמשך קריאה

סידור רש"י נ״ז

א תנו רבנן היה רוכב על החמור והגיע זמן תפילה, (אפילו) [אם יש] מי שיאחז חמורו ירד למטה ויתפלל, ואם לאו אל ירד למטה ויתפלל, ורבי אומר בין כך ובין כך ישב במקומו ויתפלל, לפי שאין דעתו מיושבת [עליו], אמר רבא ואיתימא ר' יהושע בן לוי הלכה כרבי: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public … להמשך קריאה

סידור רש"י נ״ו

א אמר ליה אליהו לרב יהודה (בריה) [אחוה] דרב סלא חסידא לא תרתח דלא תיחטי ולא תירוי דלא תיחטי. וכשאתה יוצא לדרך הימלך בקונך וצא, מאי הימלך בקונך וצא, אמר ר' יעקב אמר רב חסדא [כל היוצא לדרך צריך להתפלל] יהי רצון [מלפניך] ה' אלהי ואלהי אבותי שתוליכני ותסמכיני ותחזיריני לשלום, ותציליני מכף אויב ואורב … להמשך קריאה

סידור רש"י נ״ה

א ותו שאלו מקמיה דרב נטרונאי גאון זצ"ל הנכנס לבית הכנסת, ומצא צבור שמתפללין, ועדיין לא קרא פסוקי דזמרא, מהו שיעסוק עם הצבור בעסק [שמצאם כגון] שמצאם בתחילת עסק פריסת שמע, ולאחר שיסיים תפילתו יחזור ויאמר פסוקי דזמרא, והשיב כך, כשתיקנו חכמים תקנו לומר פסוקי דזמרא תחילה, ואח"כ יתפלל. [דדרש ר' שמלאי לעולם יסדר אדם … להמשך קריאה

סידור רש"י נ״ד

א ותו ששאלתם מהו לסמוך על ר' יהושע בן לוי בשעת הדחק מצטרפין תשעה ועבד, אין הלכה כר' יהושע בן לוי ואין אנו עושין כמותו, ועוד השתא עבד [משוחרר] שמל ולא טבל אין מזמנין עליו בזימון דרבנן, דתנן נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם, ואמרינן פשיטא דאין מזמנין, ופשטינן דאיצטריך מתניתן לעבד שמל ולא טבל, … להמשך קריאה

סידור רש"י נ״ג

א שאילו מקמיה רב נטרונאי גאון מקום שאין בו רגיל לירד לפני התיבה אלא אחד, ופעמים שהוא טרוד במלאכתו, ויש נערים שהגיעו לשמונה עשרה (ולשש) [ולשבע] עשרה ולא נתמלא זקנם, מהו שיעשו שליח צבור ויוציאו רבים ידי חובתן ואל יתבטלו מתפילה, והשיבן כך [ראינו] שזה שאמרו חכמים אינו עובר לפני התיבה, ואינו נושא את כפיו … להמשך קריאה

סידור רש"י נ״ב

א ותניא אין עונין לא אמן חטופה, ולא אמן קטופה, ולא אמן קצרה, ולא אמן יתומה, ואל יזרוק הברכה מפיו, בן עזאי אומר העונה אמן חטופה יחטפו ימיו, קטופה יתקטפו ימיו, קצרה יתקצרו ימיו, יתומה יהיו בניו יתומים, ארוכה מאריכים [לו] ימיו ושנותיו: ב ואמר ר' שמעון בן לקיש כל העונה אמן בכל כחו פותחין … להמשך קריאה

סידור רש"י נ״א

א ומאן דקאים בבי כנישתא אחורי דשליחא דציבורא, מיחייב לכווני דעתיה, ובתר [דקא] חתים שליחא דציבורא על כל [חותם] ברכה וברכה ליהוי עונה אמן דהכי אמור רבנן מאי [דכתיב] (פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים) [אמונים נוצר ה'] (תהלים ל"א כ"ד) אילו שהן עונין אמן באמונה, אומר השליח [צבור] ברוך מחיה המתים, והן עונין … להמשך קריאה

סידור רש"י נ׳

א ומתבעי ליה לבר ישראל לנקויי נפשיה ולדכויי נפשיה והדר צלוי, שנאמר ארחץ בנקיון (כפות) [כפי] ואסובבה את מזבחך ה' (תהלים כ"ו ו'): הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י מ״ט

א תנו רבנן הנצרך לנקביו אל יתפלל, ואם התפלל תפילתו תועבה, ואמר רב זביד ואיתימא רב יהודה לא שנו אלא שאין יכול לעמוד על עצמו, אבל אם יכול לעמוד על עצמו תפילתו תפילה, עד כמה עד פרסה, הילכך צריך לאפנויי ואסיר לצלויי עד דמפני, ואי לא לא מיקבלא צלותיה, ותניא אידך הצריך לנקביו אל יתפלל, … להמשך קריאה

סידור רש"י מ״ח

א והיכא דצלי איניש ואשכח צואה היכא דצלי לאו צלותא היא, ויפסיק והדר מצלי, דתנו רבנן המתפלל וראה צואה במקומו אע"פ שחטא תפילתו תפילה, מתקיף לה רבא האי זבח רשעים תועבה (משלי כ"א כ"ז), אלא אמר רבא כיון דחטא אין תפילתו תפילה. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י מ״ו

א ומאן דמספקא ליה ולא ידע אי צלי אי לא צלי, אי קרא קרית שמע אי לא קרא, אי אמר אמת ויציב ואי לא אמר, אי נמי אי בריך בשעת מזונא אי לא בריך, וגבי ברכת שבעת המינין אי בריך אי לא בריך היכי נעביד, הכי גרסינן בגמרא, אמר רב יהודה אמר שמואל ספק קרא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן